פסקי דין על אלימלך אברהם | פסקי דין על שוחט טימור | פסקי דין על "מנורה" חב' לביטוח |

322/02 א     21/01/2009




א 322/02 אלימלך אברהם נ' שוחט טימור, "מנורה" חב' לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בבית שאן

ת"א 322-02 אלימלך אברהם
נ' שוחט טימור
ואח'


21 ינואר 2009



בפני

כב' השופטת
עיריה מרדכי


תובעים

1
.
אלימלך אברהם


נגד


נתבעים

1. שוחט טימור
2. "מנורה" חב' לביטוח בע"מ




פסק דין

א.
רקע

1.
בפני
תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר שנגרמו לתובע בתאונת דרכים שארעה ביום 13.9.01. במועד התאונה, התובע היה בן 23.

2.
הנתבעת אינה מכחישה את עצם החבות, אולם היא חולקת על גובה הנזק
הנטען.

3.
התובע טען שכתוצאה מהתאונה נגרמה לו רגישות בצוואר וכאבים בגב
תחתון עם הקרנה לרגל שמאל. כמו כן, טען כי נגרם לו שבר באף, וכי
שלושת משיניו העליונות נעקרו ושן רביעית "מתנדנדת".

4.
בימ"ש מינה מומחים רפואיים, לבדיקת הפה והלסת ו-א.א.ג. בהסכמת
הצדדים.

5.
לאחר קבלת חוות הדעת הנ"ל, ביהמ"ש נעתר לבקשת התובע למינוי מומחה
בתחום האורטופדי, בהתבסס על ראיות לכאוריות דחוקות ועל אף התנגדות
הנתבעים.

6.
פרופ' משה רופמן, שמונה בתחום האורטופדי קבע כי לא נמצאה פתולוגיה
אורטופדית קלינית וכי התאונה לא השאירה נכות אורטופדית קבועה. כמו
כן, הוא שלל את טענת התובע לשבר בעצם, בגין התאונה.

7.
פרופ' יואכימס,שמונה בתחום א.א.ג קבע, כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה
ולא הוכח כי נגרם לו שבר באפו, כתוצאה מהתאונה. התובע שלח למומחה
שאלות הבהרה ועמד על חקירתו. בסיכומיו, הסכים ב"כ התובע כי לא עלה
בידי התובע להוכיח שבר באף ולא הוכח קשר סיבתי בין הניתוח שהתובע
ביצע באפו, לתאונה. מנגד, הוא טען כי נגרמה לתובע חבלה באפו בתאונה,
שלא הותירה נכות.

8.
עיון בסיכום חדר מיון (ת/4) מלמד כי התובע הופנה לבדיקת מומחה א.א.ג.

ופרופ' יוכאמיס העיד כי ייתכן והופנה לשם בשל נפיחות, אולם ללא מישוש,
לא ניתן לדעת איזה סוג נפיחות(עמ' 6 ש' 23). ת/1 – ת/3, הן תמונות של
התובע, לאחר התאונה. ניתן ללמוד מהן כי התובע אכן סבל מנפיחות באפו,
בגין התאונה. הנפיחות הזמנית האמורה הייתה תוצאה מהתאונה, שלא
הותירה נכות צמיתה ואינה קשורה לניתוח הקוסמטי שהתובע בחר
לעשות באפו, לאחר מכן.

9.
פרופ' לאופר, שמונה בתחום הפה והלסת, קבע כי נותרה לתובע נכות צמיתה

בשיעור של 1%, עקב הפגיעה בשיניו. המומחה בדק את התובע פעמיים
ומסקנותיו הן כי התאונה גרמה לאיבוד שלוש שיניים קדמיות בלסת
העליונה וכי קיים צורך לעקור שן רביעית. הנתבעת נשאה בהוצאת
השיקום, לפי התוכנית השיקומית המקורית שהוצעה.

10.
מאחר ועל פי קביעת המומחה, חלק מהטיפול השיקומי שבוצע לא צלח,
התובע עותר להוצאותיו בגין הצורך
בשיקום חוזר וכן עבור טיפולי
שיקום/אחזקה תקופתיים, בעתיד.

11.
המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לטענות התובע באשר להפסדי
השתכרותו בעבר בגין התאונה וכן ההוצאות הנוספות הנדרשות, לטיפולי
שיניים.

ב.
הפסדי השתכרות בעבר:

1.
התובע טען בתצהירו ובעדותו בביהמ"ש, כי ערב התאונה הוא עבד כפועל
"מקורות" וכן כשחקן כדורגל פעיל, בשכר.

2.
התובע הועסק ב"מקורות" עד לפיטוריו, ביום 30.11.01. לטענת התובע,
הפיטורין נבעו בשל היעדרותו מהעבודה בחודשיים שלאחר התאונה.

3.
לטענת התובע, הוא
היה באי כושר לעבודה במשך תקופה לא מבוטלת.
הדבר הקשה עליו למצוא עבודה חלופית, במשך 10 חודשים, עד שהחל לעבוד באכסניות נוער.

4.
לטענת הנתבעים, אין בפגיעה בשיניים ובצורך לעבור טיפולי שיניים לפגוע
בעצם יכולתו של התובע לעבוד. אנשים העוברים טיפולי שיניים שונים,
ממשיכים לעבוד ולהשתכר. הנתבעים מבקשים לדחות את טענות התובע
בנדון ולקבוע כי הינם מוגזמים וללא אחיזה במציאות.

5.
עיון במסמכים הרפואיים ובחוות הדעת מלמד, כי אופי פגיעותיו השונות
הצריכו שהות בתקופת אי כושר. לאחר תאונה שבה נגרמת חבלה חזקה בפני
ם (נפילת שיניים ומכה באף) וכאבי גב זמניים, אין זה פלא שדרושה
תקופת הסתגלות והחלמה. יתרה מכך, מתגלה לא פעם שמי שמשכיל ליתן לגופו שהות ראויה להתאושש, תורם בכך להחלמתו ומניעת סיכונים שונים המובילים להסתבכויות נוספות מיותרות ולעיתים, לנכות צמיתה.

6.
באשר להפסדי שכר ממקורות, אין לקבל את טענות התובע באשר
למלוא תקופת אי הכושר הנטען על ידו, אולם הנני סבורה שיש להכיר
בתקופה של
3 חודשי אי כושר לעבוד , בגין התאונה וחודש נוסף עקב
הצורך בחיפוש מקום עבודה חליפי,בעקבות פיטוריו.

7.
שכרו של התובע במקורות ערב התאונה, עמד על סך כ- 4,400 ₪. סכום זה
משוערך להיום (עם הפרשי הצמדה וריבית) עומד על סך כ-6,445 ₪ . לאור
האמור, הפיצוי בגין הפסדי השתכרות ממקום עבודתו (דאז) במקורות,
יועמד על סך: 25,780 ₪.

8.
התובע טען כי הוא גם הועסק כשחקן פעיל בקבוצות כדורגל ובשל הפגיעה
הוא לא יכל להשתתף בעונת המשחקים של שנת 2001-2002, דבר שגרם לו
להפסדי השתכרות, נוספים.

9.
התובע הציג הסכם בינו לבין מועדון כדורגל מכבי בית שאן, מיום 1/8/01
להעסקתו מיום 1/8/01 ועד 31/5/02 (ת/5). התשלום החודשי שהובטח עמד
על סך
2,000 ₪
שהינו סך כ-3,035 ₪, משוערך להיום.

10.
בעניין זה, העיד בפני
ביהמ"ש מר אביטן עמרם (ע.ת.2), אשר שימש כיו"ר ומנהל הקבוצה וחתם על ההסכם בשמה. לטענתו, אין בידיו את ההסכם המקורי הואיל והוא שימש כיו"ר הקבוצה עד 1/07 וב5/07 אישתו זרקה את כל המסמכים של הקבוצה שהיו בביתם ( עמ' 9 ש' 9).
מאידך, הוא אישר את נכונות ההסכם.
העד העיד כי באותה שנה הקבוצה שיחקה בליגה ג' ושכר שולם לשמונה מתוך 18 שחקנים. הוא אישר בעדותו כי אם הקבוצה הייתה עולה ליגה "אז יש כל מיני גורמים שנותנים כסף". כאשר היא לא עולה ליגה, אין כסף לשלם גם מה שהובטח (עמ' 10 ש' 34). הוא העיד כי בשנת 2001-2002, הקבוצה לא עלתה ליגה (עמ' 11 ש' 2). הוא לא זוכר אם הקבוצה שחררה שחקנים באותה שנה וגם לא זכר באיזה מקום הקבוצה סיימה באותה שנה את הליגה. על פי זכרונו, באותה שנה הקבוצה שילמה שכר לשחקנים, אבל
היא לא שילמה כל מה שהוסכם בחוזים, בהעדר מקורות מימון, ככל שהיא לא התקדמה ולא עלתה ליגה (עמ' 12 ש' 1).

11.
אין מקום לקבל את טענת התובע כי בגין התאונה נמנע ממנו לחזור ולשחק במשך כל העונה. מאידך, אין להחמיר עם התובע בגין העובדה שגם לאחר שהוא היה כשיר לחזור לעבודה "רגילה", הוא נמנע מלחזור במהרה לשחק כדורגל, לאור טיפולי הפיזיותרפיה והשיניים שהוא עבר. ראוי הדבר שהתובע החליט לנהוג במשנה זהירות. מאידך, מנהל הקבוצה הודה שגם שחקנים ששיחקו , על פי חוזי
שכר חתומים, לא קיבלו את מלוא השכר העונתי שהובטח להם, ככל שהקבוצה לא הצליחה לעלות ליגה ולא הצליחה לגייס את מלוא מקורות המימון הנדרשים.

12.
בנסיבות שתוארו הינני סבורה שיש להעמיד את הפסדי השכר על מחצית
העונה, קרי הפסד בגין 5 חודשים, בסך: 15,175 ₪ .

ג.
כאב וסבל
:

1
בהתחשב במלוא הנתונים שהוצגו אודות פגיעתו והחלמתו (כולל הטיפולים
הפיזיו תרפים וטיפולי השיניים), הנני מעמידה את
הפיצוי בגין כאב וסבל
בסך : 10,000 ₪.

ד.
עזרת צד ג', ונסיעות

1.
התובע לא הציג ראיות להוצאות עבור עזרת צד ג'/ נסיעות וכד'. מאידך
מקובלת עליי
טענתו
שבגין הטיפולים השונים ותקופת ההחלמה שנדרשה, התובע נעזר בבני משפחתו, מעבר למקובל, למשך תקופה קצרה וכי הוא נשא בהוצאות, בגין נסיעות לטיפולים. ככל שהוא יידרש לטיפולי שיניים נוספים עתידיים, יש להתחשב במסגרת הפיצוי גם בהוצאות נסיעה עתידית בגינם. הנני מעמידה את סכום הפיצוי לעזרת צד ג' בעבר ונסיעות בעבר ובעתיד על סך: 3,500 ₪.

ה.
טיפולי שיניים

1.
פרופ' לאופר קבע את גובה ההוצאות הרפואיות הנוספות הצפויות בגין
שיקום חוזר וטיפולי עתיד. הנתבעת טוענת שככל שהיא נשאה בעלות
השיקום המקורי וככל שעל פי חוות דעת המומחה, הטיפול לא צלח מאחר
והוא בוצע באופן רשלני, אין לחייבה בשיקום החוזר ועל התובע לדרוש
מהגורם הרפואי שביצע את הטיפול שלא צלח, לשאת בעלויות השיקום
החוזר.

2.
הפסיקה הבהירה שמטרת הוראות חוק הפיצויים הינו (בין היתר), יצירת
עילה ייחודית ופשוטה, ללא צורך בעיסוק במבחני "אשם". הפסיקה אף קבעה שרשלנות רפואית טיפוסית מסויימת, הינה בגדר הציפיות הסבירות של הצדדים ואין בה כדי לנתק את הקשר הסיבתי שבין אירוע התאונה לנזק הנטען. פרופ' לאופר ציין כי הטיפול לא הצליח בשלמותו, ככל שעמדת השתלים יצאה בוקלית ובהטעיה וזווית המבנים לא הותאמה למצב האמור.


עקב האמור נוצר גשר לא יפה, מבחינה אסטטית, רווחים בין שיניים ופס שחור. הוא הוסיף בחוות דעתו האחרונה כי השתלים הינם תקינים, אולם יש לעקור שן (רביעית)
ולהחליף את הגשר חרסינה. איני סבורה שיש למנוע מהתובע פיצוי על מנת לתקן את המצב ואין לחייבו לחזור לאותו גורם מטפל, שטיפול צלח , רק באופן חלקי. לא קיימות לדעתי, במקרה דנן, אותן הנסיבות המיוחדות
המחייבות סטייה מההלכה המקובלת האמורה, אשר ציינתי.

3.
לאור האמור, התובע הינו זכאי לפיצוי בגין השיקום הנדרש דהיום וכן בגין
הטיפולים העתידיים שיידרשו (שיש לחשבם ע"פ מרכיבי ההיוון המקובלים



באשר להוצאות צפויות, עתידיות). הפיצוי בגין טיפולי השיניים,
עומד על סך:

9,800
₪ (לטיפול המשלים הנדרש דהיום) ו-12,500 ₪ (מהוונים) לטיפולים

העתידיים, שפורטו ע"י המומחה. לאור האמור, סך הפיצוי להוצאות טיפולי

שיניים עומד על סך: 22,300 ₪.

ו.
החזר הוצאות רפואיות והוצאות משפט:

התובע זכאי להחזר בגין אגרה ראשונית, עדות ע.ת.2 , צילומים והוצאות רפואיות
וכן
להחזר הוצאותיו בגין חוו"ד של פרופ' לאופר. התובע אינו זכאי להחזר בגין הוצאות לחוו"ד
בתחום הא.א.ג. והאורטופדי. סכום הפיצוי/שיפוי עומד על
סך: 5,000 ₪.

סיכום

1.
סך הפיצוי, כמפורט לעיל, מגיע לכדי סך 81,755 ₪, אשר ממנו יש להפחית
את התשלום התכוף, ששולם לתובע, בערכו דהיום, בסך 12,480 ₪ .

2.
הנני על כן מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד, באמצעות הנתבעת 2, לשלם
לידי התובע סך 69,275 ₪.


כמו כן, ישאו הנתבעים בשכ"ט עו"ד התובע בסך 9,000 ₪, בתוספת מע"מ.

סכומים אלה, ישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק
מהיום ועד ליום התשלום
המלא בפועל .



ניתן היום,
כ"ה טבת תשס"ט, 21 ינואר 2009, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 322/02 אלימלך אברהם נ' שוחט טימור, "מנורה" חב' לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 21/01/2009)