פסקי דין על אילה צור | פסקי דין על יעקב צור | פסקי דין על חסן זאיד

2483-10/08 תק     15/12/2009




תק 2483-10/08 אילה צור, יעקב צור נ' חסן זאיד








st1\:*{behavior: }
בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



15 דצמבר 2009

ת"ק 2483-10-08 צור ואח' נ' זאיד ואח'






בפני

כב' השופט
אילן דפדי


תובעים

1
.
אילה צור

2
.
יעקב צור


נגד


נתבע

חסן זאיד




פסק דין


לפניי תביעה בגין נזקי תאונת דרכים.

התובעים
טוענים , כי התובע 2 (להלן "התובע"), אשר נהג ברכב התובעים, עמד בנתיב ימני, בצמוד למדרכה, ביציאה ממגרש חנייה. התובע
המתין עד שהדרך תתפנה בטרם יצא לרחוב הראשי. רכב הנתבע
עמד באותה עת משמאל לרכב התובעים. לפתע, הוסע רכב הנתבע, תוך שהוא סוטה לנתיב עמידתו של רכב התובעים. תוך כדי כך, פגע רכב הנתבע בצדו השמאלי של רכב התובעים וגרם לו לנזקים.

בכתב ההגנה טען הנתבע, כי הוא יצא עם רכבו ממגרש חנייה. הנתבע עצר את רכבו. לאחר שווידא, כי הכביש פנוי - החל בנסיעה ימינה. במהלך ביצוע הפנייה הרגיש לפתע מכה בדופן הימני האחורי של רכבו. לטענתו, אירוע התאונה נגרם באשמת התובע ולפיכך, דין התביעה להידחות.

בדיון שהתקיים לפניי הופיעו התובע
והנתבע, ושמעתי את טענותיהם. בדיון למד בית המשפט כי רכב הנתבע הנו משאית. התובע העיד, כי ראה את הנתבע יוצא עם מנת שווארמה שאותה רכש ממזנון סמוך. בעודו יושב ברכב, הוא הבחין בנתבע עולה למשאית כשהמזון בידו. התובע נסע עם רכבו עד קצה הכביש והביט שמאלה כדי לראות אם הדרך פנויה. מאחר שהיא לא הייתה פנויה - הוא המתין. הנתבע הגיע עם המשאית ונסע באיטיות, צמוד אליו. התובע ביקש להימנע מהתאונה, ולכן - סובב את ההגה ימינה, עד שהוא כמעט עלה על המדרכה. לדבריו, רכבו נפגע בקצה הדלת השמאלית. הוא הוסיף, כי בזמן התאונה רכבו היה מונע, אולם בעמידה, ורק כאשר הוא נפגע – הוא הסיט את ההגה ימינה.

הנתבע העיד, כי אכן, חזר למשאית לאחר שהיה במזנון סמוך. לדבריו, הוא הביט במראה וראה שהכביש פנוי, ולכן התקדם. חצי מהחלק הקדמי של המשאית (הקבינה) היה על הכביש. הנתבע הביט שמאלה והבחין במשאית נוספת, שמשקלה כ-15 טון. הנתבע אפשר למשאית האחרת לחלוף. לאחר מכן, הוא התקדם מעט. בזמן זה, התובע לא היה במקום. רק לאחר התאונה, כשהנתבע יצא ממשאיתו, הוא הבחין שזו התרחשה. לדבריו, הוא לא ראה כלל את התובע, שכן זה לא היה במקום לפני התאונה.

התובע טען, כי הנתבע היה עסוק באכילה, הביט לשמאל ונסע תוך כדי כך, ומכאן התאונה. הנתבע הכחיש וטען, כי ממקום מושבו הגבוה של הנתבע - התובע לא יכול היה לראות מה הוא עשה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים החלטתי לקבל את התביעה. אני מעדיף את גרסת התובע על פני זו של הנתבע. מדברי הנתבע עצמו עולה, כי הוא לא הבחין כלל ברכב התובע עובר לתאונה. מדבריו עולה כי ככל הנראה, הנתבע פנה ימינה תוך שהוא מביט לשמאל, בעוד שהתובע היה מימינו. מדברי הנתבע עצמו עולה, כי התאונה התרחשה בעת שהיה בתנועה שעה שלטענת התובע רכבו של התובע היה בעמידה. לא ניתן לקבוע
אם הנתבע היה עסוק באכילה כטענת התובע אולם שוכנעתי כי הנתבע לא שם לב לקיומו של התובע אשר היה במקום וייתכן שזה האחרון היה במקום בו לנתבע אין שדה ראיה ("שטח מת").

סוף דבר, התביעה מתקבלת. אשר על כן, ישלם הנתבע לתובעים את נזקם בגין השתתפות עצמית בסך של 1,386 ₪. הסכום ישולם בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד התשלום בפועל. בנוסף, ישלם הנתבע לתובעים הוצאות משפט בסך של 600 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

באשר להפסד הנחת העדר תביעות , מחמת כך שמדובר בנזק שטרם התגבש במועד התאונה יוכלו התובעים לפנת בעתיד בתביעה בגין כך ככל שיישאו בהפסד כזה בעקבות אירוע התאונה.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.
ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום,
כ"ח כסלו תש"ע, 15 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 2483-10/08 אילה צור, יעקב צור נ' חסן זאיד (פורסם ב-ֽ 15/12/2009)