פסקי דין על אברהם גבאי | פסקי דין על מרים גבאי | פסקי דין על אנא דונר

10289/08 תאק     21/12/2009




תאק 10289/08 אברהם גבאי, מרים גבאי נ' אנא דונר








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



21 דצמבר 2009

תא"ק 10289-08 אנא דונר
נ' אברהם גבאי
ואח'





מספר בקשה:1

בפני

כב' השופט
צבי כספי


מבקשים

1
.
אברהם גבאי

2
.
מרים גבאי


נגד


משיבים

1. אנא דונר




החלטה

התובעת היא אלמנתו של המנוח מר לדיסלאו דונר ז"ל אשר נפטר ביום 20.1.93
[להלן: "המנוח"] ויורשתו החוקית והכל כמפורט בצו קיום צוואתו של המנוח, נספח א' לכתב התביעה שהוגש ב"סדר דין מקוצר".
על פי כתב "אישור והתחייבות", נספח ב' לכתב התביעה [להלן: "כתב אישור החוב"], אישרו הנתבעים והתחייבו כי הם חייבים למנוח סכום הלוואה [קרן] בסך של -.70,000 ₪ שנתן להם המנוח ביום 5.10.87 [להלן: "ההלוואה"] ואשר לא הוחזרה על ידיהם נכון למועד חתימת כתב אישור החוב בתאריך 3.1.1989.
כמפורט באותו מסמך ניתנה ההלוואה לנתבעים ולחברה בשם נאקו פנסי (1975) בע"מ [להלן: "החברה"], ביחד ולחוד; אין חולק על כך שהחברה הייתה בבעלותם של הנתבעים [פסקה שניה בפרק "פתח דבר" בתצהירה של נתבעת מס' 2, הגב' מירי גבאי [להלן: "מירי"] התומך בבקשת הנתבעים למתן רשות להתגונן, נשוא
החלטה זו.
לפי כתב התביעה, נכון למועד הגשת התביעה לא הוחזר חוב ההלוואה, למעט סכומי כסף
שהתקבלו מנאמן החברה בהסדר נושיה, כפי נספח ג' לכתב התביעה וכן, לפחות כך טענת התובעת, סכומים ששולמו לה על חשבון חוב ההלוואה ונרשמו על ידי במסמך נספח ד'.
לטענת התובעת הסכומים המפורטים בנספח ד' שולמו לה בשנים
1997, 1998
[סעיף 5.א. לכתב התביעה] ולמועדים יש משמעות בעניין זה הואיל ואם יש ממש בטענת התובעת,
מתחילה תקופת ההתיישנות רק ממועד התשלום האחרון בשנים אלו [סעיף 9 סיפא לחוק ההתיישנות, תשי"ח - 1958; [להלן: "חוק ההתיישנות" ].
בתצהירה [סעיף 13 פסקה שנייה] כמו גם בעדותה עמ' 2 לפרוטוקול שורה 16] מכחישה מירי את נספח ד' הנ"ל וכל תשלום שבוצע כמפורט בו [ ראה גם סעיף 10 לסיכומי טענות הנתבעים].
במידה ולא תתקבל טענת ההתיישנות, או טענות אחרות של הנתבעים, נתפסים הנתבעים על הודאותיהם ותצהירם, ולא יוכלו לטעון לפירעון חלקי זה של החוב.
בתצהירה טענה מירי עוד שתי טענות שהופרכו כליל בחקירתה הנגדית והסתברו כשיקריות, ולכך, כמובן, משמעות לעניין הגנתם של הנתבעים, אפילו בשלב זה, כפי שלהלן.
טענה אחת נוגעת למסמך נספח ו' לכתב התביעה, שאין עליו תאריך, ולפיו מאשרים הנתבעים כי הם יחזירו למנוח את מלוא החוב, יהיה אשר יהיה הסדר הנושים.
בסעיפים 2.5 ו-12 לתצהירה, מסרה מירי שהמנוח ו/או התובעת הסכימו להסדר הנושים של החברה והסתפקו בסכומים שקבלו על פיו וכי נספח ו' הנ"ל הוצא מהנתבעים בכפיה ולחץ ובוטל על ידיהם ו/או על ידי בית המשפט בהסדר הנושים כהעדפה של נושה.
בחקירתה הנגדית חזרה מירי מהדברים האמורים ואישרה שהמסמך הנ"ל נחתם מרצונם הטוב של הנתבעים וכי הם חתמו עליו משום שידעו שהם חייבים למנוח כספים; יתר על כן, מירי מוסיפה כי המנוח היה עובד של הנתבעים, לאחר שסגר את עסקיו והיא אהבה אותו וכבדה אותו מאד [עמ' 2 לפרוטוקול שורות 12, 13 עמ' 2 שורות 5, 6, 10 – 12].
נסתרה איפוא הטענה בדבר בטלותו של נספח ו' עקב פגם ביצירתו או ביטולו לאחר מכן על ידי הנתבעים או מי מהם והוכחה כ"הגנת בדים" שדינה להדחות כבר
בשלב זה של הדברים [ ע"א 102/83 ל.ג.ל. כרמיאל בע"מ נ. בנק לאומי לישראל בע"מ, פד"י מא1 עמ' 253 בעמ' 257;
ע"א 1266/91 יעקב קרן נ. בנק איגוד לישראל בע"מ ואח', פד"י
מו4 עמ' 193; בג"צ 3349/05 אנדרי מזדיקוב נ. בנק לאומי לישראל בע"מ ואח', "פדאור" (לא פורסם) 05 (13) 783; ע"א 9885/06 שלטי הגליל מ.ס (1996) בע"מ נ. בנק לאומי לישראל בע"מ- סעיף כרמיאל, פורסם באתר "נבו"].
לא נסתרה מאידך טענת הנתבעים לביטולו של
נספח ו' בהליכי אישור הסדר החוב; אמנם הנתבעים לא הציגו כל החלטה של בית המשפט בעניין זה, ולכך כמו לדברי השקר, יש משמעות לעניין "כבדן" של טענותיהם או "רצינותן" אולם, אין לשלול אפשרות זו באופן סופי ומוחלט, מה גם שיש בה הגיון משפטי לכאורה.
טענה אחרת של הנתבעים שהוכחה כשקר היא הטענה בדבר פירעון חלק מהחוב, כפי שלשה סכומי כסף המפורטים בכתב יד על גבי כתב אישור החוב.
על פי כתב התביעה המדובר הוא בהלוואות נוספות שניתנו על ידי המנוח לנתבעים, על מנת שיוכלו לסגור פיגורים בהלוואה שניתנה על ידי בנק הפועלים בע"מ למנוח, הלוואה שניתנה על ידי המנוח לנתבעים
back to back
כמפורט בכתב אישור החוב.
בסעיף 9 לתצהירה מוסרת מירי שהסכומים המפורטים בכתב יד על גבי כתב אישור החוב, הם סכומים ששולמו על ידי הנתבעים לתובע, לכיסוי חוב ההלוואה, ובכך פחת חוב ההלוואה, לפי חישוביה לכדי מחצית
הדברים כתובים שם באותיות מודגשות ובקו תחתי למשפטים, להגשת הדברים.
בחקירתה הנגדית, בעמ' 1 לפרוטוקול שורה 21, מאשרת מירי את הברור מתוך הכתוב על כתב אישור החוב, כי המדובר בסכומי הלוואה נוספים שניתנו לה כאמור לעיל.
נותרת טענת התיישנות; ככל שמדובר בנתבע מס' 1, אין ממש בטענה זו; התובעת הקליטה מספר שיחות עם הנתבע מס' 1, ראה תמלילים נספח ז' לכתב התביעה; [להלן: "התמלילים"]
ומהם עולה שהנתבע מס' 1 מודה בקיומו של החוב למנוח ו/או לתובעת ובהבטחותיו לשלם את החוב; מתוכן שניים מהתמלילים עולה כי הם משקפים שיחות שבוצעו בחודשים פברואר ויולי 2006 ועל כן, ככל שניתן להתייחס להקלטת שיחה כ"כתב" לעניין סעיף 9 הנ"ל לחוק ההתיישנות, ולא
באה טענה כלשהי בעניין זה, הרי שלגבי הנתבע מס' 1, מרוץ ההתיישנות אינו מתחיל אלא בחודש יולי 2006 [אין לנתבעים טענות ממשיות לעניין תוכן התמלילים למעט זאת שההקלטה עצמה לא נמסרה להם, אך אין הם טוענים כי בקשו אותה ולא קבלו וברור שלא הייתה פניה מוקדמת לבית המשפט בעניין זה; ראה סעיפים 2.7 ו 15 לתצהיר מירי שעל פניהם, יש בהם סתירה כאשר הנתבעים מכחישים קיום השיחות ומאידך מודים בקיומן].
לטעמי, סביר להניח שההודאה מחייבת גם את מירי, בהיותה בת זוגו של הנתבע מס' 1 ומי שקבלה את ההלוואה יחד עימו; אולם מאידך, בהעדר ראיות בעניין זה ואולי גם טיעון מתאים, לכאורה אין בהודאת הנתבע מס' 1 כדי לחייב את מירי ועל כן, בנסיבות אלה, יש מקום לתת לה רשות להתגונן גם בטענת התיישנות, אך לא לדחות על
הסף את התביעה בגינה.
גם עניין גובה החוב ראוי לגישתי לדיון; איני בטוח אם אכן יש בסיס לחישובי הריבית וההצמדה שנקט ב"כ התובעת, לא לדרך חישובם, אלא לעצם הזכות לתבוע אותם במלואם או בדרך או באופן שנתבע.
לאור כך אני קובע דלקמן:
ניתנת בזאת רשות להתגונן, חלקית בלבד,
דלקמן:
למירי בטענת ההתיישנות כאמור לעיל.
לנתבע מס' 1 ולמירי ביחד, לעניין חישובי הריבית והחוב ולעניין ביטול נספח ו' בהליכי אישור הסדר הנושים החברה ופטור הנתבעים מתשלום החוב בעקבות הסדר הנושים של החברה, ולפי תנאיו.
בהתחשב בכל שנאמר לעיל, הן באשר לשקרים שבתצהיר והן באשר לספקות בדבר תנאיי הסדר הנושים הנ"ל, אני קובע שהגנות הנתבעים, למעט לעניין טענת גובה החוב והריבית [ לרבות הצמדה ] וחישוביי החוב, כפופות להפקדת סכום של
-.120,000 ₪ בקופת בית המשפט בתוך 45 יום מהיום.
לא יופקד הסכום האמור במועד האמור, ידונו רק טענות ההתיישנות וחישובי הריבית.
קדם משפט ביום 7/7/10 שעה 12:30.








תאק בית משפט שלום 10289/08 אברהם גבאי, מרים גבאי נ' אנא דונר (פורסם ב-ֽ 21/12/2009)