Google

בנק הפועלים בע"מ - גלסנר שמואל, גלסנר מרים, גלסנר צבי יהודה ואח'

פסקי דין על בנק הפועלים בע"מ | פסקי דין על גלסנר שמואל | פסקי דין על גלסנר מרים | פסקי דין על גלסנר צבי יהודה ואח' |

16497/08 תאק     24/12/2009




תאק 16497/08 בנק הפועלים בע"מ נ' גלסנר שמואל, גלסנר מרים, גלסנר צבי יהודה ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



24 דצמבר 2009

תא"ק 16497/08 בנק הפועלים סניף בני ברק נ' גלסנר שמואל
ואח'


תא"ק 20160/08 בנק מסד סניף רמת גן נ' גלסנר






בפני

כב' השופט
צבי כספי


תובע
בנק הפועלים בע"מ


נגד


נתבעים

1. גלסנר שמואל
2. גלסנר מרים
3. גלסנר צבי יהודה
4. בן דלק ציון
5. אגב אורחא בע"מ


החלטה

ברקע הדברים הנוגעים להחלטה זו, הניתנת בשני תיקים שאוחדו, נמצאת חברה בשם רליסינג מימון בע"מ [ להלן: "החברה" ] המצויה בהליכי פרוק [ להלן: "החברה" ].
בתיק מס' 16497/08 [ להלן: "התיק הראשון" ] הוגשה תביעה על ידי בנק הפועלים בע"מ
[ להלן: "הבנק" ] נגד ארבעה נתבעים שחתמו על כתבי ערבות לטובת החברה כלפי הבנק, נספחים ב' ו ג' לכתב התביעה שהוגש ב"סדר דין מקוצר".
בתיק מס' 20160/08 [ להלן: "התיק השני" ] הוגשה תביעה על ידי בנק מסד בע"מ
[ להלן: "מסד" ] נגד הנתבע מס' 3 בתיק הראשון [ להלן: "צבי" ] שערב לחוב החברה כלפי מסד וגם חתם על "כתב התחייבות להחזרת הלוואות", מסמכים שנספחו לכתב התביעה בתיק השני שהוגש גם הוא ב"סדר דין מקוצר".
צבי והנתבעים
האחרים, למעט הנתבע בן דלק ציון [ להלן: "ציון" ] הגישו יחדיו בקשה למתן רשות להתגונן בתיק הראשון [ להלן: "הבקשה הראשונה" ]; ציון הגיש בקשה נפרדת למתן רשות להתגונן בתיק זה [ להלן: "בקשת ציון" ].
צבי הגיש בקשה למתן רשות להתגונן בתיק השני [ להלן: "הבקשה השנייה" ].
עניינה של החלטה זו היא בשלושת הבקשות בשני התיקים שהדיון בהם אוחד, כאמור לעיל.
צבי הוא בעל מניות בחברה; יש מחלוקת בין צבי וציון האם צבי הוא בעל 100% ממניות החברה [ ראה הפרוטוקול
מוצג במ/9 וסעיף 8 לתצהיר צבי בבקשה הראשונה
] או שהוא בעל 50% ממניות החברה, שיתרתן בבעלות ציון
[
סעיפים 2, 3 לתצהירו של ציון התומך בבקשת ציון וכן עדותו בעמ' 1 לפרוטוקול שורה 12 ].
איני צריך לברר עניין זה שבין בעלי המניות לכאורה של החברה שאינו משנה לעניין תוצאת החלטה זו.
הנתבעים 1, 2 בתביעה הראשונה הם הוריו של צבי [ להלן: "ההורים" ], והם היו הבעלים הקודמים של החברה, באמצעות החזקתם במניות החברה הנתבעת מס' 4,
בטרם הפך צבי להיות בעל המניות בחברה,
שאת מחציתן העביר לציון, לטענתו של זה [ סעיף 8 לתצהירו של צבי בבקשה הראשונה ].
להורים אין כל טענת הגנה ראויה; ראשית, לא הוגש על ידיהם תצהיר אלא שהגנתם נסמכת על סעיף 8 לתצהירו של צבי, המצהיר בשמם.
שנית, טענותיו של צבי בעניין ההורים יכולות להיות מכונות כחצופות; צבי מספר כיצד שכנע את פקידת הבנק שאין ההורים יכולים להגיע לסניף הבנק על מנת לחתום על ערבותם וכיצד הסכימה להעביר את כתבי הערבות
להחתמת ההורים על ידי צבי בביתם, וכך נעשה ועתה מועלית טענת הגנה מפי צבי, כי הבנק לא מסר מידע להורים על ערבותם והם לא ידעו על מה הם חותמים.
למעשה די בכך שההורים לא הגישו תצהיר מטעמם כדי לסלק מעל הדרך את טענות ההגנה שלהם שכן צבי אינו אותו צד ג' שידיעתו את העובדות טובה מזו של המתגונן, שהוא אחד המקרים הבודדים והעיקרי שבהם שניתן לקבל תצהיר של אדם אחר שאינו הנתבע, בבקשת רשות להתגונן [ ראה: ע"א 215/89 אוירול בע"מ ואח'
נ. הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ, פורסם באתר "נבו" וכן גם ע"א 168/84 משה אלקלעי ואח'
נ. בנק אוצר החייל בע"מ, פד"י מ2 עמ' 333 בעמ' 335 ].
גם טענותיהם של ההורים [ בדברי צבי ] על כך שאין הם מבינים בענייני עסקים, נסתרת, לפחות לכאורה, בהעדר ראיה של ממש ובעדות שלהם, מכך שהם היו בעלי המניות של החברה הנתבעת מס' 4 אשר הייתה הבעלים של החברה [ כמשמעותה כאן ] עד להעברת המניות לידי צבי
[ שם, בסעיף 8 לתצהיר צבי] ועל כן, לכאורה, אמורים "להבין" את כתבי הערבות; גם גילם המבוגר של ההורים אינו משפיע לעניין הבנתם, כל עוד לא נטען, אפילו על ידי צבי, שהם
לקויים בהבנתם עקב קשיי הגיל מחד, ומאידך הוא טוען [ שם ] שהנתבע מס 1 הוא "...רב חשוב בעיר חיפה" ועל כן, כך ניתן להניח, מתפרנס מכספי הציבור
במשלוח ידו זה שתפקידו, בין היתר, לתת עיצות לאותם אנשים הבאים להיוועץ בו ומין הסתם יודע הוא דבר או שניים לייעץ להם גם בענייני ממונות, כמקובל אצל בעלי עצה.
טענה אחת של צבי, באשר להורים, אכן ידועה לו טוב יותר, ולא נסתרה, והיא כי הובטח לו על ידי פקידת הבנק [ מי
?
מתי? ] שערבות ההורים תבוטל.
לא די בטיעון כזה, שאינו נכנס לפרטים [ כגון אלה שצוינו לעיל ] והוא סתמי, מה גם שאין בידי צבי או ההורים כל מסמך המבטל את ערבותם ולא הוברר מה עשה צבי או מה עשו ההורים כאשר התברר להם שלא נמסר להם מסמך כאמור; בעניין זה כבר נקבע: "לא תינתן רשות להתגונן למבקש שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו" [ ע"א 594/85 זהבי נ. מגרית בע"מ פד"י מב1 עמ' 721 בעמ' 722; ע"א 217/85 מרכז פרץ לרשתות (1971) בע"מ נ. בנק צפון אמריקה בע"מ, פד"י מג4 עמ' 614 בעמ' 615; ע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה (1973) בע"מ נ'

warner home video (u.k.) ltd.
ׂפד"י מו2 עמ' 273 בעמ'
278; ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ ואח'
נ. בנק למסחר בע"מ, פד"י מז5 עמ' 133; ע"א 592/89 אחים רייך (שדה אילן) בע"מ (בפירוק
(
ואח'
נ. בנק ה מזרחי המאוחד בע"מ, "דינים" עליון
מג 302; ע"א 9654/02 חברת האחים אלפי בע"מ ואח'
נ. בנק לאומי לישראל בע"מ, פד"י נט3 עמ' 41
].
גם הגנתו של צבי עצמו, בשני התיקים, היא "הגנת בדים"; עיקרה הן טענות של צבי כלפי הבנק או כלפי מסד על כך שהם פעלו באופן הנוגד את האינטרס של צבי, בקנוניה עם החברה !!! אלא שצבי היה מנהל החברה והוא מאשר כי הוא זה אשר, לדוגמה, מכר באופן עצמאי את כלי הרכב שהיו משועבדים לבנק, בתיאום עם הבנק, וזאת בעת שהוא טוען לכך שכלי רכב משועבדים נמכרו בסכום נמוך מערכם, ועל כן הבנק "אשם" [ סעיף 7 לתצהירו בבקשה הראשונה, סעיף 4 לתצהירו בבקשה השניה וראה לעומתם עדותו בעמ' 2 לפרוטוקול שורה 18 ].
טענה דומה אביא כלשונה מסעיף 7 לתצהירו של צבי בבקשה הראשונה:
"...הבנק ...אף פשע
[ לא פחות מכך – צ.כ. ] כלפי הערבים כאשר החברה...הורתה להעביר את התקבולים החודשיים אשר חוכרי
הרכבים
[ שחכרו כלי רכב מהחברה שזה היה עיסוקה – צ.כ. ] שילמו מידי חודש בחודשו לפרעון ההלואה...לחשבון בנק של החברה בבנק פא"י בע"מ".
הבנק "פשע" כלפי הערבים, היינו צבי,
הוריו והחברה שבשליטתם, נתבעת מס' 4, בכך שנעתר לבקשת החברה וכו'; ומי היא החברה ובאמצעות מי היא פועלת? באמצעות צבי.
טענות אלה "יעלו" לצבי כסף בתשלום לאוצר המדינה מכך שאם יש טענות סרק בנמצא, אלו הן [ ראה תקנה 512 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 ].
אין לצבי ולהורים הגנה כלשהי נגד תביעות הבנק ומסד.
גם לציון אין כל הגנה ראויה.
טענותיו נוגעות למערכת יחסיו עם צבי, נישולו שלא כדין מהנהלת החברה, ועל כך שהבנק "נקט עמדה" לטובת צבי בהסתמך על הפרוטוקול מוצג במ/9 הנ"ל, כאילו
שהבנק יכול היה להתעלם מפרוטוקול של החברה, מאושר על ידי עורך הדין של החברה, וכאילו תפקידו של הבנק להיות מעורב בענייניה הפנימיים של החברה, ולא היא [ ע"א 4415/03 יואל אהרנשטם
נ. בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ ואח'
, פד"י נח1 עמ' 799 ].
הבקשות נדחות.
ציון ישלם לבנק את הוצאותיו, לרבות שכ"ט בסכום כולל של -.1,500 ₪ ומע"מ.
צבי ישלם למסד את הוצאותיו, לרבות שכ"ט עו"ד בסכום כולל של -.1,500 ₪.
כל הנתבעים בתיק הראשון, לבד מציון, ישלמו לבנק ביחד ולחוד, את הוצאותיו, לרבות שכ"ט עו"ד בסכום של -.3,000 ₪ ומע"מ וכן הוצאות לאוצר המדינה בסכום של -.3,000 ₪.
כל הסכומים הנ"ל נושאים ריבית והצמדה כדין.

ניתן היום,
ז' טבת תש"ע, 24 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.














תאק בית משפט שלום 16497/08 בנק הפועלים בע"מ נ' גלסנר שמואל, גלסנר מרים, גלסנר צבי יהודה ואח' (פורסם ב-ֽ 24/12/2009)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים