פסקי דין על אבי מלכי | פסקי דין על מוסך יהודה ויאיר בע"מ

12750-09/08 תק     31/07/2009




תק 12750-09/08 אבי מלכי נ' מוסך יהודה ויאיר בע"מ








st1\:*{behavior: }
בית המשפט לתביעות קטנות בתל־אביב-יפו

ת"ק 12750-09-08 מלכי נ' מוסך יהודה ויאיר בע"מ
31 ביולי 2009


לפני כבוד השופט אילן דפדי


התובע

אבי מלכי

נ
ג
ד

הנתבע
מוסך יהודה ויאיר בע"מ



פ ס ק ֿ ד י ן

לפניי תביעתו של מר אבי מלכי
, המבקש כי הנתבעת, 'מוסך יהודה ויאיר בע"מ
', תפצה אותו בגין נזקיו בעקבות תיקון לקוי של רכבו.

טענות התובע בתמצית

לטענתו, רכבו נפגע בתאונת דרכים מלפנים ומאחור. מכוניתו הוכנסה למוסך הנתבעת, בהיותו מוסך הסדר של 'כלל – חברה לביטוח בע"מ'. שמאי מטעם חברת הביטוח בדק את רכבו של התובע, ואישר תיקון על סך של 9,738 ₪. לאחר שרכבו הוצא מהמוסך התברר לו כי רכבו תוקן באופן רשלני. כמו-כן, בעת שהייתו של הרכב במוסך נגרמו לו נזקים נוספים: שמשות הרכב נשרטו, ומים חדרו לתוך הרכב בעת ירידת גשם או שטיפתו.

התובע חזר עם רכבו למוסך הנתבעת לשם תיקון הליקויים והחלפת השמשות, אך גם הפעם לא תוקן דבר. שמשות הרכב הוחלפו בשמשות פגומות, שרוטות ומשומשות אף יותר. לאחר שנקפו הימים והנתבעת לא דאגה לתקן את הרכב כראוי, פנה התובע למוסך מורשה של יבואנית הרכב, 'צ'מפיון מוטורס', וזאת בתיאום עם שמאי חברת הביטוח. השמאי קבע כי הרכב תוקן באופן לקוי, כי קיימת חדירת מים וכי השמשות פגומות. חוות הדעת בקשר לתיקון הליקויים עמדה על סך 12,398 ₪. התובע קיבל פיצוי מאת חברת הביטוח על סך 9,738 ₪, שאותם היה אמור לשלם בשעתו למוסך הנתבעת תמורת עבודתה. סכום זה לא שולם על ידו לנתבעת והוא שמש אותו לתשלום עבור התיקון שבוצע במוסך 'צ'מפיון מוטורס'. לאור זאת הוא מבקש את ההפרש בין הסכום שהתקבל אצלו לבין הסכום ששולם למוסך 'צ'מפיון', בסך 2,660 ₪. כן הוא מבקש לפצותו בגין שכרֿֿטרחת השמאי, בסך 1,039 ₪. סכום התביעה הועמד על 5,199 ₪, והוא כולל גם 1,500 ₪ בגין ביטול זמן והפסד ימי עבודה של התובע.

טענות הנתבעת בתמצית

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי בעת שקיבל התובע את רכבו לאחר ביצוע התיקון, הוא לא העלה כל טענות או תלונות כלשהן. רק כעבור ימים אחדים שב למוסך וטען כי מצא שריטות בחלונות הצדדיים וכי מים חדרו לתא המטען. הנתבעת הציעה לתובע להשאיר את רכבו במוסך ולקבל ממנה רכב חליפי, אך הוא סירב. הוא ביקש מהנתבעת להחליף ארבעה חלונות צדדיים בחלונות משומשים, וקיבל ממנה ארבעה חלונות כאלה, ואף הופנה לזגג רכב, 'אוטו-גלס', לצורך התקנתם. התובע פנה אל הזגג, וזה החליף לו את ארבעת החלונות, ולפי דרישתו גם החליף לו שני חלונות משומשים בצדי הרכב. הנתבעת אף נשאה בתשלום לזגג, בסך 1,892 ₪. התובע לא שב אל מוסך הנתבעת, לא התלונן לפניה, ולא אפשר לה לבדוק את תלונתו בדבר חדירת מים לתא המטען או לתקן כל ליקוי, ככל שהיה כזה.

עוד טוענת הנתבעת, כי חוות דעת השמאי השנייה ניתנה ביום 19.02.08. בחוות דעת זו צוין כי השמאי בדק את הרכב במוסך 'צ'מפיון' ביום 13.12.07. מעיון בחשבונית המס מטעם הזגג 'בסרגליק את עמרם' עולה כי שולם סכום בשיק שתאריך פירעונו 25.10.07, קרי: כחודשיים לפני בדיקת השמאי את הרכב במוסך 'צ'מפיון'. מכאן שהשמשות הוחלפו זמן רב לפני בדיקתו. עוד ניתן ללמוד, שחלפו כחודשיים מאז תוקן הרכב ועד שבדק אותו השמאי במוסך 'צ'מפיון'. הואיל וכך, אין כל קשר בין האמור בחוות הדעת השנייה לבין הוראות התיקון שקיבלה ממנו הנתבעת ושאושרו בחוות דעתו הראשונה.

לא זו אף זו: בניגוד לחוות דעתו הראשונה, אישר השמאי בחוות דעתו השנייה ביצוע עבודות והתקנת חלפים ואביזרים שלא אישר בחוות הדעת הראשונה. הוא אישר החלפת סמלי יצרן ומגן, אישר את החלפת כל השמשות בחדשות – אף שאלו כבר הוחלפו קודם לכן – וכן אישר החלפת מכסה תא מטען בחדש, בעוד שבחוות דעתו הראשונה אישר מכסה משומש. כמו-כן אישר בחוות דעתו השנייה עלויות תיקון גבוהות מאלו שאישר בחוות דעתו הראשונה. לטענת הנתבעת, בשל גילו של הרכב לא הייתה כל הצדקה לאשר החלפת מכסה תא המטען בחדש. על השמאי היה לפנות אל הנתבעת ולציין מה לא תוקן כדבעי ואילו רכיבים לא הוחלפו עלֿֿפי הוראותיו. משלא עשה כן, פעל שלא כדין.

הנתבעת טענה גם כי על התובע היה לשלם לה את הסכום של 9,738 ₪ בהתאם לחשבונית מס שקיבל ממנה, לאור העבודה שביצעה והחלפים שרכשה והתקינה ברכבו. מאחר שהתובע לא אפשר לנתבעת לתקן כל ליקוי שנוצר, לכאורה עקב טיפולה ברכב, אין לתובע להלין אלא על עצמו, ואין לו כל זכות תביעה כנגדה. לאור כל זאת, דין התביעה – להידחות.

טענות הצדדים בדיון שהתקיים לפני

בדיון הראשון שהתקיים לפניי הופיעו הצדדים ושמעתי את טענותיהם.

התובע טען כי לאחר שגילה שהרכב לא תוקן כהלכה. הוא חזר למוסך והשאיר שם את הרכב. הנתבעת ניסתה לאלתר באמצעות התקנת גומיות, ולתובע נראה טיפול זה בלתי-
מקצועי. עוד טען, שכאשר קיבל את המכונית לרשותו בפעם הראשונה, הבחין שהיא מטונפת בצבע ובשברי זכוכית שלא הבין כיצד הגיעו לשם. לדבריו, כנראה נשברה השמשה האחורית במוסך והדלתות והחלונות נשרטו. כשהסב את תשומתֿֿלב הנתבעת לכך, נאמר לו שיקבל זגוגיות חדשות. התובע פנה ל'אוטו
-
גלס' עם השמשות שקיבל מהנתבעת, ושם נאמר לו שהזכוכיות פסולות וחסרות ערך. התוביע הודיע על כך לנתבעת, וזו הפנתה אותו בחזרה ל'אוטו
-
גלס', שם התקינו לו זכוכיות איכותיות פחות מהקודמות. לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים של התובע לזכות בטיפול כדבעי הוא פנה אל השמאי, ובעצה אחת עם חברת הביטוח של הנהג המזיק הוא פנה למוסך 'צ'מפיון'.

נציג הנתבעת טען כי הנתבעת ביצעה את העבודה בדיוק עלֿֿפי הוראות השמאי. לדבריו, השמאי צילם את הרכב כשהוא מתוקן ומורכבים בו החלפים. הנתבעת ביצעה את העבודה ועליה לקבל את שכרה. הוא סיפר כי אחרי שפנה אליו סוכן הביטוח של התובע, ולאור העובדה שהסוכן מפנה אל המוסך עבודה רבה, הוא הפנה את התובע אל 'אוטו
-
גלס', אך לאחר שזה פנה אל הזגג – לא שמעה ממנו הנתבעת דבר עד הגשת כתב התביעה. נציג הנתבעת שב והעלה את הטענה שפורטה בכתב ההגנה, כי השמאי אישר בחוות דעתו השנייה פריטים שלא אושרו בחוות הדעת הראשונה. עוד טען, כי על התובע היה לבקש את התוספות ששילם עליהן מאת השמאי לפני שנחתם כתב סילוק.

במהלך הדיון לא היה ברור אם התובע חתם על כתב סילוק כלפי חברת הביטוח שפיצתה אותו ומכאן האם הוא יכול לקבל את ההפרש ישירות ממנה. בהחלטתי שניתנה בסוף הדיון קבעתי שיש לקיים דיון נוסף, שבו ייחקר השמאי שבדק את הרכב והגיש את שתי חווֹת הדעת. כן הוריתי לתובע לברר האם חתם על כתב סילוק ושחרור כאמור והאם ניתן לקבל את ההפרש בין סכומי שתי חוות הדעת. נוסף על כך ציינתי כי על התובע לשקול אם ברצונו לזמן נציג ממוסך 'צ'מפיון', וכי גם לנתבעת שמורה זכות לזמן עד ככל שתמצא לנכון.

עדות השמאי וסוכן הביטוח

בדיון הנוסף שהתקיים שמעתי את עדותו של השמאי, ניב רון. זה הסביר שחוות הדעת השנייה התייחסה אך ורק לתיקון הליקויים בתיקון הרכב ולנזקים שנגרמו לרכב בעת שהייתו במוסך הנתבעת. השמאי תיאר את הפגמים שנפלו בתיקון הרכב על ידי הנתבעת. כן הסביר את הסיבה לכך שאישר החלפת חלפים חדשים, כמו מכסה תא מטען וקישוט ניקל. לדבריו, תחילה אישר לנתבעת להתקין מכסה תא מטען משומש, אולם לאור הפגם שנפל בו הוא נאלץ להורות על התקנת מכסה אחר. הואיל ולא היה בנמצא מכסה משומש, הוא אישר התקנת מכסה חדש. הוא טען שאילו הודיעה לו הנתבעת מיזמתה כי מכסה תא המטען לקוי וכי אין בנמצא מכסה אחר, היה מאשר לה החלפתו במכסה חדש. הנתבעת לא הודיעה לו על כך. אשר לקישוט הניקל טען השמאי כי בעת שבדק את הרכב בפעם השנייה היה הקישוט פגום, וייתכן שהדבר היה תוצאה של הליך פירוק והרכבה נוסף שהיה צריך לבצע במסגרת התיקון הנוסף. השמאי גם הסביר כי במקרה דנן עלות תיקון הנזקים שנגרמו על ידי הנתבעת הייתה גבוהה מעלות התיקון המקורי. באשר לעבודת החלפת שמשות על ידי הזגג בסרגליק,
זו כללה שימשה קדמית אשר לא אושרה על ידו.

סוכן הביטוח, דב כהן, נחקר גם הוא, והעיד על נסיבות חתימת כתב הסילוק. לדבריו, נחתם כתב סילוק, ולא היה ניתן לקבל את ההפרש ממבטחת המזיק.



דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים ואת העדויות, אני סבור כי דין התביעה – להתקבל.

בהסתמך על עדותו של התובע ועל חוות דעת השמאי מטעמו, שוכנעתי כי העבודה שביצעה הנתבעת הייתה לקויה וכי לרכבו של התובע נגרמו נזקים
נוספים בעת שרכבו
שהה במוסך הנתבעת. לאור זאת אין חשיבות כלל לחתימה על כתב הסילוק מול מבטחת הצד השלישי, שכן הנזקים שנגרמו לרכב אינם קשורים כלל למזיק אשר גרם לתאונה, אלא הם באחריותה של הנתבעת, לאור מחדליה כאמור. שוכנעתי גם מהסבריו של השמאי כי אכן, הסכומים שאישר, לרבות עלות החלפת הרכיבים השונים, היו סבירים. כך באשר להחלפת מכסה תא המטען האחורי בחדש ובאשר להתקנת קישוט הניקל. אני מקבל את הסברו של השמאי לכך שעלות תיקון הנזקים עלתה בהרבה על זו של העבודה המקורית.


אציין כי יש ממש בטענת הנתבעת כי על התובע היה לאפשר לה לתקן את הטעון תיקון.
אלא ששוכנעתי כי התובע ניסה לעשות זאת. מעדויות שני הצדדים עלה כי התובע פנה לנתבעת, אך לאור הפתרונות המאולתרים שהוצעו לו, ולמרות בקשותיו החוזרות ונשנות, הרכב לא טופל בסופו של דבר כהלכה. התובע איבד את האמון בנתבעת ונאלץ לפנות למוסך אחר, שם תוקנו הליקויים לשביעותֿֿרצונו.

לא מצאתי כי יש ממש בטענת הנתבעת כאמור בכתב הגנתה, בדבר המועד בו שולם הסכום לזגג – כחודשיים לפני בדיקת השמאי. ראשית נציג הנתבעת
זנח טענה זו של הבדלי התאריכים בדיונים שהתקיימו לפני והשמאי לא נשאל על כך . ושנית שוכנעתי כי השמאי בדק את השמשות. זו גם הסיבה שהשמאי לא אישר את מלוא הסכום ששולם על ידי התובע לזגג הרכב. תשלום זה כלל החלפת שמשה קדמית, אשר את החלפתה השמאי לא אישר.

לסיכום הנתבעת לא הצליחה לסתור את טענות התובע אותן הוא תמך במסמכים ובעדויות כאמור לעיל. אציין כי הנתבעת לא זימנה עדים לתמוך את טענותיה אף כי הייתה לה הזדמנות לכך.

סוף דבר: התביעה מתקבלת. מאחר שהנתבע נאלץ לשלם עבור התיקונים הנוספים סך של 12,398 ₪
כאמור בחוות הדעת השנייה ומאחר שהוא קיבל מאת חברת הביטוח פיצוי בסך של
9,738 ₪
בלבד, הינו זכאי לסכום ההפרש בסך של
2,660 ₪.


כן הוא זכאי להחזר
שכרֿֿטרחת השמאי, בסך 1,095₪.

נוסף על כך תשלם הנתבעת לתובע פיצוי נוסף בעד הטרדה שנגרמה לו עקב האירועים, בסך 1,000 ₪.
הסכומים האמורים ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך כולל של 1,600 ₪ (סכום זה כולל בתוכו את שכרֿֿטרחת שני העדים, בסך 300 ₪ לכל עד).

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

הנתבעת זכאית לקבל לרשותה את החלונות ואת מכסה תא המטען המשומש שהושארו אצל
הזגג בסרגליק או במוסך צ'מפיון.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח פסקֿֿהדין לצדדים.

ניתן היום, י' באב
תשס"ט (31 יולי 2009), בהעדר הצדדים.









תק בית משפט לתביעות קטנות 12750-09/08 אבי מלכי נ' מוסך יהודה ויאיר בע"מ (פורסם ב-ֽ 31/07/2009)