פסקי דין על אינג` מוחמד | פסקי דין על חברת סולל בונה בע"מ

1975/03 א     06/01/2004




א 1975/03 אינג` מוחמד נ' חברת סולל בונה בע"מ




1
בתי המשפט
א 001975/03
בית משפט השלום נצרת
06/01/2004
תאריך:
כב' השופטת לילי יונג-גפר

בפני
:

אינג` מוחמד

בעניין:
תובע
עו"ד מידיאן יוסף

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
חברת סולל בונה בע"מ
נתבע
עו"ד פורוסטמיאן אלי שהב

ע"י ב"כ עו"ד

פסק דין
1. 1. בפני
בקשה לדחיה על הסף לפי תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"), וזאת מחמת כפל התדיינויות (בש"א 4203/03).

2. 2. הרקע העובדתי לפרשה הוא כדלקמן:
ביום 16.4.00 הגיש המשיב לבית משפט זה כתב תביעה נגד המבקשת ואדם נוסף (ת.א. 2548/00), ובה תבע סכום של 71,160 ₪, עבור עבודות הנדסה ומדידה והכנת תכניות שביצע עבור המבקשת בפרויקט בישוב הזורעים, וזאת בעקבות הזמנת עבודה מיום 10.12.98 (להלן: "התביעה הראשונה").

3. 3. ביום 5.3.02, כשנתיים לאחר הגשת התביעה הראשונה ובשלב מתקדם של ההליכים במסגרתה, הגיש המשיב בקשה לתיקון כתב התביעה (בש"א 863/02), ובה ביקש להוסיף עובדות ולפיהן בנוסף להזמנת העבודה שביסוד כתב התביעה נתבקש הוא לספק גם שירותי ביצוע, ועל כן מבקש הוא גם להגדיל את סכום התביעה כמפורט בבקשה.
בית המשפט שדן בתביעה הראשונה (כב' השופט צרפתי) דחה את בקשתו של המשיב לתיקון כתב התביעה, בעיקר משום שהוגשה בשלב מאוחר של ההליכים, לאחר שמומחה השקיע עבודה רבה וחוות דעתו עמדה בפני
השלמה, ומשום שלא סיפק כל הסבר מדוע זה ביקש התיקון בשלב כה מאוחר וללא כל פירוט של העבודות הנוספות.

4. 4. משכך, הגיש ב"כ המשיב בקשת רשות לפיצול סעדים (בש"א 2659/02), מן הטעם כי העבודה שסופקה מורכבת משני שלבים: האחד - שירותי ביצוע והשני מדידה לאחר ביצוע העבודה, וכל אחד מהם הוזמן בנפרד.
בדחותו את הבקשה מציין בית המשפט כי במידה ומדובר בשתי עילות תביעה נפרדות כי אז אין צורך כלל ברשות לפיצול סעדים, אך גם אם יסתבר כי דובר מלכתחילה בשתי עילות נפרדות, נוכח השוני במועדי החיוב - הרי שעילות אילו התמזגו בדיעבד, למועד הגשת התביעה לעילה אחת.

5. 5. או אז בחר המשיב באפשרות האחרונה שנותרה לו וניסה את מזלו בהגשת תביעה חדשה לבית המשפט בגין אותן עבודות נוספות - היא התביעה העיקרית בתיק זה (התביעה השניה).
6. 6. בכתב התביעה השניה, טוען המשיב כי סיפק למבקשת בחודשים 98/ 8-5 עבודות סימון לביצוע פרוייקט בישוב הזורעים אשר תמורתן לא שולמה ועל כך תובע הוא מן המבקשת סכום של 60,000 ₪.

7. 7. המבקשת טוענת, כאמור, כי דין התביעה להדחות על הסף, וזאת מאחר והיא נשענת על עילת תביעה זהה לזו שבתביעה הראשונה, וכי משנדחתה בקשתו לפיצול סעדים, אין המשיב רשאי היום להגיש תביעה חדשה נגד הנתבעת בגין אותה עילה, אף אם מדובר בסעדים שלא נתבעו בתביעה הראשונה. 60221
יצויין כי למבקשת גם טענות לגופה של התביעה, והמתייחסות לעצם קיומה של התקשרות כלשהי בין הצדדים, ולהעדרם של פרטים או מסמכים שיוכיחו דבר התקשרות כזו, ואולם הבקשה לדחיה על הסף תוכרע על פי הנטען בכתב התביעה, ללא כל קשר לשאלה אם בידי המשיב להוכיח תביעתו אם לאו, אלא על פי השאלה אם רשאי הוא להגיש תביעתו זו נגד המבקשת.

8. 8. התובע טוען בכתב תשובתו כי יש לדחות את הטענה משום שמדובר בשתי עבודות שונות, שהוזמנו בזמנים שונים, על ידי בעלי תפקידים שונים בחברה, כאשר אחת מהן בוצעה בעקבות הזמנה טלפונית והשניה בעקבות הזמנה בכתב, וכי מזמין העבודה הראשונה הבטיח לו כל העת כי ישולם לו עבור העבודה הראשונה ועל כן לא כלל תביעתו בגין אותה עבודה בתביעתו הראשונה. התובע טוען כי מדובר בשתי עילות תביעה נפרדות, ואין כל מניעה, כי יגיש כתב תביעה נפרד בגין כל אחת מהן.

9. 9. השאלה שעליה יש להשיב, ואשר התשובה עליה תכריע את דינה של בקשה זו, הינה: האם סכומי הכסף הנתבעים בשני כתבי התביעה נתבעים מכוח עילה אחת או מכוח שתי עילות נפרדות.
אם מדובר בשתי עילות נפרדות - כי אז אין כל מניעה להגשתה של התביעה השניה, בעוד שאם מדובר בעילה אחת - מנוע התובע להגישה מחמת השתק עילה, וזאת מאחר ולא קיבל רשות לתבוע חלק מסעדיו בגין אותה עילה, בהתאם לנדרש בתקנות 44 ו- 45 לתקנות.

10. 10. הפרשנות שניתנה בפסיקה למונח "עילת תביעה" בהקשר של תקנה 45 היא מרחיבה, יותר מאשר משמעויות אחרות שיש למונח בהקשרים אחרים, שכן בהקשר זה מנחה את הדרך הכלל כי אין להטריד את הנתבע במספר תביעות בשל אותה פרשה. ר' ע"א 167/63 ג'ראח נגד ג'ראח, פד"י יז 2617, 2635, ע"א 527/80 שטורך נגד מדינת ישראל, פד"י לח 4, 51, ור' גם ד"ר י.זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 169, וספרו של כב' השופט גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה חמישית בעמ' 96.

11. 11. בע"א43/49, 44/49 ש.ש.אגרסט נגד ונגרובר-זלקינד, פד"י ד', 397,402 מתאר כב' השופט אולשן סיטואציה הדומה להפליא למקרה שבפני
נו, וכך אומר הוא: "אין הוראה כללית בחוק הקובעת שבכל מקרה, כאשר אדם עושה שירות לאחר ואינו מקבל ממנו את התמורה, או את התמורה המלאה מיד ולאחר מכן עושה לו שירות אחר - בעוד התמורה בעד השירות הראשון רשומה כחוק בפנקסו - יש בעובדה זו בלבד משום מניעה להגשת תביעה על החוב הראשון, הואיל והתביעות בעד שני השירותים מתמזגות לעילה אחת. הדבר יכול להיות לא נוח, אבל אין על זה איסור מטעם החוק, כל עוד שאין בזה משום פיצול עילת התביעה. השאלה שתתעורר תמיד היא לכן, אם החובות השונים מהווים ביחד עילה אחת, או אם כל אחד מהווה עילה נפרדת. זה יהיה תלוי, כאמור, בכוונת הצדדים. כוונה זו פעמים היא נובעת מטבע העסקים שבין הצדדים, פעמים - מנוהג המקצוע ופעמים - מסידור מוסכם".
יש לפנות, איפוא, לעובדות העולות מכתב התביעה, כדי לדלות מהן את התשובה.
12. 12. האם נובעים החיובים בשתי התביעות מאותה עילה?
אין חולק כי שתי קבוצות השירות שבשתי התביעות בוצעו על ידי התובע עבור הנתבעת, במסגרת אותו פרוייקט, באותו מקום פיזי עצמו ובאותה תקופה - אף אם בהפרש הזמן שבמהלכו בוצעה העבודה בשטח אשר הצריכה מדידות לפני ואחרי ביצועה, ולמעשה היוו, כפי שניתן אף ללמוד מדברים שטוען התובע בתצהירו מיום 22.7.02, בתמיכה לבקשתו לפיצול סעדים (בש"א 2659/02) שני חלקים של אותה עבודה. התובע מסביר בתצהירו כי בתביעה הראשונה תבע את הנתבעת בגין חלק העבודה של הכנת תכניות שלאחר ביצוע (as made), ואילו מאוחר יותר ביקש לתקן את תביעתו כך שתכלול גם את עבודת שירותי מדידה לצורך הביצוע.

13. 13. בסעיף 18 לתצהירו אומר התובע: "אני מצהיר כי העבודה שסופקה ע"י מורכבת משני שלבים האחד הוא שירותי ביצוע ע"מ שיבוצע הפרוייקט והשני מדידה לאחר ביצועה (תכנית אזמד לאחר ביצוע)".
עוד אומר התובע בתצהירו כי לא תבע מלכתחילה את שכרו בעד חלקה הראשון של העבודה משום שהובטח לו שישולם לו בגין אותו חלק על אף שלא היו בידיו הזמנות בכתב.

14. 14. נוכח דברים אלו, סבורני כי המסקנה המתבקשת היא כי שני השירותים שבגינם תובע התובע את שכרו נובעים מהתקשרות חוזית אחת שלה שני חלקים: לפני הביצוע ולאחריו, גם אם ניתן להפריד בין שני החלקים מבחינת שלב מתן השירות. הרי ברור היה עם סיום חלקו הראשון של שירות המדידה שסיפק התובע - בטרם ביצוע העבודה בשטח, כי נחוץ גם חלקה השני - לאחר סיום ביצוע אותה עבודה, ואין בעובדה כי טכנית זומן התובע לביצוע העבודות על ידי בעלי תפקידים שונים בנתבעת, או כי באחת ההזדמנויות הוזמן טלפונית ובשניה בכתב כדי לשנות עובדה זו.

15. 15. עם זאת, כפי שנאמר גם בפסק הדין בענין ש.ש. אגרסט שאוזכר לעיל, לא ניתן לשלול את האפשרות כי מדובר בשני חיובים המקימים כל אחד עילת תביעה נפרדת.
ואולם במה דברים אמורים? כאשר מדובר בתביעות עתידיות הנולדות לאחר מועד הגשת התביעה, ואשר התובע לא יכול היה לתבען ביחד עם תביעתו המקורית. שכאשר חוזה אינו ממשיך להתקיים בין הצדדים, על התובע לתבוע את כל המגיע לו, לטענתו, עקב הפרתו של אותו חוזה כבר בעת הגשת התביעה המקורית.
ר' ע"א 367/83 מ' שושן חברה לבנין ופיתוח בע"מ נגד רמות גזית בע"מ, פד"י לט 1, 633, ע"א 830/86 ס.א.ר. חרושת דפנה נגד ס.א.ר. סרט אלכסון בע"מ, פד"י מב 4, 805 ואת בר"ע (ת"א) 201207/98 יבנה תעשיות נגד דותן דורית ואח', תק-מח 99(2), 30994. ר' בענין זה גם את דברי כב' מ"מ הנשיא זילברג בע"א 477/68 הופמן נגד לויטל, פד"י כג 2, 52, בעמ' 56, ולפיהם גם אם נולדות עילות תביעות חדשות, הרי שאותן עילות שהיו נפרדות בהיוולדן, התמזגו בדיעבד לעילה אחת כוללת במשמעות תקנה 45, ואין לפצלן עוד.

16. 16. במקרה שבפני
נו אין חולק כי עילת תביעתו השניה של הנאשם, גם אם היתה עילה נפרדת, התגבשה כבר במועד הגשת תביעתו הראשונה ומשום כך התמזגה עמה, ועל כן היה עליו לכלול אותה בתביעתו זו. משבחר שלא לעשות כן, בין מטעמים טקטיים, בין משום שסבר כי ישולם לו בסופו של דבר ובין מטעמים אחרים, נטל על עצמו את הסיכון כי לא יוכל לתבוע חלק זה של תביעתו בעתיד.
משבחר התובע שלא לכלול בתביעתו את מלוא הסעד שהוא תובע, ומשלא קיבל התובע רשות לפצל סעדיו, לא היה הוא רשאי להגיש את תביעתו השניה, ועל כן דין תביעתו להדחות. ר' בענין זה את ספרה של ד"ר נינה זלצמן, מעשה בין דין בהליך אזרחי, מהדורה ראשונה, עמ' 111.
לאור כל האמור לעיל, אני מחליטה לדחות את התביעה על הסף, ומחייבת את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ + מע"מ.

זכות ערעור תוך 45 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר.

ניתן היום י"ב בטבת, תשס"ד (6 בינואר 2004) בהעדר הצדדים.

לילי יונג-גפר
, שופטת









א בית משפט שלום 1975/03 אינג` מוחמד נ' חברת סולל בונה בע"מ (פורסם ב-ֽ 06/01/2004)