פסקי דין על שלמה כהן | פסקי דין על אילן ביטון |

40142/08 פ     24/12/2009




פ 40142/08 מדינת ישראל נ' שלמה כהן, אילן ביטון




1



1



בית-המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו

ת"פ 40142-08 מ.י. נ' כהן ואח'


27 דצמבר 2009


בפני
כב' השופטת יהודית שיצר




בעניין:
מדינת ישראל
על-ידי ב"כ - עו"ד דודג'



המאשימה



נגד



1. שלמה כהן

על-ידי ב"כ – עו"ד זילברברג יוסי

2. אילן ביטון

(דינו נגזר)





הנאשמים

גזר דין לנאשם 1
מבוא

1.
הנאשם 1 (להלן: "הנאשם") הורשע בעקבות הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות הבאות:

א.
מעשה פזיזות ורשלנות – עבירה על סעיף 338(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
ב.
קשירת קשר לפשע – עבירה על סעיף 499(א)(1) לחוק הנ"ל.
ג.
התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה – עבירה על סעיף 406(ב) לחוק הנ"ל.
ד.
גניבה – עבירה על סעיף 384 לחוק הנ"ל.
ה.
הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – עבירה על סעיף 275 לחוק הנ"ל.

כמו כן הורשע בשני תיקים נוספים אותם ביקש לצרף והם: ת.פ. 5909/09 (שלום ת"א) ותיק תעבורה 678/08 .
הצדדים לא הגיעו להסדר עונשי וסוכם שיעתרו לענישה לפי שיקול דעתם, כמו כן ישלחו הנאשמים לשירות המבחן לקבלת תסקיר.

כתב האישום המתוקן


2.
על פי עובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם הוא קשר קשר עם הנאשם 2 (שדינו נגזר) להתפרץ לדירת מגורים ברחוב בילו 44 הרצליה

(להלן: "הדירה")
בכוונה לבצע דבר גניבה. הנאשמים הצטיידו במפתח המותאם למנעול הדירה. ב- 3.6.08 נהג הנאשם 2 ברכב מזדה (להלן: "הרכב") שבו היה גם הנאשם. בהגיעם סמוך לדירה ירד הנאשם, נכנס לבניין, והתפרץ לדירה. הוא עקר כספת ביתית, עטף אותה, ירד איתה והכניסה לתא המטען של הרכב אותו הביא נאשם 2 אל החניה.
משנכנס הנאשם לרכב, שוטר שתיצפת עליהם חבש כובע זיהוי משטרתי והגיח אל קדמת הרכב.
הנאשמים הבחינו בשוטר פגעו בו והדפו אותו באמצעות הרכב, בהמשיכם בנסיעה פראית לכיוון מערב באופן המסכן עוברי אורח.
ניידת אחרת שקיבלה דיווח על האירועים נסעה לכיוון הרכב תוך הפעלת פנס זיהוי על גג הניידת וניסיון לחסום את נתיב הנאשמים. האחרונים המשיכו בנסיעה מהירה לעבר הניידת ובהצטלבות פנו חדות ימינה וצפונה, כך שארעה התנגשות בין החלק האחורי שמאלי של הרכב לחלק הקדמי שמאלי של הניידת.
הנאשמים המשיכו בנסיעה מהירה כדי להמלט וניידת נוספת המשיכה במרדף אחריהם תוך הפעלת כריזה ופנס זיהוי משטרתי. בשלב מסויים עצרו את הרכב ברחוב ללא מוצא, הנאשם 1 ירד מן הרכב ונס רגלית בעוד שני שוטרים רדפו אחריו חבושי כובעי זיהוי משטרתיים וצועקים לעברו "עצור, משטרה". הנאשם המשיך לנוס ואף שהשוטרים קפצו עליו, המשיך בהתנגדות למעצר עד שהצליחו להתגבר עליו ולכבול אותו.
יצויין, שהכספת הכילה בין היתר 67,396 דולר ועוד 502 דולר, 970 יורו, תכשיטים, מטבעות זהב ודרכונים.




ההשתלשלות בתיק


3.
משהגיע מועד הטיעונים לעונש, נתבקשה דחיית הדיון למשך 3 חודשים לאור המלצת שירות המבחן בעניינו של הנאשם "כדי לנצל את ההליכים המשפטיים הבעת המוטיבציה מצידו על מנת לבחון שיבוא בטיפול ויכולתו להתמיד בו וזאת היות והתקשה להשלים עם טיפול במסגרת קהילה טיפולית סגורה וביקש טיפול במסגרת הקהילה שהוא בתנאי מעצר בית".
הגם שב"כ המאשימה התנגדה לדחיה, ולמרות שהתלבטתי לאור המסר הדואלי שעלה מתסקיר שירות המבחן, והחשש להתנהגות מניפולטיבית, דחיתי בכל זאת את הדיון "ורק בשל התרשמות שירות המבחן כי זאת ההזדמנות אולי אחרונה לנאשם זה, בגילו, להתרחק מהעולם העברייני".

כאשר הגיע שוב מועד הטיעונים לעונש בתאריך 8.9.09, הודיע ב"כ הנאשם כי הוא מבקש לצרף תיק נוסף ועל כן שוב עתר לדחיה. בסופו של דבר אכן צורפו שני תקים נוספים שפורטו לעיל, ונשמעו הטיעונים לעונש.

הראיות לעונש


4.
ב"כ המאשימה הגישה את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם, את הרשעותיו התעבורתיות וכן כתב אישום והכרעת דין בת"פ 3421/06 (שלום ת"א), שבו הוטל על הנאשם מאסר על תנאי ל- 10 חודשים.

ב"כ הנאשם השמיע מספר עדי אופי.
העד הראשון מר סימנטוב עוסק בהפעלת קבוצות בבתי סוהר למכורים נקיים מסמים וחבר בועדת מניעת סמים ואלימות בעירית ראשל"צ. הוא סיפר כי הוא מכיר את הנאשם 15 שנה. הנאשם סייע לו בעבר להשתקם מהסמים ותמיד תמך בו. כמו כן סיפר שהנאשם עזר גם לעשרות אנשים אחרים. העד הסביר את מעידת הנאשם בכך שנכנס למשבר עקב גירושיו וחזר לשימוש בסמים.
עדה נוספת היא גרושתו של הנאשם שסיפרה כי היא התגרשה ממנו לפני שנה וחצי על רקע קשיים כלכליים. לדבריה, הנאשם הוא אבא טוב לילדיו וכתוצאה ממאסרו הילדים במצוקה. הבן מבטא זאת באלימות. הבת סגורה מאוד והוחלט שהיא צריכה לקבל טיפול בבריאות נפש. היא גם הציגה ציור של הבן ומכתב ממנו וביקשה רחמים על הנאשם.
העד מר גוטליב, אף הוא מדריך נפגעי סמים העוסק בשיקום אסירים ונפגעי סמים. העיד כי מכיר את הנאשם שנים רבות, ליווה אותו במהלך המעצר בשל היכרות העבר ביניהם. סיפר על הנסיבות של הפסקת השהייה של הנאשם בקהילה הטיפולית, לאחר שישה חודשים, התקופה המלאה היא של שבעה חודשים. ביקש להתחשב בנאשם והדרך שעשה. בין היתר בכך שסייע בשיקום אנשים אחרים ותמך בהם.
בחקירתו הנגדית אישר שאינו יודע על כך כי שירות המבחן הציע לנאשם להשתלב בקהילה טיפולית אחרת אך הנאשם סרב.
כמו כן העידו אביו של הנאשם ואמו. הם הדגישו את גילו של הנאשם והעובדה שנכנס לכלא לראשונה, בשנת 2006 והמקרה דנן קרה בעקבות משבר גירושיו. ציין שהוא ואשתו פנסיונרים מבוגרים ומוגבלים ואשתו חולה בסרטן.
אמו של הנאשם סיפרה על קשייו בחיים, על ילדיו שרוצים את אביהם ואף היא ביקשה רחמים, לפחות על הילדים.

טיעוני ב"כ המאשימה

5.
ב"כ המאשימה הדגישה את חומרת העבירות בתיק דנן ובתיק בימ"ש השלום שצורף, הן בשל אופיין והן בשל נסיבות ביצוען. עבירות הרכוש פוגעות בבטחון הציבור ופרטיותו. לטענתה, הנאשם לא היסס לנקוט בהתנהגות אלימה לצורך הימלטות מהזירה כאשר הנהיגה הפראית של השותף סיכנה שוטרים, עוברי אורח ואת הנאשמים. עוד ציינה את הקושי בתפיסת נאשמים בעבירות מסוג זה. העבירות בוצעו בשיטות מקצועיות ובתכנון מראש כמו הכנת מפתחות כאשר בתיק בימ"ש השלום הנאשם עקב אחר המתלוננת, גנב ממנה מפתח ושכפל אותו וכך הצליחו לפרוץ לדירות. פן נוסף של חומרה מצאה בכך המאשימה, בכך שהעבירה הנוספת בוצעה בעת שהנאשם שוחרר למעצר בית בתיק העיקרי, והפר את האמון שניתן בו. גם עבירת התעבורה בוצעה חודשיים בלבד לאחר שנידון לפסילה בפועל של 250 יום.

ב"כ המאשימה הפנתה גם לגיליון ההרשעות הקודמות, ממנו עולה כי הנאשם ביצע את העבירות הנדונות לאחר ששוחרר ממאסר בן שנה ובעת שתלוי ועומד נגדו עונש של 10 חודשי מאסר על תנאי. עוד הדגישה ששירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית, שכן הנאשם לא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו, ניתק את הקשר עם שירות המבחן וביצע עבירות נוספות. לדעתה, נושא הסמים במקרה של הנאשם הוא שולי וגישתו העבריינית היא שעומדת ביסוד מעשיו.
על כן עותרת התביעה לתקופת מאסר ארוכה, הפעלת המאסר על תנאי, קנס ופיצויים למתלוננים וכן פסילה מלהחזיק ברישיון נהיגה ופסילה על תנאי.

טיעוני הסניגור

6.
הסניגור שם בראש טיעוניו את העובדה שהנאשם הודה מיד בביצוע העבירות ולקח אחריות על מעשיו ובכך גם הביא לחסכון בזמנם של בית המשפט והתביעה.
הוא הפנה לגילו ונסיבותיו האישיות, העובדה ששהה בקהילה הטיפולית שישה חודשים ולאחר ארבעה חודשים הצוות אישר שהוא משתף פעולה, מגלה רצון ומוטיביציה. לדעת הסניגור כשלונו של הנאשם לא היה בנושא מהותי כמו סמים, אלא בעובדה שביציאתו מהקהילה, חרג מהכללים, קנה אוכל ומשקה שלא היה רשאי לקנות והשביע רעבונו. לזכות הנאשם גם ביקש להבהיר כי לאחר שהושעה מהקהילה פנה הנאשם מיוזמתו למשטרה ולבית המשפט. את העובדה שסרב לטיפול בקהילה נוספת הסניגור מסביר בכך שאמור היה להמתין שלושה חודשים ולא היו לו הכוחות הנפשיים.
עוד הוא הדגיש כי בכתב האישום המתוקן נמחקה עבירת סיכון חיי אדם וכי הרכוש הוחזר לבעלים בשני התיקים.

דיון ומסקנות

7.
הנאשם הורשע בביצוע עבירות רכוש חמורות. אינני סבורה שהן בוצעו על רקע שימוש בסמים, שכן לא היו אלה עבירות של הרף עין, אלא עבירות מתוכננות היטב שכללו, בין היתר, גניבת מפתח מעגלת סופרמרקט ושכפולו והתאמת מפתח במקרה אחר. לנאשם היה מידע על מיקומה של הכספת, הגיע מצוייד בכל הדרוש לעקירתה ויחד עם שותפו הכין את דרכי המילוט. הרכוש והסכומים שנלקחו היו מכובדים ביותר ומהלך ההימלטות היה מלווה אף הוא בהתנהגות פרועה בלתי נורמטיבית, התנגדות לשוטרים ואלימות.

חומרה מיוחדת אני רואה במקרהו של הנאשם בעובדה שהנאשם אינו לומד את לקחו. הוא חוזר ומבקש את רחמי בתי המשפט השונים, אשר נענים לו ומושיטים לו יד, אך הנאשם חוזר ומפר את האמון שניתן בו.
את העבירה נשוא התיק דנן ביצע שנה לאחר ריצוי מאסר בגין 6 עבירות רכוש אחרות ושעה שידע היטב כי בית המשפט התחשב בו והמיר חלק מעונשו במאסר על תנאי, שעדיין היה תלוי ועומד כנגדו.
יתר על כן, למרות שהנאשם ביקש הליכי שיקום, לא עמד בתנאי הקהילה הטיפולית בה שהה ולמרות ששירות המבחן הציע לו הזדמנות נוספת של טיפול בקהילה אחרת, הוא לא קיבל את ההצעה. זאת ועוד, הוא ניתק את המגע עם שירות המבחן ובתקופה זו, בהיותו במעצר בית, ביצע עבירת רכוש נוספת נשוא התיק המצורף, כל זאת אף מבלי להכביר מילים על עבירת התעבורה שביצע עת היה בשלילת רשיון נהיגה.
בנסיבות אלה אני סבורה שמדובר באדם שעבריינות טבועה בו וגישה משקמת והושטת יד מצד בית המשפט והגורמים המטפלים, מתפרשת על ידו בצורה בלתי נכונה.
עם זאת, אינני יכולה להמנע מלהביא לזכות הנאשם את העובדה שהודה מיד בביצוע העבירות וחסך זמן ומשאבי ציבור.

בשקלול כל הנתונים, בנסיבותיו של הנאשם גובר השיקול של הגנה על הציבור והחברה מפניו ואני סבורה שהדרך היחידה למנוע את פגיעתו הרעה היא על ידי השמתו מאחורי סורג ובריח. בנסיבות העניין, מאחר והרכוש הגנוב נתפס ולאור תקופות המאסר שיוטלו על הנאשם, אני נמנעת מהטלת קנס כספי.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.
מאסר בפועל למשך 24 חודשים.
כמו כן אני מפעילה מאסר על תנאי של 10 חודשים שנגזר בתיק בימ"ש שלום ת"א 3421/06 באופן שהמאסר על תנאי ירוצה במצטבר. סה"כ ירצה הנאשם 34 חודשי מאסר.
מתקופה זו תנוכה תקופת המעצר מ – 3.6.08 עד 14.9.08 ותקופת המעצר שתחילתה מיום 18.7.09.

ב.
מאסר על תנאי למשך שנה, כאשר התנאי הוא שלא יבצע עבירות רכוש במשך שנתיים מיום שחרורו ממאסר.

ג.
אני פוסלת את הנאשם מנהיגה ברכב למשך שנה מיום שחרורו ממאסר.
ד.
פסילה על תנאי למשך 24 חודשים, כאשר התנאי הוא שלא ינהג ברכב ללא רשיון נהיגה בר-תוקף במשך שלוש שנים מיום סיום הפסילה.

ה.
פיצוי בסך 1,000 ₪ לכל אחד מהמתלוננים.

הודעה זכות הערעור תוך 45 יום.

ניתן והודע היום, 24.12.2009, ז' בטבת התש"ע , בנוכחות הנאשם וב"כ הצדדים.









פ בית משפט מחוזי 40142/08 מדינת ישראל נ' שלמה כהן, אילן ביטון (פורסם ב-ֽ 24/12/2009)