פסקי דין על ביתן לי שיווק בע"מ | פסקי דין על שרוני אריה

156803/07 בשא     11/11/2007




בשא 156803/07 ביתן לי שיווק בע"מ נ' שרוני אריה




בעניין:
1



בתי המשפט
בית משפט השלום תל אביב-יפו
בשא156803/07


בפני
:
כב' השופט אהוד שוורץ
תאריך:
11/11/2007




בעניין:
ביתן לי שיווק בע"מ







מבקשת


נ
ג
ד




שרוני אריה







משיב
החלטה

זו התנגדות לביצוע ביחס ל- 5 שיקים ע"ס קרן 160,000 ₪ המשוכים ע"י המבקשת לפקודת "מטאור מחזור 2004 בע"מ" (להלן: "מטאור"), ומועד פירעונם מ- 12/2/06 ועד 5/3/06. בגבם מופיעה חתימת היסב של מטאור, מחיקות, חותמת "הסבה מבוטלת", כיתוב "ערב אישית לפירעון" בצירוף מספר זיהוי וחתימה. השיקים הוצגו לפירעון וחזרו בציון נ.ה.ב.
סכום החוב בהוצל"פ כיום הינו........................

המבקשת ע"י מנהלה, מר סטיב ביתן, טוענת כי מדובר בשיקים למראית עין בלבד, שהוצאו ממנה בהטעיה ע"י מטאור לפקודתה ובידיעת המשיב. המבקשת מסרה השיקים למטאור לבקשתה בשל מצוקת אשראי של מטאור, שנועדה ליצור תדמית פעילה כלפי צדדי ג' לקבלת אשראי והלוואות. לטענתה, מטאור הבטיחה להחזיר השיקים, לא לפרוע ו/או לסחור בהם, והכל ללא תמורה, וכנגד קבלת שיקים שלה. השיקים הגיעו למשיב בניגוד למוסכם וללא ידיעתה, והעברתם למשיב ללא הרשאה, חרף ביטול ההסבה, התיקונים והמחיקות, מטילה פגם קנייני בשיקים ובאוחז בהם. נטען כי חרף הבטחת המשיב להשבת השיקים, שניים מתוך חמשת השיקים הוצגו לפירעון וחוללו, ובניגוד לאמור בבקשת הביצוע; הגם שלא נשלחה הודעת חילול לגביהם, והשיקים הנותרים לא הוצגו לפירעון, ולא חוללו. עוד נטען, שהמשיב אף ניסה לסחוט את המבקשת ע"י הטלת עיקולים בהוצל"פ.

המשיב עפ"י הדיון וסיכומיו טוען לדחיית הבקשה, וזאת נוכח טענת המבקשת כי העיסקה בינה לבין מטאור היתה למראית עין, ודינה לפי חוק החוזים – בטלות, ולפיכך, ונוכח חזקת האחיזה כשורה אין למבקשת הגנה, ועימה בטל התנאי הנטען המגביל סחרות השיקים. נטען להעדר הפירוט המוגבר הנדרש לעניין התרמית והמרמה, ולהיעדר פירוט ביחס לעסקת המכר הנטענת בין המבקשת למטאור, וכן להעדר הסבר מספק לאי הגבלת סחרות השיקים בכיתוב או במסמך נפרד. לגבי מחיקות ההסבה, נטען שאין בהם כדי לפגום בתקינות ושלמות השיקים, וכי עפ"י הדיון נסתרה טענת העדר התמורה.

לאחר עיון בחומר שבתיק, הדיון וסיכומי הצדדים, אני מחליט לדחות את הבקשה.

מנהל המבקשת נחקר על תצהירו, ואכן עולה מן הדיון, שבפועל המבקשת מסרה שיקים טובה לשימוש המקבל - מטאור, שבסופו של דבר הגיעו למשיב. מנהל המבקשת אף העיד בדיון, בניגוד לאמור בתצהירו, כי קיבל בתמור

ה

שיקים וסכום כסף גבוה הרבה יותר ממה שנתן, ואף חלק מהשיקים שקיבל נפרעו.


גם אם נאמץ את שיטת המבקשת לכישלון/העדר תמורה מלא בעסקת גלגולי/החלפת שיקים, הרי שבית המשפט העליון נתן את דעתו על הנושא בע"א 523/64 ראיף נ' בורשטיין ,פד"י י"ט (1) 604, 605-606 בזו הלשון:

"שניים שהחליפו שטרות זה עם זה, באופן שכל אחד מהם חתם על שטר לפקודת חברו על מנת להשאיל לו את שמו - כל אחד מן השטרות המוחלפים ניתן 'בעד ערך', שכן כל שטר משמש 'תמורה בת ערך' לשטר (או לשטרות) שכנגד. לכן חב כל אחד משני מחליפי השטרות על פי שטרו, לא רק כלפי אוחז (בעד ערך) שלישי, אלא אף כלפי חברו האוחז, שהרי חברו נתן לו בעד השטר תמורה בת ערך... ערכו של השטר-שכנגד הוא בכך שניתן לנכותו או להשתמש בו בתור בטוחה לקבלת מלווה או לעסקה אחרת, וזוהי תעודתו; ואין נפקא מינה אם עושה השטר השתמש בשטר שכנגד בפועל למטרה זו או אחרת או אם לא השתמש בו כלל, או אם השטר שכנגד נפרע בסופו של דבר או לא נפרע על ידי עושהו".
9. יוצא שעל פי ההלכה הפסוקה, בעסקת גלגול שיקים , התמורה איננה פרעון בפועל של השיק הנגדי, אלא עצם קבלתו של שיק זה. המונח "ערך" כמשמעותו בפקודת השטרות, אינו חייב להיות כסף מזומן בלבד ואין כל ספק בכך שמסמך סחיר עשוי לשמש תמורה או ערך לפי אותה הגדרה ועד מסמך סחיר אחר".


(ראה גם בר"ע (ת"א-יפו) 20669/99 אופנת טיפאניס בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, תק-מח 99(3) 46105).

לפיכך, טענת העדר תמורה מלא ביחסים שבין המבקשת למטאור לא יכולה לעמוד למבקשת, הגם שזו נסתרה בדיון, ואינה מתיישבת עם הנטען בתצהיר.
זאת ועוד, לזכות נפרע האוחז בשטר, עומדת חזקת התמורה שבסעיף 29(א) לפקודה. על פי הפרשנות המקובלת בפסיקה, חזקה זו מניחה הנחה כפולה: כי הוסכם מלכתחילה על מתן תמורה כנגד השטר, וכי תמורה זו ניתנה בפועל, ומקבל השטר קיים את חלקו בהסכם. אשר על כן, רובץ הנטל על המושך (המבקשת) להוכיח כי התמורה נכשלה. אם הרים המושך את נטל ההוכחה האמור, תעמוד לו ההגנה ותביעתו של האוחז תידחה, מה שלא נעשה כאן.

עוד טוענת המבקשת, כי השיקים נמסרו למטאור בתנאי לאי פירעונם ו/או סחרותם ולהחזרתם, ומשהתנאים לא קויימו, והשיקים סוחרו למשיב, נפגמה זכות הקניין בהם. איני מקבל את טענת המבקשת בעניין, שכן מן הדיון עולה, שהשיקים נמסרו למטאור כטובה כדי שתציגם לבנק לצרכי קבלת אשראי, ולא כפי שנטען בתצהיר בצורה עמומה ומעורפלת, כשברור שהשיקים יוצגו בבנק, ויסוחרו לצורך קבלת אשראי, שעה שמטאור נמצאת בקשיים כלכליים, והמבקשת ידעה על כך. בהקשר זה יצוין כי בתצהירו של מנהל המבקשת נטען כי מטאור סיחרה את השיקים בניגוד למוסכם, אלא שבתצהיר לא נפרסה ההסכמה הנטענת שהושגה בהקשר זה בין הצדדים, ובמקביל גם עולות תהיות רבות בקשר להסכמה ולנסיבותיה. כן מקובלת עליי טענת המשיב כי האשראי לא יינתן אלא לאחר סיחור השיקים והפקדתם בבנק, ולפיכך, ומשלא הוכיחה המבקשת כי התנאים שלשמם מסרה השיקים הופרו, נדחית טענתה למסירה על תנאי.

אשר לטענות ביחס לאי אחיזה כשורה של המשיב בשיקים בשל הפגמים הקניינים (מחיקות של חתימות הסבה, תיקונים), אני סבור כי אין בטענות המבקשת כדי לפגום בזכות הקניין בשיקים שכן מחיקות הסבה ותוספות בכתב יד מהוות מעשה שכיח בחיי מסחר, מה גם ש

מחיקת ההיסבים המיותרים אינה נחשבת כשינוי מהותי, כמשמעותו בסע' 64 לפקודה.

התוצאה, אם כן, שההתנגדות נדחית. הליכי ההוצל"פ יימשכו כסדרם. כן אני מחייב את המבקשת לשלם למשיב הוצאות הדיון בעניין בסך 15,000 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, א' בכסלו, תשס"ח (11 בנובמבר 2007), בהעדר הצדדים.



אהוד שוורץ
, שופט








בשא בית משפט שלום 156803/07 ביתן לי שיווק בע"מ נ' שרוני אריה (פורסם ב-ֽ 11/11/2007)