פסקי דין על עו"ד מולכו יצחק | פסקי דין על בנק מרכנתיל דיסקונט | פסקי דין על עו"ד מטרי רונן | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי - מחוז י-ם ואח' |

8229/09 בשא     30/12/2009




בשא 8229/09 עו"ד מולכו יצחק נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, עו"ד מטרי רונן, כונס הנכסים הרשמי - מחוז י-ם ואח'




בעניין:

בתי המשפט
בבית המשפט המחוזי בירושלים
בש"א 8229/09
בש"א 9042/09
פש"ר 4214/07
לפני:
כבוד השופט יעקב צבן
-סגן נשיא






בעניין:
חפציבה שיכון ופיתוח בע"מ




בעניין:
עו"ד מולכו יצחק


ע"י עו"ד יעקב מלצר
, עו"ד אלי ארביב
המנהל המיוחד


נ
ג
ד



1. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

2. עו"ד מטרי רונן
3. כונס הנכסים הרשמי - מחוז י-ם
ע"י עו"ד יונית הררי
4. אלקטרה בניה בע"מ
ע"י עו"ד עופר שפירא, עו"ד קרן מגור
5. מניף שירותים פיננסים בע"מ
ע"י עו"ד עומר גדיש, עו"ד אלי בלכמן



המשיבים

החלטה


1.
עו"ד רונן מטרי הינו כונס נכסים על זכויות חפציבה שיכון ופיתוח בע"מ בפרויקט מצליח 112. ביום 10.4.2008 אישר בית משפט זה הסדר בין הבנק המְלָוֶוה (בנק מרכנתיל), כונס הנכסים והמנהל המיוחד בעניין הפרויקט, בוטלו הסכמי הרכישה שנחתמו על-ידי רוכשי דירות בפרויקט, הושבו להם כספים, חלקם כספי מקטע ראשון, חלקם כספי מקטע שלישי. ביום 27.1.2009 אישר בית משפט זה מכר הזכויות במקרקעי הפרויקט בתמורה לסך של 15 מיליון ₪ בתוספת מע"מ. לאחר ביצוע תשלומים שונים, בין השאר לעירייה, לרשויות המס, כספי מקטע שלישי, נותרו בקופת הכינוס כ-14.2 מיליון ₪.

2.
בבקשה 9042/09 עותר כונס הנכסים למתן הוראות באשר לחלוקת הכספים המצויים בקופת הכינוס. בבקשה יש פירוט של נושים הטוענים לזכויות בכספים: בנק מרכנתיל בסכום של 2,837,609 ₪; אלקטרה, הקבלן המבצע, הטוענת לזכות עיכבון בגין חוב שמקורו בבנייה בפרויקט, בסך 4,017,200 ₪; מניף שירותים פיננסים בע"מ, להם שיעבוד מדרגה שנייה על הפרויקט ותביעת חוב בסך של כ-13 מיליון ₪; עיריית רמלה בסכום של כ-300,000 ₪ (נדון בבקשה נפרדת); רשויות המס.
במסגרת בקשה זו הגיב המנהל המיוחד ועתר לאי הכרה בזכות העיכבון של אלקטרה, כפי שטען בבש"א 8229/09. כמו כן ביקש המנהל המיוחד שלא להעביר תשלום לחברת מניף בטענה כי הפעולות שביצע בנק מרכנתיל עם חפציבה וחברת מניף בעניין השלמת ההון העצמי בחודש יוני 2007 פגעו שלא כדין בחשבון הליווי.
בבקשה 8229/09
עותר, כאמור, המנהל המיוחד למתן הוראות כי לאלקטרה לא עומדת זכות עיכבון בפרויקט.
הדיון בשתי הבקשות אוחד, הוגשו תצהירים, מסמכים רבים וחוות דעת.

3.
בדיון שהתקיים בבית המשפט ביום 29.12.2009 הגיעו הצדדים לפשרה חלקית אשר תקבל ביטוי מלא בחלק האופרטיבי של החלטה זו ואלה הם עיקריה: אלקטרה תקבל סך 2.3 מיליון ₪ בצירוף מע"מ לסילוק כל טענותיה; בנק מרכנתיל יקבל 2,858,000 ₪; ישולם למניף סכום של 8,205,000 ₪. נותרה להכרעה המחלוקת הנסובה על טענת המנהל המיוחד בסוגית מתווה מימון השלמת ההון שנעשו בין חפציבה, בנק מרכנתיל ומניף.

4.
ואלה עיקרי טענות המנהל המיוחד בעניין מתווה המימון עם מניף: בחודשים אפריל-מאי 2007 סוכם בין חפציבה שיכון ופיתוח בע"מ לבין מניף על מימון הפרויקט, מתן ערבויות בסכום של כ-7 מיליון ₪. הערבויות ניתנו לחשבון שוטף של חברה אחרת חפציבה בניה, פיתוח והשקעות בע"מ, ונרשם שיעבוד ראשון על מקרקעי הפרויקט (מצליח 112). ביולי 2007 נחתם הסכם ליווי בין בנק מרכנתיל לבין חפציבה בקשר לפרויקט, שאז הוסכם כי לבנק מרכנתיל יהיה שיעבוד ראשון ולמניף שיעבוד שני. לטענת המנהל המיוחד, בשלב זה, היה על מניף למשוך את הערבויות שהעמידה לטובת החשבון השוטף של חברת חפציבה בניה ולהעמיד הכסף לחשבון הליווי החדש של חפציבה שיכון. תחת זאת התבצע מהלך שונה ובנק מרכנתיל העביר מתוך חשבון הליווי של הפרויקט לחשבון השוטף של חברת חפציבה בניה בבנק הבינלאומי סך של 7 מיליון ₪, ורק אז שוחררו הערבויות בחשבון השוטף והועמדו מחדש בחשבון הליווי של חפציבה שיכון ופיתוח בע"מ. המנהל המיוחד רואה בכך פעולה מעגלית של הוצאת כספים מחשבון הליווי, האמור להיות פרויקט סגור. הבנק המְלָוֶוה אמור לפקח על חשבון הליווי, שנועד קודם כל להבטיח את הרוכשים ואת תהליכי הבנייה בדרך של תשלום לקבלנים, ולכן הוצאת כספים מחוץ לחשבון הליווי הייתה מהלך חד צדדי שלא תרם דבר לפרויקט. עוד נטען על-ידי המנהל המיוחד, כי שעבוד מניף הינו שעבוד צולב שנועד להבטיח חוב שאין לו קשר לפרויקט, לפיכך אין להכיר בו.
ב"כ הצדדים טענו בעניין זה בהרחבה ובטוב טעם. נראה לי שאין צורך להיכנס ולדון בפירוט בכל טענה וטענה, שכן הגעתי לכלל מסקנה שאין בידי לקבל את טענות המנהל המיוחד.

5.
הסכם הליווי בין בנק מרכנתיל לבין חפציבה שיכון ופיתוח נחתם בחודש דצמבר 2006. המימון להון העצמי לפרויקט התקבל בחלקו ממניף, אשר הפקידה לטובת חפציבה שיכון ופיתוח ערבויות בסך של 7 מיליון ₪ בבנק הבינלאומי, שהעמיד כנגד זה אשראי לרכישת הקרקע. לפיכך הערבויות שניתנו על-ידי מניף הן חלק מההון העצמי לצורך מימון רכישת הקרקע. נעשו אומנם שינויים מסוימים, אולם בסופו של דבר הכסף שניתן על-ידי מניף נחשב כהון עצמי בפרויקט עצמו וזאת על אף שהסכום יצא מחשבון הפרויקט. על הקרקע נרשם שעבוד שני לטובת מניף.
הבנק המְלָוֶוה אמור לדאוג קודם כל לפרויקט ולרוכשים ולפקח על כל שקל היוצא מחשבון הפרויקט. אפשר לטעון, כפי שעשה המנהל המיוחד, כי הוצאת כספים מחשבון הליווי הינה בעייתית ומוקשה, אולם בענייננו חלו התפתחויות משמעותיות אותן יזם, דחף ואף ביצע המנהל המיוחד. כוונתי הינה להסדר בין המנהל המיוחד לבין בנק מרכנתיל בקשר לכלל הפרויקטים, שאושר, כאמור, ביום 10.4.2008. לטעמי, יש להבין את ההסדר גם בקונטקסט רחב יותר: בנק מרכנתיל, כמו בנקים אחרים, נרתם להסכם מתוך הנחה אפשרית שבדיקות מקיפות של ההתנהלויות בחשבונות הליווי יכלו ליצור עילות תביעה אזרחיות שונות. לפיכך נקבע בסעיף 7.1 להסדר, כי למנהל המיוחד, כמו גם לרוכשי הדירות, לא יהיו יותר טענות או תביעות כלפי הבנק כבנק מְלָוֶוה או כנושה מובטח. הויתור הוא ויתור מפורש ויש להבינו כלשונו, קרי, אין לבוא בטענות או תביעות כלפי מה שנעשה בעבר בחשבון הליווי, אלא אם יסתברו נסיבות קיצוניות במיוחד שלא היו ידועות ערב חתימת ההסדר. כמו כן, בהסדר עצמו בסעיף 2.3.5 נקבע כי עודפים ממימוש פרויקט מצליח ישמשו לכיסוי חוב לחברת מניף, שהינה בעלת שעבוד שני בפרויקט. בנוסף, סעיף 1.3.12 להסדר הגדיר עודפים כיתרה על חובות בגין ובקשר לפרויקט. בנתונים שנפרשו לפניי ועל אף המהלכים שנעשו, אין לומר כי החוב למניף אינו קשור לפרויקט.
לאור דברים אלה, ומבלי להיכנס לכל שאר הטענות, אין בידי לקבל את עמדת המנהל המיוחד באשר לחוב למניף ולהסכמה אליה הגיעו הצדדים בדבר פירעון החוב למניף.

6.
לאור האמור לעיל אני נותן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים בפרוטוקול הדיון מיום 29.12.2009 כדלקמן:
א.
תוכר טענת העיכבון של אלקטרה, ולסילוק טענותיה לגבי פרויקט מצליח 112 (להלן: "הפרויקט") לרבות טענת העיכבון וטענות להחזר הוצאות שמירה ביטוח וכו' ישולם מקופת הכינוס, כנגד חשבונית מס כדין, סכום כולל של 2,300,000 ₪ בצירוף מע"מ, בכפוף לכך שאלקטרה תוציא חשבונית לכונס הנכסים כאילו התקבל סכום המע"מ בידה בפועל וסכום המע"מ יועבר אליה מיד כשיתקבל בקופת הכינוס וככל שיתקבל.

ב.
יסולק מקופת הכינוס החוב לבנק מרכנתיל בעל השיעבוד הראשון בדרגה על המקרקעין בסך של 2,858,000 ₪.

ג.
ישולם למניף מקופת הכינוס סכום בלתי מותנה בגובה 8,205,000 ₪ כאשר סכום של 7,205,000 ₪ וכן כל סכום אחר שישולם למניף על פי הסדר זה מחולק כנגד כתב שיפוי בלתי מותנה בנוסח המקובל על הכונס, וסכום של 1,000,000 ₪ יחולק כנגד ערבות בנקאית בלתי מותנית או כתב שיפוי מאחד מבעלי המניות של מניף (שהינם בנקים ו/או גופים פיננסיים כגון מבטח שמיר), בנוסח המקובל על הכונס על פי שיקול דעתו.
כמו כן תהיה מניף זכאית לכל סכום שיעלה בידי הכונס לחסוך מדרישת העירייה בגינה התחייב הכונס לשמור בקופת הכינוס סך של 295,000 ₪ ולקבלו בפועל לקופת הכינוס. כל סכום שישולם למניף מעבר לסכום של 7,076,924 ₪ ישולם למניף בצירוף מע"מ כנגד חשבונית מס כדין. מניף תוציא חשבונית לכונס הנכסים כאילו התקבל סכום המע"מ בידה בפועל וסכום המע"מ יועבר אליה מיד כשיתקבל בקופת הכינוס וככל שיתקבל.

ד.
החזרי המע"מ בגין ו/או בקשר לפרויקט ו/או מכירת יחידות בו לדיירים ו/או ביטול רכישות הדיירים, המוערכים בסכום של כ-430,000 ₪ יתחלקו באופן הבא: המנהל המיוחד 300,000 ₪ מניף 130,000 ₪. כל הצדדים מבהירים כי ההסכמה בנושא המע"מ הינה אך ורק לפרויקט זה במסגרת פשרה כוללת ולא תחשב כתקדים כלשהו לעניין פרויקטים אחרים ו/או בתיק חפציבה. האמור מסלק את מלוא טענות המנהל המיוחד בתיק זה, למעט הטענות כנגד הבנק ומניף כמפורט בתגובות המנהל המיוחד בבש"א 9042/09. מובהר כי ויתור המנהל המיוחד חל גם על טענותיו כנגד אלקטרה, בכל התיקים נשוא הדיון.

ה.
הכונס מבהיר כי שימר בקופתו סכום של 110,000 ₪ המיועד לפתרון בעיית משפחת כהן בפרוייקט.

ו.
למען הסר ספק, למנהל המיוחד אין כל טענה ביחס למע"מ שאמור להתקבל לקופת הכינוס ביחס לכספים שישולמו לאלקטרה ולמניף, בהתאם לאמור לעיל.

ז.
הבנק, המנהל המיוחד, מניף והכונס שומרים על מלוא טענותיהם בנוגע לכל עודף שיוותר בקופת הכינוס, באם יוותר מכל סיבה שהיא.

7.
אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ג בטבת התש"ע (30 בדצמבר 2009), בהעדר הצדדים.

יעקב צבן
, שופט, סגן נשיא
קלדנית: מלכה צידון







בשא בית משפט מחוזי 8229/09 עו"ד מולכו יצחק נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, עו"ד מטרי רונן, כונס הנכסים הרשמי - מחוז י-ם ואח' (פורסם ב-ֽ 30/12/2009)