פסקי דין על בנק אגוד לישראל בע"מ | פסקי דין על א.א צרפתי | פסקי דין על צרפתי אברהם | פסקי דין על צרפתי שושנה |

2820/99 א     21/07/2008




א 2820/99 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' א.א צרפתי בע"מ, צרפתי אברהם, צרפתי שושנה




בעניין:

1



בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
א
002820/99


בפני
:
כב' השופטת ברון צפורה
תאריך:
22/07/2008




בעניין:
בנק אגוד לישראל בע"מ



ע"י ב"כ עוה"ד
שגיא פרייס ואח'

התובע

נ
ג
ד



1 . א.א צרפתי בע"מ


2 . צרפתי אברהם

3 . צרפתי שושנה


ע"י ב"כ עוה"ד
עופר טל ואח'

הנתבעת


פסק דין
א. מבוא
בתובענה שבכותרת ניתן על ידי

פסק דין
ביום 09.01.06. התובע הגיש ערעור לבית המשפט העליון, שם הוחלט בהסכמת הצדדים, על החזרת הדיון לבית משפט זה, בכדי שיתאפשר לתובע לחקור בשנית את הנתבעת.
כנגד יתר הנתבעים בתיק זה ניתנו פסקי דין בהיעדר הגנה ואילו אלמנת המנוח, הגב' שושנה צרפתי, (להלן – "הנתבעת"), נותרה כנתבעת יחידה.

ב. רקע:
ביום 02.11.99 הגיש בנק איגוד לישראל בע"מ (להלן – "הבנק") את התובענה שבכותרת כתובענה בסדר דין מקוצר כנגד יורשיו של אליהו צרפתי (להלן – "המנוח") וכנגד חברת "א.א. צרפתי בע"מ" (להלן – "החברה"). המנוח, אשר נפטר ביום 09.06.99, שימש כערב לחובותיה של החברה כלפי הבנק.

לפי צו ירושת המנוח (מוצג ת/2) ירשה הנתבעת מחצית מנכסי עזבון המנוח.

בתאריך 24.05.99 נרשמה הערת אזהרה על שם נכדתם של המנוח והנתבעת, אושרית צרפתי (להלן – "אושרית").

לטענת הבנק, מחצית מן הדירה בה התגוררו המנוח והנתבעת, הידועה כגוש 6396 חלקה 94/3, הנמצאת ברחוב ביאליק 35 בפתח תקוה (להלן - "הדירה") וכן, יתרות זכות בחשבונות הבנק, כספי ביטוח וקופת גמל, נכללים בעזבון המנוח.


בהסכמת הצדדים נקבע ביום 26.11.01 על ידי כב' השופטת שרה ברוש, כי לנתבעת תינתן הרשות להתגונן בסוגית שווי הנכסים אשר זו ירשה מעזבון המנוח.

ביום 14.06.05 התקיימה ישיבת הוכחות בפני
במהלכה נחקרה הנתבעת קצרות אודות הזכויות בדירה, בסיום הדיון, נקבע התיק לסיכומים.

לאחר מכן, התרתי לנתבעת לצרף מסמכים אשר טרם הוגשו, לפיהם, המנוח העניק לנתבעת את הזכויות בדירה טרם מותו (בש"א 17037/05 מיום 28.08.05).

בתאריך 09.01.06 ניתן על ידי פסק-דין בתובענה זו (להלן – "פסק הדין הראשון") כאשר הסוגיה המרכזית אשר ניצבה על הפרק הייתה האם הנתבעת זכתה בחלקו של המנוח בדירה מיום פטירתו או טרם פטירתו, זאת בתור מתנה אשר ניתנה על ידו בעודו בחיים. בעניין זה קבעתי כי תצהיר המנוח מיום 06.04.97 עונה על דרישת חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 לפיה הקניית מתנה במקרקעין מחייבת מסמך בכתב. לאור נסיבות אלה, דחיתי את התובענה וקבעתי כי ביום פטירת המנוח, לא היו למנוח זכויות בדירה, לפיכך, לנתבעת לא נזקפו זכויות בגין הדירה מכורח היותה יורשת המנוח וכי הנתבעת לא חייבת בפרעון חובו של המנוח לבנק.

לאחר מכן, הגיש הבנק ערעור על פסק-הדין הראשון לבית המשפט העליון (ע"א 2109/06, ניתן ביום 16.07.06), שם קבעה כב' השופטת א' חיות כי לאור הסכמת הצדדים הדיון יוחזר לבית המשפט קמא בכדי שיתאפשר לבנק לחקור את הנתבעת על התצהיר המשלים אשר הגשתו אושרה על ידי בבש"א 17037/05 וכי יושב על כנו העיקול הזמני שהוטל על ידי בית המשפט קמא ובוטל בעקבות פסק-הדין, זאת עד מתן החלטה בהליך המשלים.

מכאן, נקבע התיק בפני
לחקירת הנתבעת בשנית.

ביום 09.01.08 התייצבו הצדדים לישיבת הוכחות במהלכה נחקרה הנתבעת באשר לתצהיר המשלים, בסיום הדיון נקבע התיק לסיכומים.


ג. טענות הצדדים:
נוסף על טענות הבנק הנזכרות בסיכומים הקודמים אשר הוגשו בתיק זה, טוען הבנק כי הנתבעת שינתה חזית בשלב מתקדם ביותר של המשפט בכך שהעלתה גרסה חדשה, שונה לגמרי מזו שבאה לידי ביטוי בתצהיריה הראשונים לפיה, מחצית מן הזכויות בדירה הייתה שייכת לבעלה עד ליום פטירתו. עוד טוען הבנק כי אף אם מדובר בעסקאות מתנה ללא תמורה, הרי למולן ניצב העיקול של הבנק ולפי עמדת הפסיקה, יש להעדיף את העיקול המאוחר שהטיל הבנק על פני עסקאות המתנה הקודמות.

כמו כן, טוען הבנק כי מדובר בענייננו במקרה קלאסי של הברחת נכסים המצויים תחת סמכותו העניינית של בית משפט זה.

לטענת הנתבעת
, טענות הבנק לגבי הברחת נכסים או מרמה הן בגדר חזית חדשה מאחר ובכתב התביעה לא נטען דבר לגבעי הברחת נכסים או מרמה וכי טענות אלה נוגדות את ההסכמה הדיונית בתיק זה לפיה הסוגיה היחידה שבמחלוקת הינה גובה הנכסים אותם ירשה הנתבעת וכי המדובר בשינוי חזית.

לגופו של עניין, טוענת הנתבעת כי אין מדובר בהברחת נכסים מאחר והעברת הזכויות לאושרית דווחה לשלטונות המס וכי זכויות שביושר שנרכשו במקרקעין גוברות על זכויותיו המאוחרות של המעקל וכי טענות הבנק למרמה ולהברחת נכסים דורשות נטל ראייתי מוגבר אשר אינו מתקיים בנסיבות אלה.


ד. דיון והכרעה:
אמנם, טענת הבנק כי העברת הזכויות בדירה כפי שהתרחשה, הינה הברחת נכסים מתוכננת ונעשתה במרמה, אינה מצוינת בכתב התביעה. על פניו נראה כי טענה זו של הבנק מהווה שינוי חזית, מאחר וטענות אלו לא נכללו בכתב התביעה. יחד עם זאת, אין להתעלם מכך שלנתבעת הותר להגיש מסמכים כבדי משקל בשלב מתקדם יחסית של ההליך וכי טענות אלה נטענו למול אותן ראיות חדשות אשר הוספו לתיק.

לאחר ששמעתי את עדותה של הנתבעת, איני סבורה כי במקרה שבפני
נו מדובר במרמה ובהברחת נכסים. למותר לציין כי מן הראוי היה שהבנק יבקש את רשות בית המשפט כדי לתקן כתב תביעתו, כך שטענות אלו יכללו בגדר הפלוגתאות הנדונות בתיק זה.

יתר על כן, הטענות הנ"ל לא אוששו בחקירתה הנוספת של הנתבעת. להזכיר, בפסק דינו, תחם בית המשפט העליון את החקירה הנוספת לעניין תצהירה המשלים של הנתבעת בלבד, אך אף במסגרת זו לא השתכנעתי כי הבנק אכן הרים את נטל הראייה המוטל עליו להוכחת טענות המרמה והברחת נכסים שהתרחשו כביכול, זאת לאור הכלל הנהוג בפסיקה לפיו "המוציא מחברו עליו הראיה".

נוסף על כך, חקירתה הנוספת הנתבעת אינה משנה את התוצאה אליה הגעתי בפסק הדין הראשון בסוגיה שבפני
נו, מאחר וחקירתה בשנית לא העלתה ממצאים חדשים אשר לא היו ידועים לי בעת כתיבת פסק הדין הראשון.

לטעמי, אף מן התשתית העובדתית הנוספת העולה מחקירתה השנייה של הנתבעת הגעתי למסקנה כי העברת הזכויות בדירה לנתבעת נעשתה כדין, טרם פטירת המנוח, תוך דיווח למנהל מס שבח, כך שעובר לפטירתו, לא היו למנוח זכויות בגין הדירה. לפיכך,
הנתבעת לא זכתה בזכויות בגין הדירה כיורשת המנוח.


על כן, איני מוצאת מקום לסטות מהאמור בפסק הדין הראשון באשר לחבותה של הנתבעת כלפי הבנק.


ה. סוף דבר
:
התובענה כנגד הנתבעת נדחית.

בנסיבות הנ"ל איני עושה צו להוצאות ושכ"ט עו"ד.


המזכירות תמציא את פסק-הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום.


ניתן היום י"ח בתמוז, תשס"ח (21 ביולי 2008) בלשכתי בהעדר ב"כ הצדדים


ברון צפורה
, שופטת









א בית משפט מחוזי 2820/99 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' א.א צרפתי בע"מ, צרפתי אברהם, צרפתי שושנה (פורסם ב-ֽ 21/07/2008)