פסקי דין על ד"ר שמחה סדן | פסקי דין על אלי גור | פסקי דין על חברת הדקה התשעים |

2154/05 א     03/01/2010




א 2154/05 ד"ר שמחה סדן נ' אלי גור, חברת הדקה התשעים בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

ת"א 2154-05
03 ינואר 2010





בפני

כב' השופטת
יהודית שבח

המבקש:
ד"ר שמחה סדן


נגד

המשיבים:
1. אלי גור
, עו"ד
ע"י ב"כ עו"ד אבי אביזמל ו/או עו"ד יוסף יפרח

2. חברת הדקה התשעים בע"מ
ע"י ב"כ ד"ר גיל אוריון ו/או עו"ד אורית מלכא



החלטה


בפני
בקשה למתן הוראות שהוגשה מטעם המומחה שמונה על ידי בית המשפט.

1.
עסקינן בתובענה ייצוגית בה המשיב מס' 1 הינו התובע ואילו המשיבה 2 הנתבעת. בתובענה נטען כי הנתבעת הטעתה את ציבור צרכניה בכך שלא כללה במחיר שהוצג על ידה באתר האינטרנט שלה את עלות דמי גביית כרטיס האשראי ו/או את עלות דמי הטיפול ואף גבתה במשך תקופה מסוימת סכומים אלו במכפלת מספר הנוסעים.
לאחר שהתביעה נדחתה והתובע הגיש ערעור לבית המשפט העליון, הושגה בין הצדדים פשרה במסגרתה מונה המבקש, ד"ר שמחה סדן
, כמומחה מטעם בית המשפט, על מנת להעריך את שווי גביית היתר בהתאם לקריטריונים שהותוו בהסכם הפשרה.

2.
לאחר המצאת כל הנתונים החשבונאיים למומחה, נתגלעה בין הצדדים מחלוקת חדשה שהתייחסה לסכומי גביית היתר בכל הנוגע לעסקאות שבוצעו בדלפק הנתבעת בנמל התעופה בן גוריון (להלן: "הדלפק בנמל").
הנתבעת טוענת כי על מנת שדמי גביית כרטיס האשראי ו/או דמי הטיפול שנגבו בדלפק הנמל ייחשבו כגביית יתר - עליהם להתייחס "לעסקאות שפורסמו באתר האינטרנט של החברה", להבדיל מ"עסקאות המוצעות פרטנית בהתאם לצרכיו הספציפיים של הלקוח", אשר לא מופיעות בדף הבית של אתר האינטרנט שלה.

3.
התובע מתנגד לחריג בו מנסה הנתבעת לסייג את הסכם הפשרה ואשר יש בו להקטין את היקף העסקאות האמורות להיכלל בהסכם הפשרה. לדבריו, מדובר בהסתייגות שמעולם לא הועלתה על ידי הנתבעת, ולו גם ברמז, במסגרת המשא ומתן הארוך והמייגע שנערך בין הצדדים, ושלא בא זכרה בהסכם הפשרה. התובע מפנה לנוסח הסכם הפשרה אשר איננו מתיישב, לדעתו, עם ההסתייגות המבוקשת, מה גם שהוא ויתר בשעתו על פיצוי המתייחס למלוא דמי גביית היתר והסתפק ב – 28% בלבד, וזאת בין היתר, נוכח ההסכמה לפיה לא תעשה כל בדיקה פרטנית של נסיבות ההסתמכות על הפרסום.

4.
מנוסח הסכם הפשרה, על נספחיו, עולה כי הנתבעת תפצה את "כל מי שרכש מהדקה התשעים ... שירותי תיירות, אם בישראל ואם בחו"ל, כתוספת מחיר שלא נכללה במחירים הנקובים בדף הבית של אתר האינטרנט של הדקה התשעים", באופן שאין בדרך ביצוע ההזמנה, אם באמצעות האינטרנט, אם בטלפון, ואם בכל דרך אחרת - כדי להשפיע על שאלת סיווג העסקה במסגרת גביית היתר.
גם הנתבעת עצמה מסכימה כי עסקאות שנעשו בדלפק הנמל עונות להגדרת גביית היתר, כפי שאישרה בהגינותה בסעיף 16 לתגובתה בו ציינה: "ואכן כאמור כל הסכומים שנגבו בדלפק החברה בנמל התעופה בן גוריון, אשר עונים להגדרת המונח גבייה ביתר בהסכם הפשרה – הועברו למומחה".

5.
ההסתייגות אותה מבקשת הנתבעת להוסיף בשלב כה מאוחר, ולפיה היא מחלקת את העסקאות בדלפק הנמל לשני סוגים ומוציאה מכלל ההסדר סוג אחד, איננה מתיישבת עם רוח ההסכם ועם המשא ומתן הממושך והפרטני שניהלו הצדדים. ההסכם נוקט לשון רחבה ומשתרע על מתחם רחב של העסקאות שבוצעו עם הנתבעת, ללא בדיקת גורם ההסתמכות על הפרסום. לפי ההסכם יפוצה כל מי שביצע עסקה עם הנתבעת, לכל תוספת, יהא כינוייה אשר יהא, בגין שירותים שנרכשו גם בארץ וגם בחו"ל ובגין שירותים שנרכשו גם דרך האינטרנט גם בטלפון וגם בכל דרך אחרת. עוד עולה מן ההסכם כי הנתבעת ויתרה בלשון שאיננה משתמעת לשתי פנים על בדיקה פרטנית של הנסיבות הרלבנטיות לכל אחת מקבוצות התובעים ועל הוכחת הפרסום וההסתמכות על הפרסום. סיוג הקבוצות הנכללות בהסדר והחרגת מי מהן, אמור היה לעשות במסגרת הסכם הפשרה, ולא בשלב כה מאוחר כאשר המומחה עומד לסכם את הנתונים החשבונאיים.
יתרה מכך, הנתבעת טענה כי קיימות עסקאות המבוצעות בדלפק הנמל שהינן עסקאות "פרטניות" הנעשות בהתאם לצרכיו הספציפיים של הלקוח, ואשר המידע לגביהן לא מופיע בדף הבית של האתר האינטרנט שלה, אך לא הציגה ולו גם דוגמא אחת על מנת להוכיח קיומן של עסקאות שכאלה. קשה להניח כי נוסע מגיע עם מזוודותיו לנמל התעופה בלא שרכש קודם לכן כרטיס טיסה או חבילת תיור, או לכל הפחות, הזמין או שריין לעצמו כרטיס טיסה, וכי רק בשדה התעופה הוא מבצע לראשונה הזמנה פרטנית התפורה לפי מידותיו. מכל מקום, לא הוצגה בפני
כל דוגמא הסותרת הנחה זו.
אף לא הוברר אם מדובר בנתח שולי או בנתח משמעותי כך שקשה לי להתייחס להשפעתן, אם בכלל, של עסקאות שכאלה על הסכם הפשרה.

יש לזכור כי הסכם הפשרה מעניק פיצוי בשיעור 28% בלבד מכלל גביית היתר על דרך הנפקת שובר הנחה, להבדיל מהחזר מלא של גביית היתר, כך שצמצום נוסף של שיעור הפיצוי, שלא בא זכרו בהסכם הפשרה, איננו עולה בקנה אחד עם גישה הגונה ועם ההסכמה לפי הסכם הפשרה
ממצה באופן סופי את מכלול ההבנות.

6.
התוצאה

התוצאה היא שעל המומחה לכלול במסגרת חישוביו את כל הסכומים שנגבו בדלפק הנתבעת בנמל התעופה, העונים להגדרת המונח גביית היתר, ללא החרגת "עסקאות פרטניות".

המזכירות תשלח לצדדים ולמומחה העתק ההחלטה.








א בית משפט מחוזי 2154/05 ד"ר שמחה סדן נ' אלי גור, חברת הדקה התשעים בע"מ (פורסם ב-ֽ 03/01/2010)