פסקי דין על אביב בוים | פסקי דין על סטיבן ברונסון | פסקי דין על קימברלי ברונסון | פסקי דין על טיקרו טכנולוגיות ואח' |

1651/09 א     04/01/2010




א 1651/09 אביב בוים נ' סטיבן ברונסון, קימברלי ברונסון, טיקרו טכנולוגיות בע"מ ואח'






מספר בקשה:2
בפני

כב' השופט אליהו בכר
המבקש

אביב בוים
- נתבע פורמאלי 4
ע"י ב"כ עוה"ד
גיורא ארדינסט
, רן שפרינצק ושירה לוי
נגד
המשיבים

1. סטיבן ברונסון

2. קימברלי ברונסון

3. טיקרו טכנולוגיות בע"מ- משיב פורמאלי
4. יצחק תמיר- משיב פורמאלי
5. אריק פנט- משיב פורמאלי
ע"י ב"כ עוה"ד
אלעד מן
החלטה

מבוא
מונחת בפני
בקשת הנתבע הפורמאלי 4 (להלן: "המבקש") לדחיית התביעה כנגדו על הסף בשל היעדר עילה .

רקע
בתאריך 10.6.2009 הגישו המשיבים/ התובעים תובענה כנגד הנתבעת 1, טיקרו טכנולוגיות בע"מ (להלן: "החברה") וכנגד הנתבעים הפורמאליים: יצחק תמיר, אריק פנט ואביב בוים
, ( להלן:"המבקש") בגין התנהגות פסולה, חסרת תום לב ושרירותית, בה נהגה החברה, באמצעות הנתבעים הפורמאליים וחברי דירקטוריון נוספים בתובעים ובבעלי מניות מיעוט אחרים. התובעים טענו, כי הנהלת החברה לא מנהלת את ענייני החברה לטובתה אלא מדובר בניהול כושל ורשלני. בית המשפט התבקש להורות לחברה לכנס אסיפת בעלי מניות מיוחדת בה ידונו ויצביעו על הצעות התובעים לתיקון תקנון החברה ולאישור תוכנית אסטרטגית לניהול עסקי החברה בדרך שונה מזו שהתוו גורמי ההנהלה הנוכחיים; לקבוע כי הנתבעים הפורמאליים 2-3 משמשים כקבוצת שליטה אחת לכל דבר ועניין לאור פעולותיהם המתואמות; ולהורות לחברה לגלות את מלוא פרטי חבילת ההטבות והשכר לה זכה המבקש בקשר עם העסקתו בחברה- מניעת מידע זה לטעמם מקפחת את בעלי המניות.

בכתב ההגנה נטען, כי התובע 1 ( המשיב 1 בבקשה ) הינו איש עסקים מתוחכם, הידוע בארה"ב "כמטריד סידרתי" של חברות במטרה לקדם את טובתו האישית. בעת שרכש התובע את מניות החברה, הוא ידע שמדובר בחברה חסרת פעילות, שבקופתה מזומנים בסך של מיליוני דולרים. התובע המשיך והגדיל את החזקותיו בחברה ובמקביל החל להטריד את החברה וחברי הדירקטוריון על מנת לקדם את מטרותיו האישיות. עוד נטען כי, הנתבעים הפורמאלים 2-3 לא זכו להטבה ממשית מן החברה. כתב התביעה, כך נטען, אינו מגלה עילה כנגד הנתבעים הפורמאלים, וצירופם לכתב התביעה נועד להפעיל לחץ פסול על החברה, כאשר הנתבע הפורמאלי 4 שימש כמנהלה הכללי של החברה בחודשים ינואר 2008 עד ספטמבר 2008.
לעניין טענות התובעים לחשיפת פרטי חבילת ההטבות והשכר לה זכה בקשר עם העסקתו בנתבעת 1, הנתבעים טענו כי החברה גילתה את המידע הנדרש ממנה בעניין העסקתו של המבקש כמנכ"ל החברה, במסגרת דיווחיה לציבור לפי כללי ה-sec, בהתאם לנדרש על פי דין.

הבקשה:
טענות המבקש:
המבקש עותר בבקשתו לדחיית התביעה כנגדו על הסף בהיעדר עילה לרבות העדר כל סעד המופנה כלפיו.
לטענתו, התביעה הוגשה כנגד החברה ומשום מה שמו שורבב אליה, העילות והסעדים הנטענים מופנים כלפי החברה. הטענה לעניין אי גילוי החברה ביחס לתנאי העסקתו ולזכויות שניתנו לו מתוקף כהונתו כמנכ"ל החברה, אינו נוגע אליו כלל אלא לחברה.
המבקש הוסיף, כי בהיעדר עילה בית המשפט מוסמך לסלק התביעה על הסף מכוח תקנות 100(1) ו/ או 101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד –1984 (להלן: "תקנות סד"א").
המבקש הוסיף, כי עצם הגדרתו כ"נתבע פורמאלי" מעידה על כך שהתובעים עצמם אינם סבורים שהינו נתבע "אמיתי".

תגובת המשיבים:
התובעים בתגובתם טוענים כי הנתבעים הפורמאלים, לרבות המבקש, הינם בעלי דין דרושים בתובענה שהוגשה . כמו כן, הוסיפו כי לסעדים המבוקשים בתובענה יש נגיעה ישירה לזכויותיהם כבעלי מניות ונושאי משרה בחברה. התובעים ציינו כי ביקשו לקבץ את כל הצדדים הרלוונטים על מנת שבית המשפט יוכל להכריע ביעילות בסוגיות שהועלו בפני
ו בתובענה.
עוד ציינו כי תקנות 22 ו-24 לתקנות סד"א קובעות את התשתית הנורמטיבית לצירוף הנתבעים הפורמאליים להליך המשפטי דנא.
מעבר לכך הוסיפו כי המידע המבוקש אודות המבקש, הוא מידע הנוגע ישירות אליו ולזכויותיו ומן הראוי שהמבקש יהיה חלק מההליך. המבחן האמיתי לטעמם, גם בהיעדר סעד ישיר כלפי המבקש, הינה היות מעורבות המבקש נחוצה בהליך כאמור, על מנת שבית המשפט יוכל לפסוק ביעילות, ולפיכך, דין הבקשה להידחות.

תשובת המבקש:
המבקש השיב כי מהתגובה עולה שהתובעים אינם כופרים בטענה לפיה כתב התביעה אינו מגלה עילה כנגדו, כמו גם הינו נעדר כל בקשה לסעד כלשהו כנגדו.
לעניין תקנות 22 ו-24 לתקנות סד"א, אלו עוסקות בצירוף נתבעים לגביהם קיימת עילת תביעה ומתבקש נגדם סעד בהתאם. לא ניתן לטעמו לצרף נתבעים, ככל שכתב התביעה אינו מגלה עילה, ולא מבוקש סעד נגדם. תקנות אלה רק מחזקות לטעמו את טענתו.
המבקש אינו חולק על כך שניתן לצרף לתביעה נתבע שצירופו דרוש לשם הכרעה יעילה אולם, התובעים אינם מסבירים בכתב התביעה מדוע צירופו לכתב התביעה יביא להכרעה יעילה. נהפוך הוא, בתביעה דנן המבקש אינו נדרש להכרעה בשאלות שבמחלוקת, שכן הטענות מופנות כלפי החברה.

דיון:
כהקדמה אציין, כי לא הבנתי מדוע התעקשו המשיבים להמשיך ולהתדיין עם המבקש כנתבע פורמאלי דווקא. נדמה שברור אף להם כי אין כלפיו באופן אישי כל עילת תביעה כמו גם לא מופנית כלפיו כל דרישה לסעד כלשהו. משעמדו על כך בתגובתם אין מנוס מהכרעה בבקשת המבקש.

תקנה 100(1) לתקנות סד"א קובעת:
"100. בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:
(1) אין הכתב מראה עילת תביעה;
(4) ..."

למרות האפשרות הטכנית, הלכה פסוקה היא כי בית המשפט ינקוט במשנה זהירות בטרם תמחק/תידחה תביעה, ומקום שקיימת אפשרות, אפילו קלושה כי לאחר שמיעת הראיות התביעה תתקבל והתובע יזכה בסעד המבוקש, לא יורה בית המשפט על דחיית התובענה.

א' גורן, בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית,2007) עמ' 167 מציין כך :
"פרשת תביעה מגלה עילה אם התובע זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידיו, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו. במחקו תביעה מחמת חוסר עילה מחליט בית המשפט על גורל התביעה ללא שמיעת טענות לעצם העניין, ולכן, פסקו בתי המשפט, כי אמצעי חמור זה יש להפעיל בזהירות רבה ורק במקרים בהם ברור כי בשום אופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות שבתביעתו, את הסעד שאותו הוא מבקש. העובדה, שהעילה או השאלה היא חלשה וסיכוייה להצליח הם קלושים, אינה משמשת נימוק למחיקת התביעה."
ובהמשך:
" מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה. פתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה הוא לעולם עדיף על פני פתרון דיוני פורמלי."

בע"א 335/78, יוסף שאלתיאל ואח' נ' אריה שני ואח', פ"ד לו(2),151 קבע השופט לוין כדלקמן:
" המדובר בסעד מרחיק לכת מאוד, שמטרתו להציב סכר על סף הדיון המשפטי בפני
התובע, המבקש לעבור את הסף, להשמיע את ראיותיו ולשטוח את טענותיו לפני השופט היושב לדין. לפיכך , בבוא בית המשפט להכריע בבקשה זו, עליו לנהוג זהירות יתרה ולעשות שימוש באמצעי חמור זה רק באותם מקרים, בהם ברור לו, לשופט, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על- פי העובדות והטענות העולות מתביעתו (ע"א 104/49). דחייה של תביעה על הסף תיעשה, רק כאשר בית המשפט משוכנע, שגם אם היה נשמע הדיון לגופו, אחד היה דינו- להידחות (ע"א 716/75)."

לעניין המבקש, התובעים מבקשים באמצעות תביעתם לחשוף את מלוא פרטי חבילת ההטבות והשכר לה זכה בקשר עם העסקתו ותפקידיו בחברה. עם זאת ברור כי אין כלפיו כל דרישה לקבלת סעד כלשהו או כי קיימת כלפיו עילת תביעה נטענת לשם קבלת אותו סעד עלום. הדרישות לסעדים השונים מופנות לחברה.

סעיף 184 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן:"חוק החברות) מאפשר לבעלי המניות לעיין במסמכי החברה, ובהם:
" לבעלי מניות זכות עיון במסמכי החברה המפורטים להלן:
(1) פרוטוקולים של האסיפות הכלליות, כאמור בסעיף 90;
(2) מרשם בעלי המניות ומרשם בעלי המניות המהותיים כאמור בסעיף 129;
(3) מסמך שברשות החברה, כאמור בסעיף 185;
(4) תקנון ודוחות כספיים כאמור בסעיף 187;
(5) כל מסמך שעל החברה להגיש לפי חוק זה ולפי כל דין לרשם החברות או לרשות לניירות ערך, העומד לעיון הציבור ברשם החברות או ברשות ניירות ערך, לפי הענין."
סעיף 187 לחוק החברות מקנה לבעל מניה זכות עיון בתקנון החברה ובדו"חות הכספיים:
" (א) כל בעל מניה זכאי לקבל מהחברה, לפי בקשתו, העתק מהתקנון וכן, בחברה פרטית, לקבל העתק מהדוחות הכספיים, כאמור בסעיף 173(ד).
(ב) השר רשאי לקבוע את זכאותו של בעל מניה בחברה ציבורית לקבל מהחברה העתק מן הדוחות הכספיים."

מכאן שלתובעים כבעלי מניות הזכות לעיין במסמכי החברה, ולשם כך עליהם לפנות אל החברה ולא אל המבקש, במיוחד כשלא נתבקשה ממנו כל דרישה/סעד בתובענה.
משהתובענה אינה מגלה כל עילה כנגד המבקש והסעד המתבקש אינו מתבקש כנגדו, דינה מחיקה כנגד המבקש.
מעבר לנדרש אציין, כי התובענה יכולה להתנהל ללא כל קושי גם ללא המבקש, שאינו צד דרוש לשם בירורה גם לא כ"נתבע פורמאלי".
המונח "נתבע פורמאלי" אינו מצוין בתקנות אלא הינו בגדר מונח שגור בדין הישראלי כנתבע הנדרש להשלמת התמונה הכללית. במקרה דנן, אין בו כל צורך.
מובן כי ככל שיידרש מידע כלשהו דווקא מהמבקש, ניתן יהיה לזמנו כעד או לזמן באמצעותו מסמך ללא צורך בהפיכתו לצד מעורב בהליך משפטי כאמור.
לפיכך סברתי, כי דין התביעה כנגד המבקש להימחק על הסף מכוח תקנה 100 (1) לתקנות סדר הדין האזרחי.

המשיבים יישאו בהוצאות המבקש בבקשה בסך 10,000 ₪ + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, י"ח טבת תש"ע, 04 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

04 ינואר 2010
ת"א 1651-09 ברונסון ואח' נ' טיקרו טכנולוגיות בע"מ ואח'

1 מתוך 5









א בית משפט מחוזי 1651/09 אביב בוים נ' סטיבן ברונסון, קימברלי ברונסון, טיקרו טכנולוגיות בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 04/01/2010)