פסקי דין על ידיעות מנויים | פסקי דין על שאול כהן | פסקי דין על אילנה כהן |

19687-12/09 עא     04/01/2010




עא 19687-12/09 ידיעות מנויים נ' שאול כהן, אילנה כהן








st1\:*{behavior: }
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים




4.1.10

ע"א 19687-12-09 ידיעות מנויים
נ' כהן ואח'






בפני

כב' השופט
ישעיהו שנלר


מבקשת

ידיעות מנויים

ע"י ב"כ עוה"ד נתנאל חי ותמיר גליק


נגד


משיבים

1. שאול כהן
2. אילנה כהן

ע"י ב"כ עוה"ד ניר בורשטיין



החלטה


1. בפני
בקשה להורות כי צו המניעה הזמני האוסר על המשיבה 2 (להלן – המשיבה) לבצע כל דיספוזיציה בזכויותיה בנכס מקרקעין נשוא בקשה זאת, וכן צו העיקול הזמני שהוטל על זכויות המשיבה בנכס – ואשר הוצאו על ידי בית משפט קמא, יישארו על כנם עד להכרעה בערעור.

הרקע להגשת הבקשה
2. המבקשת (להלן – גם המערערת) הגישה ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בת.א. 31184/03, בו קיבל ביהמ"ש את מלוא תביעת המערערת כנגד המשיב 1 (להלן – המשיב)) להשבת כספים אשר נגנבו על ידו, אך דחה את התביעה כנגד המשיבה, הלא היא אשת המשיב , לחייב גם את המשיבה בתשלום.

טענות המבקשת
3. טוענת המבקשת, כיוון שקבע בימ"ש קמא כי: "בענייננו, אין ספק כי הכספים בהם מדובר כספי תרמית הינם..." והעובדה כי "תורת העקיבה עוסקת, אפוא, בקשר המושגי בין נכסים או זכויות. לצורך שמירת על זכויותיו של הצד הנגוע בדבר "המזהה" הדין נכס ( או זכות) אחד עם נכס (או זכות) אחר, למרות העדר דימיון או קשר פיסי בין השניים, ורואה בנכס החדש "גלגולו" של הנכס הקודם." מתחייבת המסקנה, ליתן סעד של צו עקיבה שכן הדין רואה בנכסים שרכשו בני הזוג, באמצעות כספי הגניבה, כגלגולם של כספיה הגזולים.

מוסיפה המבקשת וטוענת כי, לאחר הקביעה העובדתית של בימ"ש קמא כי הדירה מומנה בכסף הגנוב ובידיעת המשיבה, והעובדה כי הדירה נרשמה על שני בני הזוג, משמעות הדבר היא שאם בעתיד תימכר הדירה, המשיבה תהא זכאית למחצית התמורה, מכאן שתתעשר ולא במשפט. לביסוס טענה זו, מפנה לת.א. 240/03 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' לוי צילה ויוסף, (פורסם ב"נבו", ניתן ביום 16.1.07). המדובר בפקידת בנק שמעלה והעבירה כספים לחשבונו של בעלה, ושם פסק ביהמ"ש, כב' השופט מ. נאמן, כי "אינני צריך להיזקק לשם כך להלכת השיתוף, שכן די בעובדה שיוסף נהנה מהכספים שהועברו לחשבונו כדי לחייבו להשיבם לבנק מכח עשיית "עושר ולא במשפט". " (סעיף 15, פסקה 2, לפסה"ד).

כמו כן, טוענת המבקשת כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה. נכון לעתה, הסטטוס קוו הוא שכבר קיים צו האוסר דיספוזיציה בנכס מאז שנת 2003. וכן הוצאו צווי עיקול זמניים על זכויות המשיבים בדירה.
לטענתה, הדירה הינה הרכוש העיקרי, ואולי אף היחיד, ממנו תוכל המבקשת להשיב לעצמה את כספי הגזילה. פקיעת הצווים הקיימים, בעוד הערעור עומד ותלוי, תאפשר שינוי במצב הזכויות בנכס ותרוקן מתוכן את סעד העקיבה שיינתן באם יתקבל הערעור. לעומת זאת, למשיבים לא יגרם נזק של ממש באם הסטטוס קוו הקיים יוותר על כנו ד להכרעה בערעור.

יתרה מזו, מוסיפה המבקשת ומעלה את חששה הממשי כי בני הזוג עשו קנוניה עם בני משפחה מדרגה ראשונה, להברחת נכסים ולפגוע בסיכויי המבקשת להשבת הכספים. חששה זה מבוסס על העובדות הבאות:
כנגד המשיב
נפתחו שני תיקי הוצל"פ. הראשון – ע"י אחי המשיב, מר אלי כהן, ע"ס של למעלה מ- 700,000 ₪, השני – ע"י אחות המשיב, גב' עליזה ששון, ע"ס של למעלה מ- 980,000 ₪. שני התיקים מנוהלים ע"י אותו עוה"ד, מה שמצביע, לדעת המבקשת, שאין ביניהם ניגוד עניינים וכי לא מתנהלת ביניהם תחרות אמיתית על גביית חובותיהם מהמשיב. כמו כן, התיקים נפתחו במרווח של כשבוע ימים זה מזה בסמוך למועד בו נתן ביהמ"ש כנגד המשיב פס"ד עקב אי- הגשת סיכומים. ובנוסף, מר אלי כהן התנדב לשמש "ערב" לחובות המשיב במסגרת בקשה שהגיש המשיב לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא כנגדו.
שואלת המבקשת בתמיהה: "היעלה על הדעת כי בעל חוב אמיתי, בסכום לא מבוטל, יסכים לסייע לחייב לצאת מן הארץ??"


טענות המשיבה
4. טוענת המשיבה כי, כידוע, על מנת שבימ"ש ייטה להעניק סעד למבקש, על האחרון להראות כי מתקיימים בעניינו שני תנאים: האחד, סיכויי הערעור להתקבל. שניים, מאזן הנוחות נוטה לטובתו. היינו, באם לא יינתן הסעד המבוקש, עלול להיגרם לו נזק בלתי הפיך.
לעניין סיכויי הצלחת הערעור – סוגיית צו עקיבה ואחריות בן/בת זוג למעשים שלא כדין שביצע בן/בת הזוג נידונו לא אחת בבתי המשפט וכן ע"י בימ"ש קמא.
במסמך ההודאה, שמכוחו הגישה המבקשת את תביעתה כנגד המשיב,
אשר נוסח ע"י חוקר פרטי מטעם המבקשת, נאמר: "אני רוצה גם להוסיף כי עצם לקיחת הכספים על ידי מהחברה נבעה מהיגררותי להימורים בהם הפסדתי ואני מאד מצטער על כך...". בפס"ד מפנה כב' השופטת חנה ינון לתמ"ש (תל אביב) 35042/96 אורי ציביאק נ' מילי ציביאק, תק-מש 2002(4), 96, שם בסעיף 12 לפסה"ד: "הפסיקה הכירה במספר קטגוריות שאינן בגדר חובות משותפים של בני-זוג: ...
(ג) חוב שנוצר בגין מעשה עבירה של אחד מבני- הזוג. ...
(ו) חוב שהינו תוצר של פעולה חריגה מפוקפקת של בן הזוג כדוגמת מניפולציה כספית".
וכן ע"א 9670/05 גיל חברה לפיתוח ותעשיות בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב, תק-על 2008(2), 3306. ות"א (תל אביב יפו) 14108/05 שופר סלולר בע"מ נ' מלכה סיגל, תק-של 2004(3), 12336.
כאן, לדעת המשיבה, נקבע שחור על גבי לבן ובצורה חד משמעית כי סיכויי הערעור קלושים. אשה אינה יכולה להיות אחראית למעשים פסולים של בעלה ובודאי כאשר עסקינן בהסתבכות בבעיות הימורים של הבעל.

כמו כן, ממשיכה המשיבה וטוענת כי המבקשת לא הוכיחה "כל שקל ושקל" מכספי המעילה כסכום שנכנס לכאורה ולטענתה של המבקשת לכיסה של המשיבה, ולא בכדי עושה המבקשת שימוש ערטילאי במונח "מאות אלפי שקלים" ללא חישוב מדוייק כלשהו ביחס אליה.

מוסיפה המשיבה, גם לגישת המבקשת עצמה רק חלק קטן מסכום התביעה הגיע בפועל לכיסו של המשיב . זאת למדים ממרבית סכום התביעה כנגד המשיב המבוסס על "נזקים" שנגרמו לכאורה למבקשת ולא לסכומים שנכנסו לכיסו ומכאן קל וחומר לכיסה של המשיבה , ובכלל זה נזקי מיסוי ששילמה המבקשת לרשויות המס.

יתירה מזו טוענת המשיבה, גם לו הייתה המבקשת מצליחה לבסס טענת "עקיבה" כלפי המשיבה, טענה זו הייתה יכולה להיות לכל היותר בגובה סכומי הכסף שהגיעו לידי המשיב
בלבד ולא לגבי סכומי "נזקים" שהמשיב
גרמם, לטענת המבקשת, שכן, סכומים גבוהים אלו הועברו לרשויות המס ולידי נתבעים אחרים שבימ"ש קמא קבע כי נהנו מהם בפועל. ברור כי המשיבה אינה שותפה של מס הכנסה וביטוח לאומי ואינה שותפה של שאר הנתבעים.





עוד מוסיפה המשיבה, כי גם בימ"ש קמא בסעיף 336 לפסק דינו מציין כי "התובעת עצמה, טרם הגשת כתב התביעה, לא זימנה את גב' כהן לחקירה בפני
חוקר פרטי, לא התלוננה על פועלה במשטרה, וכן ראוי לשים אל לב כי זו עזבה מקום עבודה כשנתיים טרם התכלות המעילה."



כמו כן, לא למותר לציין, כי בת.א. 240/03 אליו מפנה המבקשת לביסוס טענותיה, לא חייב ביהמ"ש את בן הזוג במלוא הסכומים שבהם חוייבה בת זוגו אלא בחלק יחסי נמוך.

לעניין מאזן הנוחות – מעלה המשיבה את תמיהתה אילו פעולות בדיוק יכולה לבצע המשיבה 2 ביחס לחלקה בדירה בעוד שהחצי האחר "תפוס"?? מאידך גיסא, טוענת המשיבה, כי זכותה בהתאם לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו לאחר שניתן

פסק דין
"מקיף וממצה" ביחס לנטען כלפיה והדוחה את התביעות כנגדה, כי יבוטלו כל ההליכים שננקטו כנגדה.

בסיום הדברים טוענת המשיבה כי לו ייתן הסעד הזמני המבוקש ע"י המבקשת, הרי שיש להתנותו בהפקדת ערבויות כספיות הולמות ובסכומים נכבדים לאור היעדר סיכויי ההצלחה של הערעור והפגיעה בה.

דיון והכרעה
5. סעד זמני בסגרת הערעור, שונה הוא מסעד זמני בפני
הערכאה הדיונית. מעת שמוגשת בקשה לסעד זמני בפני
הערכאה הדיונית, בית המשפט בוחן את סיכויי התביעה ובנוסף שיקולים נוספים כמאזן הנוחיות. מנגד, בעת שעסקינן בערעור, הרי בית משפט קמא בדחותו את התביעה, קבע ואמר דברו ביחס לסיכויי התביעה. משכך, רק במקרים חריגים יעתר בית משפט של ערעור להותרת צווים שניתנו במסגרת עתירה לסעדים זמניים בפני
בית משפט קמא.

6. במקרה דנן, דומה כי אם נבחן את הבקשה, בחינת מאזן הנוחיות, המסקנה הברורה הינה כי אם יתקבל הערעור, תתקשה המבקשת להיפרע מהמשיבה.
אכן, בחינת "סיכויי התביעה" אמר בית משפט קמא את דברו. אולם, בבואי לבחון את טענות המבקשת, אין להתעלם מהטענה המרכזית, לפיה בית משפט קמא לא נדרש לחלק מהעילות שנטענו על ידי המבקשת. כמובן שאין באמור לקבוע מסמרות אלא רק לצרכי הבקשה דנן.
עצם הטענה על ידיעת המשיבה, כך מועדי רכישת הדירה וכן נכסים אחרים, יש בה להשפיע על סיכויי הערעור.

7. לאמור יש להוסיף את טענת המשיבה, לפיה בכל מקרה אין מקום לחששה של המבקשת, הואיל והמשיבה הינה בעלת הזכויות רק במחצית הדירה וכי אינה יכולה בכל מקרה לבצע דיספוזיציה לאור פסק הדין כנגד בעלה הוא המשיב, וההליכים כנגדו.
אם אכן כסברתה זאת, הרי לא ייגרם לה נזק מאחר ובין כך ובין כך לשיטתה לא תבצע פעולה בזכויתיה.

8. בנסיבות המיוחדות של המקרה דנן, דומה כי חרף הפגיעה בקניינה של המשיבה,
הרי במבחן מאזן הנוחיות שתוצאתו, כאמור, ברורה, יש ליתן משקל רב לכך.
לענין הסכומים, לפחות בשלב זה לא ראיתי לשנות מאשר הורה בית משפט קמא. אולם, אם תבקש המשיבה לבצע פעולה בזכויותיה, תהא רשאית לפנות בנושא הסכומים השונים.
כך לא מצאתי לשנות מהערבות שניתנה בבית משפט קמא.

9. לאור כל האמור, אני נעתר לבקשה, ומורה כי צו המניעה הזמני וכן העיקול, כפי שנתנו על ידי בית משפט קמא, ימשיכו להיות בתוקפם עד למתן

פסק דין
בערעור או מתן החלטה אחרת. כך גם ההתחייבות מטעם המבקשת וכן הערבויות יישארו בתוקפן.

10. בנסיבות העניין אין
צו להוצאות בגין הבקשה.

12. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.


ניתנה היום,
יח טבת תש"ע
4 לינואר 2010













עא בית משפט מחוזי 19687-12/09 ידיעות מנויים נ' שאול כהן, אילנה כהן (פורסם ב-ֽ 04/01/2010)