פסקי דין על רות ליסנובצקי | פסקי דין על אלכסנדר ליסנובצקי | פסקי דין על רונן דיבון | פסקי דין על יעל דיבון | פסקי דין על דוד ריבלין | פסקי דין על אבי ביטון |

5998/05 א     06/01/2010




א 5998/05 רות ליסנובצקי, אלכסנדר ליסנובצקי נ' רונן דיבון, יעל דיבון, דוד ריבלין, אבי ביטון





בפני

כב' השופטת בטינה טאובר
תובעים
1. רות ליסנובצקי

2. אלכסנדר ליסנובצקי
נגד

נתבעים
1. רונן דיבון

2. יעל דיבון

3. דוד ריבלין

4. אבי ביטון

פסק דין
מבוא

1. גב' רות ליסנובצקי
ומר אלכסנדר ליסנובסקי (להלן: "התובעים") הגישו תביעה כספית כנגד מר רונן דיבון
, גב' יעל דיבון
ומר דוד ריבלין
(להלן: "הנתבעים 1 – 3") וכנגד מר אבי ביטון
(להלן: "הנתבע 4") לאור טענתם לפיה הנתבעים לא גילו את אוזנם בדבר ליקויי רטיבות וסדיקה נסתרים שהיו בדירה שרכשו התובעים מהנתבעים 1 ו – 2 ברחוב הארנים 2/4 בנשר (להלן: "הדירה").

2. הנתבעים 1 ו – 2 היו הבעלים של הדירה, ומאחר והינם שוהים בחו"ל, מסרו הנתבעים 1 ו – 2 ייפוי כח לנתבע 3 עבור מכירת הדירה, ובפועל, ניהל הנתבע 3 את המשא ומתן ואת כל העניינים הנוגעים למכירת הדירה בעצמו ובשם הנתבעים 1 ו – 2.

3. הנתבע 4 משמש כמתווך דירות, ולאחר שהציג הדירה לתובעים, הודיע הנתבע 4 לנתבע 3 כי התובעים הביעו רצונם לרכוש את הדירה.

4. התובעים תמכו את תביעתם בחוות דעתו של המהנדס איתן קרמר ז"ל אשר העריך את ליקוי הרטיבות והאיטום בדירה בסך של 84,357 ₪. כן עתרו התובעים לפיצוי בגין עוגמת נפש ועלות דיור חילופי לתקופת התיקונים, ובסך כולל של 127,000 ש"ח.

5. הנתבע 4 הגיש את חוות דעתו של המהנדס מרדכי שטיינר אשר ציין בחוות דעתו לאחר שבדק את דירת התובעים בתקופה גשומה, כי על מעט מאוד משטחי הקירות יש סימני רטיבות וכי אלה נובעים מתחזוקה לקויה של הדירה מצד התובעים. עוד ציין המומחה כי מספר הסדקים שנמצאו על קירות פנים הדירה הוא סביר נוכח גיל הדירה והיעדר כל עבודות תחזוקה. באשר לטיח החוץ והגג, ציין המומחה כי אלה מסורים לטיפול ועד הבית ומחייבים תחזוקה שוטפת של דיירי הבניין.

6. לאור הפערים שהתגלו בחוות דעת הצדדים, ולאחר פטירתו של המהנדס איתן קרמר ז"ל, מונה בתאריך 16.1.06 המהנדס רונן שטרנברג כמומחה מטעם בית המשפט. בחוות דעתו ציין המומחה כי איתר בדירה סימני רטיבות ועובש הנובעים מעיבוי. כן ציין המומחה כי אותרו סדקים בקירות אשר היו קיימים בדירה שנים לפני מכירתה. המומחה ציין בחוות דעתו כי לא ניתן לדעת אם סימני העיבוי היו בדירה טרם מכירתה וכי הפתרון היחיד הדרוש לבעיית העיבוי הינו ניקוי בעזרת כלור, שפשוף הקיר, כולל צבע ושליכט להסרה מוחלטת של העובש המצטבר בעיקר בפינות החדרים. לאחר הסרת העובש, ציין המומחה כי יש למרוח שפכטל ולצבוע את הדירה בפונגיצ'ק אקרינול או כל צבע אחר המונע פטרת ועובש ובעלות כוללת של 8,000 ₪. באשר לסדיקה שאותרה בחדר ההורים, המטבח ומרפסת המטבח, הציע המומחה, המהנדס רונן שטרנברג, פתרון לבעיית הסדיקה בעלות כוללת של 8,500 ₪, כמפורט בחוות דעתו.

מדף הסיכום המופיע בחוות דעתו של המומחה, המהנדס רונן שטרנברג, נשמטה בטעות ולא נכללה עלות עבודות האיטום בסך של 8,000 ₪. לפיכך יש להוסיף לסכום הכולל המופיע בחוות הדעת את רכיב עלות האיטום וכן להוסיף מע"מ ועלות פיקוח הנדסי.

7. בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 6.11.07 נחקרה התובעת. בישיבה נוספת שנקבע ליום 15.3.09 נחקר הנתבע 4 וביום 24.5.09, ולאחר שובו של הנתבע 3 מחו"ל, נתקיימה חקירתו הנגדית.


המחלוקת שבין הצדדים

8. התובעים טוענים כי הנתבעים הסתירו מהם באופן מכוון קיומם של ליקויים נסתרים, כגון סדקים, רטיבות ועובש שלא ניתן היה לגלותם בבדיקה סבירה ועל כן הינם זכאים מהנתבעים לפיצוי הנתבע בכתב התביעה.

9. הנתבעים 1 - 3 טוענים כי לא הסתירו מהתובעים כל ליקוי שהוא, לא במכוון, לא באדישות ולא בטעות וכי התביעה נובעת מניסיונם של התובעים להתעשר על גבם של הנתבעים, כפי שהדבר עולה מחוות דעתו של מומחה בית המשפט, המהנדס רונן שטרנברג ומחוות דעתו של מומחה, הנתבע 4.

הנתבעים 1 - 3 הוסיפו וטענו כי טענותיהם של התובעים לעניין הטעייתם לא הוכחו כדבעי, ובפרט לנוכח הנטל הראייתי הכבד המוטל על בעל דין הטוען להטעיה. הנתבעים 1 – 3 טענו כי בכל מקרה לא עומד לתובעים הסעד הכספי, אלא היה עליהם לתבוע את ביטול ההסכם, סעד אשר לא נתבע על ידי התובעים בתביעתם. עוד טענו הנתבעים 1 – 3 כי התובעים אף אינם יכולים להיבנות מהוראות סעיף 15 לחוק המכר, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק המכר") שכן ניתנה להם האפשרות לבדוק את הדירה וזו נבדקה על ידם וכן לא ניתנה על ידה הודעה בדבר אי ההתאמה שנתגלתה בדירתם עד להגשת התביעה ושעה שלטענתם התגלו הליקויים עוד במהלך החורף הראשון למגוריהם בדירה.

10. הנתבע 4 טוען כי נהג בסבירות ובדרך מקובלת ועל פי חובותיו כמתווך, הראה הדירה לתובעים אך לא ערך לדירה בדיקה הנדסית, שכן אין מחובתו לעשות כן. עוד טען הנתבע 4 כי מעמדו כמתווך אינו מטיל עליו אחריות למצב הדירה וכל טענה במישור זה הינה במערכת היחסים שבין התובעים והנתבעים 1 – 3.

הנתבע 4 טוען כי התובעים אף לא הרימו את נטל ההוכחה בשאלת אחריותו ואין התובעים יכולים להסתמך על תצהירה של הגב' רותי חודדה, אשר לא זומנה על ידם לעדות כדין, ואשר התובעים ויתרו על העדתה תוך משיכת תצהירה מתיק בית המשפט. הנתבע 4 ציין כי העובדה שהנתבעים 1 – 3 ביקשו לצבוע את הדירה טרם הצגתה לקונים לא היתה צריכה ללמד אותו על פגם נסתר בדירה והיכרותו את הדירה כתוצאה ממעורבותו בעסקות השכרה קודמות אינה מלמדת על ידיעתו את מצב הדירה לאשורו.


התשתית העובדתית הרלבנטית

11. מהראיות שהובאו בפני
עולה כי הנתבע 4 הציג את דירת הנתבעים 1 ו – 2 לתובעים ולאחר שאלה הביעו עניינם בדירה, הודיע הנתבע 4 לנתבע 3, מיופה כוחם של הנתבעים 1 ו – 2, על רצונם של התובעים.

12. ביום 13.7.03 נערך הסכם מכר בין התובעים לבין הנתבעים 1 ו – 2. במסגרת המבוא להסכם, הוצהר על ידי התובעים במפורש כי ראו ובדקו את הדירה. כן צוין בסעיף 5.1 להסכם כי התובעים בדקו את הדירה ומצאו אותה טובה, תקינה, ראויה למגורים ומתאימה לצרכיהם "בעיני קונה סביר".

בסעיף 5.3 להסכם הוצהר על ידי התובעים כי הינם מוותרים על כל טענת ברירה, אי התאמה או פגם, למעט פגם נסתר בקשר עם הדירה נשוא ההסכם.

13. מהראיות שהובאו בפני
עולה כי עובר להתקשרות הצדדים ובטרם היו לנתבע 4 מפתחות הדירה, הציג הנתבע 4 לתובעים את הדירה מבחוץ, ובטרם הוצגה הדירה מבפני
ם לתובעים, סוידה הדירה פעמיים. פעם ראשונה על ידי משפחת חודדה בטרם עזיבתם את הדירה (עמ' 14 לפרוטוקול עדות הנתבע 3) ופעם נוספת על ידי הנתבעים 1 – 3, אשר לאחר שמשפחת חודדה עזבה את הדירה, מצאו לנכון לסייד את הדירה פעם נוספת (עמ' 14 – 15 לפרוטוקול עדות הנתבע). כן ראה עדותו של הנתבע 4 אשר העיד כי הציג את הדירה לתובעים רק לאחר שהנתבע 3 סיים את שיפוצה (עמ' 6 לפרוטוקול).

כשבוע לאחר שהנתבע 4 הציג לתובעת את הדירה מבחוץ, ולאחר שהתובעת הביעה עניין בדירה, קיבל הנתבע 4 מהנתבע 3 את מפתחות הדירה וזו הוצגה לתובעים לאחר שסוידה כאמור פעמיים.

14. הנתבע 3 אישר בעדותו (עמ' 15 לפרוטוקול) כי לא סיפר לתובעים על בעיות סדיקה בדירה ו/או על סימני עובש ורטיבות, וזאת למרות שנשאל מפורשות על ידי התובעת לגבי ליקויי רטיבות בדירה, ובלשונו (עמ' 15 לפרוטוקול):

"ש. אתה ספרת להם על העובש ואותם סדקים שכן ידעת?
ת. לא. התובעת שאלה אותי יותר מפעם אחת על רטיבות ואמרתי שאין רטיבות בדירה ואני עומד על זה היום. אז לא היה רטיבות. אחד הדברים הראשונים שהדליק אותי עם הכניסה שלהם לדירה עם המפתח שהם רצו לעשות סורגים וסורגים זה דבר שיכול להזיק."

לצד אמירה זו של הנתבע 3 אשר הכחיש באופן גורף סימני רטיבות בדירה, עולה כי הנתבע 3 היה מודע לטענותיהם של השוכרים ששכרו את הדירה טרם מכירתה לתובעים, כי בדירה היו סימני עובש.

בעדותו (עמ' 12 לפרוטוקול) הודה הנתבע 3 כי משפחת חודדה התלוננה בפני
ו במהלך תקופת השכירות על עובש. הגם שהנתבע 3 ביקש לגמד תלונות אלה וייחסן למערכת יחסים קשה עם השוכרים, הודה הנתבע 3 בעדותו (עמ' 13 לפרוטוקול) כי היו בדירה סימני עובש.

15. ממכלול עדותו של הנתבע 3 עולה איפוא כי בדירה היו סימני עובש טרם הצגתה לתובעים, אשר הנתבע 3 היה מודע להם ובפועל סוידה הדירה פעמיים בטרם הוצגה לתובעים. הגם שהנתבע 3 נשאל כדבריו מספר פעמים על ידי התובעת בדבר ליקויי רטיבות, בחר הנתבע 3 שלא להביא לידיעת התובעת קיומם של סימני רטיבות ו/או עובש בדירה והכחיש מפורשות כי נסתמנו ליקויים מעין אלה בדירה עובר להצגת הדירה לתובעים ועובר לחתימת הצדדים על הסכם המכר.

16. הנתבע 3 הכחיש מפורשות קיומם של סדקים בדירה טרם התקשרות הצדדים בהסכם המכר. ואולם, גרסה זו של הנתבע 3 אינה מתיישבת עם קביעותיו של מומחה בית המשפט בחוות דעתו. המהנדס רונן שטרנברג ציין הן בסעיף ה' לחוות דעתו כי "אין ספק שהסדקים בקירות הבית היו קיימים שנים רבות לפני מכירת הדיה" והן בפרק ההערות בסוף חוות הדעת כדלקמן:

"אין ביכולתי לדעת האם בעת מכירת הדירה הסדקים, המתוארים ומתועדים בחוות דעתי היו גלויים או הוסתרו ע"י המוכרים. אין ספק שהסדקים, שרובם רחבים וארוכים הופיעו לפני שנים רבות, כנראה זמן קצר לאחר הקמת המבנה.
הסדקים בתקרה נימיים וזניחים."

משהנתבעים בחרו שלא להפנות למומחה, המהנדס רונן שטרנברג שאלות הבהרה ולא כל שכן, שלא לזמנו לחקירה נגדית על חוות דעתו וממצאיו, נותרה חוות דעתו של המהנדס רונן שטרנברג ללא עוררין.

בנסיבות העניין ומשהמומחה הינו עד נייטרלי ומקצועי, אשר אי לו עניין בהוצאות ההליך, ראיתי להעדיף את גרסתו לעניין הסדקים בקירות הבית על גרסתו של הנתבע 3.

17. עוד אציין כי משהנתבע 3 בחר להציג את הגרסה כי לא היו סימני סדיקה בדירה ופועל יוצא מן האמור אף לא נטען על ידו כי הוא או מי מהנתבעים 1 – 3 הביאו לידיעת התובעים קיומם של סדקים בקירות הדירה, אין ספק שאף שהמידע בדבר ליקוי נסתר זה לא הובא לידיעת התובעים. שעה שהנתבעים 1 – 3 חזרו וסיידו את הדירה פעמיים בטרם הוצגה לתובעים, ניתן להסיק את המסקנה הבלתי נמנעת כי סימני הסדיקה הוסוו באמצעות הסיוד החוזר ונשנה של קירות הדירה, והדברים נכונים גם באשר לסימני העובש אשר הוסוו אף הם כאמור בטרם הוצגה הדירה לתובעים.

18. מאידך, סבורני כי לא הונחה בפני
תשתית עובדתית מתאימה שיש בה כדי לבסס את הטענות באשר לחבותו של הנתבע 4. הנתבע 4 הינו אמנם מתווך דירות ואשר חלות עליו חובות זהירות וחובות מכח חוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996. ואולם, מהראיות שהובאו בפני
עולה כי לא נסתרה גרסתו של הנתבע 4 לפיה לא היה מידע לקיומם של סדקים ו/או סימני עובש בדירה. מפתחות הדירה הועברו לרשותו לאחר שהדירה סוידה על ידי משפחת חודדה.

לא הונחה בפני
תשתית ראייתית שיש בה כדי לבסס את הטענה לפיה הנתבע 4 היה מעורב בביצוע עבודות שיפוץ שנעשו בדירה בטרם הוצגה לתובעים. יתר על כן, מעדותו של הנתבע 4 אשר לא נסתרה, עולה כי הנתבע 4 הסב תשומת ליבה של התובעת בעת שהציג לתובעת את הדירה מבחוץ כי על גבי קירות החוץ של המבנה ולצד האדניות קיימים סימני רטיבות.

לאור כל האמור, סבורני כי הנתבע 4 לא ידע בדבר הפגמים הנסתרים בדירה, לא אמור היה לבצע חקירה מקיפה ו/או להיוועץ בבעלי מקצוע הנדסיים, ואף לא אמור היה לדעת אודות פגמים נסתרים אלה. על כן, ראיתי לקבוע כי הנתבע 4 לא הפר חובה כלשהי במסגרת היחסים עם התובעים, ולמעשה דין התביעה שהוגשה כנגדו הינו להידחות.

אחריותם של הנתבעים 1 - 3

19. בנסיבות ענייננו, אין התובעים באים בגדר הוראות חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 , ועל כן שאלת חבותם של הנתבעים 1 – 3 צריכה להתברר על פי הוראות הדין הכללי.

סעיף 6 לחוק המכר קובע כדלקמן:

"6. תום – לב
חיוב הנובע מחוזה יש לקיימו בדרך מקובלת ובתום – לב והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מן החוזה."

על השלב הטרום חוזי חולש אף סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973.

גם אם קיימת בחוזה המכר הצהרה לפיה התובעים בדקו את הדירה, אין הדבר פוטר את המוכר מחובת גילוי אקטיבית של פגמים וליקויים הידועים למוכר. הכללת סעיף בהסכם המכר לפיו הקונה בדק את הדירה אינה מונעת מהקונים לטעון לליקויים נסתרים אשר לא ניתן היה לגלותם עובר לכריתת ההסכם, לא כל שכן כאשר העובדות המהותיות בדבר הפגם הנסתר היו בידיעת המוכרים, ואלה לא גילו לקונים.

בית המשפט העליון בע"א 5393/03, פרג' נ' ניטל, פ"ד נט(5) 379, עמד על חובת הגילוי היזום החלה על המוכר כדלקמן:

"הטענה כי היה על הקונים להיזהר על פי הכלל 'יזהר הקונה' (emptor caveat) אינה פוטרת את המוכרים מחובת גילוי של עובדות מהותיות, מה גם שלאחר חקיקת חוק החוזים, חובת הגילוי מוטלת על המוכר, שהעובדות מצויות בידיעתו. מקל וחומר, בוודאי שאין בכלל זה כדי להצדיק מסירה אקטיבית של מידע שגוי לרוכשים, כפי שנעשו במקרה דנן. זהירותו של הקונה, ככל שחשובה וראויה היא, אינה פוטרת את המוכר מחובתו שלו כאמור, ג' שלו, חוזים (מהדורה שניה) תשנ"ה 221 ואילך."

וכן ראה: ע"א 838/75 ספקטור נ' צרפתי, פד לב(1) 238.

20. בהסכם שנכרת בין הצדדים נקבע בסעיף 5 כדלקמן:

"5. הצהרת הקונה
הקונה מצהיר ומתחייב בזאת כדלקמן:
5.1 כי עובר לחתימתו על הסכם זה ראה את הדירה ובדק אותה, בעיני קונה סביר ומצא אותה טובה ותקינה וראויה למגורים ומתאימה לצרכיו.
...
5.3 כי הוא מוותר על כל טענת ברירה, אי התאמה או פגם למעט פגם נסתר בקשר עם הדירה נשוא ההסכם."

מלשון הוראות הסעיף עולה כי התובעים אכן ראו ובדקו את הדירה בעצמם וללא ליווי הנדסי ומקצועי והם מוותרים על טענות אי התאמה למעט אי התאמה בשל פגם נסתר.

21. סעיפים 15 ו – 16 לחוק המכר חלים על פגמים נסתרים וקובעים כדלקמן:

"15. אי-התאמה נסתרת
לא היתה אי-ההתאמה ניתנת לגילוי בבדיקה סבירה, זכאי הקונה להסתמך עליה על אף האמור בסעיף 14, ובלבד שנתן למוכר הודעה עליה מיד לאחר שגילה אותה; אולם במכירת נכס נד אין הקונה זכאי לחזור בו מן החוזה אם נתן הודעה כאמור לאחר שעברו שנתיים ממסירת הממכר, ואין הוא זכאי ליתר התרופות בשל הפרת חוזה אם נתן את ההודעה לאחר שעברו ארבע שנים ממסירת הממכר.

16. העלמת אי-התאמה
היתה אי-ההתאמה נובעת מעובדות שהמוכר ידע או היה עליו לדעת עליהן בעת גמירת החוזה ולא גילה אותן לקונה, זכאי הקונה להסתמך עליה על אף האמור בסעיפים 14 ו – 15 או בכל הסכם, ובלבד שנתן למוכר הודעה עליה מיד לאחר שגילה אותה."

בית המשפט העליון, בהתייחסו להוראת סעיף 16 לחוק המכר, קבע בע"א 660/74 שורק נ' קרים, פ"ד לב(1) 393, כי לא ניתן להתנות על הוראת סעיף 16 לחוק המכר וכי לא נדרשת ידיעה ממשית מצידו של המוכר (להבדיל מידיעתו של קונה שחייבת להיות ממשית) אודות אי ההתאמה ודי אם יוכח יסוד נפשי של רשלנות אודות אי ההתאמה על מנת לחייב את המוכר באחריות כלפי הקונה (ראה: רע"א 7642/97 רונה שטרית ו – 2 אחרים נ' בלה נוסבאום ואח', פ"ד נג (3) 576).

22. לצד ההקלות שמקנות הוראת סעיפים 15 ו – 16 לחוק המכר לקונה, מטילים סעיפים אלה חובה על הקונה להודיע מיד על אי התאמה לאחר גילויה. ב"כ הנתבעים 1 – 3 טוענים כי התובעים לא עמדו בחובה להודיע על אי ההתאמה לאחר גילוייה. ואכן, עיון בתצהיר עדותה הראשית של התובעת מעלה כי התובעים לא מילאו את חובתם על פי סעיפים 15 ו – 16 בכל הנוגע למתן ההודעה על אי ההתאמה הנדרשת בסעיפים אלה.

יצוין כי התובעת לא העלתה גרסה מפורטת כי מסרה הודעה על אי התאמה עובר להגשת כתב התביעה. כן לא פירטה התובעת בכתב התביעה ו/או בעדותה כי המציאה את חוות הדעת של המהנדס איתן קרמר ז"ל שנערכה מטעם התובעים לנתבעים ו/או מי מהם. יתר על כן, התובעת אף לא אזכרה בכתב התביעה, בתצהיר עדותה הראשית ו/או בסיכומיה תאריכים כלשהם בהם באה בדברים עם הנתבעים ו/או מי מהם ובאופן שניתן להתרשם שאכן ניתנה לנתבעים ו/או למי מהם הודעה בדבר אי התאמה במשמעות הוראת סעיפים 15 ו – 16 לחוק המכר.

משניתנה לתובעת ההזדמנות בחקירתה הנגדית להתייחס לטענת הנתבעים לעניין היעדר מתן ההודעה בדבר אי ההתאמה והיא העדיפה שלא למסור גרסה ולא נקבה במועדים בהם נמסרה לטענתה הודעה בדבר אי ההתאמה לנתבעים 1 – 3 וטענה כי המדובר בעניין פרוצדוראלי גרידא, הרי שהתובעת אינה חולקת על טיעוני הנתבעים 1 – 3 ויש לראות בתובעת כמי שלא מילאה אחר חובתה על פי תנאי הוראות סעיפים 15 ו – 16 לחוק המכר.

23. לאור הממצאים שנקבעו על ידי לעיל, והגם שליקויי הסדיקה והרטיבות הינם אכן פגמים נסתרים, לא יוכלו התובעים להסתמך על ליקויים אלה שכן לא ניתנה על ידם הודעה לנתבעים 1 - 3 ו/או מי מהם עובר להגשת התביעה, ומתן הודעה על אי ההתאמה מיד לאחר גילוייה מהווה תנאי יסודי במסגרת סעיפים 15 ו – 16 לחוק המכר.

24. עם זאת, סבורני כי בהסתרת המידע הנוגע לליקויי הרטיבות והסדיקה ושעה שהנתבעים 1 – 3 ביצעו סיוד נוסף בדירה בטרם הצגתה לתובעים והיו מודעים לליקויים שנסתמנו, אכן פעל הנתבע 3 בעצמו ובתור מיופה כוחם של הנתבעים 1 ו – 2 תוך הפרת חובת תום הלב. משהנתבע 3 לא גילה לתובעים את העובדה כי בדירה היו סימני עובש וסדיקה מהותיים בקירות הדירה, יש לראות בכך כי גם הנתבע 3 לקח חלק בהטעית התובעים, וזאת על מנת להניעם לרכוש את הדירה.

חרף העובדה שהתובעת שבה ושאלה את הנתבע 3 אם אין ליקויי רטיבות בדירה והדגישה את החשיבות שהיא מייחסת לליקוי זה, לא מצא הנתבע 3 לגלות את אוזנה של התובעת בדבר ליקויי הרטיבות והעובש שמצויים בדירה. הנתבע 3, כנציגם ומיופה כוחם של הנתבעים 1 ו – 2, לא יצא איפוא ידי חובת הגילוי האקטיבי של העובדות אשר לפי דין, נוהג או נסיבות, היה עליו לגלותן לתובעים וכמתחייב על פי סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים").

בנסיבות ענייננו, התקיימו איפוא יסודותיה של עילת ההטעיה הקבועה בסעיף 15 לחוק החוזים, היינו; קיומו של חוזה, קיומה של טעות, קיומה של הטעיה מטעם צד לחוזה או אחר מטעמו וקיומו של קשר סיבתי כפול בין ההטעיה לטעות ובין הטעות להתקשרות בחוזה (ראה: ע"א 10745/06 קרן אזולאי ואח' נ' המכללה האקדמית אורט ע"ש סינגל ובסקי-פולס ת"א (פרסום נבו)).

הפרת חובת הגילוי וחוסר תום לב מצד הנתבע 3 בשמו ובשם הנתבעים 1 ו – 2 אשר עולה אכן כדי הטעיה, מקנה לתובעים זכות לפיצויים בשיעור הנזק שנגרם להם בעקבות הטעיית התובעים והפרת חובת תום הלב מצידם של הנתבעים 1 – 3 ו/או מי מהם.

גובה הנזק

עלויות תיקון

25. מומחה בית המשפט לא קיבל את טענות התובעים ביחס לליקויי רטיבות בתקרה ובקירות הבית המשותף ומיקד את הליקויים שהסתמנו בדירה בחוות דעתו בליקויי רטיבות ועובש בקירות הדירה וכן בסדקים בקירות הדירה. סך עלות תיקון ליקויי הרטיבות והעובש הועמדו על יד המומחה בחוות דעתו בסעיף 6.12 על סך של 8,000 ₪ וסך עלות תיקוני הסדיקה הועמדו בסיכום חוות דעתו על סך של 8,500 ₪.

משהמומחה השמיט מחמת טעות מדף הסיכום של חוות דעתו עלויות עבודות האיטום, יש להוסיף סכומים אלה לסך עלות התיקונים וכן יש להוסיף עלות פיקוח הנדסי בסך של 1,000 ₪ ומע"מ ובסך כולל של 17,833 ₪. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום 16.3.08.

משהצדדים ויתרו על חקירת המומחה, המהנדס רונן שטרנברג, עולה כי הצדדים אף אינם חולקים על קביעות המומחה ביחס לעלות התיקונים.

פיצויים בגין נזק בלתי ממוני

26. קיומם של ליקויי רטיבות או עובש בדירה הינם בבחינת מפגע אסתטי בולט אשר פוגם גם בתחושת הנוחות והרווחה בדירה, כמו גם מסב תחושת תסכול ועוגמת נפש אצל התובעים, כפי שעלה מעדות של התובעת. מנגד, אין ספק שתלונותיה של התובעת ביחס לסבל שנגרם לתובעים הינו מוגזם, והראיה היא שהתובעים המתינו כ – 20 חודשים עד להגשת תביעתם.

לאור האמור ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת כל הנסיבות הרלבנטיות, ראיתי להעמיד את הפיצוי שישולם לתובעים בגין הנזק הלא ממוני, לרבות בגין עוגמת הנפש שתיגרם לתובעים במהלך תקופת התיקונים, על סך כולל של 7,500 ₪.

עלות דיור חילופי

27. בנסיבות העניין ולאור היקף התיקונים שאינם מצריכים פינוי הדירה ובהיעדר קביעה אחרת מצידו של מומחה בית המשפט, המהנדס רונן שטרנברג, לא ראיתי לקבל את תביעת התובעים בראש נזק זה.

סוף דבר

28. לאור כל האמור, ראיתי לקבל את התביעה בחלקה ולחייב את הנתבעים 1 – 3 ביחד ולחוד לשלם לתובעים ביחד ולחוד סך של 17,833 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום 16.3.08 למועד מתן פסק הדין.

כן הנני מחייבת את הנתבעים 1 - 3 לשלם ביחד ולחוד לתובעים סך של 7,500 ₪ בגין עוגמת נפש.

הנתבעים 1 – 3 ישלמו לתובעים ביחד ולחוד הוצאות משוערכות, לרבות בגין חוות הדעת של התובעים, חלקם של התובעים בשכ"ט חוות דעת של המהנדס רונן שטרנברג, אגרת בית המשפט ובתוספת שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ ומע"מ כחוק.

לסכומים שנפסקו יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

הנני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבע 4. התובעים ישלמו ביחד ולחוד לנתבע 4 הוצאות משפט משוערכות, לרבות עלות חוות הדעת ההנדסית וחלקו של הנתבע 4 בעלות חוות דעתו של מומחה בית המשפט ובתוספת שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ ומע"מ כחוק.

29. המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ט טבת תש"ע, 05 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.
הוקלד ע"י לוטם ג.

בית משפט השלום בחיפה

06 ינואר 2010
ת"א 5998-05 ליסנובצקי ואח' נ' דיבון ואח'
1 מתוך 11








א בית משפט שלום 5998/05 רות ליסנובצקי, אלכסנדר ליסנובצקי נ' רונן דיבון, יעל דיבון, דוד ריבלין, אבי ביטון (פורסם ב-ֽ 06/01/2010)