Google

קווטינסקי יהושע, גאודן פנחס - לוי זבולון, בועז אלון, משה יצחק בן יוסף (אייזיק) קווטינסקי ואח'

פסקי דין על קווטינסקי יהושע | פסקי דין על גאודן פנחס | פסקי דין על לוי זבולון | פסקי דין על בועז אלון | פסקי דין על משה יצחק בן יוסף (אייזיק) קווטינסקי ואח' |

2734/02 א     01/04/2008




א 2734/02 קווטינסקי יהושע, גאודן פנחס נ' לוי זבולון, בועז אלון, משה יצחק בן יוסף (אייזיק) קווטינסקי ואח'




בעניין:


בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
א
002734/02


בפני

:
כב' השופטת אביב מלכה
5



01/04/2008




בעניין
:
1 . קווטינסקי יהושע
2 . גאודן פנחס








התובעים

נ
ג
ד


1 . לוי זבולון
2 . בועז אלון

3 . משה יצחק בן יוסף )אייזיק( קווטינסקי
4 . פיגה לוין
5 . שטיין שיפרה
6 . טיקטין רבקה
7 . ויטנברג יחזקאל
8 . ויטנברג דוד
9 . הומינר אברהם








הנתבעים

החלטה


1.
עוד ביום 26.01.04 קבעתי בפרוטוקול כי ההליכים בתיק זה יתקיימו בשלושה שלבים.


מאז עבר התיק תהפוכות ומשברים ומיני "הרפתקאות" כולם מתועדים בתיק ואין צורך לפרטם.


החלטה זו עניינה השלב הראשון, כפי שהוגדר בהחלטה הנ"ל, לאחר שהצדדים הגישו סיכומיהם.

2.
אולם, בטרם אתן את ההחלטה ונימוקיה וכיוון שהשקעתי מאמץ רב ב"לעשות סדר" בין כל הצדדים וזכויותיהם, אסכם עניין זה בקצרה. כאשר המספרים הסידוריים של הצדדים מתייחסים לכתב התביעה המתוקן בשנית, מיום 08.12.05.


הנכס דנן מורכב משתי חלקות 34 ו - 35 - ומספר רב של אנשים רשום בנסח כבעלים בנכס.


ביום 10.5.05 הוריתי לתובעים להגיש כתב תביעה מתוקן אשר יכלול את כל הבעלים הרשומים.

עמדתי היתה ונשארה כי גם במקרה בו בעלים רשום העביר את זכותו לאחר, הוא בעל דין נכון בהליך שהרי שמו מופיע על גבי הנסח כבעלים. ירצה יתגונן או לא, אולם לא יוכל לבוא בעתיד ולטעון כי נפגעו זכויותיו.


בסופו של תהליך מצטיירת כיום התמונה הבאה:

התובע 1 הלך לעולמו ובנעליו נכנסה היורשת שלו (כאמור בכתב התביעה המתוקן).

התובע 2 על שמו נרשמה הערת אזהרה על זכויותיו של התובע 1 וככל הנראה, הוא רכש ממנו את הזכויות.


הנתבעים 1 ו -2 הם בעלים רשומים והגישו כתב הגנה (

פסק דין
אשר ניתן כנגד הנתבע 2 בוטל).

נתבעים אלה רכשו את זכויותיהם של הנתבעים 9 עד 16, העברה זו לא נרשמה בנסח עדיין.


נתבע 3 הגיש כתב הגנה רק לאחרונה.


נתבעים 4 עד 7 וכן נתבעים 17 ו - 18 מכרו את זכויותיהם לנתבעת 8.

כנגד נתבעים אלה ניתן

פסק דין
בהעדר הגנה ביום 27.4.06.


לאור האמור, באופן מעשי, מתנהל ההליך דנן רק אל מול הנתבעים 1, 2, ו-3.

3.
על-פי החלטתי מיום 26.01.04 בשלב ראשון עלי להכריע:
"בשאלה אם יש מקום בנסיבות המוסכמות על הצדדים, ליתן צו של פירוק שיתוף בדרך של חלוקה בעין או בדרך של רישום בית משותף".

אין ספק כי השאלה, כפי שנוסחה, כוללת גם אפשרות להכרעה כי לא ניתן ליתן צו של פירוק שיתוף לא בדרך זו ואף לא בדרך השניה.

סעיף 39 לחוק המקרקעין התשכ"ט - 1969 (להלן: החוק) קובע כלהלן:
"(א) במקרקעין הניתנים לחלוקה יהיה פירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין.
(ב) היתה החלוקה בעין אפשרית רק אם ישולמו תשלומי איזון משותף לשותף, רשאי בית המשפט לחייבם בתשלום כאלה, אם נראה לו הדבר יעיל וצודק בנסיבות העניין; על תשלומי האיזון יחולו הוראות סעיף 25, בשינויים המחייבים.
(ג) ראה בית המשפט צורך בכך, רשאי הוא לצוות על רישום זיקת הנאה בין החלקות".


בסעיף 42 קובע החוק כי ניתן לבצע פירוק שיתוף בדרך של רישום בית כבית משותף.


בסעיף 40 לחוק נקבע כלהלן:
"(א) במקרקעין שאינם ניתנים לחלוקה, וכן אם נוכח בית המשפט כי חלוקה בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים, כולם או מקצתם, יהיה פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקת הפדיון.
(ב) המכירה תהיה בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל, זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת שנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין".

4.
אין מחלוקת כי חלקם של התובעים בנכס הוא 1/8 (כאמור בנסח).


על-פי חוות הדעת של השמאי אשר מונה מטעם בית המשפט עולה כי בנכס יש 5 חלקים: מסגריה במצב ירוד ביותר, דירה שאינה ראויה למגורים, דירה במצב תקין (בה מחזיק התובע) ושתי דירות נוספות אשר ככל הנראה תפוסות בדיירות מוגנת. קיימת בנכס גם מרפסות, חדרון כביסה ועוד.


דומני כי די בתיאור האמור כדי להביא למסקנה כי על נכס זה חל סעיף 40 בהיותו בלתי ניתן לחלוקה, גם לא בדרך של רישום בית משותף.


סעיפים 39 ו - 40 קובעים כי במקרה של חלוקה בעין או רישום בית משותף כאשר החלוקה אינה תואמת את זכויות הבעלות יתבצעו תשלומי איזון.

למרות הוראה זו, המקרה דנן אינו המקרה הראוי להורות על ביצועה.
תשלומי האיזון מקומם כאשר החלוקה בעין היא סבירה והגיונית אולם קיימים פערים כל שהם, אשר ניתן להשלימם בדרך האיזון.

במקרה דנן, כל חלוקה בעין תביא לתוצאות סבירות לחלוטין זאת עקב הפערים העצומים בערך היחידות השונות המרכיבות את הנכס ובמעמדן של יחידות אלה.
המסגריה, כדוגמא, נדונה להריסה (עמוד 16 לחוות הדעת).
הדירה הדרומית, בה מחזיקים התובעים מהווה בין חמישית לרבע מערכו של הנכס כולו (עמוד 17 לחוות הדעת).
2 דירות נוספות תפוסות ככל הנראה.
ולכל זאת יש להוסיף את העובדה כי התובעים בעלי 1/8 בלבד מן הזכות בנכס.

לאור האמור לעיל מסקנתי כי חלות במקרה דנן הוראותיו של סעיף 40 לחוק, לאמור - חלוקה בעין, ובכלל זאת בדרך של רישום בית משותף, תגרום הפסד ניכר לחלק מן השותפים, אל מול, כמובן, רווח ניכר לתובעים.

סיכומו של דבר - אני דוחה את תביעת התובעים לחלוקה של הנכס בדרך של חלוקה בעין או רישום בית משותף.

הצדדים יודיעו לי אם הם מעוניינים בהמשך ההליכים כדי להורות על פירוק השיתוף בדרך של מכירה או שמא החלטה זו מהווה

פסק דין
סופי.

הודעת הצדדים - עד ליום 20.4.08.
התיק לעיוני ביום 22.4.08.

ניתנה היום, כ"ה ב אדר ב, תשס"ח (1 באפריל 2008), בהעדר הצדדים.
מלכה אביב, שופטת
קלדנית: אורית לוי









א בית משפט שלום 2734/02 קווטינסקי יהושע, גאודן פנחס נ' לוי זבולון, בועז אלון, משה יצחק בן יוסף (אייזיק) קווטינסקי ואח' (פורסם ב-ֽ 01/04/2008)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים