פסקי דין על ארגואן דוד | פסקי דין על כהן מנחם חיים | פסקי דין על שירביט חברה לביטוח |

6285/07 א     07/09/2008




א 6285/07 ארגואן דוד נ' כהן מנחם חיים, שירביט חברה לביטוח בע"מ




בעניין:

{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}

1



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
א
006285/07


בפני
:
כבוד השופט דב פולוק


13/01/2010




בעניין
:
ארגואן דוד



ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד ביטון שמעון

תובע

נ
ג
ד


1 . כהן מנחם חיים

2 . שירביט חברה לביטוח בע"מ


ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד גוט אהוד

נתבע

החלטה



בפני
בית המשפט מונחת בקשת הנתבעים להורות על פסילת שני מסמכים רפואיים שהביא התובע כראיות לצורך הוכחת קיומה של ראשית ראיה למינוי המומחים שביקש, וכן לצורך העברתם למומחה הרפואי שימונה, אם יחליט בית המשפט למנותו. הנתבעים מבקשים פסילתם של מסמכים אלו, שכן, לטענתם, הם
מהווים חוות דעת האסורה בהצגה לבית המשפט ולמומחים שמונו מטעמו. המסמכים הנדונים הם שני מסמכים שנחתמו על ידי ד"ר יצחקי, המסמך הראשון מיום 25.2.07, והמסמך השני מיום 10.5.06 (להלן: "המסמכים").

רקע לתביעה:
בתאריך 1.2.06 נפגע התובע בתאונת דרכים שאירעה ברחוב רמב"ם בבית שמש, כאשר רכב שנסע בכביש פגע בתובע בהיותו הולך רגל (להלן: "התאונה"). כתוצאה מן התאונה נפגע התובע בגופו, ולטענתו, מאז הוא סובל מפגיעה קשה בברך ימין, בכף יד שמאל, באזור המצח והאף ובגב התחתון. בית המשפט נתבקש למנות לתובע שני מומחים מטעמו, האחד בתחום האורטופדי והשני בתחום הא.א.ג., על מנת לבחון את מצבו של התובע ולתת לבית המשפט חוות דעת רפואית מטעמם. הנתבעים מתנגדים לבקשה. בית המשפט טרם נתן את החלטתו בבקשה למינוי מומחים רפואיים בתיק זה.


טענות הנתבעים:
הנתבעים מבקשים את הוצאתם של שני המסמכים מתיק בית המשפט. לטענת הנתבעים, יש לפסול את שני המסמכים כיון שהם לא נערכו במסגרת ולצורך הטיפול הרפואי בתובע. לטענתם, המסמכים מנותקים מכל טיפול רפואי, הם הוזמנו על ידי התובע, ומהווים חוות דעת לאור האבחנות הכלולות בהם, ולאור העובדה כי הם מופנים לעו"ד ביטון (ב"כ של התובע).

טענות התובע:
התובע טוען כי אין לפסול את המסמכים, שכן, לטענתו המסמכים הוגשו במסגרת תקנה 7א לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), ומהווים ראשית ראיה בבקשתו למינויי מומחה רפואי. האפשרות להגיש מכתב ואף חוות דעת של רופא כדי להצביע על ראשית ראיה למינוי מומחה מטעם בית המשפט מתיישבת עם עיקרון הצדק לפיו אין לסגור בפני
נפגע את האפשרות להוכיח את נזקו. התובע מדגיש כי מסמכים אלו לא נועדו להיות מוגשים למומחה הרפואי במסגרת הכנת חוות דעתו.

דיון:
המסגרת הנורמטיבית

:
תקנות 2א(4) ו-2ב לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 מפרטות מהם המסמכים שעל תובע שנפגע בתאונת דרכים לצרף לתביעתו:
2
(א)
נפגע הטוען בכתב תביעתו לענין נכותו הרפואית שעליה לא חל סעיף 6ב לחוק, או לענין כל נושא רפואי שאינו נכות, לרבות דרכי שיקומו, יצרף לכתב התביעה
...
(4)
העתק של סיכומי המחלה מתיק המוסד הרפואי שבו היה מאושפז.



(ב)
לא אושפז הנפגע במוסד רפואי או שהוא טוען לנכות או לענין נושא רפואי אחר שאינם מתבטאים בסיכומי המחלה, יצרף לכתב התביעה מסמך שנערך לצורך טיפול רפואי בו ושיש בו ראיה לענין טענותיו.



תקנה 7(א) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, קובעת שבית המשפט יחליט בבקשה למינוי מומחים שהגיש התובע לאחר שהצדדים השמיעו טענותיהם בעניין:
בית המשפט או הרשם יחליט בבקשה למינוי מומחה לאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם בענין שטרם הוסכם עליו; החליט למנות מומחה או מומחים — תיערך ההחלטה לפי טופס 5.

התקנות קובעות כי התובע רשאי לצרף לכתב התביעה ולבקשה למינוי מומחים רפואיים, אם אושפז– העתק סיכומי המחלה מהמוסד בו אושפז, ואם לא אושפז- מסמכים שנערכו לצורך טיפולי רפואי. מסמכים אלו מהווים חלק מן החומר עליהן מתבסס השופט בבואו להחליט בבקשה למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט.


במקרה דנן, מבקשים הנתבעים לפסול ולהוציא מתיק בית המשפט, שניים מן המסמכים שצרף התובע לכתב התביעה, בטענה כי מסמכים אלו לא נערכו לצורך ובהמלך הטיפול הרפואי, ולכן אינם עומדים בדרישת החוק.
כב' השופטת שטרסברג כהן קובעת בעניין זה כי:

לטעמי, יש לתת לתקנה
2
פירוש רחב, הן מבחינת סוג המסמכים העשויים לשמש תשתית להפעלת שיקול-דעת בית המשפט לשם מינוי מומחה רפואי והן לעניין קביעת "הגבול התחתון" שמתחתיו אין לקבוע שמסמך נערך "לצורך טיפול רפואי". אבהיר עמדתי, תכלית התקנות למינוי מומחים היא להגשים את תכלית חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975(

להלן - החוק). תכלית החוק היא לאפשר לנפגע להיות מפוצה על כל פגיעה נפשית או גופנית שנפגע בה בתאונת דרכים. הדרך לכך היא מינוי מומחים שיקבעו את מהות פגיעתו ומידתה, את השלכותיה ואת הדרכים והצרכים לריפויו ולשיקומו של הנפגע. לתכלית זו יש לאפשר לו להביא לפני בית המשפט כל מסמך שיש בו כדי להצביע על נכות, על קיום בעיה רפואית, על צורך בטיפול רפואי או על צורך בשיקום. ההסדר של מינוי מומחים על-ידי בית המשפט בא במקום ההסדר הקודם, שבו נשמרה לכל צד הזכות להביא מומחים מטעמו לשם הוכחת מצבו הרפואי של הנפגע, נכותו וכן מוגבלותו הפיזית והנפשית של הנפגע, שבגינם מבקש הוא פיצוי. שלילת זכות זו וקביעת הסדר של מינוי מומחים על-ידי בית המשפט - עם כל היתרונות שבכך - פגעה בזכותו של כל אחד מהצדדים להביא ראיות מטעמו להוכחת הנושאים הנ"ל השנויים במחלוקת. אין להצר את צעדי הצדדים ואין להגביל את אופק בית המשפט בבואו לשקול אם ראוי למנות מומחה רפואי או שיקומי אם לאו, ואם כן באיזה תחום. כל חסימה של הזרמת אינפורמציה לבית המשפט מקשה על הפעלת שיקול הדעת תוך ראייה מקפת. הדבר נכון גם לגבי הנתבע שגם לו הזכות לבקש מינוי מומחה (תקנה
3

לתקנות).
(רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' כריסטיאן שמור (ניתנה על ידי השופטת שטרסברג כהן, ביום 15.1.96).

מדבריה של השופטת שטרסברג כהן עולה כי יש לתת לתקנה 2 פרשנות רחבה, אשר לא תגביל את שיקול דעתו של השופט בבואו להחליט בבקשה למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט. (ראה גם: רע"א 1637/98 ד"ר יעקב שוחט נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (ניתנה על ידי השופט גולדברג, ביום 11.5.98). המסמכים אותם מבקשים הנתבעים להוציא מתיק בית המשפט נערכו שניהם על ידי ד"ר יצחקי, רופא אורטופד מבית החולים שערי צדק בירושלים.

המסמך הראשון

נכתב בתאריך 10.5.06, וכולל חוות דעת של דר' יצחקי בדבר הפגיעה שנגרמה לתובע בירכו ורגלו בעקבות התאונה: "הייתה פגיעה בירך ימין עם המטומה גדולה, ויש לי הרושם שנותר קרע במעטפת השריר. כ"כ יש רושם של פגיעה במניסקוס החיצוני בברך זו. אם תוכר פגיעה כזו ניתן לדרוש עבורה 10% נכות. לגבי הגב ההרגשה היא שהיה החלמה ולא נכות רק כאב וסבל. לגבי האף אני רואה סטייה ברורה במבנה האף ויש לו גם סטייה במחיצה שלא הייתה קודם..להערכתי יהיה צורך בתיקון. בכל אופן כדאי להפנות למומחה א.א.ג. או פלסטיקאי להערכת הנכות". מן המסמך עולה, אומנם, כי הוא לא נכתב במהלך הטיפול הרפואי הרגיל, שכן יש בו אף השערה בדבר גובה אחוזי הנכות שנגרמו לתובע, אולם, מסמך זה גם מצביע על קיומה של בעיה רפואית ונכות אצל התובע בעקבות התאונה. נתונים אלו יסייעו לבית המשפט בבואו להחליט בבקשה למינוי מומחה רפואי. אשר על כן, החלטתי להתיר השארתו של מסמך זה בתיק בית המשפט.

המסמך השני

נכתב ביום 25.2.07, ד"ר יצחקי כותב בו כי "כנראה הייתה פגיעה במינסקוס וכדאי לרדת לעומק לבדוק את זה היטב יותר מאחר וזה יכול להקנות לו 10% נכות". הדגש המרכזי במסך זה הוא אחוז הנכות המשוער, על ידי הד"ר יצחקי, שעלול להיקבע לתובע. אין במסמך זה נתונים העשויים להואיל לבית המשפט בבואו לבחון את מצבו הרפואי של התובע על מנת להחליט בבקשה למינוי מומחים רפואיים. אשר על כן, החלטתי כי בית המשפט יתעלם מן האמור במסמך זה בבואו לתת החלטה בבקשה למינוי מומחים רפואיים מטעמו. אני מורה על הוצאתו של מסמך זה מתיק בית המשפט.

בשולי הדברים אציין, כי הנתבעים התייחסו בבקשתם גם לאפשרות הצגתם של המסמכים למומחה רפואי שימונו מטעם בית המשפט בבואו לתת חוות דעתו. תקנות 8(א) ו9(ב) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 קובעת כי על התובע להמציא למומחה שימונה מטעם בית המשפט את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי והבדיקות שנעשו לתובע, ובלבד שלא יוצגו בפני
המומחה חוות דעת רפאיות. החוק אוסר על הבאת חוות דעת רפואית לעיונו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט. הרציונל העומד בבסיסו, הוא שעל המומחה הממונה על ידי בית המשפט להיות אובייקטיבי, ניטרלי, חסר אינטרסים ונטול פניות, שכן, תפקידו להעריך את שיעור הנכות שנגרמה לתובע בגין תאונת הדרכים. על המומחה לגבש את חוות דעתו, ככל האפשר, רק מתוך התרשמותו הבלתי אמצעית מהחומר הרפואי האותנטי שהוצג לפניו.

השופט ריבלין בספרו "תאונות הדרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים", מהדורה חדשה, עמ' 562:
התקנות מוציאות, מפורשות, מכלל המסמכים שניתן להמציא למומחה הרפואי, חוות דעת רפואיות. איסור זה מתקיים בין אם חוות הדעת הן גלויות ומפורשות ובין אם הן חבויות בתוך מסמכים, הנראים על פניהם כאישורים רפואיים או כמסמכים שנערכו לצורך טיפול רפואי. גם מסמך ערוך על ידי רופא מטפל, המסכם ומפרש תיקו הרפואי של הנפגע, חורג מגדר המסמכים המותרים בהגשה...על בית המשפט לשקול שתי שאלות בבואו להכריע בגורל המסמך: האחת, אם האבחנות וההערכות שנכללו במסמך חרגו ממה שהיה דרוש לצורך סיכום הטיפול, והשנייה, אם ועד כמה עשויות האבחנות וההערכות שבמסמך לפגוע באי תלותו של המומחה ולהשפיע על חוות דעתו.


לפי המבחנים אותם קובע השופט ריבילין, ברור ששני המסמכים נשוא הבקשה מהווים חוות דעת האסורה להגשה למומחה הרפואי שימונה מטעם בית המשפט.

אשר על כן, אני קובע כי המסמך מיום 10.5.06 יוותר בתיק בית המשפט, לעיונו של בית המשפט. המסמך מיום 25.2.07 יוצא מתיק בית המשפט ולא יילקח בחשבון בבוא בית המשפט לתת החלטתו בבקשה למינו מומחים רפואיים. כמו כן, אני קובע כי שני המסמכים אסורים בהצגה בפני
כל מומחה רפואי שימונה לכתוב חוות דעת מטעם בית המשפט בתיק זה.

התובע ישא בהוצאות הבקשה בסך 700 ₪.



ניתנה היום ז' באלול, תשס"ח (7 בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים.



דב פולוק
, שופט










א בית משפט שלום 6285/07 ארגואן דוד נ' כהן מנחם חיים, שירביט חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/09/2008)