פסקי דין על אייל וזהבית לוי | פסקי דין על גיא כהן | פסקי דין על אבי כהן |

14657-11/08 תק     10/01/2010




תק 14657-11/08 אייל וזהבית לוי נ' גיא כהן, אבי כהן








בית משפט לתביעות קטנות בקריות



10 ינואר 2010

ת"ק 14657-11-08 לוי נ' כהן


בפני

כב' השופטת
פנינה לוקיץ'

תובעים/נתבעים שכנגד
אייל וזהבית לוי


נגד

נתבעים/תובעים שכנגד
1. גיא
כהן

2. אבי כהן



פסק דין


ביום 22.5.08 נישאו התובעים זה לזו (במזל טוב).

1. לצורך ביצוע הצילומים ביום החתונה, שכרו התובעים את שירותיהם של הנתבעים אשר מנהלים עסק בשם "גרופ צלמים".

בין הצדדים נערכה הזמנה אשר בה פורטו התוצרים הסופיים שהתובעים זכאים לקבל, וכן סוכמה התמורה בסך של 7,500 ₪ כאשר 3,800 ₪ מתוכם שולמו כמקדמה ואילו תשלום היתרה נקבע לביצוע קודם לקבלת ההגדלות ואלבומי התמונות.

כמו כן סיכמו התובעים עם עסק "ממגנטים" אשר בניהול הנתבע מס' 2 כי במהלך החתונה יצולמו ויופקו, על ידי צלם נוסף,
מגנטים אשר יחולקו במהלך הארוע לאורחי החתונה. בהתאם לסיכום, אשר לא הועלה על הכתב, סוכם כי יופקו 400 מגנטים אשר עליהם יופיע הכיתוב "מזכרת קטנה מארוע גדול -
זהבית ואייל". על אף שבתחילה לא ידעו התובעים כי יש קשר בין שני העסקים, הרי שהתברר ששניהם שייכים לנתבעים שהם גם אחים.

2.
התובעים טוענים כי מעבר לאמור בטופס ההזמנה, סוכמו עם הנתבעים תנאים נוספים שהם כדלקמן:
א.
הנתבעים יבצעו את הצילום במהלך הארוע באמצעות 4 צלמים (שני צלמי סטילס ושני צלמי וידאו).
ב.
הצלמים יגיעו לאולם הארועים בשעה מוקדמת שכן, הארוע אמור להתחיל בשעה 19.00.
ג.
הצלמים יגיעו בצהרי היום לצילומי הכלה בסלון בשלב של איפור והכנת התסרוקת.
ד.
יבוצעו צילומי נוף של הזוג לאחר ביצוע הצילומים בסלון הכלות.

3.

עד היום לא קיבלו לידיהם התובעים את מרבית התוצרים שסוכם כי יקבלו, וזאת מאחר ובזמן כלשהו לאחר ארוע החתונה, ולאחר שעיינו בתמונות הדיגיטליות (לא בסרט הוידאו) שהועלו לאתר הצילומים באינטרנט,
הועלו על ידיהם טענות שונות ומגוונות באשר לשירות שניתן על ידי הנתבעים ובשל כך, סרבו התובעים לשלם את יתרת שכרם של הנתבעים ואלו מצידם, סרבו להשלים את העבודה הנדרשת להכנת התוצרים הסופיים.

4. קצרה היריעה מלפרט את מלוא טענותיהם של התובעים ולפיכך אתרכז בעיקריות שבהן כדלקמן:
א.
צילומי הנוף נערכו בשעת צהריים כאשר השמש קופחת על ראשיהם של התובעים וכתוצאה מכך ומצילום בלתי מקצועי, לטענתם, בחלק ניכר מהתמונות מוטל צל על פניהם של התובעים, או שהיתה שמש ישירה על עיניהם ובשל כך עיניהם עצומות למחצה.

לטענת התובעים, עוד במהלך ביצוע הצילומים הם ביקשו מהנתבעים לגשת למקום נוסף, מקורה, על מנת לבצע צילומים נוספים אולם הנתבעים סרבו לכך.
ב.
בניגוד להתחייבות הנתבעים, לא בוצעו צילומים במקביל לאורך כל הארוע על ידי 4 צלמים ומניתוח התמונות עולה כי חלק ניכר מהזמן צילם רק צלם אחד כאשר הארוע לא צולם עד סופו ולא צולם ארוע "שבע הברכות".
ג.
מתוך תמונות הסטילס (אשר בשלב זה רק הם הועברו לעיון התובעים לצורך בחירת 400 תמונות מתוכם ליצירת האלבומים), עולה כי בני משפחה רבים לא צולמו כלל ואין די תמונות של בני המשפחות. בנוסף נטען כי התמונות הן באיכות נמוכה וכי התובעים לא הצליחו לבחור מתוכן 400 תמונות עליהן התחייבו הנתבעים.
ד.
ביחס למגנטים, אלו הופקו ללא הכיתוב המלא שהתבקש כאשר לא מצויינים על גביהם שמותיהם של התובעים אלא רק הכיתוב "מזכרת קטנה מארוע גדול".
אוסיף בהקשר זה, כי בתביעה העלו התובעים טרוניה נוספת והיא שהנתבעים אפשרו לצלם אחר להפקי מגנטים בחתונתם (צלם מחברה בשם "סוכריה")
וצלם זה הוציא מגנטים עם לוגו של בני זוג אחרים, דבר שגרם להם ולבני משפחתם עוגמת נפש רבה. אציין כי התובעים למעשה חזרו בהם מטענה זו משהתברר מכתב ההגנה כי מדובר בצלם מארוע אחר שהתקיים באולם סמוך אשר, ככל הנראה, ניסה לשווק את עצמו לאורחיהם של התובעים ולצורך זה הדביק על לוח המגנטים שעמד בפתח האולם מגנטים משלו.


5.
בשל כל אלו, תובעים התובעים פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 15,000 ₪ וכן מתן צו המורה לנתבעים להשלים את הנדרש ולספק את מלוא המוצרים שהתחייבו עליהם בהתאם למוסכם בין הצדדים.
יצויין כבר עתה כי במהלך הדיון בפני
חזרו בהם התובעים מדרישתם כי הנתבעים ישלימו את הנדרש והודיעו שברצונם ליטול את חומרי הגלם ולהפיק באמצעות אחרים את המוצרים הסופיים.

6.
מנגד, הכחישו הנתבעים את מלוא טענות התובעים וציינו כדלקמן:
א.
התקלות הנטענות ביחס למועד הגעתם לסלון הכלות וביצוע צילומי הנוף בשמש הקופחת, מקורם ברצון התובעים לבצע את הצילומים בשעת צהריים מוקדמת וזאת בשל רצונם להגיע בשעה מוקדמת לאולם הארועים וכתוצאה מכך, ועל אף אזהרותיהם, בוצעו הצילומים בשעה שאינה מתאימה. למרות זאת טוענים הנתבעים כי מתוך הצילומים שבוצעו, ישנם צילומים רבים ומוצלחים והעובדה שבחלק מהם עיני התובעים אינן פקוחות לרווחה נובעת ממצמוץ טבעי אשר יכול לקרות ובשל כך, מצולמות תמונות רבות ובמקרה זה,
380 תמונות חוץ. הנתבעים מאשרים כי התובעים ביקשו לנסוע למקום אחר ולבצע עוד צילומים אולם בשל סד הזמנים שהציבו התובעים ורצון התובעים להגיע לאולם בשעה מוקדמת (וכי הצלמים גם כן יגיעו מוקדם), לא ניתן היה לעשות כן.
ב.
באשר לאיכות התמונות, הנתבעים טוענים כי מדובר בתמונות איכותיות אשר אין כל קושי לבחור מתוכן 400 תמונות לצורך יצירת האלבומים וטענות התובעים בהקשר זה, הועלו אך ורק כדי לחמוק מתשלום יתרת שכרם. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד לתשלום יתרת שכרם בסך של 5,100 ₪.

7.

לבקשת התובעים, הוריתי בשלב מוקדם ועוד קודם לניהול הדיון בפני
, כי הנתבעים יפקידו בקופת בית המשפט את מלוא חומרי הגלם שצולמו על ידם וזאת כנגד הפקדת יתרת שכרם על ידי התובעים וכך אכן נעשה.

8.
לצורך הכרעה בתביעה זו, ומאחר ועיקר הטענות נסובו סביב איכות הצילומים שביצעו הנתבעים, ישבתי וצפיתי בתמונות ובסרט הוידאו (לא במלואו, שכן מדובר בלמעלה מ-4 שעות של חומר גלם) וכן עיינתי במלוא המסמכים שצרפו הצדדים, לרבות פירוט שמסרו התובעים של טענותיהם תוך הפנייה לתמונות מסוימות שיש בהן, לטענתם, לתמוך בטענות אלו. כמו כן עיינתי בהצעות מחיר שהציגו בפני
התובעים מטעם צלמים אחרים באשר לשווי העבודה הנדרשת להשלמת המוצרים שטרם בוצעו על ידי הנתבעים.

9.
אינני מקבלת את טענות התובעים כי מדובר בחומר גלם באיכות ירודה אשר לא ניתן להפיק ממנו 400 תמונות משביעות רצון וכן סרט וידאו ברמה טובה. אני סבורה כי טרוניות התובעים מוצדקות רק בחלקן שכן, על אף שיש תמונות שאינן מוצלחות הרי, שיש תמונות רבות מוצלחות מאד ובחירתם של התובעים להתמקד אך ורק בתמונות הלא מוצלחות, הינה בחירתם בלבד.

10. אמנם, אינני נמנית על בני המשפחה ולפיכך אינני יכולה לשפוט באם כל בני המשפחה צולמו והאם כמות התמונות בהם צולמו היא מספקת, שכן המדובר בנקודת מבט סובייקטיבית לחלוטין של התובעים ובני משפחתם. יחד עם זאת אציין כי לעניות דעתי,
ככל שרצו התובעים להבטיח שכל בני המשפחה יצולמו או שיהיו מספיק תמונות "פורמאליות" של בני המשפחה, צריכים היו להודיע על כך מראש לנתבעים או לדאוג לכך שבמהלך הארוע יתכנסו בני המשפחה לצורך צילומים כאלה. הנתבעים אינם מכירים את כל בני המשפחה ובארוע רב משתתפים לא ניתן לצפות כי יצלמו כל משתתף ומשתתף, ועל בעל השמחה, התובעים במקרה זה, לדאוג לציין בפני
הם את חשיבות הדבר. אופן צילום ארוע הינו דבר בעל טעם אישי – יש כאלה המעדיפים להצטלם ליד כל שולחן אורחים וכך לוודא שכל אורח מופיע לפחות בתמונה אחת, ויש כאלה הסולדים מצורת צילום כזו. ככל שהתובעים לא טרחו לסכם ענין זה מראש עם הנתבעים, או לכל הפחות במהלך הארוע, אין הם יכולים לבוא בטענות בענין זה אל הנתבעים.

11. באשר לטענות בדבר איחור הצלמים להגיע לארוע והעדר נוכחות מלאה של כל 4 הצלמים במהלך הארוע כולו, אני סבורה כי הניתוח השכלתני שעשו התובעים של רצף התמונות ונסיונם להוכיח כי מי מהצלמים לא היה נוכח בחלק הארוע, אין בו כדי להעיד שכך הם פני הדברים. לא הובהר לי מה הוא מקור ציפייתם של התובעים כי כל 4 הצלמים, או לכל הפחות 2 צלמי הסטילס, יצלמו בכל רגע ורגע של הארוע. מקובלת עלי טענתם כי הזמנת 2 צלמי סטילס מטרתה לכסות עד כמה שניתן, את הארוע כולו מזויות צילום שונות.
אולם, אין בכך לחייב את הנתבעים להציג רצף צילומים של 2 מצלמות סטילס במשך כל רגע ורגע.


כפי שציינתי לעיל ביחס לצילום בני המשפחה, נכון הדבר גם ביחס לצילום אירועים ספציפיים במהלך האירוע, כגון צילום בחדר הייחוד לאחר החופה. אך טבעי שהנתבעים הבינו כי אין מקום לצלם במהלך זמן זה את בני הזוג ב"ייחודם" ובאם רצו התובעים כי הדבר יהא אחרת, צריכים היו לציין דבר זה במפורש (או לכל הפחות לדאוג כי מי מבני המשפחה האחרים יקרא לצלם שיכנס לחדר בזמן זה) ואין מקום לטרונייתם בהקשר זה.

12. באשר לענין המגנטים, מקובלת עלי טענת התובעים כי העדר הכיתוב המלא על גבי המגנטים מהווה הפרה של הסיכום בין הצדדים אולם אין להתעלם מן העובדה כי הופקו מגנטים רבים במהלך הארוע, נמסרו לאורחים, והעובדה ששמותיהם של התובעים איננה מופיעה על גבי המגנט, על אף שהיא מהווה הפרה של המוסכם, אין בה לגרום את אותה עוגמת נפש שמיחסים לה התובעים. אני מניחה כי מרבית אורחיהם של התובעים זוכרים באיזה ארוע נכחו וממי קיבלו את המגנט.

13. בסופו של דבר ולאחר שקילת טיעוני הצדדים אני סבורה כי אי השלמת המוצרים על ידי הנתבעים נבעה אך ורק מסירובם של התובעים להשלים את שכרם וטענת התובעים כי היו מחוייבים לשלם את מלוא התמורה רק בעת סיום מלוא העבודה, אינה מדויקת שכן אינה עולה בקנה אחד עם האמור בטופס ההזמנה. יתרה מכך, משהיה ברור לנתבעים כי אין בכוונת התובעים להשלים את שכרם, היו רשאים להימנע מהשלמת מלוא המוצרים עליהם סוכם. לאור העובדה שכיום אין התובעים מעונינים עוד כי הנתבעים הם שישלימו את המוצרים עליהם הוסכם אלא ברצונם לקבל את חומרי הגלם ולהעביר לבעל מקצוע אחר, אני סבורה שאין מקום לחייב את התובעים בתשלום מלוא שכר הנתבעים שכן, אלו ביצעו רק חלק מהעבודה.


לצורך כימות שכרם של הנתבעים עבור ביצוע הצילום בפועל, הגישו התובעים הצעות מחיר של צלמים אחרים לביצוע יתרת העבודות הנדרשות (הגדלות, אלבומים ועריכת סרט הוידאו), ומהן עולה, לטענתם, כי השכר ששולם כבר לנתבעים עולה על הסכום לו הם זכאים. אלא שאינני סבורה כי יש בהצעות אלו (אשר הוגשו רק לאחר הדיון בפני
) כדי להוות ראיה בעלת משקל בהתחשב בעובדה כי מדובר במתחרים של הנתבעים אשר בעת עריכת ההצעות וודאי ידעו בדיוק במה מדובר, ונותני ההצעות לא הובאו כעדים מטעם התובעים. אוסיף עוד כי משבחרו התובעים בנתבעים (בין היתר, אני מניחה על רקע עלות שכרם), אין הם יכולים להבנות מהצעות מחרי של צלמים אחרים הגובים סכומים גבוהים יותר ואזי חלוקת שכרם בין הרכיבים השונים יכולה להיות שונה מזו של הנתבעים.

14. לאחר בחינת מלוא טיעוני הצדדים אני סבורה כי המקדמה ששילמו התובעים מהווה תמורה הולמת לעבודה שבוצעה על ידי הנתבעים עד לשלב זה ולפיכך אני מורה כי הכספים המופקדים בקופת בית המשפט, כמו גם חומרי הגלם יועברו לידי התובעים.

בקביעתי זו נלקחו בחשבון הפרמטרים הבאים:
א.
עסקת המגנטים בוצעה כמעט במלואה ובגין אי ההתאמה בכיתוב עליהם יש להפחית את הסך של 200 ₪, כך שהסכום לתשלום יעמוד על 1,100 ₪.
ב.
אני מעריכה את עבודת הצילום בכ35% מתמחור העלות הכוללת, דהיינו בגינה על התובעים לשלם את הסך של 2,650 ₪.
ג.
למרות שסכום זה נמוך מסכום המקדמה ששולמה, אינני מחייבת את הנתבעים להשיב לתובעים את יתרת הסכום, הן מאחר ומדובר בענין של מה בכך (50 ₪) וכן מאחר ואני סבורה כי התובעים בהתנהלותם, ובעיקר בסרובם העיקש לשלם את יתרת שכר הנתבעים ולאפשר להם להשלים את העבודה לשמה נשכרו, הביאו לכך שהצדדים לא הצליחו להגיע להסדר ונאלצו להתדיין בפני
.
ד.
לאור כל האמור התובעים אינם זכאים לפצוי על עוגמת נפש כנטען, ולהערכתי עיקר עוגמת הנפש נגרמה מהעובדה כי במשך למעלה משנה לא יכלו ליהנות מתמונות החתונה שלהם, אולם את "האשמה" לכך עליהם לתלות רק בהתנהלותם ובבחירתם שלא לאפשר לנתבעים להשלים את העובדה שלשמה נשכרו, בסרובם לשלם את יתרת שכרם.

לאור כל האמור לעיל התוצאה המעשית הינה כי אני דוחה את התביעות ההדדיות וקובעת כי הן הכספים המופקדים בקופת בית המשפט והן חומר הגלם יועברו לתובעים. כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום,
כ"ד טבת תש"ע, 10 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 14657-11/08 אייל וזהבית לוי נ' גיא כהן, אבי כהן (פורסם ב-ֽ 10/01/2010)