פסקי דין על בכור דוד | פסקי דין על בראון יצחק

1299/05 תק     06/07/2005




תק 1299/05 בכור דוד נ' בראון יצחק




5


בתי המשפט
בית משפט לתביעות קטנות רחובות
תק 001299/05


בפני
כבוד השופטת לבנה צבר

תאריך:

06/07/2005



בעניין:
בכור דוד





התובע

נ ג ד


בראון יצחק





הנתבע

פסק דין


1. ראשיתה של תביעה זו בתאונת דרכים שארעה ב- 19.12.04 ובה נפגע רכב התובע שהיה נהוג אותה עת על ידי אשתו (להלן: "הנהגת"). לטענת התובע והנהגת, ארעה התאונה בעטיו של הנתבע. הנתבע טוען, שהאחריות להתרחשות התאונה, רובצת דווקא לפתחה של הנהגת.

2. בכתב התביעה נטען, כי הנהגת נסעה בכביש דו-סיטרי, האטה מהירות נסיעתה לפני פניה שמאלה, אותתה, והחלה סוטה מעט שמאלה, ולפתע כאשר היא עדיין בצידו הימני של הכביש, הגיח רכבו של הנתבע ופגע ברכב התובע, בצדו השמאלי האחורי. יצויין, שבתמונה שצורפה לכתב התביעה ולחוות הדעת של השמאי, עולה בבירור, שהפגיעה היא בדלת האחורית השמאלית של רכב התובע.

בכתב ההגנה טען הנתבע, שהנהגת יצאה מחניה, ממפרץ חניה בצד ימין של הכביש, וניסתה להגיע לכביש שמצוי מצד שמאל של הכביש שבו הוא נסע, מול מפרץ החניה. לפתע, היא פנתה באופן פזיז וללא איתות, מבלי לתת לו זכות קדימה. כאשר הוא הבחין בפני
ה הפתאומית שלה, הוא הסיט את ההגה שמאלה, בנסיון למנוע את הפגיעה, אך מבלי הועיל. למעשה הוא טוען בכתב ההגנה, שהנהגת "חתכה" את נתיב הנסיעה שלו.

3. בעדותה טענה התובעת, וזאת בתגובה למה שנאמר בכתב ההגנה, שהיא אכן יצאה ממפרץ החניה, שנמצא בצד ימין של הכביש, אך הספיקה לנסוע כ- 15 מטרים, בטרם החלה בפני
ה שמאלה. לצורך כך, הוגשה לתיק בית המשפט תמונה ת/1, בה רואים את מפרץ החניה מצד ימין, והפניה שמאלה, ממנה עולה, שהמרחק בין המפרץ לבין הרחוב הוא קטן מאד, ונראה שהפניה היא בסופו של המפרץ, כך שעד הפניה ניתן לנסוע רק כברת דרך קצרה מאד, של מטרים ספורים. לטענתה, היא כבר החלה את הפניה שמאלה, תוך שהיא מאיטה, ואז הגיע הנתבע בנסיעה מהירה, לא הצליח לבלום, עקף אותה, וכך ארע המפגש בין כלי הרכב. לשאלת בית המשפט, הבהירה הנהגת, שהתאונה ארעה כאשר הרכב שלה היה בהטיה קטנה מאד שמאלה.

4. התובע העיד עד נוסף, הסייר של מכון ויצמן, שסיפר שכאשר הוא הגיע למקום התאונה, הוא ראה שהנתיב שמנוגד לנתיב הנסיעה שלו פקוק (כך שהוא היה יכול להמשיך לנסוע בנתיב הנסיעה שלו) ולדבריו התאונה היתה בצומת ושמאלה. גרסה זו של העד מחזקת את טענת הנהגת, לפיה התאונה ארעה, לא מיד כאשר היא יצאה ממפרץ החניה, אלא כברת דרך מסוימת לאחר מכן, כשהיא כבר החלה בפני
ה שמאלה.

5. הנתבע בעדותו שב וטען, שהנהגת לא אותתה פעמיים – לא כאשר יצאה ממפרץ החניה ולא כאשר פנתה שמאלה – ושב וטען, שהוא סטה שמאלה על מנת לא לפגוע ברכב, אך לא יכל למנוע את המפגש. גם הנתבע הגיש תמונות, שבהן נראה מקום התרחשות התאונה, וגם מתמונות אלה נראה, שהפניה שמאלה היא מטרים ספורים מקצה המפרץ שממנו יצאה הנהגת.

6. כאמור, גרסתו של הסייר תומכת בגרסת הנהגת, לענין המקום שבו התרחשה התאונה – לא מיד עם היציאה ממפרץ החניה, אלא מספר מטרים לאחר מכן, קרוב יותר לצומת. מכאן שהתאונה ארעה אחרי שהנהגת כבר החלה בפני
ה שמאלה, והדבר מתחזק גם ממיקום הפגיעה ברכב. שכן, לו היתה יוצאת הנהגת מהמפרץ ישר אל תוך הפניה שמאלה, אזי היה נפגע החלק השמאלי קדמי של רכבה, ולא היתה נפגעת דווקא הדלת האחורית.

אגב, טענת הנתבע לפיה הוא הסיט את רכבו שמאלה, על מנת למנוע מפגש עם רכב התובע, אינה הגיונית. שכן, לדבריו רכב התובע סטה שמאלה, וכדי למנוע מפגש כזה, צריך להסיט את הרכב האחר, דווקא ימינה.

7. במצב דברים זה, אני מעדיפה את גרסת הנהגת על פני גרסת הנתבע, ובשים לב לכך, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים שלהלן:
סך של 1,564 ₪ בגין השתתפות עצמית והשתתפות עצמית וירידת ערך, וזאת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית צמודה כחוק ממועד התאונה – 19.12.04 - ועד מועד התשלום בפועל.

עוד אני מחייבת את הנתבע לשלם את הוצאות המשפט (לרבות האגרה ששולמה על ידו), בסך כולל של 750 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית צמודה כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

8. המזכירות תשלח פסק-הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום כ"ט בסיון, תשס"ה (6 ביולי 2005) בהעדר הצדדים.

_____________
לבנה צבר
, שופטת
01299/05תק 333 יפה מדהלה








תק בית משפט לתביעות קטנות 1299/05 בכור דוד נ' בראון יצחק (פורסם ב-ֽ 06/07/2005)