פסקי דין על אסף יוגב | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

2734-06/09 בל     24/01/2010




בל 2734-06/09 אסף יוגב נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בחיפה



24 ינואר 2010

ב"ל 2734-06-09 יוגב נ' המוסד לביטוח לאומי







בפני

כב' הסגנית נשיא
איטה
קציר


התובע

אסף יוגב


נגד


הנתבע

המוסד לביטוח לאומי





פסק דין


זוהי תביעה לתשלום הפרשי קצבת נכות כללית מיום 6.2.05 ועד ליום 1.9.08; וכן ערעור על החלטת ועדה רפואית לעניין אי כושר מיום 16.1.08.

יצוין בפתח פסק הדין, כי הן התובע והן ב"כ הנתבע, הציגו בפני
בית הדין תמונה חלקית ומעורפלת לעניין התביעה וזאת חרף הדיון שהתקיים בפני
ביה"ד ביום 13.9.09 במהלכו נתבקשה ב"כ הנתבע להשלים את התמונה באמצעות תעודת עובד ציבור, אשר אמנם הוגשה לביה"ד ברם אף היא לקתה בחסר, ועל כן בהחלטה נוספת של ביה"ד מיום 8.12.09 חויבה ב"כ הנתבע להגיש תעודת עובד ציבור משלימה אשר אף ממנה לא ניתן היה לקבל את מלוא התמונה כפי שיובהר בהמשך.

להלן תובא השתלשלות העניינים בתיק:

1.
התובע הגיש לבית הדין בתאריך 3.6.09 כתב התביעה נשוא תיק זה וצירף אליו הודעת הנתבע בנכות כללית מתאריך 19.11.08, וכן הודעת משרד הבריאות מתאריך 4.4.07 לעניין תביעה לניידות. יצוין, כי כתב התביעה לא היה ברור דיו, וטענות התובע לעניין זכאותו להפרשים היו מעורפלות.
2.
בתאריך 9.8.09 הנתבע הגיש את כתב הגנתו לעניין גודל רכב בסוברו, כי תביעת התובע מופנית כנגד החלטת הועדה לגודל רכב על פי הסכם הניידות.
3.
בכתב תשובתו מיום 31.8.09, טען התובע כי כתב התביעה אינו מופנה כנגד החלטת הועדה לגודל רכב, אלא כנגד אי תשלום קצבת הנכות הכללית לה זכאי התובע החל מיום 6.2.05 ועד ליום 1.9.08.

4.
בתאריך 8.9.09 הגיש הנתבע בקשה לדחיית התביעה על הסף מחוסר סמכות ומחמת התיישנות, וכן הגיש בתאריך 15.10.09 תעודת עובד ציבור מטעמו, המסבירה לראשונה כי התובע היה זכאי בעד אותו פרק זמן גם לקצבת נכות כללית וגם לקצבת נכות מעבודה, ועל כן קצבת הנכות הכללית החלה להשתלם לתובע רק מיום 1.5.06, וזאת בהתאם להוראת סעיף 320(ג)(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן: "החוק").

5.
עוד טען הנתבע, כי התובע מבקש בעצם לערער על החלטת הועדה הרפואית לעניין קביעת דרגת אי כושר מיום 16.1.08, כאשר בפועל התובע הגיש ערר על החלטת הועדה ביום 23.1.08, הוזמן פעמיים להופיע בפני
ועדה רפואית לעררים ומשלא התייצב, נדחה עררו ביום 1.4.08 ואין כל מקום לדון היום בעררו אשר מוגש לאחר חלוף הזמן.
6.
בתעודת עובד הציבור מיום 15.10.09 צוין, כי "ככל הנראה במהלך חודש 02/08 התובע היה בקבלת קהל בסניף יפו וביקש להעביר תיקו לנהריה היות ועבר להתגורר בבוסתן הגליל".
7.
בתאריך 1.11.09 הגיב התובע על האמור בתעודת עובד הציבור ומתגובתו עלה, כי מעולם לא קיבל לידיו כל זימון להופיע בפני
ועדת הערר לעניין קביעת דרגת אי הכושר, לא זו מתאריך 28.2.08 ואף לא זו מתאריך 1.4.08. עוד הוסיף התובע כי כבר בחודש 01/08 פנה למרשם האוכלוסין ועדכן את כתובתו החדשה בישוב בוסתן הגליל וביקש לקבל דואר לכתובתו החדשה.
8.
לאור האמור בתגובת התובע הנ"ל ובטרם מתן פסק-דין, הוריתי לנתבע בהחלטה מיום 8.12.09, להגיש תעודת עובד ציבור משלימה, המתייחסת לנקודות הבאות:

א.
לציין באילו תקופות התובע היה זכאי לכפל קצבאות (קצבת נכות כללית וקצבת נכות מעבודה); לפרט את הסכומים להם היה זכאי מכל אחת מהקצבאות הנ"ל וכן להתייחס למכתב הודעה אשר נשלח לתובע בעניין זה, ככל שנשלח.
ב.
בתעודה המשלימה על הנתבע היה לבדוק את הכתובת אליה נשלחו שתי ההזמנות לתובע להופיע בפני
ועדה רפואית לעררים מיום 4.2.08 ו- 5.3.08, וככל שהכתובת אינה הכתובת בה התגורר התובע בתקופה הרלבנטית למשלוח ההזמנות – בוסתן הגליל- על הנתבע היה להסביר: מדוע חרף העובדה המצוינת בתעודת עובד הציבור מיום 15.10.09 כי "ככל הנראה במהלך חודש 02/08 התובע היה בקבלת קהל בסניף יפו וביקש להעביר תיקו לנהריה היות ועבר להתגורר בבוסתן הגליל", לא נשלחו ההזמנות לכתובת החדשה של התובע.

9.
ביום 19.1.10 הגיש הנתבע את תעודת עובד הציבור המשלימה ממנה עלתה התמונה הבאה:
א.
התובע קיבל קצבת נפגעי עבודה לתקופות חופפות עם קביעת דרגת אי כושר בנכות כללית מיום 7.5.05 ועד ליום 30.4.06.

ב.
לתובע נשלח ביום 24.4.06 מכתב בעניין, אשר העתקו צורף לתעודה המשלימה, ומעיון בו עולה כי המכתב נשלח לכתובת עו"ד דרורה לוין ברמת השרון, ובו נמסר לתובע כי אושרה לו דרגת אי כושר בשיעור 75% מיום 6.2.05 ועד ליום 31.8.05 ובשיעור 65% מיום 1.9.05 ועד ליום 31.8.07, ברם עפ"י הוראת סעיף 320 לחוק,
אדם הזכאי ליותר מגמלה אחת בעד אותו פרק זמן, הברירה בידו לקבלת אחת מהן, הגבוהה מבין השתיים, ולכן החל מחודש 05/06 התובע יתחיל לקבל קצבת נכות כללית בסך של 1,260 ₪ לחודש.
ג.
בתעודה המשלימה צוינו סכומי קצבת הנכות הכללית להם היה התובע זכאי לכאורה מיום 7.5.05 ועד ליום 24.4.06, סכומים הנעים בין 1,886 ₪ - 1,259 ₪ לחודש, וכן צורפו אישורים על תשלום קצבת נכות מעבודה בסך של 1,011 ₪ – 1,038 ₪ ברוטו לחודש בתקופה בה לטענת הנתבע היה התובע זכאי לכפל קצבאות.
ד.
עוד צוין בתעודה המשלימה כי "כפי שמצוין על גבי ההזמנות, העתקי הזמנות נשלחו גם לעו"ד של התובע. כשהוחלט בועדת העררים ב- 1.4.08 שאיבד מכושרו להשתכר בשיעור 60%, תיקו הועבר לסניף נהריה. מר אסף יוגב
לא הגיע לסניף בתלונה שההחלטה של ועדת העררים נעשתה שלא בפני
ו. מבחינתנו נושא הערר נסגר".

לאור כל האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

10.
מכל המסמכים שהונחו בפני
ביה"ד להלן העובדות הרלוונטית לתביעה אשר אינן שנויות במחלוקת:

א.
התובע יליד 1969, עבד בייצוא וייבוא מטענים והובלתם לארץ עד לחודש 03/2004, עת היה מעורב בתאונת דרכים.
ב.
התובע הגיש ביום 17.1.06 תביעה לנתבע לתשלום קצבת נכות כללית.
ג.
ביום 24.4.06 התובע עמד בפני
ועדת אי כושר אשר קבעה עבורו 75% אי כושר החל מיום 6.2.05 ועד ליום 31.8.05, וכן 65% אי כושר החל מיום 1.9.05 ועד ליום 31.8.07. (עיין בתגובת הנתבע ובקשתו לדחיית התביעה על הסף מיום 8.9.09, וכן בתעודת עובד הציבור הראשונה של הגב' הדס גליה מיום 23.9.09).
ד.
כעולה מתעודות עובד הציבור מטעם הנתבע, בתקופה שבין 7.5.05 ועד ליום 24.4.06 התובע היה זכאי הן לקצבת נפגעי עבודה והן לקצבת נכות כללית, ועל כן הנתבע החל לשלם לתובע קצבת נכות כללית רק ביום 1.5.06 וזאת בהתאם להוראת סעיף 320(ג)(1) לחוק הקובעת, כי "לא יינתנו לאדם, אם אין כוונה אחרת משתמעת קצבאות שונות לפי חוק זה בעד פרק זמן אחד."

ה.
הנתבע צירף לתעודת עובד הציבור המשלימה, מכתב הודעה לתובע על אי זכאותו לכפל הקצבאות בעד אותו פרק זמן, מכתב הממוען לעו"ד דרורה לוין ונושא תאריך 24.4.06.
ו.
במכתב צוין, כי התובע זכאי לבחור בקצבה הגבוהה מבין שתי הקצבאות להם הוא זכאי באותו פרק זמן, וכי קצבת הנכות הכללית לה התובע היה זכאי בחודש 05/06 עמדה ע"ס 1,260 ₪ ולכן הנתבע יחל לשלמה החל מיום 1.5.06.
ז.
ביום 16.1.08 עמד התובע בפני
ועדת אי כושר לעניין המשך זכאותו, אשר קבעה לו 60% אי כושר החל מיום 1.9.07 ועד ליום 31.8.08.
ח.
ביום 23.1.08 הגיש התובע לנתבע ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעניין קביעת אי כושר מיום 16.1.08. (עיין במכתב הנתבע לעו"ד דרורה לוין מיום 8.4.08, צורף לתגובת הנתבע ובקשתו לדחיה על הסף מיום 8.9.09).

ט.
במהלך חודש 02/08 התובע התייצב בקבלת קהל בסניף הנתבע ביפו וביקש להעביר את תיקו האישי לנהריה היות ועבר להתגורר בבוסתן הגליל. (עיין בתעודת עובד הציבור הראשונה מיום 23.9.09).
י.
לתובע נשלחה ביום 4.2.08 הזמנה להופיע בפני
ועדה רפואית לעררים ביום 28.2.08. ההזמנה נשלחה לכתובת התובע בת"א רח' שטרן 3. התובע לא התייצב בפני
הועדה ולא נימק את אי הופעתו. (עיין בטופס ההזמנה מיום 4.2.08, צורף לתעודת עובד הציבור המשלימה).
יא.
בתאריך 5.3.08 נשלחה לתובע הזמנה נוספת להופיע בפני
הועדה הרפואית לעררים ביום 1.4.08, ומשלא התייצב התובע בפעם השנייה בפני
הועדה, עררו נדחה וקביעת הועדה הרפואית מיום 16.1.08 לעניין דרגת אי הכושר נשארה על כנה.

הפרשי קצבת הנכות הכללית

11.
התובע טוען, כי נקבעה לו עפ"י החוק דרגת אי כושר בשיעור 75% לתקופה שמיום 6.2.05 ועד ליום 31.8.05, וכן דרגת אי כושר בשיעור 65% מיום 1.9.05 עד ליום 31.8.07, כאשר בפועל החל לקבל לידיו קצבת נכות כללית רק ביום 1.9.08, ועל כן מגיעים לו לשיטתו הפרשים בגין התקופה שמיום 6.2.05 ועד ליום 1.9.08.
12.
הנתבע לעומת זאת טוען, כי בתקופה שמיום 7.5.05 ועד ליום 24.4.06- התובע היה זכאי לכפל קצבאות, הן קצבת נכות מעבודה והן קצבת נכות כללית, ועל כן בדין החל הנתבע לשלם לתובע קצבת נכות כללית רק ביום 1.5.06, וזאת בהתאם לסעיף 320(ג)(1) לחוק.
דא עקא, הנתבע לא הציג בפני
ביה"ד כל הסבר אשר מנע בעדו משלם לתובע את קצבת הנכות הכללית החל ממועד תחילת זכאות התובע – דהיינו מיום 6.2.05 ועד למועד תחילת התקופה החופפת, דהיינו ביום 7.5.05, וזאת משאין מחלוקת בין הצדדים כי לתובע מגיעה בגין חודשים אלו קצבת נכות כללית מלאה.
13.
הנתבע הציג בפני
ביה"ד מכתב הודעה לתובע מיום 24.4.06, המסביר לתובע לכאורה את כפל הקצבאות להם הוא זכאי, ומודיע לו כי קצבת הנכות הכללית בסך של 1,260 ₪ תחל להשתלם עבורו רק ביום 1.5.06. עוד צוין במכתב הנ"ל, כי משזכאי מבוטח ליותר מקצבה אחת בעד אותו פרק זמן, הברירה בידו לקבל אחת מהן, וכי במצב כזה, אין אדם זכאי לקבל את שתי הקצבאות, אלא רק את הגבוהה מבין השתיים.
14.
ראשית, עיון במועד שליחת המכתב מעורר תמיהה, שכן זכאות התובע לשתי קצבאות בעד אותו פרק זמן התגבשה עוד בחודש 05/05 והסתיימה בחודש 04/06, ועל כן הודעה לגבי זכאות התובע לכפל קצבאות עם מתן ברירה בידו לקבל אחת מהן, הגבוהה, מן הראוי היה לשלוח לתובע בסמוך למועד תחילת תקופת הכפל, ולא ביום האחרון לסיום התקופה, כך שבצדק התובע נשאר שרוי באי בהירות ביחס לזכויותיו.

15.
לא זו אף זו, כעולה מהאמור בתעודת עובד הציבור המשלימה, התובע היה זכאי בעד החודשים 05/05 – 04/06 לקצבת נכות כללית בסכום הנע בין 1,886 ₪ - 1,259 ₪ לחודש. באישורי התשלומים ממחלקת נפגעי עבודה עולה, כי התובע קיבל לידיו בחודשים 11/05 – 04/06 קצבת נכות מעבודה בסכום הנע בין 1,011 ₪ - 1,038 ₪ ברוטו לחודש בלבד. מכאן, לא ברור כיצד אם לגישת הנתבע עצמו, התובע היה זכאי לבחור בקצבה הגבוהה מבין שתי הקצבאות להם היה זכאי באותו פרק זמן, ומשאין חולק לאור נתוני הנתבע כי קצבת הנכות הכללית היתה גבוהה יותר מקצבת הנכות מעבודה, בכל זאת בחר הנתבע לשלם לתובע בתקופה שבין 05/05 – 04/06 דווקא את קצבת הנכות מעבודה, שהיא הקצבה הנמוכה מבין השתיים.
16.
על כן, ומשלא הוצג כל הסבר לכך על ידי הנתבע, התובע זכאי בנוסף לקצבת הנכות הכללית המלאה בגין החודשים 02/05 – 05/05, גם להפרשים שבין קצבת הנכות מעבודה לבין קצבת הנכות הכללית שהיא היתה הקצבה הגבוהה יותר מבין שתי הקצבאות, בתקופה שבין 7.5.05 ועד ליום 24.4.06.

הערר על החלטת הועדה הרפואית מיום 16.1.08

17.
אין חולק כי התובע הגיש את עררו על החלטת הועדה הרפואית מיום 16.1.08 לעניין קביעת דרגת אי הכושר בזמן.

18.
בתעודת עובד הציבור מיום 23.9.09, ציינה הגב' הדס גליה, מנהלת מחלקת נכות כללית, כי "ככל הנראה במהלך חודש 02/08 התובע
היה בקבלת קהל בסניף יפו וביקש להעביר תיקו לנהריה היות ועבר להתגורר בבוסתן הגליל."

19.
הנתבע צירף לתעודת עובד הציבור המשלימה מחודש 01/10 את שתי ההזמנות מהתאריכים 4.2.08 ו- 5.3.08 להופיע בפני
הועדה הרפואית לעררים. עיון בשתי ההזמנות הנ"ל מעלה, כי שתיהן נשלחו לתובע בלבד בכתובתו ברח' שטרן 3 בת"א- יפו. בתעודת עובד הציבור המשלימה, הנתבע התעלם מדרישת ביה"ד בהחלטה מיום 8.12.09, להסביר מדוע חרף העובדה כי לדברי הנתבע עצמו בתעודת עובד הציבור מיום 23.9.09, התובע
התייצב עוד בחודש 02/08 בקבלת קהל בסניף הנתבע ביפו וביקש להעביר את תיקו לסניף נהריה עקב שינוי כתובתו לבוסתן הגליל, הנתבע בכל זאת שלח לתובע את שתי ההזמנות להופיע בפני
הועדה הרפואית לעררים בחודשים 02/08 ו- 04/08 לכתובתו הישנה בת"א –יפו.

20.
משהודה הנתבע בעצמו, כי התובע פעל כדין עת עדכן את הנתבע לגבי שינוי כתובתו עוד בחודש 02/08 ואף ביקש להעביר את תיקו לסניף נהריה, אין לנתבע להלין אלא על עצמו בכך שהתובע לא התייצב בפני
הועדות הרפואיות לעררים בתאריכים 28.2.08 ו- 1.4.08.

21.
התובע טען בתגובתו מיום 1.11.09, כי מעולם לא קיבל לידיו כל זימון להופיע בפני
ועדת הערר, לא זו מתאריך 28.2.08 ואף לא זו מתאריך 1.4.08, ועוד הוסיף כי כבר בחודש 01/08 פנה למרשם האוכלוסין ועדכן את כתובתו החדשה בישוב בוסתן הגליל וביקש לקבל דברי דואר לכתובתו החדשה.
22.
מכאן, משאין חולק כי ההזמנות להופיע בפני
הועדה הרפואית לעררים לא הומצאו לתובע כדין, והתובע טוען כי מעולם לא קיבל כל זימון לידיו וטענתו נמצאה אמינה ומהימנה, אין בידי לקבל את טענת הנתבע בתעודת עובד הציבור המשלימה כי "מר אסף יוגב
לא הגיע לסניף בתלונה שההחלטה של העררים נעשתה שלא בפני
ו. מבחינתנו נושא הערר נסגר".

23.
לאור האמור לעיל, דין החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 1.4.08 הדוחה את ערר התובע בשל אי התייצבותו בפני
ה- להתבטל, ועל הנתבע לזמן את התובע מחדש על מנת להופיע בפני
ועדה רפואית לעררים אשר תדון בעררו על החלטת הועדה הרפואית לעניין דרגת אי כושר מיום 16.1.08. יש לזמן את התובע להופיע בפני
הועדה הרפואית לעררים בהקדם.
24.
הנתבע יערוך חישוב מחדש בעניינו של התובע וישלם לו את הסכומים שיפורטו להלן:

א.
קצבת נכות כללית מלאה בגין החודשים 02/05 – 05/05 בשיעורים הרלבנטיים לחודשים הנ"ל וזאת על פי חוק הקצבאות החל מיום 1.4.05 ועד למועד התשלום בפועל.

ב.
הפרשי קצבאות בגין החודשים 05/05 – 04/06 בהן קיבל התובע לידיו את שיעורי קצבת הנכות מעבודה הנמוכים יותר משיעורי קצבת הנכות הכללית לה היה התובע זכאי בעד אותה תקופה. על הנתבע להשלים לתובע את הסכומים עד לגובה קצבת הנכות הכללית, שהיא הקצבה הגבוהה מבין השתיים באותה תקופה.

ג.
הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק וזאת תוך 30 יום מהיום.

25.
הדיון התקיים בפני
י כדן יחיד.
26.
המזכירות תמציא העתקים לצדדים.
ניתן היום,
ט' שבט תש"ע, 24 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.














בל בית דין אזורי לעבודה 2734-06/09 אסף יוגב נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 24/01/2010)