פסקי דין על יעקב גולדרייך | פסקי דין על עמי עמנואל גרטל גינטון | פסקי דין על שניר שער ואח' | פסקי דין על בנימין נתניהו | פסקי דין על ראש הממשלה | פסקי דין על משה כחלון ואח' |

1306-01/10 הפ     26/01/2010




הפ 1306-01/10 יעקב גולדרייך, עמי עמנואל גרטל גינטון, שניר שער ואח' נ' בנימין נתניהו, ראש הממשלה, משה כחלון ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ה"פ 1306-01-10 גולדרייך ואח'

נ' נתניהו ואח'






בפני

כבוד השופט יהודה זפט
– סגן נשיא


מבקשים

1
.
יעקב גולדרייך

2
.
עמי עמנואל גרטל גינטון

3
.
שניר שער

4
.
יוסף שחר

5
.
זאב נעמן
ע"י בא כח עוה"ד יצחק קריטנשטיין ורקפת קופרמן


נגד


משיבים

1. בנימין נתניהו
, ראש הממשלה
2. משה כחלון, יו"ר מרכז הליכוד
3. תנועת הליכוד
ע"י בא כח עוה"ד
דוד נ. שמרון ומיכאל ראבילו




פסק דין



לפני תובענת 5 חברים בתנועת הליכוד להצהיר על בטלות החלטת מרכז התנועה מיום 29.12.09,
לפיה יתקיימו הבחירות הקרובות לוועידת התנועה בעוד
20
חודש, וכן להורות למשיבים, יושב ראש התנועה ויושב ראש המרכז, לפעול לקביעת נהלים, לוחות זמנים, תקנון בחירות לוועידה, ולעשות כל הנדרש לקיום תקין של הבחירות
עד 20.2.2010.


אפתח את הדיון בסקירת הוראות חוקת תנועת הליכוד (להלן: "החוקה") הרלבנטיות לענייננו:

סעיף 53 (א) לחוקה קובע כי בחירות לוועידה תתקיימנה אחת לארבע שנים מיום נעילת הוועידה. עם זאת מורה הסעיף שהבחירות לא תתקיימנה בתקופה של שנה לפני הבחירות לכנסת או לרשויות המקומיות אלא אם יחליט המרכז אחרת. במקרה של דחיית הבחירות כאמור בסעיף 53 (א) מורה סעיף 53 (ב) לחוקה
כי הבחירות לוועידה תתקיימנה בתוך שנה לאחר הבחירות לכנסת או לרשויות המקומיות לפי העניין.

סעיף 50 לחוקה קובע כי הוועידה, ובין וועידה לוועידה המרכז, הם המוסד העליון
של התנועה והם רשאים להחליט בכל ענייני התנועה. סעיף 55 (ה) (1) לחוקה מסמיך את המרכז לשנות את החוקה, למעט סעיף 80, ברוב של שני שלישים מהמשתתפים בהצבעה.

סעיף 119 לחוקה קובע כי בית הדין של הליכוד הוא המוסד המשפטי העליון של התנועה וחברי התנועה , מוסדותיה ורשויותיה כפופים לשיפוטו.

מכאן לעובדות: בחירות
לוועידת הליכוד
לא התקיימו במהלך 4 השנים האחרונות, גם לא במהלך 8 השנים האחרונות. המועד האחרון שנקבע נדחה על פי
הוראת סעיף 53 (א) לחוקה בשל בחירות לכנסת, והמועד האחרון לקיום הבחירות לוועידה
על פי הוראות סעיף 53 (ב) לחוקה הוא
20.2.2010.

למבקשים עניין בקיום בחירות לוועידת הליכוד, ובהיותם מודעים להוראות החוקה פנו לפני מספר חודשים בכתב ליושב ראש המרכז וביקשו לכנס ישיבת מרכז לקביעת מועד בחירות לוועידה באופן שניתן יהיה לקיים את הבחירות במועד המתחייב מהחוקה. לאחר שפנייתם לא נשאה פרי, פנו לבית הדין של הליכוד ועתרו לכינוס המרכז לקביעת מועד לעריכת הבחירות עד 20.2.2010 .

בית הדין אכן הורה על כינוס המרכז, אולם לא הורה דבר באשר לחובת המרכז לקבוע מועד שיהא בתוך שנה מהבחירות האחרונות לכנסת, היינו עד 20.2.2010. פניית המבקשים בבקשת הבהרה בעניין זה נדחתה על ידי בית הדין.

במרכז הליכוד שכונס ביום 29.12.09 הביא יושב ראש המרכז לפני חברי המרכז להצבעה הצעה לקיים את הבחירות לוועידה בעוד 20 חודש. כדי לצאת ידי חובת סעיף 53 (ב) לחוקה הוגדרה ההצעה כ "הוראת שעה". ההצעה אושרה בהרמת ידיים על ידי למעלה מ 95% מהמשתתפים (453) חברים. איש לא העלה בפני
חברי המרכז טענה כנגד חוקיות ההצעה עליה התבקש המרכז להצביע.

המבקשים טוענים כי המרכז חרג מסמכותו. לשיטתם, כל עוד לא עשה המרכז שימוש בסמכותו לבטל את ההגבלה הקבועה בסעיף 53 (ב) לחוקה, היה המרכז כפוף להוראות סעיף זה בחוקה, ומשחרג מהוראות הסעיף יש להורות על בטלות ההחלטה וליתן סעדים אופרטיביים שיחייבו ויאפשרו עריכת בחירות לוועידה במועד מוקדם ככל האפשר.

המשיבים מתנגדים לבקשה ואלו טענותיהם:

א. המבקשים לא מיצו את ההליכים הפנימיים במוסדות הליכוד, שכן לא
הקדימו לפנייתם לבית המשפט
פנייה לבית הדין של הליכוד, כמתחייב מחוקת התנועה.

ב. המבקשים לא העלו את טענותיהם לפני חברי המרכז, אף שאחד משני חברי המרכז הנמנים על המבקשים נכח בישיבת המרכז.

ג. המרכז לא חרג מסמכותו.

דיון

חוק המפלגות התשנ"ב - 1992, קובע את המסגרת הנורמטיבית לפעילות המפלגות בישראל. סעיף 14 לחוק, מורה כי למפלגה יהיה תקנון והיא תתנהל על פיו.


אכן, מקום שהתקנון מקים מוסדות שיפוט פנימיים, בית המשפט נוטה, כעניין של מדיניות, ולא
מחמת חוסר סמכות, לא להיענות לפניות למתן סעד לפני מיצוי ההליכים הפנימיים, בין השאר כדי להימנע מהתערבות בניהול ענייניהם הפנימיים של תאגידים ככלל, ומפלגות בפרט, וכדי לכבד את הוראות התקנון. עם זאת, כשמדובר בשאלה חוקתית עשוי בית המשפט להדרש לתובענה המובאת לפתחו ולפסוק בסוגיה החוקתית שבמחלוקת, ולא לעמוד על
הדרישה למיצוי ההליכים במוסדות השיפוט הפנימיים.

השאלה אותה מעוררת התובענה שלפני, שאלת כפיפות המרכז להוראות החוקה, היא שאלה חוקתית בעלת חשיבות כללית ציבורית, ועל כן מצאתי לראוי ונכון לא להשיב את פני המבקשים ריקם בשל אי מיצוי ההליכים הפנימיים, ראה ע"א 189/76 מפלגת העבודה נ' אביתר לוין ואח'

, פ"ד לא (2) 265, בע' 270 – 271. אזכיר כי המבקשים הביאו את הסוגיה לפני בית הדין של הליכוד וביקשו את הכרעתו, כאשר בעתירתם שם ביקשו להורות על זימון המרכז לקביעת מועד על פי המגבלות הקבועות בסעיף 53 (ב) לחוקה, אלא שבית הדין בחר שלא להורות למרכז לקבוע את מועד הבחירות בהתאם למגבלות הקבועות בסעיף האמור.


כדי לקבוע אם בהחלטתו מיום 29.12.09 חרג המרכז מסמכותו, עלי להידרש להוראות הרלבנטיות בחוקה, אותן הזכרתי בפתח הדברים, ולהזכיר את סעיפים 18 ו – 18א לחוקה הקובעים את זכותו של כל חבר במפלגה לבחור ולהיבחר לכל תפקיד במוסדות התנועה ובכל גוף ציבורי אחר בו מציבה התנועה לבחירה מועמדים מטעמה.


סעיף 53 לחוקה קובע את העיקרון של קיום וועידה אחת
ל 4 שנים ומטיל על המרכז את התפקיד של קביעת מועד ותקנונן הבחירות. הוועידה בוחרת את כל מוסדות המפלגה, לרבות המרכז. המוסדות מכהנים עד לבחירת מוסדות חדשים
בוועידה הבאה.


הזכות לבחור ולהיבחר אינה יכולה להתממש אם הבחירות לוועידה אינן מתקיימות. ככל שקיומן נדחה, מוארכת מאליה כהונת המוסדות הקיימים, ומושעית זכותם של כלל חברי המפלגה לבחור וכן להציע את מועמדותם ולהתמודד על התפקידים השונים בהנהגת המפלגה.

החוקה הפקידה בידי המרכז את קביעת מועד הבחירות לוועידה, אולם
בחרה לקבוע
הנחיות מחייבות במסגרתן על המרכז להפעיל את סמכותו. החשובה בהנחיות, לקיים וועידה אחת ל - 4 שנים. תכליתה הברורה של הוראה זו לחייב את ממלאי התפקידים במוסדות השונים החפצים להוסיף ולשמש בתפקידיהם להעמיד את עצמם אחת לארבע שנים לבחירה מחדש, ולאפשר לחברים שאינם ממלאים תפקיד, להציע את מועמדותם ולהתמודד על כל תפקיד. כל עוד לא בוטל או שונה סעיף 53 לחוקה
על המרכז לנהוג
על פיו. אם אינו
עושה כן , וקובע מועד בחירות המפר את המגבלות הקבועות בתקנון, ניתן לראות בכך התנהלות שלא על פי הוראות החוקה העולה כדי
חריגה מסמכות.

סעיף 53 (א) סיפא מאפשר לא לקיים את הבחירות בתוך 4 שנים מהבחירות האחרונות
בשל קיומן של בחירות לכנסת או לרשויות המקומיות, אולם במקרה כזה על
המרכז לקיים את הוראות סעיף 53 (ב) לחוקה, ולקבוע מועד חדש שלא יחרוג מתום שנה מהמועד בו התקיימו הבחירות לכנסת או לרשויות המקומיות.
הוראה זו בתקנון מופנית במישרין למרכז, ונועדה בעליל להגביל את שיקול דעתו בבואו לקבוע את מועד הבחירות לוועידה, ואין הוא רשאי לחרוג ממנה אלא בדרך של
ביטול או שינוי הוראות סעיף 53 (ב) לחוקה.

המשיבים היו בהחלט מודעים לסעיפי החוקה, אולם בחרו להביא להצבעת חברי המרכז הצעה שאינה מתיישבת עם הוראות סעיף 53 לחוקה. תחת הכותרת "הוראת שעה לשינוי חוקת הליכוד" (ע' 39 לפרוטוקול הישיבה מיום 29.12.09) קבע
המרכז מועד מאוחר, בעוד 20 חודש, כשהתוצאה היא שמאז הבחירות לוועידה הקודמת ועד הבחירות לוועידה הקרובה יחלפו יותר מ 10 שנים.
המשיבים טוענים כי מאחר וההחלטה הוכתרה בכותרת "הוראת שעה
לשינוי חוקת
הליכוד" פעל המרכז במסגרת הסמכות המוענקת לו לשינוי החוקה, שכן ההצעה זכתה לרוב המיוחס הנדרש לשינוי החוקה. המשיבים אף מפנים בענין זה להחלטה ישנה שניתנה בבית הדין של הליכוד
מפי השופטת חנה אבנור ז"ל התומכת בעמדה זו. איני מקבל טענה זו.

סעיף 55 לחוקה מעניק למרכז סמכות לתקן את הוראות החוקה, אולם אינו מקנה למרכז סמכות לנהל את ענייני הליכוד ולקבוע את מועד הבחירות לוועידה בניגוד להוראות הקבועות בנושא בחוקה, והמופנות למרכז. המרכז לא זומן כדי לדון בשינוי סעיף 53 לחוקה, וגם לא החליט לשנות את הסעיף או לבטלו. חוקת הליכוד קובעת בסעיף 57 הליכים בהם יש לנקוט לקראת דיון באישור שינוי הוראות בחוקה
על ידי המרכז (כמו הבאת ההצעות לדיון ואישור בוועדת חוקה) ,ואין חולק
שהליכים אלו לא ננקטו. ההצעה שהובאה להצבעה בישיבת המרכז
לא כללה ביטול או שינוי
של הוראות סעיף 53 לחוקה. השימוש במונח "הוראת שעה לשינוי החוקה" אינו מבטא נכונה את מהות הצעת ההחלטה. המהות האמיתית אינה שינוי החוקה
אלא
מתן "הכשר" לאי קיום
הוראות סעיף 53 לחוקה כ
- "הוראת שעה". להחרגה זו מכפיפות להוראות החוקה אין בסיס בחוקה, ואילו הכוונה הייתה להסמיך את המרכז לשחרר עצמו
לפי שיקול דעתו מעולו של סעיף 53 ( ב)
היה הדבר מוצא ביטוי מפורש בחוקה, כדרך שהדבר נעשה בענין
אי קיום בחירות לוועידה בתוך שנה לפני החירות לכנסת ולרשויות המקומיות, שם קובע התקנון את הכלל, אולם מוסיף
הסמכה של המרכז לחרוג מהכלל ולקבוע מועד בתוך תקופת השנה לשפני הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות.

לאור האמור לעיל באתי לכלל מסקנה שהחלטת המרכז נושא דיוננו ניתנה בחוסר סמכות
ופוגעת
שלא כדין
בזכות המבקשים לקיום בחירות במועדן הראוי על פי חוקת הליכוד, ובחובה בקבועה בסעיף 14 לחוק הבחירות לנהל את ענייני המפלגה על פי הוראות התקנון
(המכונה
בליכוד
"חוקה").

בשולי הדברים ראיתי להתייחס לאמירה בתשובת המשיבים המציינת שהמבקשים מייצגים רק את עצמם. זו לדעתי אמירה מתנשאת שאינה במקומה, ובנוסף אין לה משמעות משפטית כלשהי. חוק המפלגות וחוקת הליכוד מקנים לכל חבר במפלגה זכות ומעמד
לתבוע
ממוסדות המפלגה לנהל את ענייני המפלגה על פי הוראות התקנון, ובתוך כך לכבד את זכותו של כל חבר לבחור ולהעמיד עצמו לבחירה בוועידה אחת לארבע שנים. לכן אין חסרון בכך שחבר "מייצג" רק את עצמו.


לאור האמור לעיל אני נעתר לבקשה בכפוף לשינוי אחד: סביר להניח שלא ניתן לכנס ישיבת מרכז
ולהתארגן לביצוע בחירות בתוך חודש אחד, ולכן אין מנוס מחריגה מהתקופה
של שנה מהמועד בו התקיימו הבחירות לכנסת, אולם אני מורה למשיבים לכנס את מרכז הליכוד במועד הקרוב
האפשרי לקביעת מועד חדש ותקנון לבחירות לוועידה. המועד שייקבע לבחירות לוועידה יהיה הקרוב ביותר האפשרי בהתחשב במהלכים הארגוניים המתחייבים, ולא יאוחר
מ 30.4.2010.

המשיבים ישלמו למבקשים הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.


ניתן היום,
י"א שבט תש"ע, 26 ינואר 2010, בהעדר הצדדים
.










הפ בית משפט מחוזי 1306-01/10 יעקב גולדרייך, עמי עמנואל גרטל גינטון, שניר שער ואח' נ' בנימין נתניהו, ראש הממשלה, משה כחלון ואח' (פורסם ב-ֽ 26/01/2010)