Google

אביגדור דוברת - שלמה מושיץ', אריה רפפורט, מועצה מקומית קריית טבעון ואח'

פסקי דין על אביגדור דוברת | פסקי דין על שלמה מושיץ' | פסקי דין על אריה רפפורט | פסקי דין על מועצה מקומית קריית טבעון ואח' |

22242-10/09 תק     31/01/2010




תק 22242-10/09 אביגדור דוברת נ' שלמה מושיץ', אריה רפפורט, מועצה מקומית קריית טבעון ואח'








בית משפט לתביעות קטנות בחיפה



31 ינואר 2010

ת"ק 22242-10-09 דוברת נ' מושיץ ואח'






בפני

כב' השופט
אייל
דורון

התובע
אביגדור דוברת


נגד

הנתבעים
1. שלמה מושיץ'
, עו"ד
2. אריה רפפורט
3. מועצה מקומית קריית טבעון
4. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה


החלטה

1.
בפני
בקשה שהוגשה על ידי הנתבע מס' 1 בתיק זה, בה מתבקש בית המשפט להורות על העברת התיק לבית משפט השלום בחיפה.

2.
לטענת המבקש, מדובר בתביעה רחבת היקף ומורכבת.

3.
התובע מתנגד לבקשה. לטענת התובע, מהות הסוגיה העומדת לדיון הינה פשוטה, ממוקדת ומזערית, כהגדרתו.

4.
דין הבקשה להתקבל. להלן אפרט נימוקיי.

5.
התביעה הינה תביעת לשון הרע. התביעה מבוססת על מספר פרסומים ולא רק פרסום אחד. התביעה אף מופנית כנגד מספר נתבעים. עובדות אלה כשלעצמן הופכות את התביעה לתביעה שאיננה פשוטה.

6.
התביעה אוחזת 30 עמודים תמימים, כתובים בכתב צפוף, באופן שאילו היו מוגשים בפורמט "מקובל" היה כתב התביעה מתפרש על פני עמודים רבים עוד יותר.

7.
לתביעה צורפו לא פחות מאשר 105 נספחים (מסומנים א' – קה').
8.
התביעה קשורה לכאורה, במידה מסויימת, למסכת סכסוכים משפטיים אחרים התלויים ועומדים בין הצדדים או מי מהם. בכלל זה ת"ק 18574-12-08 אשר הועברה לבית משפט השלום עוד טרם הגשת הבקשה הנוכחית (החלטת כב' השופט ליפשיץ מיום 19.5.09) וכן ת"ק 121-07-08 אשר בעת הגשת הבקשה הנוכחית היתה תלויה ועומדת בקשה להעביר אף אותה לבית משפט השלום, ולאחרונה הועברה כמבוקש (החלטת כב' השופט קוטון מיום 10.1.10). הדיון בשני התיקים אוחד יחד עם תיק שלישי בו מעורבים המבקש והמשיב – ת.א. 6734/04 המתנהל בפני
כב' סגן הנשיא לבנוני.

9.
התובע טען כי הנתבע 1 "הינו במיעוט שולי יחיד מתוך ארבעת הנתבעים", שכן רק הוא ביקש את העברת התביעה. לטענתו, "החלטה על העברת הדיון לבית משפט השלום צריכה להתקבל על דעתם ובהסכמתם של כל ארבעת הנתבעים". הטענה אינה מדוייקת. תביעה המוגשת לבית המשפט לתביעות קטנות מועברת אל בית משפט השלום אם היא נמצאת כבלתי מתאימה לדיון בבית המשפט לתביעות קטנות. המבחן איננו מספר הנתבעים המסכימים להעברה, אלא מבחן מהותי לאור אופיו של התיק.

למעלה מן הצורך יצויין כי הנתבעים 2-4 אמנם לא הגישו בקשה דומה אך גם לא התנגדו לבקשה ולא מן הנמנע כי הם מסכימים לה.
זאת ועוד; הנתבע 2 אמנם לא הגיש בקשה דומה, אך הגיש בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, בטענה כי הוא מברר עתה קיומו של כיסוי ביטוחי ביחס לתביעה ומבוקשו ניתן לו. במידה ויינתן כיסוי ביטוחי, לא מן הנמנע כי המבטחת של הנתבע 2 תחזיק בעמדה דומה לזו של הנתבע 1.

10.
לעצם העניין, התובע מדגיש את טענתו ולפיה הסוגיה הטעונה הכרעה הינה פשוטה, ממוקדת ומזערית בהיקפה, והיא: מבחן הקורא הסביר. דהיינו האם במבחן הקורא הסביר הפרסומים נשוא התביעה מהווים פרסומי לשון הרע, אם לאו.

דא עקא, חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, איננו כה פשוט. מדובר בחוק המכיל איזונים עדינים, בין השאר בדמות הגנות שונות שמקנה החוק, אשר נועד להגן על שמו הטוב של אדם מחד, אולם מבלי לפגוע יתר על המידה בחופש הביטוי מאידך.


יצויין גם כי הטענה לפיה "לפי חוק איסור לשון הרע, עד לסכום תובענה של 50,000 ₪ חובת ההוכחה של ההגנה מוטלת על ארבעת הנתבעים, ועל התובע חלה חובת הבהרה בלבד", איננה מדוייקת, אך לא כאן המקום להרחיב בנוגע לדין המהותי.

11.
התובע טען כי תביעות קטנות בגין פרסום לשון הרע נדונות באופן שכיח בבתי המשפט לתביעות קטנות בכל רחבי הארץ, אולם לא הפנה לתביעות קטנות מעין אלה.

12.
התובע טען כי סכום התביעה בענייננו הוא מזערי - 30,000 ₪ - ועל כן הוא מתאים לבית המשפט לתביעות קטנות, שכן "אין מטריחים את בית משפט השלום בתביעות בסכום כה מזערי". ברם, הלכה למעשה, בתי משפט השלום עוסקים כעניין שבשגרה גם בתביעות בסכומים נמוכים בהרבה מאלה.

13.
התובע טוען כי ידו אינה משגת לשכור לשכור עורך דין וכי לשם כך בדיוק הוקם בית המשפט לתביעות קטנות. הדברים אינם מדוייקים. בית המשפט לתביעות קטנות הוקם בראש ובראשונה על מנת לאפשר ניהול פשוט ומהיר של תיקים פשוטים ומהירים אשר הינם נטולי מורכבות מיוחדת, ובמיוחד על מנת להקל על האזרח הפשוט בהתמודדות מול תאגידים, כגון בתביעות צרכניות, ביטוחיות, בנקאיות ואחרות.


בית המשפט לתביעות קטנות לא הוקם על מנת לאפשר לתובע אשר ידו אינו משגת לשכור עורך דין לנהל בערכאה זו תיקים אשר במהותם אינם מתאימים לאופי הדיון בה.

הפתרון לקשיים מעין אלו עשוי להימצא בלשכה לסיוע משפטי, בהגשת בקשות לפטור מאגרות, וכיו"ב.


בנוסף, ניהול דיון בבית משפט השלום אינו מחייב ייצוג ע"י עו"ד, אם כי בהחלט רצוי וכדאי כי לבעלי הדין יהא ייצוג שכזה.

14.
זאת ועוד; בבית המשפט לתביעות קטנות ניתנות לעיתים מיני "הנחות" לבעלי הדין, בסדרי הדין, בדיני הראיות, ובכלל, הכל במטרה להקל ולפשט את הדיון. "הנחות" כאלה, אינן מתאימות לתביעה דנא.

15.
סיכומו של דבר – בהתאם לסמכות הנתונה לבית משפט זה מכוח סעיף 60 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984, אני מורה על העברת הדיון בתביעה זו לבית משפט השלום בחיפה.

הדיון הקבוע ליום 30.5.10, מבוטל.

16.
התובע ישלם את הפרש האגרה במזכירות בית המשפט תוך 30 ימים מהיום, והוא רשאי, אם יחפוץ בכך, להגיש תוך אותו המועד כתב תביעה בנוסח מעודכן ומתוקן.

התובע ימציא לנתבעים העתק מכתב התביעה או מכתב התביעה המתוקן, לאחר העברת התיק לבית משפט השלום.

17.
הנתבעים יגישו כתב הגנה תוך 30 ימים מיום קבלת כתב התביעה או כתב התביעה המתוקן.

18.
המזכירות תנתב אליי את התיק לאחר העברתו לבית משפט השלום.

19.
תזכורת פנימית ליום 8.4.10.


ניתנה היום,
ט"ז שבט תש"ע, 31 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 22242-10/09 אביגדור דוברת נ' שלמה מושיץ', אריה רפפורט, מועצה מקומית קריית טבעון ואח' (פורסם ב-ֽ 31/01/2010)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים