פסקי דין על בנק מזרחי-טפחות סניף רמלה | פסקי דין על בניין מהיר ע.מ.ה | פסקי דין על תפארת אברהם חי | פסקי דין על תפארת אולין |

167933/09 תאק     31/01/2010




תאק 167933/09 בנק מזרחי-טפחות סניף רמלה נ' בניין מהיר ע.מ.ה בע"מ, תפארת אברהם חי, תפארת אולין








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



31 ינואר 2010

תא"ק 167933-09 בנק מזרחי-טפחות סניף רמלה
נ' בניין מהיר ע.מ.ה בע"מ
ואח'






בפני

כב' השופטת
נועה גרוסמן


תובע / משיב



בנק מזרחי-טפחות סניף רמלה
ע"י ב"כ עוה"ד מיכאלי


נגד


נתבעים / מבקשים

1. בניין מהיר ע.מ.ה בע"מ
2. תפארת אברהם חי
3. תפארת אולין
ע"י ב"כ עוה"ד אזברגה



החלטה


עסקינן בבקשת רשות להתגונן מול תביעה לסכום קצוב, שהוגשה ביום 19.5.09 על סכום 165,239 ₪, נכון למועד הגשתה.


רקע
:
המבקשת 1/ הנתבעת 1 הינה חברה פרטית;
המבקש 2 / הנתבע 2 הינו מנהל החברה ובעל מניותיה;
המבקשת 3
/ הנתבעת 3 הינה אשתו של המבקש 2;
המשיב הינו בנק מזרחי טפחות בע"מ, אשר המבקשת 1
ניהלה עסקיה באמצעותו;

התביעה מוגשת בהסתמך על הנתונים הבאים, המתוארים בכתב התביעה:

יתרת חוב בלתי נפרעת בחשבון החברה , בצרוף ריבית ע"ס 1,712 ₪.
יתרת חוב הנתבעת לתובע בגין פיגורים בהלוואה שנטלה הנתבעת ע"ס 163,527 ₪.
הנתבע 2 נתבע כערב לחובות החברה, אשר חתם על כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום.
הנתבעת
3, אשתו של הנתבע 2, נתבעת כערב אשר חתמה על כתב ערבות מתמדת מוגבלת בסכום 600,000 ₪.

לכתב התביעה צורפו הנספחים הבאים:

1.
בקשתה של הנתבעת 1 לפתיחת חשבון (נספח 1).
2.
הסכם כללי לפתיחת חשבון של הנתבעת 1 (נספח 2).
דפי החשבון האחרונים של הנתבעת 1 (נספח 3).
עותק אישור על תשלום ריבית וסכומה (נספח 4).
עותק הסכם הלוואה ולוח סילוקין (נספח 5).
עותק שאילתת פיגורים בהלוואות (נספח 6).
עותק שיעור הריבית המירבית לגבי חתרות חובה הנוהגת אצל הבנק (נספח 7)
כתב ערבות של הנתבע 2 (נספח 8א).
עותק של רשם החברות ולפיו הנתבע 2 מחזיק ב-100% ממניות הנתבעת 1(נספח 8ב).
כתב ערבות של הנתבעת 3 (נספח 9).
עותק מכתבי דרישה ומישלוח (נספח 10).
עותק תעודה מוסדית של תאגיד בנקאי (נספח 11) .

הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן, הנתמכת בתצהירו
של הנתבע 2 בלבד,
בשמם של הנתבעים כולם.

טענת המבקשים/נתבעים
:

הנתבעים טוענים כי הבנק לא גילה לנתבעת 3, שהינה ערב יחיד, כהגדרתו לפי חוק הערבות, תשכ"ז – 1967 (להלן: "חוק הערבות"), כי כתב הערבות מיועד לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים.
לדידם, היות ולפי הנטען הפר הבנק את חובת הגילוי לפי הוראות חוק הערבות, פטורה הנתבעת 3 מערבותה.

הנתבעים טוענים, כי הבנק לא המציא מסמכים וסירב להמציא מסמכים, אשר בכוחם לסייע להגנתם, ודי בעובדה זו כדי להעניק לנתבעים רשות להתגונן.
המבקשים מוסיפים וטוענים, כי המשיב העלים מכתב התביעה את העובדה כי קיימות בטוחות לחשבון.
כמו כן נטען, כי הבנק נמנע מלדרוש את הגדלת הבטוחות ונמנע מלפעול להקטנת נזקיו הנטענים.

טענות המשיב/התובע
:

המשיב טוען כי תצהירו של המבקש 2 לא ניתן כתמיכה לבקשת החברה ולכן יש לדחות את הבקשה ביחס לחברה.
זאת ועוד, המשיב מלין על כך, שגם הטענות המתייחסות למבקשת 3 לא נתמכות בתצהיר מטעמה יש לדחות את בקשתה.
כמו כן טוען המשיב, כי גם הטענות
אשר טען המבקש 2 בתצהירו ביחס למבקשת 3, הינן סתמיות ולא מפורטות דיין.
המשיב טוען,
כי אין המבקשים יכולים להתגונן בטענת "העדר מסמכים" היות ולא עמדו בתנאי סף של בקשה מתאימה מהמשיב ומבית המשפט.

דיון

:

אי המצאת מסמכים
:

המבקשים 1 ו-2 סומכים את בקשתם, בעיקר על הטענה כי המשיב לא חשף מסמכים אשר מצויים ברשותו, כדי למנוע מהמבקשים לבסס הגנתם.

נטען, כי הבנק מבקש להסתיר את המסמכים אשר נאספו לצורך מתן ההלוואה, אשר מעידים כי למבקשים לא היה יכולת כלכלית.

המבקשים מצביעים על כך, כי חסרים פרוטוקולים
אשר נוהלו על ידי הבנק, המעידים על הפער בין ההסכמות שהושגו בין המבקשים לבין הבנק, באשר לאשראי נשוא כתב התביעה.

נחוץ לצורך הגנתם, דוחו"ת ועדות אשראי וכל ההסכמים הקשורים להלוואה, כדי שהמבקשים יראו את הלך הרוח וכוונות הצדדים.

עוד
טענו המבקשים, בסעיפים 10-11 לסיכומיהם, כי בשל אי גילוי המסמכים קיים חשש כבד כי חיובי הריבית והעמלות מופרזים, בניגוד למוסכם בין הצדדים.
בחודש אוגוסט בשנת 2008 ,שינה הבנק באופן חד צדדי את תנאי האשראי.
אי הגילוי,
מונע לשיטתם ממומחה חשבונאות, לבסס את עמדתם בחוות דעת
ערוכה כדין.

אכן, בהסתמך על הפסיקה, אי הענות לבקשה לגלוי או עיון במסמכים יכולה להוות עילה להיענות לבקשת רשות להתגונן (ראו: ע"א 688/89
הילולים (אריזה ושיווק) נ' בנק מזרחי המאוחד
, פ"ד מה(3) 188).

אלא, שאין זה הדין בענייננו.

ראשית, הנתבעים לא הגישו בקשה מתאימה לעיון במסמכים המפורטים לעיל.
רק בפתח הדיון בבקשה דנן מיום 20.10.09, העלה לראשונה בא כוח המבקשים, בקשה לצו עיון כללי במסמכים הקשורים לתביעה.
בא כוח המשיב התנגד, וביקש לקיים את הדיון כסדרו.
הבקשה המאוחרת הינה ערטילאית ולא ברור אם היא עומדת בתנאים הנדרשים לצורך מתן צו עיון לפי
תקנה 114 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (
להלן: "תקסד"א").
כך למשל, המבקשים לא הביאו ראיות, גם לא לכאורה, כי לבנק בבקשה מתאימה
לפי תקנה 114 לתקסד"א.
המבקשים אף לא הביאו ראיות, כי המסמכים הללו לא נמסרו להם בזמן אמת.
משום כך, אין המבקשים יכולים לסמוך על טענת העדר מסמכים.

שנית, לא מבואר כיצד מסמכים המעידים כי בעת מתן ההלוואה למבקשים לא היתה יכולת כלכלית, אמורים לסייע לנתבעים .

כמו כן, ההסכמים אשר בבסיס התביעה צורפו לכתב התביעה.
אם לשיטת הנתבעים הפרוטוקולים אמורים להצביע על פער בין המוסכם לבין סכום התביעה, מדוע הדברים אשר נאמרו בעל פה לפרוטוקול לא פורטו בתצהיר?

בנוסף, המסמכים אשר מבססים את התביעה וצורפו לכתב התביעה לא מעלים כל חשש כי הבנק חייב את המבקשת בשיעורי ריבית ועמלות מופרזים ולכן לא ברור מהו מקורו של אותו חשש, אשר לפיו הבנק חייב את המבקשת בשיעורי ריבית ועמלות מופרזים.

התוצאה היא כי הטענה הנ"ל, בדבר העדר המצאת מסמכים, אינה מקימה הגנה לנתבעים.

הגנת המבקשת 3

אין מחלוקת, כי הנתבעת 3 הינה ערב יחיד (סעיף 14 לכתב התביעה).
הנתבעים לא מכחשים את ערבותה של הנתבעת 3 לחובות החברה, אלא שזאת האחרונה מבקשת להתגונן, בטענה כי הבנק לא גילה לה שכתב הערבות מיועד לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים ומשכך, לדידה, יש לפטור אותה מערבותה.

לפי סעיף 22 לחוק הערבות:
22.
(א)
נושה יגלה לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות, את כל הפרטים הבאים, כפי שנקבעו בחוזה שבינו לבין החייב:
(1)
הסכום הנקוב בחוזה שבין הנושה לבין החייב (להלן - הקרן);
(2)
שיעור הריבית השנתי, בחישוב המביא בחשבון ריבית דריבית בהתאם למועד הפרעון;
(3)
תקופת החיוב, סכומי הפרעון של הקרן ושל הריבית ומועדי הפרעון;
(4)
היתה הריבית משתנה - שיעור הריבית בעת כריתת החוזה בהתחשב בריבית דריבית בהתאם למועד הפרעון בעת כריתת החוזה, ודרך השינוי;
(5)
היות הקרן או הריבית צמודות, ובסיס ההצמדה;
(6)
תוספות שנקבעו לפי סעיף 25(א)(4);
(7)
שיעור ריבית בשל איחור בפרעון וכן כל תשלום שיחויב בו החייב בשל אי קיום החיוב הנערב.

(ב)
נושה יגלה לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות, בנוסף לפרטים לפי סעיף קטן (א), את הפרטים הבאים:
(1)
היות הערב ערב יחיד או ערב מוגן;
(2)
מספר הערבים וחלקו היחסי של הערב בחיוב;
(3)
היות הערבות ערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים;
(4)
שיעור הריבית כמשמעותה בסעיף 25(א)(2).


[...]
מיום 1.6.1998
תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ח מס' 1637
מיום 14.11.1997 עמ' 3
(

ה"ח 2443
)
הוספת סעיף 22

תש

23.
(א)
לא גילה הנושה לערב יחיד את הפרטים המפורטים –
...

(5)
בסעיף 22(ב)(1), (3) או (4) - פטור ערב יחיד מערבותו.

(ב)
הוכיח הנושה שערב יחיד ידע פרט מהפרטים הקבועים בסעיף 22, לא יחול סעיף קטן (א) בכל הנוגע לאותו פרט.
מיום 1.6.1998
תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ח מס' 1637
מיום 14.11.1997 עמ' 3
(

ה"ח 2443
)
הוספת סעיף 23

הנה רואות עיניינו, שטענה זו, בדבר אי גילוי, מגלה הגנה אפשרית שהרי אם יתבהר כי הבנק לא גילה לנתבעת 3 כי חתמה על ערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים, או אז תפטר הנתבעת 3 מערבותה.

דא עקא, הטענה נטענה בשם הנתבעת 3 בבקשה למתן רשות להתגונן ובתצהירו של הנתבע 2.
הנתבעת 3 לא הגישה תצהיר מטעמה התומך את הטענה כי אכן הבנק הפר את חובת הגילוי כלפיה.
מצוות תקנה 205 לתקסד"א הינה כי בקשת רשות להתגונן תהא נתמכת בתצהיר.

אי צירוף תצהיר מכשיל אוטומטית את הבקשה (ראו: א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית (2007), 389 (להלן: "גורן"), ע"א 236/64 "ארדה" בע"מ נ' כץ, פ"ד יח (3) 518, 521 ; ע"א 456/66 גלבר נ' טורנר, פ"ד כ(4) 772,775)

אמנם כאשר המתנגד הוא ערב רשאי הוא ליהנות מתצהירו של החייב העיקרי (ראו: 146/85 גמליאל נ' מנורה חברה לביטוח, פ"ד מא(3) 746).
זאת, מפני שחייב העיקרי בקי יותר בעובדות.

אולם, בענייננו, המבקש 2 למעשה מצהיר על כך שהבנק לא גילה למבקשת 3 פרטים מהותיים אודות ערבותה. דברים מצויים בידיעתה המיוחדת של המצהירה 3.

במצב דברים זה נפסק:

"הרשם המלומד דחה את הטענה הראשונה מן הטעם, שאין האישה "יכולה היום לבוא ולטעון כי חתמתי על המסמך מבלי שקראתי את תכנו", בכך שגה הרשם, שטענת ההטעיה של האישה מגלה עילת הגנה. עם זאת יש לקיים את החלטת הרשם מטעם אחר:ו
האישה עצמה לא מסרה תצהיר משלה, ואין הסבר, מדוע ניתן התצהיר בעניין זה רק על-ידי בעלה; כלל הוא - בכפוף לסייגים - שכל אחד מהנתבעים בסדר דין מקוצר חייב למסור תצהיר משל עצמו; בייחוד כך הוא הדבר, כשנושא ההגנה מצוי בידיעתו המיוחדת של הנתבע, הנמנע ממסירת התצהיר; במקרה של הימנעות כזו רשאי בית המשפט להסיק, שנתבע זה מתחמק מחקירה". והשווה:נ
ע"א 316/79
[1].
(ע"א 168/84 אלקלעי נ' בנק אוצר החייל, פ"ד מ'(2) 333, 335, הדגשה שלי – נ.ג).

"אין לערוך תצהיר על דרך של איזכור והפניה אל מסמך אחר....תצהיר כזה הוא פסול ולא יתקבל".

ספרו של ד"ר זוסמן "סדרי הדין האזרחי" מהדורה שביעית 1995 עמ'
717.


זהו הדין בענייננו.
אין הנתבעים מסבירים מדוע טענה עובדתית חשובה זו, אינה נסמכת בתצהיר המשיבה 3, ומדוע לא העמידה עצמה לחקירה על כך, בדרך של הגשת תצהיר מטעמה.

התוצאה היא שיש לדחות את בקשתה למתן רשות להתגונן.


יתר טענות המבקשים
:
יתר טענות המבקשים נטענו בעלמא, ואינן מגלות הגנה אפשרית.
המבקשים טוענים, כי המשיב נמנע מלציין בכתב התביעה כי קיימות ברשותו בטוחות.
אף אם
אמת הדבר, לא ברור כיצד נתון זה מסייע בידי המבקשים.
המבקשים טוענים בכלליות כי הבנק נמנע מלדרוש הגדלת הבטוחות אם שוויין של אלו ירד מכפי שהוסכם, ונמנע מכל פעולה שיכולה היתה להקטין את החוב.
הכלליות שבטענה זו ואי ציון פרטים מדויקים מצד המבקש להתגונן, מצדיק סירוב מבית משפט להעניק לו רשות זו (ראו: גורן בעמ' 391 וכן ע"א 507/85 פנון נ' שטראוס חברה לשיווק, פ"ד מג(1) 106, 112).

אחרית דבר

:
סיכומו של דבר, למבקשים לא עומדת טענת הגנה כלשהיא מפני התביעה
המבקשים לא הגישו בקשה מתאימה לעיון במסמכים, ומשום כך אין הם יכולים להתגונן כעת בטענה הכללית כי במסמכים כלשהם מצויה הגנתם. המבקשים גם לא טענו, כי בעבר לא נתממשה זכותם כבעלי עניין בבעלת החשבון, ולא קבלו כבר בעבר, את כל אותם המסמכים.
במיוחד נכון הדבר,
כאשר לא הובהר מה מצוי במסמכים המבוקשים אשר בכוחו לסייע להגנת הנתבעים.

המבקשת 3 לא הגישה תצהיר מטעמה ולא הובהרה הסיבה לכך.
משום כך, אין היא יכולה להתגונן בטענה העובדתית לפיה הבנק לא גילה לה את פרטי הערבות כנדרש לפי חוק הערבות.
בכתב הבקשה ובתצהיר מטעם המבקש 2 העלו המבקשים טענות סתמיות וכלליות אשר אינן מצדיקות בירור בדרך הרגילה.
לאור האמור,
אני דוחה את הבקשה למתן רשות להתגונן.
ניתן בזאת כנגד המבקש

פסק דין
על סך של 165,239 ₪.
סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית לפי הסכמי ההתקשרות.
ב"כ המשיב יגיש פסיקתא לחתימתי.

המבקשים ישלמו למשיב את הוצאות הבקשה בסך של
1,500 בצרוף מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום קבלת ההחלטה ועד למועד התשלום בפועל.


ניתן היום,
ט"ז שבט תש"ע, 31 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.














תאק בית משפט שלום 167933/09 בנק מזרחי-טפחות סניף רמלה נ' בניין מהיר ע.מ.ה בע"מ, תפארת אברהם חי, תפארת אולין (פורסם ב-ֽ 31/01/2010)