פסקי דין על שיכון ופיתוח לישראל בע"מ | פסקי דין על poloron israel i.p (שותפות רשומה בארה"ב)

2873/98 א     24/11/2003




א 2873/98 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' poloron israel i.p (שותפות רשומה בארה"ב)




1
בתי המשפט
א 002873/98
בש"א 20165/03
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
24/11/2003

כב' השופטת ד"ר דרורה פלפל

בפני
:

שיכון ופיתוח לישראל בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד ת' ורטהיים

בעניין:
המבקשת
נ ג ד
1. poloron israel i.p (שותפות רשומה בארה"ב)

2. מ.ס.ט מבנים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ח' הראל

3. מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון
ע"י ב"כ עו"ד ש' גרינבאום

המשיבות
החלטה

א. מהות הבקשה

זו בקשה למתן פס"ד מחמת מעשה בי"ד השתק פלוגתא ו/או השתק עילה, בין המבקשת לבין המשיבות 1 ו-2, לאור פס"ד שניתן ביום 22.2.02 בבית משפט השלום בעפולה ב-ת.א. 2005/96 אורנה קלייניאן ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ
, פולרון ישראל מ.ס.ט מבנים בע"מ, ומדינת ישראל משרד השיכון והבינוי.
ב. עובדות רלבנטיות

בתובענה שבפני
בימ"ש זה עתרו משפחת בן קסוס ו- 26 אחרים לפיצויים בגין ליקויי בניה בבתים בישובים חבר ואומן שבחבל התענ"ך שנרכשו ע"י התובעים מהמבקשת.

המבקשת מצידה הגישה הודעת צד ג' כנגד המשיבות 1 ו - 2 כאלה שתכננו ספקו והקימו את הבתים נשוא התביעה, לפי הסכם בינן לבין המשיבה מס. 3; המשיבות 1 ו - 2 הגישו מצידם הודעת צד ד' נגד מדינת ישראל -משרד הבינוי והשיכון היא המשיבה מס. 3.
בתאריך 15.7.02 הגיעו התובעים והנתבעת - שיכון ופיתוח לישראל בע"מ
להסכם פשרה,לפיו תשלם הנתבעת לתובעים סכום כולל של 5,018,150 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 10.6.02 עד לתשלום בפועל.

כך שבני הפלוגתא בתובענה הנוכחית נותרו הנתבעת, צד ג' וצד ד'.

בינתיים כאמור עוד בשנת 1996 הוגשה לבית משפט השלום בעפולה (ת"א 2005/96) תובענה בשם אורנה קלייניאן ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ
שמצדה שלחה הודעת צד ג' לפולרון, ומדינת ישראל צורפה כצד ד'. גם שם נשוא העתירה היה ליקויי בניה של המשיבים בישוב חבר.
בימ"ש השלום בעפולה נתן פס"ד, שערעור עליו נמשך בהסכמת הצדדים. לכן לפנינו פס"ד חלוט בענין קלייניאן.

בפסה"ד נספח 4 לבקשה דן בית משפט השלום בעפולה בהליכים של ההודעות לצד שלישי ורביעי.
ולהלן קביעותיי הרלבנטיות:

"התובעים הגישו תביעתם בגין ליקויים אלה כנגד הנתבעת, כמי שמכרה להם את הבית. זו הגישה תביעה כנגד הצדדים השלישים, שהינן החברות אשר נטלו על עצמן את ביצוע התכנון והקמת המבנים...ביניהם במושב חבר..בהתאם למכרז שפורסם ע"י מדינת ישראל...התנהגותם של כל שלושת הצדדים במהלך התקופה...היה בה כדי ללמד על כך כי למעשה הנתבעת באה בנעליה של המדינה... ( עמ. 2)

מסקנה - קיימת קביעה שיש יריבות בין כל הצדדים לתובענה שבעפולה-, הם גם הצדדים כאן.
המדובר בבניה של יחידות דיור על קרקע חרסיתית. מסתבר כי תכונתה של קרקע מעין זו לתפוח כשהיא סופחת נוזלים ולהתכווץ בתקופות יובש. ( עמ. 2) שינויים אלה יוצרים הרס במבנים.

"בשלבי הביצוע נתגלו כשלים חמורים אשר הביאו לנזקים שנגרמו למבנה". (עמ. 3)

מונה ממחה מטעם בית המשפט, ד"ר גלזמן. הוא ביקר במקום ולפי חו"ד מצא את הדברים הלא תקינים הבאים:
1. בחלק גדול של הכלונסאות נמצאה "פטריה" בראש הכלונס. היא נוצרה כתוצאה מהתעבות יציקת בטון בראש הכלונס, וגרמה לכך כי כוחות התפיחה של הקרקע הופעלו על ראש הכלונס, וממנו אל שלד המבנה,וזאת בניגוד להמלצתו הברורה של המהנדס מכטרה באשר לצורך בהותרת חלל חופשי.

2. קורות היסוד השתפלו עד כדי מגע בקרקע , בניגוד להנחיה המפורשת להותרת חלל תחת קורות היסוד.

3. מוטות פלדת זיון בולטים מתחתית הרצפה התלויה או מכלונסאות. כן התגלו מקומות בהם פלדת הזיון של קורות היסוד היתה גלויה עם סימני קורוזיה.

4.קורות שהיו אמורות להיות על ראשי הכלונסאות נותרו תלויות על מוטות ברזל.

5. נתגלו סדרי גזירה בשתי קורות; ראש כלונס נתגלה מפורר.

6. זיון הרצפה הונח על ארגזי פוליביד, ללא שנוצר מרווח בין הברזל לארגז. כתוצאה מכך נותר ברזל זיון גלוי בתחתית הרצפה.

7. אי ביצוע נכון של ארגזי הפוליביד. לפי ההנחיות היה צורך להניח יריעת פוליאתילן מעל ארגזי הקרטון או פוליביד כדי למנוע את חדירת הבטון בעת יציקת הרצפה. היריעה הונחה מתחת לארגזים וכך לא מנעה את העברת הכח בין הקרקע לבין הרצפה. באופן כזה ארגזי הקרטון אמורים להתמוטט לאחר היציקה עקב כוחות התפיחה.

בפסה"ד שנתן בית המשפט הוא התיחס למשמעות הליקויים שנתגלו באלו המילים:

"זמן קצר לאחר שקיבלו התובעים את החזקה בבית, נתגלו בבית פגמים ונזקים למיניהם לרבות סדקים בכמות ובגודל בלתי סבירים, תחילה בקירות ואח"כ אף בריצוף החלו תופעות של הפרדות בין ריצוף לפנלים, תזוזת קירות וריצוף ועוד כהנה נזקים...לאחר שנתמנה מומחה מטעם בית המשפט, הסתבר כי מקורם של הפגמים הינו בקרקע החרסיתית עליה נבנה הבית..."

כן קובע שם ביהמ"ש בהמשך ( עמ. 2) כי הבית לא נבנה על פי המפרטים הנדרשים למניעת העברת כוחות בין הקרקע לשלד המבנה.

בעמ. 4 לפסה"ד מונה בית המשפט את ההנחיות לביצוע שלא בוצעו לענין ניקוז שיבטיח סילוק מהיר של מי נגר עילי באמצעות שיפועים מתאימים, ענין סינור אספלטי שלא בוצע, לענין שוחות ביוב וברזי גינון לא בוצעה הרחקה של 5 מ' מגבולות המבנה ולא בוצע ניקוז לתעלה סגורה, וכמובן יריעת הפוליאתלין לעיל שבוצעה בצורה הלא נכונה.

מעדות המומחה המוסכם עלה כי אי פרישת יריעת הפוליאתילן במקום גרמה להקשיית הארגזים מבטון, ואילו פרישתה של היריעה מתחת לארגזים גרמה לקשיחותם ולהיעדר אפשרות חדירתם לקרקע או דחיסתם כנגד כוחות התפיחה.

מסקנת בית המשפט היתה ( עמ. 7) כי:

"הגורם העיקרי לכשל הינו המגע בין הקרקע לאלמנטים השלדיים של הבנין...כשל זה נוגע כולו לביצוע המבנה בצורה קלוקלת.לכשל זה מצטרפים אף כשלי הביצוע האחרים הנוגעים לברזל הזיון החשוף, הקורות הסדוקות, הקורות שאינן מונחות על הכלונס וכל יתר הפריטים האחרים...כולם נוגעים לתחומי אחריותם של הצדדים השלישיים".

מסקנה - בימ"ש השלום קבע כי קיים כשל של המבצעים, פירט אותו, ופירט אף את הליקויים שכשל זה גרם.

ולפרטים ספציפיים שהודגשו:

אחד הפרטים השנויים במחלוקת אז ועתה היה נושא הסינור. היה צורך ביצירת סינור של בטון שהיה בו כדי להרחיק רטיבות מהמבנה, וכן למנוע את פעולת הקרקע על המבנה.

עפ"י הקביעה בפסה"ד המומחה ד"ר גלזמן עמד בעקביות על כך כי היעדרם של ארגזי הקרטון מלמטה ושל הסינור והשיפועים סביב לבית, הינם אך חלק מהמרכיבים שנועדו לשמור על שלמות מסד הבית. (עמ. 9 לפסה"ד עמ. 35 לפרוטוקול).

בית המשפט בעפולה אימץ את עמדת המומחה (עמ. 10).
הפועל היוצא מאימוץ זה הוא כי אילו היה מותקן סינור הנזק היה מוקטן בהרבה (עמ. 37). אילו לא הותקן סינור ולעומת זאת הותקנו כלונסאות ללא פרטיה והיתה פרושה יריעת הפוליאתילן במקומה הנכון, - היה הדבר גורם לנזק אבל לא בעוצמה כפי שנגרם.

ובלשונו:

"לנוכח הראיות שהובאו בפני
כי גורם הנק העיקרי הינו הכשל בביצוע המסד על ידי הצד השלישי כאשר אי התקנת הסינור היוותה גורם משנה בלבד".

קביעה עובדתית נוספת של בית המשפט היא כי צד ד' (עמ. 16) הוא זה שהיה חייב בהתקנת הסינור.

בתובענה הנוכחית שבפני
, שוב מונה בהסכמה ד"ר גלזמן כמומחה מטעם בית המשפט לבדיקת הליקויים בתחום ביסוס הקרקע, הקונסטרוקציה והליקויים בדירות הנובעים מהם. המומחה נתן את חוות דעתו וציין בתשובה לשאלות עוה"ד אנגל כי ביצע בדיקה פיסית בבית מס. 49 - 50 (בית משפחת קלייניאן שענינה נדון בעפולה); בעוד 13 בתים דו משפחתיים ובעוד 5 דירות (נשוא תיק 96105/96) במושב חבר; וכן נעשתה בדיקה של צוות המכון הלאומי לחקר הבנייה בבית מס. 60 במושב אומן.
לפי דוח צוות המכון נערכה חפירה בפינה דרום מערבית של המבנה בבית מס. 60 ונלקחו מדגמים מפני הקרקע. הקרקע פונתה עד לגילוי ארגזי הפוליאתילן. הסתבר כי גם שם היריעה פרוסה מתחת לארגזים והארגזים עצמם היו מעוכים עקב קריסה.(ר' ממצאים נוספים בעמ. 3 לדוח)

המומחה ציין כי בשני המבנים אובחנו אותם הסימנים ונמצאו אותם הממצאים, ולכן הסיק כי המדובר בבעיה סיסתמטית, מאחר והבתים נבנו באותה שיטה.
כן ציין המומחה כי באותם שני בתים נמצא כי יריעת הפוליאתילן הונחה מתחת לארגזי הפוליביד. (עמ. 2 לתשובה מיום 4.4.2001), שזה היה גורם משמעותי, אם כי לא יחיד, לבעיית חלק מהליקויים.

כאמור לעיל, ערעור על החלטת בית משפט השלום בעפולה נדחה בהסכמה כשבעלי הדין מודיעים שלא יהיה בכך כדי להשפיע על המחלוקת בנושא היריבות הקיימת בין בעלי הדין בהליכים אחרים.

על רקע זה הוגשה הבקשה למתן פס"ד מכח השתק עילה ופלוגתא.
ג. טענת המשיבות 1 ו - 2

גורס ב"כ המשיבות 1 ו - 2 כי המדובר ב - 27 משפחות שונות מהישובים חבר ואומן וכי הליקויים שתיקונם נדרש בבית משפחת קלייניאן שעניינה נדון בעפולה, אינו ניתן להשוואה למבוקש בעתירה זו.
לעמדת ב"כ המשיבים מומחה בית המשפט לא חפר מתחת בתי התובעים, השליך יהבו על חפירות אחרות שנערכו, ביניהן חפירה שלא הוא ערך, ומצא רק נקודה משיקה אחת (שאותה לא יכול היה לקבוע לעמדתם ללא עריכת חפירה) וזה ענין הפוליאתילן שהונח מתחת לארגזים.
ד. הנקודות המשיקות

עיון" בחו"ד ד"ר גלזמן בתובענה שבפני
מגלה כי המומחה התיחס מעבר לנושא יריעת הפוליאתילן גם לנושא של: מי נגר עיליים החודרים לבנין עקב שיפוע לא נכון של הקרקע; ניקוז גגות לא נכון; תפיחת רצפה בין שתי הקורות הקיצוניות עקב תנועת הקרקע; יצירת אגם בסמוך למספר מגרשים המעיד על תעלות סתומות ; התפוצצות הכביש דבר המעיד על כמויות מים העוברות תחתיו בצורה לא מוסדרת.; סדקים בבנין, הסדרת אופקיות רצפה.

אם נשווה תופעות חיצוניות אלה לתופעות החיצוניות שתוארו בפסק הדין בעפולה, נראה כי התופעות דומות, והליקויים דומים.

העובדה שהמומחה חפר רק בהקשר למבנה אחד, וצוות המומחים מומחים נוסף חפר במבנה אחר וגילה אותה שיטת עבודה, מעוררת אך ורק את השאלה האם היה צורך לערוך חפירות מדגמיות נוספות.

בנסיבות המקרה איני סבורה כך.

המדובר בפרויקט של הקמת ישובים, כשעולה מהמסמכים שצורפו לתובענה כי צורת הבניה ודרכה היו אחידים. (ר' אמירה מפורשת ע"כ בחו"ד של אינג' בן עזרא נספח ג' לפרשת התביעה)
ולראיה גם , החפירה של המומחה במושב חבר היתה זהה בתוצאותיה לחפירה של צוות המומחים במושב באומן.
זה באשר לגילויים התת-קרקעיים שגילו החפירות; ואילו באשר לגילויים הנראים לעין, - פירטתי בהרחבה את הליקויים בתובענה שם והכא, - כדי שיובהר לעין כל קורא הדמיון שביניהם.
למעט התובעים שאינם זהים בעפולה וכאן, אזי כל הנתבעים זהים.

המדובר באנשים מאותם מושבים, כששיטת הבניה בהם היתה אחידה ואשר היו שותפים לפרוייקט שנבנה ע"י המשיבים 1 ו- 2 לפי אותה מתכונת חוזית וביצועית. כל שיכול להפריד ביניהם, והדבר עלה גם בטיעוני ב"כ המבקשת שלא הוכחשו, אלה הבדלים זניחים לענין הליקויים הביתיים השונים.
ה. היש מקום ליתן פס"ד כנגד המשיבות 1 ו- 2 ומכח מה?

טוענת ב"כ המבקשת כי יש ליתן פס"ד ברוח פסה"ד של בית משפט השלום בעפולה מכח השתק ומעשה בית דין.

טענתה מקובלת עלי.

בית משפט השלום בעפולה בדק את טענות הצדדים, את מערכת החוזים במסגרתה הוקמו הפרויקטים בשני המושבים ונבנו הבתים ע"י המשיבות 1 ו - 2 כאמור. ערעור על פסה"ד בוטל בהסכמה ומכאן שקיים פס"ד חלוט הדן באותה סוגיה ופלוגתא קרי: על מי החבות בליקויים שנוצרו ומהו גובה הנזק.

ב-ע"א 718/75 שרה עמרם נ' סקורניק (פ"ד לא(1) 29 נקבע:

"הכלל של השתק עקב מעשה בית דין שהיה אינו כלל טכני - פורמלי,אלא הוא כלל שימושי המיועד למנוע הטרדת בעל דין יריב על ידי התדיינות חוזרת בעניין שכבר נפסק, כל אימת שהצדק מצדיק את הדבר. משהיה לבעל דין, יומו בבית משפט לפי המונח האמריקני, דהיינו לאחר שניתנה לו שעת כושר להביא את כל ראיותיו ולהשמיע את כל טענותיו בפני
בית המשפט, משתיקים אותו כאשר הוא מבקש לחזור ולהתדיין בענין בו נפסק במשפט הראשון. לעניין זה אחת היא, אם חפץ בעל דין להעלות על שולחן הדיונים אותה עילה ששימשה יסוד לתובענה הראשונה ( השתק עילה) או אם הוא מבקש בתובענה שניה בעילה אחרת,להעמיד לדיון טענה העומדת בסתירה עם ממצא פוזיטיבי שנקבע במשפט הראשון ( השתק פלוגתא)"...

על הלכה זו חזר בית המשפט גם ב- ע"א 1041/97 אבי סררו נ' נעלי תומרס בע"מ , פ"ד נה(1) 642) והוסיף כי:

"יש מקרים שבעל הדין הוא חליפו של בעל דין בהליך הראשון או כעין חליפו או שיש "קרבה משפטית"...בינו לבין בעל הדין בהליך הראשון או שיש זהות אינטרסים בין בעלי הדין..."

כפי שציינתי בפרק הדן בהשוואת הפלוגתאות והקביעות אזי הפלוגתאות שהועלו כאן הן אותן פלוגתאות בדיוק שהועלו בתיק עפולה, בין אותם צדדים "לשיכון" כהגדרתם בפסיקה, ומכאן שחלה הילכת מעשה בית הדין, וכך אני קובעת.

לצורך שלימות התמונה אציין כי ב"כ המשיבה מס. 3 תמכה בבקשת המבקש, מטעמיה של הבקשה.

לאור זאת אני נענית לבקשה.

פ ס ק - ד י ן

משנעניתי לבקשה בדבר מעשה בית דין והשתק, אני קובעת כי על המשיבות 1 ו - 2 לשלם למבקשת את הסכום של 3,763,612 ₪ המהווה 75% מהסכום ששולם לתובעים לפי הסכם הפשרה בתיק שקבלה תוקף של פס"ד בצירוף הפרשי הצמדה מיום 10.6.02.

הודעת צד ד' שהוגשה ע"י המשיבות מס. 1 ו -2 נדחית לאור תוצאה זו.

המשיבים 1 ו - 2 ישלמו למבקשת שכ"ט עו"ד בגובה של 5% מהסכום שנפסק לחובתם + מע"מ.
המשיבים 1 ו- 2 ישלמו לצד ד' שכ"ט בגובה של 2% מהסכום שנפסק לחובתם.

המבקשת זכאית גם להוצאותיה אותן ישום הרשם.

הסכומים ישאו ריבית והצמדה כדין.

ניתן היום 24.11.03, בהעדר.

המזכירות תמציא עותק החלט ה ופס"ד זה בהמצאה כדין לב"כ כל הצדדים.
ד"ר דרורה פלפל
, שופטת








א בית משפט מחוזי 2873/98 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' poloron israel i.p (שותפות רשומה בארה"ב) (פורסם ב-ֽ 24/11/2003)