פסקי דין על יהודית שוקר | פסקי דין על אבי כהן | פסקי דין על סיגלית כהן | פסקי דין על ערן סלומון ואח' |

2219-04/09 תק     03/02/2010




תק 2219-04/09 יהודית שוקר נ' אבי כהן, סיגלית כהן, ערן סלומון ואח'








בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה



03 פברואר 2010

ת"ק 2219-04-09 שוקר נ' כהן ואח'






בפני

כב' השופטת
עינת רון


תובעת

יהודית שוקר


נגד


נתבעים

1.אבי כהן
2.סיגלית כהן
3.ערן סלומון
4.משה סלומון




פסק דין


התביעה שבפני
היא תביעה לפיצויים כספיים בגין טענת התובעת כי הנתבעים הפרו התחייבויותיהם והבטחותיהם כלפיה, וזאת בהתאם לטענותיה כפי שתובאנה בהמשך הדברים.

להלן טענות הצדדים כפי שהובאו בכתבי התביעה, בכתבי ההגנה ובדיון בבית המשפט:

לטענת התובעת, היא בעליה של דירה ברח' המגינים 12 בפתח תקווה.
הנתבעים מס' 1 ו-2 הינם בני זוג, אשר שכרו הדירה ממנה וזאת בהתאם להסכם שכירות בלתי מוגנת מיום 16/9/07.
הנתבעים מס' 3 ו-4 הינם אלו אשר חתמו בשולי ההסכם כערבים לכל התחייבויות השוכרים, ע"פ ההסכם.
בהתאם לסעיף 2 להסכם, תקופת השכירות הסתיימה ביום 15/9/08, חרף האמור וחרף דרישות התובעת, לא פונתה הדירה אלא ביום 15/12/08, בלא שהנתבעים מסרו כל הודעה על הפינוי או על כוונתם לפנות הדירה ובלא שהותירו כל עקבות אחריהם. על עזיבת הדירה נודע לתובעת מהשכנים, והיא אף נאלצה לפרוץ את הדירה כדי להיכנס אליה, שכן הנתבעים לא החזירו לה מפתח.
בהתאם לסעיף 16.3 להסכם, הרי שבגין כל יום איחור בפינוי אמורים השוכרים לשלם לתובעת סך בשקלים השווה ל-45 דולר ארה"ב לפי שער מינימום של 4.14 ₪ לדולר. מאחר שהשוכרים איחרו בפינוי 92 יום כאמור, הרי שהם חבו לתובעת סך של 17,139 ₪. מסכום זה יש לנכות תשלום בסך 3,500 ₪ אותו שילמו הנתבעים על חשבון חובם וכן סך נוסף של 2,900 ₪ ששולם כביטחון בכריתת ההסכם. לפיכך, נותרה יתרת חוב של 10,739 ₪.
בהתאם לסעיף 7.1 להסכם היו נתבעים מס' 1 ו-2 אמורים לשאת בתשלומי ועד הבית וחברת הגז, חרף האמור הותירו אחריהם הנתבעים חוב לוועד הבית בסך של 2,000 ₪ וחוב לחברת הגז בסך של 880 ₪.
יתר על האמור, חרף התחייבותם בסעיף 7 להסכם, הסתבר לתובעת בדיעבד כי הנתבעים הפרו ברגל גסה את ההסכם והותירו אחריהם חובות לרשויות, כדלקמן: לעיריית פתח תקווה סך של 7,469 ₪ ולחברת החשמל סך של 4,087 ₪. מאחר והחובות הללו רשומים ע"ש הנתבעים מס' 1 ו-2, התובעת אינה תובעת בשלב זה את השבתם, אולם היא שומרת על זכותה לתובעם באם תידרש בעתיד לשלמם.
התובעת נדרשה לאחרונה לשלם לחברת "מיתב" - מים תיעול וביוב בע"מ, התאגיד העירוני של פתח תקווה, סך של 2,708 ₪, בגין חובות שימוש במים במושכר, שהותירו הנתבעים אחריהם.
בניגוד להתחייבותם, הותירו הנתבעים מס' 1 ו-2 את הדירה מלוכלכת, מוזנחת, פגומה ולא מסוידת. התובעת נאלצה לבצע בדירה, בין השאר, את הפעולות הבאות כדי להכשירה ולהביאה למצב בו הייתה ערב השכרתה לנתבעים: שפכטל וצביעה כולל דלתות ומשקופים, תיקון תריסים שבורים, תיקון אסלה שבורה, תיקוני ברז מטבח ומגירות מטבח, ניקיון ופינוי פסולת - הוצאותיה בגין כל האמור הסתכמו ב-4,500 ₪.
העובדה שהנתבעים איחרו בפינוי הדירה מעל שלושה חודשים, גרמה לכך שלא ניתן היה לשוב ולהשכירה שכן התקופה לא הייתה נוחה למציאת שוכרים. התובעת מעריכה נזק זה באובדן של לפחות שני חודשי שכירות, וסך הכול 5,796 ₪.
בגין התנהגות הנתבעים והפרותיהם נגרמו לתובעת הוצאות של בזבוז זמן, התרוצצות במשרדי הרשויות השונות וכן שירותי עורך דין אשר פנה במכתבי התראה לנתבעים. כמו כן, נגרמה לה עוגמת נפש רבה ומתמשכת. היא מעריכה את נזקיה אלה, למצער, ב-2,500 ₪.
סך הכול מסתכם חובם של הנתבעים, נכון ליום התביעה, בסך של 26,415 ₪.
הנתבעים מס' 1 ו-2 מחויבים בתשלום כל סכומי התביעה מכוח התחייבותם החוזית ואילו נתבעים מס' 3 ו-4 מחויבים מכוח ערבותם.

התובעת, גב' יהודית שוקר
, טענה, בבית המשפט, כי היא ובנה התקשרו, מדי יום, לנתבעים מס' 1 ו-2 וביקשו מהם לפנות את הדירה, כאשר הפינוי התרחש לבסוף כשלושה חודשים לאחר תום השכירות. הנתבעים כלל לא הודיעו על עזיבתם, לא השאירו טלפון, כתובת או מפתח והיא כלל לא ידעה את גובה החובות שהותירו לה.
לטענתה, היא קיבלה מהנתבעים מס' 1 ו-2 12 המחאות עבור שנת השכירות אך כולן חזרו והיא נאלצה "לרדוף" אחריהם כדי לקבל את דמי השכירות.
כמו כן, היא קיבלה חוב נוסף מחברת החשמל שאינו מופיע בכתב התביעה.

על מנת לתמוך בכל טענותיה הפנתה התובעת את בית המשפט אל הסכם שכירות בלתי מוגנת, אל אישור על חוב לוועד הבית, אל אישור על חוב לחברת הגז, אל אישור על חוב לעיריית פתח תקווה, אל אישור על חוב לחברת החשמל, אל אישור על חוב לחברת "מיתב", אל חשבונות של חברת החשמל, אל מכתבים של עורכי הדין מטעמה לנתבעים ואל פסק הדין החלקי שניתן ב-30/9/09.

לטענת הנתבעים מס' 1 ו-2, בנה של התובעת ידע על כוונתם לעזוב את הדירה ונכנס לדירה באמצעות מפתחות שהיו ברשותו ולא פרץ, כפי שנטען.
ההסכם עם התובעת ובנה היה שבמידה והם ימשיכו בשכירות, הסכום החודשי יהא 3,500 ₪ וזאת החל מחודש אוקטובר.
חובם בגין חודש נובמבר, שולם באמצעות המחאת ביטחון שהייתה ברשות התובעת.
החוב לוועד הבית הינו 1,200 ₪, החוב לחברת הגז אינו מעודכן משום שיש לקזז סכומים של בלוני גז שנגנבו בגינם הועבר חיוב לכלל דיירי הבניין ועלות זו אמורה לחול על בעל הנכס ולא על השוכרים.
החובות לעיריית פתח תקווה ולחברת החשמל נרשמו על שמם של הנתבעים מס' 1 ו-2 ואין להם חבות כלפי בעלת הנכס. כמו כן, הם מנהלים מו"מ לסיום כלל החובות מול העירייה.
בנוסף, בוצע תיקון בארון החשמל בעלות של 450 ₪ וזאת בעקבות התראות חוזרות ונשנות מחברת החשמל בגין ליקויים בארון חשמל, בעלת הדירה התעלמה ולא דאגה לטפל בליקויים ולכן לא היה מנוס, מטעמי בטיחות ודאגה לחיי אדם, והם נשאו בעלות התיקון.

לטענתם, מעבר הדירה התבצע בתאריך 15/12/08 והם ביצעו העברה מסודרת של החשבונות, למרות זאת הם חויבו בתשלומי ארנונה עד חודש מאי 2009.
הם מסרו כי הדירה הועברה לידיהם במצב רעוע, לאחר שככל הנראה הוזנחה ע"י הדיירים הקודמים. בערב לפני עזיבתם את הדירה הם הגיעו לפנות חפצים אחרונים ולנקות וגילו כי בנה של התובעת כבר ביקר במקום וזרק את כל חפציהם הנותרים לפח האשפה.

נתבע מס' 1, מר אבי כהן
, טען, בבית המשפט, כי הם רצו לפנות את הדירה אך לא מצאו דירות אחרות להשכרה, הוא הודיע על כך לבנה של התובעת, מולו התנהלו כלל העניינים, וזה אמר לו כי אם יעלה את שכר הדירה לסך של 3,500 ₪, יוכל להמשיך ולשוכרה. מר כהן שילם לבנה של התובעת סכום זה ולאחר מכן קיבל את התביעה שהוגשה ע"י התובעת.
לטענתו, כל החובות מופיעים על שמו ועל הדירה עצמה אין כל חוב.
לעניין החשמל - שלוש פעמים התפוצץ הנתך הראשי של חברת חשמל, הוא שילם 50 ₪ על מנת שיחברו לו, לא שילמו לו עד שלא החליף את המתג.
לעניין ועד הבית - מקובל עליו כי חובו הוא 1,200 ₪ אך מתוך זה יש לקזז 700 ₪ משום שהוא שילם לבנה של התובעת 3,500 ₪ עבור שכר דירה.
לטענתו, טענת התובעת כי הוא לא הודיע על עזיבתם היא שקרית. בתאריך 15/12 הוא סייד את הדירה ופינה אותה, בנה של התובעת נכנס לדירה וזרק רכוש השייך לו ולכן הוא לא צבע אותה.
כמו כן, התובעת דורשת כסף שכלל לא מגיע לה, על כל איחור בשכר הדירה התובעת קיבלה 200 ₪.

על מנת לתמוך בכל טענותיהם הפנו הנתבעים את בית המשפט אל מכתב מטעם חברת החשמל.

לטענת הנתבעים מס' 3 ו-4, ביום 10/11/08, הם, כערבים, קיבלו מכתב ממשרד עורכי דין בדבר אי פינוי המושכר.
מיד עם קבלת המכתב הם פנו לעו"ד מנחם נחשוני וביקשו, בכל לשון של בקשה, כי ינקוט בכל אמצעי לפינוי המושכר, שהרי החוק במקרה זה לצידה של התובעת, וזאת על מנת שלא ייגררו למשפט זה, אולם בקשה זו נדחתה מספר פעמים.
התובעת ובא כוחה לא נקטו בשום אמצעי לגביית החוב ו/או פינוי המושכר, כל כוונתה של התובעת הייתה למצות את המקסימום מהשכרת דירה זו לטובתה.
כתב ההגנה הוגש מטעמם באיחור מכיוון שהם סברו כי השוכרים ימצאו לנכון לסגור את התביעה מחוץ לכותלי בית המשפט, אך התבדו.

נתבע מס' 3, מר משה סולומון, טען בבית המשפט, כי הוא שוחח עם בנה של התובעת לאחר שקיבלו את המכתב הראשון מעורך הדין. הוא רצה לתווך בין הצדדים, למיטב ידיעתו כל הויכוח ביניהם היה בגין דמי תיווך. מבחינתו, הוא עשה ככל יכולתו בתוקף היותו ערב.
לטענתו, בנה של התובעת לא עשה דבר כדי לפנותם ממש מן הדירה. כמו כן, הוא יכול להבין את הנתבעים מס' 1 ו-2 משום שהם נתקעו ללא דירה באופן מיידי.


על פי חוזה השכירות אשר צורף למסמכים עולה כי תקופת השכירות הסתיימה ביום 15/9/08, אין כל מסמך אחר המעיד על הארכת תקופה זו.

טענת הנתבעים על הארכת תקופת השכירות, תשלום עבור תקופה זו וכיסוי חודש נובמבר מהמחאת הביטחון נסתרת מעצם כתב ההגנה שהגישו הערבים ובו ציינו כי כבר ב-10 בנובמבר 2008 קיבלו מכתב מבא כוחה של התובעת בדבר אי פינוי המושכר במועד.

יתר על כן, מכתב נוסף שצורף הינו מוקדם יותר ונושא תאריך 12/10/08, מכתב זה נשלח על ידי בא כוחה של התובעת הן לשוכרים והן לערבים ומתריע בפני
הם על אי פינוי המושכר במועד, דהיינו -
ב-15/9/08.

על כן, מטעמים מהותיים היה מקום לקבל את התביעה.

אלא שבמהלך הדיון הסתבר כי ביום 30/9/09 ניתן על ידי כבוד סגן הנשיא גולדס

פסק דין
חלקי נגד הנתבעים - השוכרים לטובתה של התובעת וזאת
בשל שלא הגישו כתב הגנה.

על פי

פסק דין
זה חוייבו הנתבעים מס' 1 ו-2 לשלם, ביחד ולחוד, לתובעת סך של 27,623 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל וכן חוייבו נתבעים אלה בתשלום סך של 750 ₪ הוצאות.

משכך ומשאף אני מצאתי כי יש מקום לקבל את התביעה, הרי שעליי להתייחס לנתבעים מס' 3 ו-4.

נתבעים אלה, הינם הערבים של נתבעים מס' 1 ו-2 ועל כן, עליהם לשאת עימם באחריות לנזקים שנגרמו לתובעת על ידיהם.

על כן, אני פוסקת כי הנתבעים מס' 3 ו-4 ישאו, ביחד ולחוד, עם נתבעים מס' 1 ו-2 בתשלום של 27,623 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל וכן בתשלום של 750 ₪ הוצאות.

הסכומים הנ"ל ישולמו לתובעת לכתובתה ברח' הקונגרס 12 ברמת גן, עד ליום 10/3/10, שאם לא כן, ישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום מתן פסק הדין ועד יום התשלום בפועל.

מזכירות בית המשפט תעביר עותק מפסק הדין לצדדים.


ניתן היום,
י"ט שבט תש"ע, 03 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 2219-04/09 יהודית שוקר נ' אבי כהן, סיגלית כהן, ערן סלומון ואח' (פורסם ב-ֽ 03/02/2010)