פסקי דין על יצחק קורן | פסקי דין על ליוור ישראל | פסקי דין על קבוצת תנובה | פסקי דין על פאר שירותי כח אדם ואח' |

5058/03 א     10/02/2010




א 5058/03 יצחק קורן נ' ליוור ישראל בע"מ, קבוצת תנובה, פאר שירותי כח אדם בע"מ ואח'








בית משפט השלום בקריות



10 פברואר 2010

ת"א 5058-03
קורן ואח' נ' ליוור ישראל בע"מ ואח'





מספר בקשה:12

בפני

כב' השופט
דאוד מאזן


מבקשים

יצחק קורן


נגד


משיבים

1.ליוור ישראל בע"מ
2.קבוצת תנובה
3.פאר שירותי כח אדם בע"מ
4.המגן חברה לבטוח בעמ



החלטה

התובע יליד 1972, נפגע בתאונת עבודה בשירות הנתבעת ביום 15/7/00 , הגיש תביעה לנזקים שנגרמו לו בעקבות תאונת העבודה על יסוד תורת המיקרוטראומה.

התובע עותר בפני
למנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנירולוגי לאור המלצת המומחה מטעם בית המשפט ד"ר קליגמן .

מתי ימנה בית

המשפט מומחה רפואי מטעמו למרות אי הגשת חוות דעת מטעם התובע?
וטרם נוצר "עניין שבמחלוקת" לצורך הפעלת תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי.

חוות דעת ד"ר קליגמן:

ד"ר קליגמן
בחוות דעתו בחן את תלונות התובע : "כאבים בעמ"ש מותני מלווה בהגבלה בתנועות, רעידות בכל הגוף, חוסר תחושה וכבדות בגפיים עליונות ותחתונות,בצקת ברגל שמאל." ( עמוד 3 פרק תלונות לחוות הדעת).

בפרק הבדיקה מציין המומחה : " ..רעד בולט בכל הגוף בישיבה ובעמידה, איבוד לורוזיס מותנית..."

המומחה מצא שהתובע סובל מהגבלה ניכרת בטווח התנועות וקבע שנותרה לו נכות צמיתה בשיעור 30% לפי סעיף 37(7) (ג) לתקנות. המומחה עוד קבע שהנכות קשורה לתאונה ונובעת ממנה ( ראה דיון המומחה בשאלת הקשר הסיבתי).

המומחה מטעם בית המשפט פעל לפי כתב המינוי
והתייחס
לשאלה אם יש צורך למנות מומחה רפואי בתחום אחר( מפנה להחלטת המינוי מיום 15/10/09 שורה 18).

המומחה השיב לשאלה שהוצבה לו על ידי בית המשפט, שיש צורך במינוי מומחה נוסף בתחום הנירולוגיה עקב כך שהתובע מתלונן בתלונות שאינן ספציפיות ומוגדרות ובדיקת

emg

רבות שחלקן עם תוצאות סותרות. לדידו של
המומחה, עיין בחומר הרפואי ומדובר במקרה מורכב הדורש בחינה על ידי מומחה.

על יסוד המלצה זו, הגיש התובע בקשה למנות מומחה בתחום הנירולוגי .

המשיבה מתנגדת לכך. המשיבה מנמקת זאת בכך שהמלצת המומחה מטעם בית המשפט אינה מחייבת , המבקש בבקשתו לא העלה כל נימוק של ממש מלבד אזכור חוות דעת המומחה, וכי לא התקיימו נסיבות מיוחדות או טעמים מיוחדים בכדי שבית המשפט יפטור את התובע מהבאת חוות דעת מטעמו.

הכרעה:


סמכות בית המשפט
למנות מומחים
רפואיים מוסדרת בתקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי
הקובעת:

"130. מומחה מטעם בית המשפט

(א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן - מומחה מטעם בית המשפט)."

עניין שבמחלוקת היוצר את התשתית למינוי מטעם בית המשפט ,הינה הבאת חוות דעת מטעם בעלי הדין בעניין שברפואה, בהעדר הבאת חוות דעת בעניין שברפואה לא נוצרה כל מחלוקת. ראה לעניין זה את הוראת תקנה 127 הקובעת:

"127. חוות דעת רפואית

רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן - חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו."


כבוד השופט יצחק עמית דן באריכות בשאלה זו במסגרת בר"ע 1775/07 חיים ענבל נגד דאנס( לא פורסם ניתן ביום 6/7/2007). כבוד השופט עמית קבע
בהחלטתו:

"כאשר בעניין שברפואה עסקינן, השילוב של תקנה 127 סיפא ותקנה 130(א) לתקנות, מאפשר לבית המשפט לפטור בעל דין מלהגיש חוות דעת מטעמו ולמנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט. כך נוצר "עניין שבמחלוקת" למרות שלא הוגשו חוות דעת מטעם הצדדים
– רע"א 10251/02 אפרים כץ – חמים וטעים נ' דואני פ"ד נז(1) 797 (2003); רע"א 8015/96 צור שמיר חברה לביטוח בע"מ נ' בוריסי, דינים נא 438 (1997). "

ולעניין הטעמים המיוחדים ציין:

"מהם הטעמים המיוחדים בגינם יינתן פטור לבעל דין מהגשת חוות דעת בעניין שברפואה? ברע"א 7474/00 עיריית תל-אביב נ' המוסד לביטוח לאומי פ"ד נו(2), 193 (2001) נקבע כי "הטעמים המיוחדים שאליהם מכוונת תקנה 127 הנ"ל עניינם בשאלת עצם הצורך בחוות-הדעת נוכח נסיבות המקרה המיוחד הנדון בפני
בית-המשפט...". באותו מקרה דחה בית המשפט את בקשת המשיב להסתמך על החלטות הועדות הרפואיות מטעמו כתחליף להגשת חוות דעתו, מן הטעם שלא ניתן לחקור חקירה-שכנגד את חברי הוועדה הרפואית."

כבוד השופט עמית ציין שמדובר ברשימה לא סגורה של טעמים ,נסיבות ושיקולים, אך קבע כללי אצבע ותמרורי הדרכה לשופט היושב בדין לפעול על פיהם כדי להפעיל את שיקול דעתו.

בין היתר, התייחס כבוד השופט עמית ל"כלל אצבע" בדמות המלצה של מומחה אחר של בית המשפט הממליץ על מינוי מומחה נוסף וכך הוא קבע:

"לא כך כאשר מומחה מטעם בית המשפט מביע דעתו על הצורך במינוי מומחה בתחום נוסף, כמו במקרה שבפני
נו וכמו במקרה שנדון ברע"א 10251/02 אפרים כץ – חמים וטעים נ' דואני פ"ד נז(1) 797 (2003). או-אז, שיקולי יעילות וחסכון 'מושכים' למינוי מומחה מטעם בית המשפט, תוך מתן פטור לבעל הדין (עפי"ר התובע) להגיש חוות דעת מטעמו. "

לאחר ששקלתי את הבקשה, התנגדות המשיבה, חוות דעתו של ד"ר קליגמן, אני סבור כי ראוי במקרה זו, לפטור את הצדדים מצירוף חוות דעת מטעמם ולמנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנירולוגי.

הערתו של המומחה מטעם בית המשפט מהווה
ראיה אובייקטיבית לנזק שנגרם למבקש-התובע
בתחום הנירולוגי.

שבתי ועיינתי בחוות הדעת לגבי הממצאים הקשורים ברעידות של הגוף וחוסר התחושה כמפורט בחוות הדעת, ולא ניתן להתעלם מנתונים אלו, שלטעמי הם הם שיוצרים את העניין שבמחלוקת שמסמיך את בית המשפט למנות מומחה בתחום זה.

אציין עוד כי הדבר לא מונע מהנתבעת בכל שלב, להמציא לתיק בית המשפט חוות דעת מטעמה בתחום זה, אך אין צורך בכך, שכן התובע מוותר על זכות דיונית חשובה להמציא ראיה מטעמו ומסתפק במינוי מומחה מטעם בית המשפט.

על כן:
אני ממנה בזאת את
ד"ר עאיד מחאגנה( מבית חולים בני ציון)
טל: 04-8361632 כמומחה רפואי
בתחום

הניורולוגי
בתיק זה.


המומחה יעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו ע"י ב"כ בעלי הדין, יבדוק את התובע ויקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי
ובמיוחד יקבע:

א.

האם לוקה התובע כיום בנכות, ואם כן, לאיזו תקופה ומהו שיעור הנכות?
מהן הנכויות


הזמניות שיש לקבוע לתובע ולאילו תקופות?
ב.

האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבו בעתיד?
ג.
מה הן המגבלות התפקודיות של התובע, אם בכלל, ובמיוחד בשים לב לעבודתו ולמקצועו.
ד.
אם כן מהם סוגי הטיפולים ומהותם, האם יהיה התובע זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד
העלות המשוערת של
הטיפולים האלה לפי המחירים הנכונים היום?
ה.
המומחה יתייחס, בין היתר, לקשר שבין התאונה לבין מצב התובע נכון להיום.


3.ב"כ בעלי הדין ימציאו למומחה הרפואי את כל המסמכים הרפואיים המצויים תחת ידיהם והנוגעים לתובע בתוך 30 ימים מהיום .

4.בהתאם למדיניות במחוז חיפה, הנני קובע שכרו של המומחה בסך 4,200 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. בשכר טרחת המומחה ישאו שני הצדדים בחלקים שווים.

המומחה לא ישחרר אתץ חוות דעתו אלא אם הצדדים שילמו את שכרו מראש.

חוות הדעת תוגש תוך 45 ימים מיום קבלת המינוי.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים ולמומחה מטעם בית המשפט.




ניתנה היום,
כ"ו שבט תש"ע, 10 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 5058/03 יצחק קורן נ' ליוור ישראל בע"מ, קבוצת תנובה, פאר שירותי כח אדם בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 10/02/2010)