פסקי דין על זיוה אסייג | פסקי דין על סינה מקארתי

114/10 בשא     07/02/2010




בשא 114/10 זיוה אסייג נ' סינה מקארתי





זיוה אסייג
ת.ז. 056456791
בעניין:
המבקשת
יהושע רובין

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
סינה מקארתי
המשיבה
ד"ר אהרון גליק

ע"י ב"כ עו"ד
החלטה

הרקע להגשת הבקשות והעובדות הצריכות לעניין:

לפני שלוש בקשות: האחת, בקשה להארכת מועד להגשת ערעור (בש"א 77/10) אשר הוגשה ביום 7/1/10; השנייה, בקשה לעיון חוזר בהחלטה (בש"א 78/10) אשר הוגשה ביום 7/1/10; השלישית, בקשה לביטול פסק הדין (בש"א 114/10), אשר הוגשה ביום 12/1/10.

להלן אפרט את הרקע להגשת הבקשות דנן, ואת השתלשלות הנסיבות עד לנקודת זמן זו.

המבקשת הגישה לרשם לענייני ירושה בקשה לקיום צוואת המנוחה מרים ממנוב ז"ל, אך לאור התנגדות המשיבה, הועבר הדיון בבקשה לבית המשפט לענייני משפחה, אשר קבע בפסק דינו מיום 14/9/09, כי צוואת המנוחה אינה תקפה, מפאת השפעה בלתי הוגנת על המנוחה, מצדה של המבקשת, ודחה את הבקשה לקיום הצוואה. כמו כן, קבע בית המשפט קמא כי המבקשת תשלם למשיבה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ₪.

המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי, ערעור על פסק דינו של כבוד השופט סארי ג'יוסי, מבית המשפט לענייני משפחה בנצרת. הערעור הוחתם בחותמת מזכירות בית המשפט ביום 16/11/09.

המשיבה הגישה בקשה לסילוק הערעור על הסף, מחמת איחור בהגשתו (בש"א 2902/09). המבקשת טענה, בתגובה לבקשה, כי פסק הדין שהומצא לה ביום 22/9/09 היה בלתי קריא, ולכן יש לחשב את המועד להגשת הערעור מן המועד בו פנתה המבקשת למזכירות בית המשפט, והומצא לה העתק קריא של פסק הדין, ביום 11/10/09. דהיינו, שהערעור הוגש במועד.

בהחלטתי מיום 4/1/10, בהסתמך על המועד הנקוב באישור המסירה, והעובדה שהמבקשת ידעה על תוכנו של פסק הדין קמא, הדוחה את תביעתה, ולא הגישה בקשה להארכת מועד כנדרש, קבעתי כי המבקשת הגישה את הערעור באיחור, אף אם איחור קל, וכי מטעם זה יש למחוק את הערעור. בו ברגע, ניתן

פסק דין
המוחק את הערעור.

ביום 7/10/10 הגישה המבקשת "בקשה דחופה לעיון נוסף" (כלשונה), שהנה אחת הבקשות שלפני כעת (בש"א 78/10), ובה טענה כי נפלה טעות בהחלטת בית המשפט מיום 4/1/10, משום שיש לגרוע הן את יום כיפור והן את חופשת הסוכות ממניין הימים להגשת הערעור, ולפיכך המועד האחרון להגשת הערעור חל ביום 17/11/09, והערעור הוגש במועד. כמו כן, הגישה המבקשת במקביל, בקשה להארכת מועד להגשת הערעור (בש"א 77/10).

בהמשך אותו היום, הגישה המבקשת תצהיר של מזכירת ב"כ המבקש, לפיו הערעור הוגש בפועל למזכירות בית המשפט ביום 15/11/09, שהוא המועד האחרון להגשת הערעור על פי דין, ולא ביום 16/11/09, היום בו הוטבעה חותמת המזכירות ונפתח תיק הערעור.

בעקבות התצהיר האמור התבקשה על ידי בית המשפט תגובת מזכירות בית המשפט, ובמזכר של מרכזת מחלקת הערעורים נכתב כי בעקרון המזכירות אינה נוהגת לקבל מסמכים מבלי להחתימם בחותמת "נתקבל", אך "יתכן ובמקרה מיוחד זה, מעצם היותי באותו יום לבד במחלקה, כן הונח הערעור בצד עד שאתפנה, והוא נרשם למחרת היום" (ראה מזכר בתיק).

בהחלטתי מיום 10/1/10, בבש"א 78/10, ציינתי כי בנסיבות האמורות, מן הראוי היה כי ב"כ המבקשת יפנה בבקשה לביטול פסק הדין, אך תחת זאת הוא פנה בשתי הבקשות המצוינות לעיל. כמו כן הוריתי למשיבה להגיש את תגובתה לבקשות.

ביום 12/1/2010 הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק הדין מיום 4/1/10, בו נמחק הערעור, זו הבקשה השלישית שלפני (בש"א 114/10).

טענות הצדדים בתמצית:

המבקשת טוענת כי ראוי שבית המשפט יעיין מחדש בהחלטתו מיום 4/1/10, לפיה נמחק הערעור, וזאת משום שהערעור הוגש במועד. ככל שבית המשפט לא יענה לבקשה זו, המבקשת עותרת להאריך את המועד להגשת ערעור, אחרת ייגרם לה עיוות דין.

כאמור, ביום 12/1/10, הגישה המבקשת בקשה לביטול

פסק דין
. בקשה זו הוגשה בעקבות החלטתי מיום 10/1/10, ולדברי המבקשת "למען הזהירות". בבקשה זו מסבירה המבקשת כי אמנם, המועד האחרון להגשת הערעור (מבלי שימי חג הסוכות נמנים, ויום כיפור אכן מובא במניין הימים להגשה) היה 15/11/09, אך מתצהיר מזכירתו של ב"כ המבקשת, וממזכר מרכזת מחלקת הערעורים במזכירות בית המשפט, עולה כי המבקשת הגישה את הערעור במועד, אף אם חותמת בית המשפט הוטבעה עליו ביום למחרת.

לטענת המבקשת, בית המשפט לא ציין בהחלטה מיום 4/1/10 מה מהות האיחור, שהיה, לפי המידע שהיה ידוע אז, איחור בן יום אחד בלבד. אולם לאור המידע שידוע כעת, הערעור לא הוגש באיחור.

המבקשת טוענת כי נפל פגם בהחלטת בית המשפט מיום 4/1/10, המורה על מחיקת הערעור שהגישה המבקשת, וכי בית המשפט מוסמך לתקן את הטעות בפסק הדין על פי סעיף 81 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"). כמו כן, הסמכות לתקן פגמים או טעויות בהחלטות שיפוטיות, קבועה בתקנות 524 - 526 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א"). על פי הפסיקה, לבתי המשפט סמכות טבועה לבטל

פסק דין
אזרחי, וזאת גם במקרים שלאחר פסק הדין נתבררו לבית המשפט עובדות שלא היו ידועות או שבית המשפט לא היה ער להן בעת מתן פסק הדין.

מאידך, המשיבה טוענת כי המבקשת נהגה בחוסר תום לב, והטעתה את בית המשפט הן לעניין המועד שבו נתקבל אצלה פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה, והן לעניין המועד האחרון להגשת ערעור על פסק הדין, ורק לאחרונה הודתה המבקשת כי המועד האחרון להגשת הערעור היה ביום 15/11/09.

המשיבה מתנגדת להארכת המועד להגשת הערעור, משום שלדעתה, גם בשלב זה, אין עומדים למבקשת טעמים מיוחדים לקבלת הארכת מועד להגשת ערעור.

ביחס לבקשה לעיון חוזר, טוענת המשיבה, כי לאחר מתן

פסק דין
המוחק את הערעור, בהחלטה מיום 4/1/10, אין עוד לעיין עיון חוזר בהחלטה. כמו כן, המבקשת לא ציינה בבקשה לעיון חוזר כי הערעור הוגש ב-15/11/09, ולא ציינה כי הבקשה נסמכת על תצהיר מזכירת ב"כ המבקשת (כאמור, טענה זו והתצהיר שהוגש הועלו בהמשך אותו יום שבו הגישה המבקשת את הבקשה לעיון חוזר והבקשה להארכת המועד). מה גם שטענה זו לא הועלתה בהזדמנות הראשונה, דהיינו במסגרת התגובה לבקשה למחיקת הערעור שהגישה המשיבה. על כן, טוענת המשיבה, יש לדחות את הבקשה לעיון חוזר.

ביחס לבקשה לביטול פסק הדין טוענת המשיבה, כי לבית המשפט אין סמכות לתיקון ההחלטה לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט, משום שאין מדובר בפליטת קולמוס, השמטה, או טעות חישוב. הטעות אליה מכוונת המבקשת הנה טעות בחישוב מניין הימים, אך טעות כזו כלל לא היתה, והמבקשת עצמה מודה כי המועד האחרון להגשת הערעור היה 15/11/09. משמדובר בטעות של מזכירות בית המשפט בתאריך החותמת, אין סמכות לבטל את ההחלטה לפי סעיף 81 לחוק. כמו כן, על פי הפסיקה, אין הסעיף מסמיך לבצע תיקונים מהותיים בפסק הדין.

לטענת המשיבה, החתמת הערעור על ידי מזכירות בית המשפט יוצרת חזקה לפיה זהו המועד שבו הוגש המסמך, ואילו המבקשת לא הצליחה לסתור חזקה זו. המבקשת לא הסבירה מדוע לא פנתה מייד למזכירות בבקשה לתקן את התאריך המוטבע, אף שידעה היא כי הערעור הוגש ביום האחרון שהיה מיועד להגשתו.

עוד טוענת המשיבה כי הגשת שלוש בקשות על ידי המבקשת, חלף הגשת בקשה אחת לביטול פסק הדין, מלכתחילה, מהווה ניצול לרעה של הליכי משפט.

דיון והכרעה:

השאלה המרכזית העולה בעניין שלפנינו, הנה האם זכאית המבקשת לביטול פסק הדין. שהרי במידה ותינתן תשובה חיובית לשאלה זו, מתייתר הדיון בבקשה לעיון חוזר ובבקשה להארכת מועד.

על המבקש ביטולו של

פסק דין
להוכיח כי לדידו עומדים סיכויי הצלחה בתביעתו (או בערעורו), כי מחדלו נבע שלא בכוונה לזלזל בכבוד בית המשפט וכי יגרם לו עיוות דין אלמלא הביטול.

ברע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה, פ"ד נה(5), 43, ציינה כבוד השופטת דורנר כי להלכה זו עקרונות ושיקולים חוקתיים, אשר צריכים להילקח בחשבון על ידי בית המשפט הדן בבקשת ביטול פסק הדין:

"בדחייתה של תובענה מטעמים שבסדר-דין, אשר אינם יורדים לגופה של העילה המשפטית הנטענת בה, יש כדי לגרום לפגיעה קשה בזכות הגישה לערכאות, שהנה זכות יסוד. החלטה שיש בה כדי לשלול את מימושה של זכות-יסוד זו, שקולה מבחינת תוצאתה האופרטיבית לשלילת הזכות המהותית שמכוחה מבקש אדם סעד מבית המשפט, וזאת אף מבלי להיזקק לבחינת העילה הנטענת לגופה... יתרה מזאת, בית המשפט, ככל רשות שלטונית אחרת, מחויב לעשות שימוש בסמכויותיו באופן העולה בקנה אחד עם עקרון המידתיות. בהקשר הנדון, משמעות הדבר היא שגם אם נתקיימו התנאים הפורמאליים לדחיית התובענה, אין בכך משום סוף פסוק. שומה על בית המשפט להוסיף ולבחון האם קיימים אמצעים חלופיים, העשויים אף הם לרפא את הנזק שנגרם על ידי הפגם הדיוני, אך בכוחם למזער את הפגיעה, בזכות היסוד. בפרט בדרך כלל ראוי הוא כי בית המשפט יחייב את הצד המפר בתשלום הוצאות המשקפות את הנזק שנגרם על-ידו, אך בה בעת יתאפשר לו להמשיך ולנהל את ההליך ולמצות את יומו בבית המשפט."

יש לבחון בכל מקרה ומקרה, את התנהלות המבקש, ולבדוק האם מצדיקה היא את נעילת הדלתות בפני
ו, ומניעת יומו בבית המשפט, או את ביטול פסק הדין תוך פיצוי בעל הדין שמנגד על מחדליו של יריבו בפסיקת הוצאות ראויות (בר"ע (נצרת) קוריני אלכסנדר נ' פורמיקה הצפון, תק-מח 2009(4), 8586 (2009); בש"א (י-ם) 8093/08 חסן סעיד נ' berisford investments limited ואח', תק-מח 2009(4), 3526 (2009)).

ראשיתה של השתלשלות העניינים בעניין שלפנינו, הנה בבקשה לסילוק הערעור על הסף, שהגישה המשיבה. המבקשת, בתגובה לבקשה, בחרה לטעון בתחילה טענות בעניין המצאת פסק הדין. לאחר שהבקשה נתקבלה, והערעור נמחק, העלתה המבקשת טענות בעניין מניין המועדים להגשת ערעור. רק לאחר מכן, הגישה המבקשת תצהיר שבו נטען לראשונה כי הערעור הוגש בפועל יום לפני שהוחתם בחותמת מזכירות בית המשפט.

בנסיבות העניין, החלטת בית המשפט מיום 4/1/10 אינה נגועה בפגם או בטעות הטעונים תיקון, אלא שהמבקשת הביאה לידיעת בית המשפט, במועד מאוחר למתן ההחלטה, עובדות חדשות שיש בהן לשפוך אור על הנסיבות ששימשו ביסוד אותה החלטה.

אמנם, היה על המבקשת להעלות טענה זו בהזדמנות הראשונה. כן היה על המבקשת להגיש, מלכתחילה, בקשה לביטול פסק הדין בצירוף התצהיר והאסמכתאות הנדרשות, מבלי להגיש שלוש בקשות שונות באותו עניין. סדרי הדין אינם חוכא ואיטלולא, ויש לכבדם ולעמוד בדרישותיהם. התנהלותה של המבקשת בעניין זה מטה את הכף לחובתה.

יחד עם זאת, דעתו של בית משפט זה אינו נוחה, מכך שתחסם דרכה של המבקשת לערער על פסק הדין, רק מנימוקים שבסדרי הדין. משהובא לידיעת בית המשפט, במועד מאוחר למתן ההחלטה, כי ישנו ספק בדבר האיחור במועד, וכי יתכן שהערעור אכן הוגש ביום האחרון שנועד להגשתו, יש לזקוף את הספק לזכותה של המבקשת, ושיקולים של עשיית צדק ומניעת עיוות דין מחייבים את ביטולו של פסק הדין. בנסיבות, יש להעדיף את האפשרות להקנות למבקשת את יומה בבית המשפט, למרות המסכת התמוהה שבהתנהלותה, שעה שדחיית הבקשה משמעה סתימת הגולל על ערעורה, וכאשר ניתן לתקן את המעוות באמצעות הטלת הוצאות.

שלא כפי שטוענת המבקשת, תיקון טעות על פי הכללים הקבועים בסעיף 81 לחוק בתי המשפט, אינו מתאים לעניין שלפנינו, ואינו כלל ההליך הנכון. על פי הפסיקה, סמכות זו נועדה להתגבר על מצבים שבהם התברר כי נפלה בפסק הדין טעות לשונית, פליטת קולמוס, טעות חישוב וכו'. סמכות בית המשפט לבטל את פסק הדין, בעניין שלפני, נובעת מהסמכות הכללית הקבועה בתקנות סדר הדין האזרחי (תקנה 524 ותקנה 526) לתקן פגם בהליך ולבטלו.
לסיכום, הוברר כי במקרה דנא מתקיימות נסיבות חריגות עת הוכח, לכאורה, שהערעור הוגש בתוך המועד להגשתו, ומכאן שלא היה מקום, מלכתחילה, למחוק אותו על יסוד הנימוק של איחור בהגשתו, כיוון שלכאורה, איחור כזה לא היה. "לכאורה", משום שהמזכר של המזכירות מלמד כי ייתכן שהערעור הוגש ביום 15/11/09, המועד האחרון להגשתו כפי הקבוע בדין, ולא ביום 16/11/09, מועד הטבעת החותמת. בנסיבות האמורות, יש לזקוף את הספק העולה אודות מועד הגשת הערעור בפועל, לטובת המבקשת.

לאור האמור לעיל, אני מורה על ביטול החלטתי ופסק דיני מיום 4/1/10.

הוצאות הבקשות בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ תוטלנה בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.

ניתנה היום, כ"ג בשבט, תש"ע (7 בפברואר 2010), בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.
עאטף עיילבוני
, שופט
000114/10בשא054 נאוה צוברי
??

??

??

??

1
בתי המשפט
בשא000114/10
בשא000077/10
בשא000078/10
בית המשפט המחוזי בנצרת
בתיק עיקרי: עמ 000142/09

07/02/2010
תאריך:
כב' השופט עאטף עיילבוני

בפני
:








בשא בית משפט מחוזי 114/10 זיוה אסייג נ' סינה מקארתי (פורסם ב-ֽ 07/02/2010)