פסקי דין על ארגון עובדי חברת החשמל מרחב צפון | פסקי דין על טלי וינקלר בן-אשר בן-דוד | פסקי דין על חברת חשמל לישראל בע"מ

26658-12/09 סע     21/02/2010




סע 26658-12/09 ארגון עובדי חברת החשמל מרחב צפון, טלי וינקלר בן-אשר בן-דוד נ' חברת חשמל לישראל בע"מ








בית דין אזורי לעבודה בחיפה



ס"ע 26658-12-09 ארגון עובדי חברת החשמל מרחב צפון
ואח' נ' חברת חשמל לישראל בע"מ






בפני

כב' השופטת
מיכל
פריימן


מבקשים

1
.
ארגון עובדי חברת החשמל מרחב צפון

2
.
טלי וינקלר בן-אשר בן-דוד
ע"י ב"כ עו"ד אורון ועו"ד טל קרת


נגד


משיבה

חברת חשמל לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד חיה ארמן ועו"ד אילנה ברמן


החלטה

רקע כללי

1.
המבקשת 2 (להלן:"המבקשת") הינה עובדת ותיקה במשיבה (להלן גם: "חברת החשמל" או "החברה"), ומשמשת מזה למעלה מ- 14 שנה כמנהלת לשכת הדוברות בחברת החשמל.

2.
ביום 20/12/09, נמסר למבקשת מכתב נושא תאריך 2.12.09 בזו הלשון:


"הנדון: ניודך ללשכת הסמנכ"ל למשאבים אסטרטגיים

עפ"י החלטת אגף משאבי אנוש החל מתאריך 22.12.09
הינך מנויידת ללשכת הסמנכ"ל למשאבים אסטרטגיים
.
מתאריך 22.12.09 ועד לתאריך 31.5.2010 תושאלי לעבוד במחלקת רווחה מרחב צפון, אגף משאבי אנוש בכפיפות להנחיות מנהל המחלקה.
בתקופת ההשאלה תרשמי בשיוך ארגוני משני.

שכרך ומעמדך ללא שינוי.



בברכה

מוטי ולדמן

מנהל כ"א המה"ר

העתקים...."

המכתב יכונה להלן "מכתב הניוד" או "מכתב ההעברה"

3.
בו ביום, פנה יו"ר ארגון עובדי חברת החשמל מרחב צפון
, מר יעקב דבידה, למר מוטי ולדמן והביע התנגדותו של הועד לניוד המבקשת ולכל שינוי בתפקידה ללא הסכמת ועד העובדים.

4.
ביום 22.12.09 הוגשה בקשה זו שבפני
נו בה נתבקש בית הדין ליתן צו מניעה זמני המונע מהחברה לנייד את המבקשת לתפקיד אחר ולמחלקה אחרת וכן צו המונע מהחברה מלפגוע בתפקידה ו/או סמכויותיה ו/או תנאי העסקתה ו/או מעמדה של המבקשת.

5.
בהחלטה מיום 22.12.09 נקבע, כי עד למתן החלטה אחרת לא תבצע המשיבה כל שינוי בתפקידה של המבקשת כמנהלת לשכת הדוברות בחברה.

הדיון במעמד הצדדים נקבע ליום 28.12.09 ולבקשתם נדחה הדיון ליום 6.1.10.

6.
ניסיונות בית הדין, במעמד הדיון, להביא את הצדדים לכלל הסכמה, לא צלחו, ומשכך, ולאחר שנשמעו בפני
נו חקירות המבקשת ומר יעקב דבידה מטעם המבקשים, מר גולן ומר מרדכי ולדמן מטעם החברה, ולאחר שהצדדים הגישו סיכומיהם, נדרשים אנו למתן החלטה זו.


עיקר טענות הצדדים

7.
לטענת החברה, ההחלטה שקיבלה על ניוד המבקשת נובעת ממשבר אמון חריף שנוצר מזה זמן בין דובר החברה, מר דדי גולן, לבין המבקשת – מנהלת לשכתו. משבר אמון זה הגיע לשיא במהלך שנת 2009 והביא למצב שאין עוד כל אפשרות כי הדובר ימשיך לעבוד עם המבקשת באופן צמוד ותוך אמון מוחלט כמתחייב מאופי העבודה בלשכת הדוברות.

8.
לטענת החברה, החלטת ההעברה הינה במסגרת הפררוגטיבה של החברה, נעשתה באופן ענייני, בתום לב, בסבירות ובהגינות ומתחייבת מן הנסיבות.

9.
עוד טוענת החברה, כי ארגון העובדים נתן הסכמתו העקרונית בכתב לניוד המבקשת והתנערותו מהסכמה זו כעת הינה חסרת תום לב.

10.
לחילופין טוענת החברה, כי אף אם לא תנוייד המבקשת לתפקיד אחר, הרי ששמורה לה הפררוגטיבה הניהולית באשר למטלות המוטלות על המבקשת. בעניין זה, עומדת
החברה על זכותה הניהולית לקבוע, כי דובר החברה ינהל את יומנו באופן עצמאי, מבלי שלמבקשת תהא גישה ליומן, בשל משבר האמון הנטען בין השניים.

11.
לטענת המבקשת, הטעם האמיתי להחלטה בדבר ניודה
מתפקידה אינו אבדן אמון בה, אלא נעוץ במניעים זרים, הקשורים בדרישת המבקשת לחקור ולברר אירוע של פריצה למחשבה האישי על רקע "פרשת הטוקבקים", תחקיר עיתונאי אשר חשף כי לכאורה שכרה החברה חברת יחסי ציבור אשר תכתוב תגובות אוהדות על החברה ברשת האינטרנט, עניין הנחקר עתה ע"י מבקר המדינה.

12.
לטענת המבקשת, יחסי העבודה בינה לבין הדובר החלו להדרדר בעקבות נסיונותיה לבדוק מי פרץ למחשבה האישי ביום 24/6/09, ומדוע, ופנייתה בעניין זה לועד העובדים לאחר שפניותיה אל הקב"ט ואל דובר החברה לא נשאו פרי.

לטענתה, אין כל אבדן אמון מתמשך בין הדובר לבינה, אלא, הסיבה היחידה להעברתה מתפקידה היא פנייתה לועד העובדים, כמוצא אחרון, בבקשה לחקירת אירוע הפריצה וזימון ועדת בירור נגד קב"ט החברה אשר שם המשתמש שלו שימש לסריקת מחשבה האישי.

פנייה זו הינה פנייה לגיטימית, בהתאם לנהלי החברה, ואין בה כל הצדקה אובייקטיבית אשר תעורר חוסר אמון כלפיה, אלא אם הדובר חושש מתוצאות הבירור.

13.
"חוסר אמון" אינה מילת קסם המכשירה כל שרירות ויש לבחון בעיניים אובייקטיביות האם אין בה כיסוי לשרירות לב, חוסר תום לב או מניעים זרים בפעולת המעסיק.

לטענת המבקשת, החברה לא הוכיחה קיומה של סיבה ראויה אשר תבסס את טענת חוסר האמון בה ופעולותיה נעשות בחוסר תום לב וממניעים זרים.

14.
לטענת המבקשת, לא ניתנה הסכמת הועד לניודה, ,וזה
נעשה בניגוד
לחוקת העבודה החלה על החברה.

המבקשת אף טוענת כי לא נערך לה שימוע טרם קבלת ההחלטה על ניודה ובכך נפגעה זכות הטיעון שלה.

הכרעה

15.
לאחר ששקלנו טענות הצדדים והראיות שהובאו בפני
נו במסגרת הליך זה מוצאים אנו להיעתר לבקשה וליתן צו האוסר על החברה לנייד ולהעביר את המבקשת מתפקידה כמנהלת לשכת דובר החברה וזאת עד למתן החלטה בתביעה העיקרית, או על פי הסכמה בין הצדדים.

באשר למחלוקת שנתגלעה בין הצדדים בנוגע להיקף סמכויותיה של המבקשת , ניהול יומנו של הדובר, נתייחס בהמשך ההחלטה.

ולהלן נימוקי החלטתנו.

16.
אין למעשה חולק, כי על פי הוראות חוקת העבודה לעובדי חברת החשמל (להלן גם: "החוקה"), העברת עובד מתפקיד לתפקיד טעונה הסכמה עם ועד העובדים.

סעיף 185 לחוקה קובע כדלקמן:

"עקב צורכי העבודה רשאית הנהלת החברה בהסכם עם ועד העובדים להעביר עובד לתפקיד או למקום עבודה אחר, זמנית או באופן קבוע, מבלי להרע בתנאי עבודתו ומבלי להפחית משכרו".

17.
מהראיות שבאו בפני
נו שוכנענו, לכאורה, כי לא ניתנה הסכמת הועד להעברתה של המבקשת לתפקידים שהוצעו ע"י החברה.

18.
בתצהיר מר דדי גולן, דובר החברה, הצהיר מר גולן כי הסכמת ארגון העובדים לניודה של המבקשת ניתנה בפגישה שנערכה בינו לבין נציגי הועד מר מיקו צרפתי ומר יעקב דבידה עוד ביום 16.7.09. בסיכום אותה פגישה נכתב:



"סוכם:

טלי בן אשר חוזרת לעבודה מלאה כולל ניהול היומן
דדי גולן וועד העובדים יעשו כל מאמץ למצוא בהקדם מקום עבודה חדש בחברת החשמל לטלי בן אשר, בהתאם למעמדה. זאת עד ליום 30.9.09".

בסיכום זה אין כל אזכור להעברה לתפקיד כלשהו ככלל, ולתפקיד נשוא מכתב ההעברה בפרט. כל שסוכם, כי יעשה מאמץ למצוא מקום עבודה אחר, מוסכם, התואם למעמדה של המבקשת.

בתצהיר לא נטען, כי ארגון העובדים הסכים לניודה של טלי לתפקידים אשר פורטו במכתב הניוד נושא תאריך 2.12.09.

בחקירתו בפני
נו הודה מר גולן כי "אין דבר כזה בחברת חשמל" לנייד ללא הסכם עם הועד, וכי פעל לקבלת הסכמת הועד.
מר גולן נשאל, בחקירה חוזרת, האם פעל לקבל הסכמת הועד לניוד או לתפקיד אליו תנוייד והודה, כי פעל לקבלת ההסכמה לניוד. (עמ' 12 לפרוטוקול).
מעדות זו עולה כי לא נתבקשה, ע"י מר גולן ומן הסתם לא נתקבלה הסכמה לניוד לתפקידים המדוברים
.

19.
גם בתצהירו של מר מרדכי ולדמן, מנהל מח' כ"א בחברת החשמל, לא נטען כלל כי ניתנה הסכמת הועד לניוד לתפקיד נשוא מכתב ההעברה.

נטען, כי קיימת הסכמה עקרונית לניוד לתפקיד אחד ולמציאת מקום עבודה חלופי.


בתצהיר אף לא נטען כי בפגישה עם מר איקה יכין, סמנכ"ל משאבי אנוש, מר ולדמן והמבקשת (פגישה מיום 29.11.09) נכח נציג הועד או הביע עמדה כלשהיא בעניין ניודה של המבקשת.

רק בחקירתו הנגדית טען מר ולדמן לראשונה, כי במפגש מיום 29.11.09 נתקבלה הסכמת הועד
על כל התהליך, וגם על התפקיד הספציפי (עמ' 13 לפרוטוקול).


כמו כן נטען לראשונה בחקירה הנגדית, כי עוד לפני המפגש מיום 29.11.09 ניהל מר ולדמן שיחות עם מר דבידה
להובלת מהלך של ניוד המבקשת לתפקידים המוצעים אולם לא היתה הסכמה
לפני 29.11.09.


לטענת מר ולדמן בחקירתו, במפגש מיום 29.11.09 עלה הנושא "ולא היתה התנגדות לא של טלי ולא של דבידה...ההסכמה היתה במפגש ורק למחרת חזרו בהם מההסכמה" (עמ' 13 לפרוט').
העובדה, כי טענה מרכזית זו, של קבלת הסכמת הועד לניוד המבקשת לתפקיד הספציפי נשוא מכתב הניוד ביום 29.11.09 נעלמה מתצהיר מר ולדמן וצצה לראשונה בחקירה הנגדית, מחלישה עד מאוד את מהימנותה.

20.
אין זה מתקבל על דעתנו כי קבלת הסכמה לניודו של עובד, וכפי שטוענת החברה, הן ע"י העובד והן ע"י הועד בפגישה מיום 29.11.09 לא תגובה במסמך בכתב.

זאת ועוד, אם אכן היה הניוד מוסכם על הועד, מן הסתם היה הדבר מוצא ביטוי במכתב הניוד. ואולם, במכתב נכתב כי "עפ"י החלטת אגף משאבי אנוש החל מתאריך 22.12.09 הינך מנויידת ללשכת הסמנכ"ל למשאבים אסטרטגיים...." לא צויין כי הועד הסכים לכך, או שהסכים וחזר בו כפי שטוענת החברה עתה.

21.
מעדיפים אנו את עדותו של מר דבידה בענין זה, כי במפגש מיום 29.11.09
לא הביע שום עמדה, לא התנגדות ולא הסכמה, עד שלא שוחח עם המבקשת יום למחרת.

22.
אשר על כן, ומששוכנענו לכאורה כי מכתב הניוד הוצא ללא הסכמת הועד ובניגוד לחוקת העבודה, ניתן בזאת צו המונע את ניודה של המבקשת עד להכרעה בתביעה או, עד שתנתן הסכמת הועד לניודה לתפקיד המוצע, או אחר.

23.
החברה טענה כי עקב אבדן האמון במבקשת, אף אם אבדן אמון זה הוא סובייקטיבי בלבד, עומדת למעביד הפררוגטיבה להעברת העובד מתפקידו, בית הדין יצמצם התערבותו בהחלטת המעביד ולא יאכוף העסקת העובד, במיוחד משמדובר במשרות שבבסיסן אמון בין הצדדים כבמקרה זה.

24.
איננו מקבלים טענת החברה. על החברה חלות הוראות חוקת העבודה והחברה אינה משוחררת מקבלת הסכמת הועד לניוד המבקשת.

25.
משקבענו כי יש לעכב החלטת הניוד שנתנה לכאורה שלא בהתאם להוראות חוקת העבודה, איננו מוצאים צורך להרחיב בשאלה בה דנו רבות הצדדים, היא שאלת קיומו או העדר קיומו של "משבר אמון" בין דובר החברה לבין המבקשת.

"משבר אמון" נטען זה הינו אף הסיבה בגינה, כך טוענת החברה, רשאי הדובר להדיר את המבקשת מניהול היומן או מגישה ליומנו, דבר שעשתה באופן בלעדי במשך 14 שנה (ר' עדות הדובר בעמ' 8 לפרוטוקול).

26.
כאמור, הדובר הסכים בהסכמה הכתובה מחודש 7/09 כי לתובעת תינתן גישה ליומנו.
בעדותו בפני
נו העיד הדובר, כי אחרי הסיכום מחודש 7/09 אכן הייתה למבקשת הרשאה מלאה ליומנו, היא קבעה לו פגישות והייתה לה אפשרות לקבוע פגישות.


עם זאת הדובר אישר כי:

"חודש אחרון מאז הגשת הצו לא פניתי אליה לקבוע".

הדובר נשאל מדוע היום מסרב הוא לתת למבקשת לראות את היומן, והשיב:

"אני משיב שאני אדם מאוד סובלני, האיבוד אמון שלי לקח הרבה זמן, הנקודה האחרונה הגשת צו המניעה זה הקש ששבר את גב הגמל".

27.
עם המבקשת באותו המשרד יושבת עובדת אחרת, שכאשר נעשית אליה הפניה לקביעת פגישות, תוך גישה ליומן, הדבר מתואם עם המבקשת (ר' עמ' 8 לפרוט').




28.
מעדות הדובר מתברר, כי עד להגשת הבקשה לבית הדין , לא מנעה בעיית האמון גישה של המבקשת ליומנו אולם דווקא עתה, לאחר הגשת הבקשה, אינו מוכן עוד כי למבקשת תינתן גישה ליומן בטענת "חוסר אמון" והוא מדירה כליל מקביעת פגישות ביומנו.

עוד מתברר, כי ממילא קיימת למבקשת נגישות לאינפורמציה באמצעות העובדת הנוספת אשר יושבת אתה במשרד.

פניית המבקשת לבית הדין, ובמיוחד משבקשתה נתקבלה על ידנו, אינה יכולה לשמש עילה לטענת משבר אמון בגינו תודר המבקשת מסמכויות שניתנו לה במסגרת תפקידה עד למועד הגשתה את הבקשה.
העובדה כי ממילא למבקשת אפשרות גישה למידע משמיטה אף היא את הבסיס מן הטענה כי שלילת חלק זה של התפקיד התפקיד מקורה באבדן אמון.

29.
אכן, מידת התערבות בית הדין בפררוגטיבה של המעביד בעניינים מסוג זה הינה, אם בכלל, מצומצמת, אולם, גם את סמכויותיו הניהוליות חובה על המעביד להפעיל בתום לב ובסבירות.
לנוכח האמור לעיל, לכאורה לא שוכנענו שזה המצב בענייננו.

30.
אשר על כן, על החברה להימנע מהעברת המבקשת מתפקידה כל עוד לא ניתנה הסכמת הועד לניוד, ולאפשר למבקשת, עד לבירור תביעתה, לשמש כמנהלת לשכת הדובר על
כל הסמכויות הנובעות מכך, לרבות ניהול היומן וקביעת הפגישות כפי שנהגה המבקשת במשך 14 שנה וכפי שניתן לה לנהוג עד למועד הגשת הבקשה לבית הדין.

23.
בית הדין שב ממליץ
לצדדים להגיע להסכמות בדרך של הידברות.

ככל שלא יגיעו הצדדים לכלל הסכמות ויודיעו לבית הדין על כך, יוגש כתב הגנה תוך 30 יום.









התיק יובא למעקב ביום 25/3/10.


ניתנה היום,
21/2/10

בהעדר הצדדים.








מ. פריימן
ש ו פ ט ת

דב כספי
נציג עובדים

בנימין זוסמן
נציג מעבידים







סע בית דין אזורי לעבודה 26658-12/09 ארגון עובדי חברת החשמל מרחב צפון, טלי וינקלר בן-אשר בן-דוד נ' חברת חשמל לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 21/02/2010)