פסקי דין על רחל שיף | פסקי דין על דניאל פוקס | פסקי דין על אברהם שיף | פסקי דין על אבי שיף אחזקות |

3920/09 א     22/02/2010




א 3920/09 רחל שיף נ' דניאל פוקס, אברהם שיף, אבי שיף אחזקות בע"מ








בית משפט השלום בכפר סבא



22פברואר 2010

ת"א 3920-09 דניאל פוקס
נ' אברהם שיף
ואח'






בפני

כב' הרשמת
אליה נוס

המבקשת
רחל שיף

ע"י ב"כ עו"ד שמואל בר יוסף


נגד

המשיב
דניאל פוקס
ע"י ב"כ עו"ד יריב ויור


המשיבים הפורמאליים
1.אברהם שיף
2.אבי שיף אחזקות בע"מ



החלטה

1.
בקשה לביטול צו עיקול זמני שניתן ביום 9.9.09 בידי כב' הרשמת יפעתי, ואשר הוטל על זכויות המבקשת (להלן: "רחל") בנכס המקרקעין הידוע כגוש 6581 חלקה 604/1 (להלן:"הדירה").
הבקשה למתן צו עיקול הוגשה במסגרת תביעה כספית בסך 1,037,686 ₪ נגד המבקשת ושני המשיבים הפורמאליים.

2.
על פי הנטען בכתב התביעה העניק המשיב (להלן: "דניאל") למשיב הפורמאלי (להלן: "אברהם") ולרחל הלוואה
בסך של 1,000,000 ש"ח (להלן: "ההלוואה").
להבטחת פירעון ההלוואה מסר אברהם לדניאל שטר לביטחון שנמשך על ידי המשיבה הפורמאלית 3 (להלן: "החברה"), אלא שהמחאה זו ואף המחאות אחרות שניתנו חלף לה חוללו בהעדר פירעון.

ביום 3.8.08 קיבל דניאל על חשבון החוב סך של 200,000 ₪, אולם יתרת סכום ההלוואה לא הוחזרה
לו, ופניותיו לרחל ולאברהם
בעניין זה
הושבו ריקם.

טענות המשיב


3.
פנייתה של רחל לקבלת ההלוואה, והתחייבותה המפורשת להשבת ההלוואה, הביאו את דניאל למלא אחר בקשתה. רחל אף דיברה על ליבו של דניאל מאוחר יותר כי יאות לדחות את מועד
השבת ההלוואה, בשל
קשיים אליהם נקלעו אברהם, רחל והחברה.

4.
הצדדים הסכימו
כי כספי ההלוואה יועברו לאברהם באמצעות צד ג', מר אלי משיח.
הסכם ההלוואה אשר צורף כנספח א' לכתב התביעה (להלן:"ההסכם") מעגן הסכמה זו

וממנו עולה כי ההלוואה ניתנה בחודש 1/06 לאברהם בידי מר משיח וכי
יש להשיב את סכום ההלוואה "בתוך שנה לכל היותר".

בניגוד ללשון ההסכם, ניתנה ההלוואה בפועל לרחל, לאברהם ולחברה. רחל מצידה כלל לא התכחשה לחבותם של השלושה להשבת ההלוואה, אלא ביקשה כאמור לפרוע
את החוב במועד מאוחר יותר .

5.
רחל ואברהם חתמו ביום 25.6.07 על הסכם ממון למראית עין, כאשר
הסכם הממון איננו תוצאה של פרידת הצדדים והוא בא אל העולם אך על מנת לחמוק מנושיו של אברהם.
הסכם הממון קובע
כי הזכויות בדירה יועברו לרחל, אולם
אברהם מוסיף להתגורר בדירה והשניים מוסיפים לנהל חיים משותפים.

למעשה, עשו אברהם ורחל שימוש בכספי ההלוואה על מנת להפקידם בקופת בית המשפט לצורך שחרור הדירה מעיקול אשר הוטל עליה , כאשר לאחר מכן הועברו הזכויות בדירה כולן לשמה של רחל.

נוכח התנהלותה של רחל, שהיא צד להסכם ההלוואה, ובהתקיים חשש להברחת נכסים

יש להותיר את צו העיקול בעינו, כאשר ההלכות הנוגעות לשיהוי אינן חלות בענייננו, מאחר ומדובר בצו עיקול זמני.

טענת המבקשת

6.
דניאל כשל בהוכחת קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה במקרה הנדון.
רחל מעולם לא היתה צד להלוואה שניטלה בידי אברהם, וממילא אין היא צד לסכסוך המשפטי נשוא כתב התביעה, באשר היא
איננה חתומה על ההסכם או על ההמחאות שניתנו לפירעון ההלוואה.

דניאל מבקש להיתלות בהבטחות בעל פה שמסרה לו רחל, אולם
טענות אלו מוכחשות מכל וכל
בידי רחל ולא עלה בידי דניאל להוכיח את דבר קיומן.


זאת ועוד, חקירתו של דניאל העלתה, כי ההלוואה ניתנה כחלק מהתחשבנות כספית בין
חברות בשליטת
דניאל לבין חברות בשליטת
אברהם, כך שנחלש הבסיס לקיומה של עילת
תביעה נגד רחל.

7.
אין ממש בטענותיו של דניאל כנגד הסכם הממון שנחתם בין רחל לאברהם, ולראיה כי בין הצדדים מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה הליך בו עתרה
רחל
לכך שבית המשפט יצהיר כי נוכח הוראותיו של הסכם הממון, אין היא חבה בחובותיו של אברהם כלפי נושיו השונים.

8.
דניאל נהג בחוסר תום לב כאשר העלים מבית המשפט
את דבר קיומם של ההליכים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה, ואת קיומו של
צו מניעה האוסר על דניאל לנקוט בהליכים לגביית חובותיו מן המבקשת ומרכושה.
העלמת פרטים
אלו מן הבקשה למתן צו עיקול, צובעת את הבקשה כול בחוסר תום לב ויש בה כדי להביא לביטולו של צו העיקול.

9.
דניאל השתהה בהגשת תביעתו, כמו גם בעתירתו
למתן צו עיקול זמני כיוון
שחלפו
למעלה משלוש שנים מאז חוללה ההמחאה שנמסרה לצורך פרעון ההלוואה. שיהוי זה מצדיק כשלעצמו את ביטולו של צו העיקול.



דיון


10.
בשעה שמונחת בפני
בית המשפט בקשה לביטולו של צו עיקול זמני שהוטל במעמד צד אחד, מתנהל הדיון, למעשה, בבקשה להטלת העיקול מלכתחילה, והנטל לשכנע את בית המשפט בחיוניות הצו מוטל על מבקש העיקול.

רע"א 824/06 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פד' נא 789.
א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית, בעמ' 532.

בבוא בית המשפט לבחון את קיומם של תנאים להטלת צו עיקול, יש לבדוק האם התמלאו התנאים הבאים:

א.
קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה (תקנה 362 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות")).

ב.
קיומן של ראיות מהימנות לכאורה, לחשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין (תקנה 374 (ב) לתקנות).

ג.
בחינת הבקשה לפי מאזן הנוחות, תום הלב והמידתיות הראויה במתן הסעד (תקנה 362 (ב) (1) ותקנה 362 (ב) (2) לתקנות).

11.
בכל הנוגע לקיומה של עילת תביעה לכאורה ,כבר נקבע לא אחת, כי על המבקש סעד זמני להוכיח עילת תביעה של ממש, המתבססת על זכות הקנויה לו לכאורה.


על בית המשפט לבדוק, האם התובענה שבגינה מתבקש הסעד הזמני אינה לכאורה מחוסרת סיכויים.


א' גורן, שם , בעמ' 485.


עוד נקבע באותו עניין
מפי כב' השופטת נאור כך:

"בבוא בית המשפט ליתן סעד זמני, עליו לשקול שני עניינים: האחד - האם בתובענה העיקרית קיימת עילת תביעה. תנאי זה משמעו, האם עולה מהתובענה שאלה רצינית המצריכה דיון, או שמא מדובר בתביעת סרק על פניה. בדיקת תנאי זה נעשית באורח לכאורי בלבד ואינה אמורה לשקף עמדה נחרצת ביחס לסיכויי התביעה העיקרית…"

רע"א 7410/09 ברכה ניסנוב נ' ראובן שבתאי.


12.
לאחר שהבקשה למתן צו עיקול נתבררה במעמד שני הצדדים, סבורני כי לא עלה בידי דניאל להוכיח קיומה של עילת תביעה לכאורה , ברמה הנדרשת,
נגד רחל.


עילת התביעה נשענת על טענות בעל פה, והללו עומדות בסתירה למסמכים הכתובים אשר עיגנו את ההלוואה. יש לזכור כי רחל איננה צד להסכם ואף במועדים מאוחרים יותר לא טרח דניאל להחתימה על כל מסמך בו היא מתחייבת
להשיב את
ההלוואה.


ההסכם נערך כאמור בין מר משיח לאברהם, ההמחאות שנמסרו לדניאל לשם פרעון החוב הן של החברה, ואף בהמחאת החוב , נספח ד' לכתב התביעה, כותב מר משיח לדניאל כך :


"אני הח"מ מר אליהו משיח , ממחה לך בזאת המחאה מלאה ובלתי חוזרת את החוב שחב כלפי מר אבי שיף ת.ז. 52248011 ואת כל הזכויות שלי על פי הסכם ההלוואה שעותק ממנו רצ"ב".



מכאן, כי אף המחאת החוב אינה קושרת את רחל להלוואה.



זאת ועוד, דניאל בחקירתו העיד כי "הכסף בסיכומו של דבר הלך כן לחברה" (עמ' 2 שורה 5 לפרוטוקול), וכן כי הסך של 200,000 ₪ אשר שולם על חשבון החוב, קוזז
מחובות בין חברה בבעלות דניאל לחברה בבעלות אברהם (עמ' 8-9 לפרוטוקול).

טענתה של רחל כי היא אינה צד להסכם לא נסתרה בחקירתה והיא נתמכת כאמור בהעדרה של ראיה כלשהיא בכתב
הקושרת אותה לקבלת ההלוואה, וממילא גם לחובתה להשיבה.

גירסתו של דניאל, לפיה
ההלוואה ניתנה לבקשתה של רחל ונוכח התחייבותה להשיב את ההלוואה נותרה אפוא תלויה בחלל ריק. בנוסף, לא הוצג כל הסבר מטעמו של דניאל לכך שאברהם בלבד חתם על ההסכם ולכך ששמה של רחל נעדר מן ההסכם על אף הטענה כי
היא קיבלה את ההלוואה ומתחייבת להשיבה.

יודגש, כי הדברים דלעיל מוגבלים לדיון בבקשה המונחת בפני
והם נאמרים במלוא הזהירות,
כך שאין
בהם כדי לקבוע מסמרות ביחס להליך העיקרי.


13.
די בקביעה לפיה
לא הוכח קיומה של עילת תביעה לכאורה בכדי
להורות על ביטולו של צו העיקול, אלא שלנימוק זה יש להוסיף
את השיהוי הניכר בין המועד בו חוללה ההמחאה שנמסרה לבטחון ו/או הגיעו של המועד לפרעון ההלוואה ובין המועד בו הוגשה התביעה ונתבקש
צו העיקול.

אין לקבל את טענתו של דניאל, לפיה אין מקום לבדיקת התקיימו של שיהוי כאשר עוסקים בצו עיקול זמני, וכך נקבע
בבש"א 16894/08 רפאל טל נ' בנק פועלים בע"מ :

"הבקשה למתן צו עיקול הוגשה במקביל לתביעה, ולכן מסקנתי בדבר קיומו של שיהוי ניכר, רלוונטי גם לה, וביתר שאת. כידוע, המועד שממנו נבדקת ההשתהות בהגשת הבקשה למתן סעד זמני, אינו מועד התגבשותה של עילת התביעה, אלא המועד שבו התגבש הצורך במתן הסעד הזמני... בענייננו, עמדת המשיב בדבר הברחת נכסים אפשרית אינה מתיישבת עם העובדה שהבקשה למתן צו עיקול הוגשה למעלה מ- 7 שנים לאחר הפניית הדרישה הראשונה בענין החוב הנטען, ולמעשה, השיהוי האמור מעיד על כך שגם לשיטת המשיב עצמו, אין בהילות יוצאת דופן בהטלת העיקול... אדגיש, כי השיהוי בהגשת התביעה אינו בהכרח מעיד על קלישות עילת התביעה הנטענת, אלא רק מפחית ממידת הנחיצות הנטענת בעיקול, הגלומה בתנאי המקדמי לקיומו של חשש סביר להכבדה על ביצוע פסק הדין".

התנאי לפיו על
בקשה למתן סעד זמני לעמוד
בשיקולי היושר ובכללם אף העדר שיהוי
איננה
מצומצמת אך לדיון בצו מניעה זמני. תנאי זה מהווה נדבך חשוב בהתייחס לכל הסעדים הזמניים, ובכללם אף צו עיקול זמני, שהרי עצם השיהוי יש בו כדי לסתור את הטענה שהסעד הזמני הינו חיוני וכי הענקתו איננה סובלת דיחוי.

מאחר וההסכם מחודש 1/06 קובע כי יש לפרוע את ההלוואה בחלוף שנה, הרי שעילת התביעה נוצרה בחודש 1/07, או לחלופין עוד קודם לכן, לאחר שחוללה ההמחאה שמסרה החברה לפרעון החוב , ביום 21.5.06.

אין ספק, כי כאשר הגיש דניאל את התביעה
רק ביום 9.9.09, הרי נגועה התביעה, כמו גם הבקשה להטלת עיקול, בשיהוי ניכר.

זו אף זו, אם נתייחס למועד קרות אירועים מאוחרים אשר בעטיים היה על דניאל לחשוש לפרעון החוב ולהגיש את תביעתו, כגון היום בו אושר הסכם הממון בין הצדדים, 2.7.07 , או המועד בו הוגשה בידי רחל תובענה ל

פסק דין
הצהרתי , בה נתבקש בית המשפט לקבוע כי חובותיו של אברהם כלפי נושיו, ובכללם אף דניאל הם חובות אישיים אשר לרחל אין חלק בהם, .12.10.08.
ביחס לכל המועדם המפורטים לעיל הוגשה הבקשה
הנדונה בשיהוי, ואף משום
כך מן הראוי להורות על ביטולו של הצו שניתן.

14.
אשר על כן, ומכל האמור לעיל, הנני נעתרת לבקשה ומורה מורה על ביטולו של
צו העיקול
אשר ניתן ביום 9.9.09 .

המשיב, דניאל פוקס
, יישא בהוצאות בסך של 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.


ניתנה היום,
ז'
אדר תש"ע, 22 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.











א בית משפט שלום 3920/09 רחל שיף נ' דניאל פוקס, אברהם שיף, אבי שיף אחזקות בע"מ (פורסם ב-ֽ 22/02/2010)