פסקי דין על כרמלה רוטפלד - האפט | פסקי דין על מאיר בן אלי מויאל | פסקי דין על אפרים בן עזיז בנימיני |

1124/04 בש     26/01/2004




בש 1124/04 כרמלה רוטפלד - האפט נ' מאיר בן אלי מויאל, אפרים בן עזיז בנימיני




1
בתי המשפט
בש 001124/04
בית משפט השלום נצרת
26/01/2004
תאריך:
כב' השופטת כרמלה רוטפלד - האפט
בפני
:

מדינת ישראל
בעניין:
המבקשת

נ ג ד
1. מאיר בן אלי מויאל

2. אפרים בן עזיז בנימיני
המשיב
בשם המבקשת: עו"ד .
בשם המשיב: עו"ד .
נוכחים:

החלטה

1. זוהי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים הפליליים המתנהלים נגדו בת.פ. 1028/04, בו הואשם בעבירות של החזקת סם מסוכן וסחר בסם מסוכן בניגוד לפקודת הסמים וכן בעבירה של קשירת קשר לפשע, וזאת לאחר שנטען כי במהלך חודש דצמבר 2003 קשר קשר עם אחר, הוא הנאשם הנוסף בתיק זה, לבצע עסקה בסם מסוכן מסוג קנבוס, ובהמשך לכך רכש והחביא את הסם המסוכן בחצריו, וכן לאחר שביום 1/1/04 נתפס על ידי שוטרים סמויים במהלך ביצוע עסקה עימם בסם המסוכן מהסוג האמור במשקל 10.85 ק"ג.
בהמשך לכך מסר המשיב לידי השוטרים כמות נוספת של סם כאמור, במשקל של 1.367 ק"ג.

2. ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה, אולם ביקש להסתפק בחלופת מעצר לנוכח העובדה כי לא נשקפת מסוכנות מצידו של המשיב. הסנגור תמך בקשתו זו בטענה כי המשיב אינו העבריין העיקרי בתיק, אלא שלוחו של הנאשם הנוסף (להלן: נאשם מס' 1); המשיב הינו אדם נורמטיבי אשר נקלע לפרשה האמורה עקב מצבו הכלכלי העגום; עברו הפלילי של המשיב אינו כולל עבירות סמים ורישומו הפלילי האחרון הינו משנת 92' וכן כי המשיב סובל ממצב נפשי קשה ואף נוטל תרופות בגין מצבו זה. עוד הוסיף ב"כ המשיב כי המשיב שיתף פעולה עם המשטרה ואף הוביל את השוטרים אל שארית הסם שנותרה מוחבאת בסמוך לביתו.

א. תשתית ראייתית

3. אדון תחילה בתשתית הראייתית כפי שהיא עולה מהחומר המצוי בתיק החקירה, אף שב"כ המשיב אינו חולק על קיומה של תשתית כזו.
מעיון בהודאתו המפורטת של המשיב מיום 1/1/04 עולה כי שבועיים עובר למועד ביצוע העבירות נשוא כתב האישום, פגש המשיב בנאשם מס' 1 אותו הוא מכיר היכרות קודמת, והנאשם מס' 1 הזמינו לביתו, שם אמר לו: "אפשר לעשות כסף... ההורים של אשתו גרים בדימונה, הוא נוסע לשם, יבדוק אפשרות לקנות סמים, לא אמר איזה סוג, יתקשר אלי משם ואני יבוא אחריו".
עוד עולה מהודאת המשיב כי יומיים או שלושה לאחר מכן קיבל טלפון מהנאשם מס' 1 שהורה לו לגייס 12,000 ש"ח ולהביאם לדימונה. עוד באותו היום גייס המשיב את הסכום האמור ונסע לדימונה, פגש בנאשם מס' 1, העביר לו את סכום הכסף וקיבל ממנו הדרכה מדויקת לצורך הגעה למקום המפגש בו ימסרו לו הסמים. המשיב נסע על פי ההוראות למקום לא מוכר לו ושם, בחסות החשיכה, בעודו עומד בצד הכביש כמתוכנן, הגיע אדם והניח שני שקים בתא המטען של רכבו. לאחר מכן, ומבלי שראה את אותו אדם או דיבר עימו, נסע המשיב חזרה לביתו אשר במושב מרגליות והחביא את השקים מתחת לביתו. מדבריו של המשיב עולה כי השניים תיאמו ביניהם שהשקים יישארו מוחבאים אצל המשיב, אשר יביא אותם לביתו של הנאשם מס' 1, על פי דרישתו, כאשר יצליח למכור אותם. בימים שלאחר מכן, כך על פי דבריו של המשיב, התקשר אליו הנאשם מס' 1, במועדים שונים, וביקש ממנו להביא לו כמויות שונות של סם. המשיב עשה כן. שלושה ימים עובר לאירוע נשוא כתב האישום התקשר הנאשם מס' 1 למשיב ואמר לו ש"מצא מישהו שלוקח את כל הגראס כי הוא (הנאשם מס' 1 - כ.ר.ה) מפחד להתעסק עם אנשים בעיר". במועד מאוחר יותר, הוא יום ביצוע העבירה, הגיע המשיב בהוראת הנאשם מס' 1, זאת על פי הודאתו, לקיבוץ נאות מרדכי בכדי להעביר את הסם שנשאר אצלו לידיהם של השוטרים הסמויים אותם חשב לקונים. אותם שוטרים סמויים אשר קיבלו את הסמים מידיו של המשיב ביום 1/1/04 בקיבוץ נאות מרדכי, חיזקו בהודעותיהם את גרסתו של המשיב לגבי הפרטים שמסר בעניין זה.
יודגש כי בהודאתו תיאר המשיב את ביתו ואת רכבו של הנאשם מס' 1, פרטים אשר אומתו עם הנאשם מס' 1 עצמו, אף שהודעותיו שלו מציגות את פני הדברים בדרך הפוכה, כך שהמשיב הוא זה שיזם את הקשר, הוא זה שהשיג את הסמים, והוא זה אשר היה המוח המתכנן מאחורי העסקה.
מהודאתו של הנאשם מס' 1 מיום 1/1/04 עולה כי אמנם הוא זה שהיה בקשר עם השוטרים הסמויים למן ההתחלה, אלא שקשר זה, לדבריו, נוצר בתיווכו של המשיב. הנאשם מס' 1 ציין בהודאתו כי נפגש עם השוטרים הסמויים והביאם אל המקום בו הוחבאו הסמים (כאמור, ביתו של המשיב) וזאת על מנת לתת להם דוגמה מן הסם בטרם תיסגר ביניהם העסקה. 60221
מזכר מיום 1/1/04 אשר נערך בידי רס"מ רפי אפרגן מציין כי קיימות קלטות וידאו ואודיו המתעדות מפגש זה, וחיזוק נוסף קיים בהודעותיהם של השוטרים הסמויים שלקחו חלק באותו המפגש.

התוצאה הינה כי ניתן ללמוד מחומר החקירה כי גירסאות המשיב והנאשם מס' 1 שונות האחת מרעותה ככל שהדבר נוגע לחלוקת הסמכויות ביניהם ולדרך מימון והשגת הסם לחזקתם. לעניין זה אין בתיק החקירה כל תימוכין לכאן או לכאן, אלא ששאלה זו אין מקומה להתברר בשלב המעצר והיא תיבחן במסגרת התיק העיקרי. בין שהיה המשיב המתכנן העיקרי ובין שהיה אך השליח, הרי שידע במה דברים אמורים ולקח בהם חלק מרצונו החופשי, לא זו אף זו, ככל העולה מהודאתו, היה המשיב מוכן להירתם להצעת חברו הנאשם מס' 1 ומבלי שיידע באיזה סם מדובר, מה רמת הסיכון שהוא לוקח ובאיזו סכנה מאיים הוא במעשיו על החברה אליה יעשה לבסוף הסם את דרכו, לכל הפחות, על פי התכנון.

בסיכום האמור נמצא כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת המעשים המיוחסים למשיב, תשתית אשר איננה מקימה מתוכה ספק סביר; אותה תשתית מצביעה גם על קור הרוח בו פעל המשיב ומידת הסיכון שהיה מוכן ליטול.

ב. עילת מעצר וחלופה

4. העבירות המיוחסות למשיב נכנסות לגדר חזקת המסוכנות הקבועה בסעיף 21(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) ומכאן עולה כי מתגבשת אף עילת מעצר.
טוען ב"כ המשיב כי חירף זאת ניתן להשיג את מטרת המעצר גם בדרך של שחרורו של המשיב למעצר בית בתנאים מגבילים, וזאת לאחר שלמד את לקחו מפרשה זו.
ב"כ המאשימה טוען לעומתו כי מהודאתו של המשיב עולה כי הוא מימן, הפיץ, הסתיר, חילק והעביר את הסם נשוא כתב האישום, מה שמצביע על חלקו הפעיל והאינטגרלי בעסקת הסמים ומעיד על מסוכנותו הרבה. עוד הדגיש ב"כ המאשימה את עברו הפלילי של המשיב, וביקש להורות על מעצרו עד לתום ההליכים.

5. קראתי בעיון את הפסיקה הרבה שהגיש ב"כ המשיב, אשר עשה ככל שביכולתו להביא לשחרורו; עם זאת לאחר עיון בחומר החקירה וכיוון שאין בידי, בשלב זה, להכריע בשאלת חלוקת הסמכויות ולקבוע באם המשיב היה גורם שולי או עיקרי בעסקת הסמים, נמצא לי כי לא אוכל להקיש מפסיקה זו לשאלת מעצרו של המשיב. למשיב יש עבר פלילי שראשיתו בהיותו נער, הוא אינו "בחור צעיר", ומעל לכל - הראיות בתיק, כמו גם הודאתו המפורטת, מצביעות בבירור על שותפותו המלאה בעסקה.

הפצת הסמים הינה עבירה חמורה, אשר יש להרתיע את העוסקים בה בדרך של מעצרם מאחורי סורג ובריח. הלכה מפורשת יצאה מבית המשפט העליון בעניין זה, הלכה אשר באה לידי ביטוי ברשימה ארוכה של פסקי דין:

"ההלכה היא שכאשר מדובר בעבירת סמים אין מקום בדרך כלל לשחרר לחלופת מעצר".
(ראה דברי כב' השופט ג'ובראן בבש"פ 5665/03 - ניסים מלול נ' מדינת ישראל).

וראה גם דבריו בבש"פ 5881/03 - ליאור אביטן נ' מדינת ישראל:

"בשל העבירות החמורות, בהן מואשם העורר ובשל הפגיעה הרעה בחברה, הרי שקיימת סכנה לציבור אשר אותה ניתן להבטיח רק כאשר העורר נמצא מאחורי סורג ובריח, שכן גודל הסכנה הנשקף מן המסחר בסם מצמצם את האפשרות לחלופת מעצר".

דברים ברוח זו קבעה גם כב' השופטת חיות בבש"פ 3927/03 - אבי לוי נ' מדינת ישראל:

"אשר לחלופת המעצר, כבר נפסק ונאמר לא אחת, כי סחר בסמים הנה מן החמורות שבעבירות, אם לא החמורה שבהן, וזאת בשל פגיעתה הרעה בחברה והסכנה הרבה שהיא נושאת לשלום הציבור. בשל כך, נקבעה בחוק חזקת מסוכנות לגביה, בסעיף 21 (א) (1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996, ועוד נפסק, כי רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן יהיה לשלול חזקת מסוכנות זו ולהצדיק חלופת מעצר, ככל שמדובר בסחר בסמים".

וכן ראה דברי כב' השופט מצא בבש"פ 6039/97 - מדינת ישראל נ' מוניר בן אברהם יוסף:

"הלכה מיוסדת היטב היא, כי בהיעדר נסיבות מיוחדות, חריגות ויוצאות דופן, דינו של מי שעוסק בסחר בסם מסוכן להיעצר עד תום ההליכים. העבירה של הספקת סם בכמויות ניכרות ומן הסוג הקשה מקימה חזקה נגד המבצע שהוא מסכן את שלום הציבור. ניסיון החיים מלמד, שלגבי העוסק בסחר בסם מסוכן לא ניתן להסתפק בחלופת מעצר. הניסיון להיתלות בחידושיו של חוק המעצרים החדש ובחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, איננו מועיל. הסכנה לשלום הציבור הנובעת מסחר בסם מסוכן מחייבת להוסיף ולנהוג בסוחרי סמים על-פי ההלכה הקיימת. אכן, גם במקרים הללו יבדוק בית המשפט, כשיטתו, אפשרות של חלופה, ובאותם מקרים חריגים ויוצאי דופן, בהם ישתכנע שניתן להסתפק בחלופה ייטה ליישם אותה".

7. מתוך האמור, קרא: מתוך שגם כאשר מדובר בעבירות אשר מקימות את חזקת המסוכנות וגם כאשר המדובר בעבירות של סחר בכמות גדולה של סם, שומה על בית המשפט להידרש לשאלה האם ניתן להסתפק בחלופת מעצר, שקלתי אפשרות זו.
תסקיר מעצר שנערך אודות המשיב, מלמד כי המשיב הינו כבן 43, נשוי ואב לשלושה ילדים, ואינו בעל דפוסים עבריינים מושרשים. התסקיר מוסיף כי המשפחה מצויה במצוקה קשה, אשר התעצמה בשל מעצרו של המשיב וכולל בחובו המלצה לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בבית חמותו, אשר משיחת טלפון שנערכה עמה לא ברור עד כמה היא מודעת לסוג העבירה המיוחסת למשיב ולמשמעותה.

8. אין בידי לקבל ההמלצה האמורה. מעשי המשיב, אשר יש ראיות לכאורה לקיומם, הינם מעשים קשים ביותר, המקימים חזקת מסוכנות ואשר לא עלה בידו לסותרה. למשיב עבר פלילי אשר ראשיתו בבית המשפט לנוער והמשכו לסירוגין כאדם בוגר. מרישום פלילי זה עולה כי אחת לכמה שנים, בין על רקע מצוקה, כפי הנטען עתה ובין על רקע אחר, פונה המשיב לגרסא דינקותא ופועל בדרך עבריינית. גם אם מנהל עתה המשיב אורח חיים נורמטיבי, הרי שלא ניתן להתעלם מכך, שבדיעה צלולה ומתוך ידיעה ברורה של האיסור והסכנות, הסכים המשיב לעבור עבירה הכרוכה בסם מסוכן ובכמות גדולה ולצורך כך אף הזדרז לגייס סכום כסף משמעותי ביותר. המשיב עשה כל זאת בלי לתת את הדעת לא לתוצאות מעשיו בהיבט האישי ועוד פחות מכך לנזק שעלול להיגרם לאחרים באם יופצו כמויות כה גדולות של סם מסוכן לרחובות.
אדם כזה, ועל אחת כמה וכמה אם עשה את שעשה ממניעים כספיים, כטענתו, מוכיח מסוכנות כפולה ומכופלת.

לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט לוי בבש"פ 5305/03 - מדינת ישראל נ' מועמר שלאעטה ואח':

"...אך הגדרתם של המשיבים כבלדרים תמימים חוטאת לאמת, שהרי מדובר בשניים שנתנו את ידם למעשה הפלילי אף שהיו ערים למהותה של העסקה והיקפה - ייבוא של כ-20 ק"ג חשיש לישראל. כידוע, מכוח הוראת המחוקק מתקיימת בעבירות הסמים חזקת מסוכנות, וככאלו הן מקימות עילת מעצר סטטוטורית. אך גם לולא אותה הוראה שבסעיף 21(א)(3)(1) שבחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1966, נדמה שלכל ידוע ונהיר כי החברה בישראל קידשה מלחמה כנגד נגע הסמים, עקב הנזק הכרוך בה לכלל. לכך מוקדשים מאמצים רבים וממון עתק, ולפיכך צריך להיות נהיר לכל מי שמחמת בצע כסף או טובת הנאה אחרת נותן את ידו להפצתו של אותו נגע, כי הוא עלול לשלם על כך בשלילת חירותו, הואיל וגלומה בו סכנה שאם יינתן לו להתהלך חופשי, הוא יוסיף לסכן את הציבור".

אוסיף עוד בעניין זה מדבריו של כב' השופט חשין בבש"פ 8327/03 פרג' אלאמיטל נ' מ"י:

"...הגם שחלופת המעצר שהועלתה נראתה חלופה ראויה בעיני שירות המבחן, אינני סבור כי ראוי לשחרר את העורר ממעצרו.
אין די במפקח ראוי. יש צורך אף שהמפוקח יוכיח כי ראוי הוא לשחרור ממעצר וכי אין נשקפת מסוכנות ממנו". (ההדגשות אינן במקור. כ.ר.ה.)
9. התוצאה הינה כי לא שוכנעתי שעלה בידי המשיב להפריך את חזקת המסוכנות העומדת לחובתו, אף לא שוכנעתי כי ניתן, במקרה זה להסתפק בחלופה, אשר פגיעתה בחירותו תהיה פחותה.
אשר על כן הנני מורה על הארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים הפליליים המתנהלים כנגדו בת.פ. 1028/04.

ניתנה והודעה היום ג' בשבט, תשס"ד (26 בינואר 2004) במעמד הצדדים.

כרמלה רוטפלד - האפט
שופטת








בש בית משפט שלום 1124/04 כרמלה רוטפלד - האפט נ' מאיר בן אלי מויאל, אפרים בן עזיז בנימיני (פורסם ב-ֽ 26/01/2004)