פסקי דין על ראיסה פוסטילניק | פסקי דין על אליהו דוד | פסקי דין על אליהו חברה לביטוח ואח' |

12654-08/09 תק     22/02/2010




תק 12654-08/09 ראיסה פוסטילניק נ' אליהו דוד, אליהו חברה לביטוח בע"מ ואח'








בית משפט לתביעות קטנות בקריות



22 פברואר 2010

ת"ק 12654-08-09 פוסטילניק ואח'
נ' דוד ואח'


בפני

כב' השופטת
פנינה לוקיץ'

תובעת/ נתבעת שכנגד
ראיסה פוסטילניק

נגד

נתבעים/תובע שכנגד
1.אליהו דוד
2.אליהו חברה לביטוח בע"מ






נגד

נתבעת שכנגד מס' 2
הראל חברה לבטוח בע"מ



פסק דין


ביום 31.5.09 ארעה התנגשות בין רכבה של התובעת מסוג מיצובישי, מ.ר. 94-851-56 (להלן: "המיצובישי") לבין רכבו של הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע") מסוג יונדאי, מ.ר. 56-227-23 (להלן: "היונדאי") (להלן: "התאונה").

התאונה ארעה בחזית בית המגורים של התובעת בעת ששני הרכבים יצאו מחניה.

הן התובעת והן הנתבע מודים שנסעו לאחור לצורך יציאה מחניה, אולם כל אחד מהם טוען כי בעת ארוע התאונה רכבם היה בעצירה מוחלטת ולקראת נסיעה קדימה, ואילו הרכב האחר הוא שפגע ברכבם.

לאחר שמיעת עדויות הנהגים בפני
וכן עדותו של בנה של התובעת שהיה עימה ברכב בעת התאונה, שוכנעתי כי התאונה ארעה בעת ששני הרכבים היו בתנועה לאחור, וכי לשני הנהגים אחריות לארוע התאונה, אם כי אחריותו של הנתבע עולה במעט על אחריות התובעת, ואסביר:

עדויות הנהגים היו קוטביות במובן זה שכל אחד מהם טען כי הוא החל ביציאה מהחניה לפני האחר, הגיע למצב של עצירה לקראת נסיעה קדימה, ואז ארעה ההתנגשות. מעבר למחלוקת זו היתה גם מחלוקת בשאלה באם הנתבע יצא מאחת החניות הניצבות למדרכה לפני בנין המגורים של התובעת, או שמא, כטענת התובעת, נסע לאחור מחניה המצויה בהמשך הרחוב ובמקביל למדרכה.

אינני רואה חשיבות רבה להכרעה בשאלה זו שכן, בסופו של יום החלטתי להעדיף את עדותו של בנה של התובעת, אשר ניכר היה כי הינה עדות כנה המשקפת באופן המדויק ביותר את אופן התנגשות הרכבים (למעט בשאלת מיקום הפגיעה ברכב התובעת שלא תאם את מיקום הפגיעה בפועל).

עדות זו, דווקא בשל העובדה כי סתרה את עדות התובעת בשאלה באם רכבה עוד היה בנסיעה לאחור בעת התאונה אם לאו, וכן לאור התרשמותי מכנות העד, זוכה לאמוני וממנה עולה כי בעת שהתובעת החלה לצאת מהחניה הנתבע עוד לא החל בנסיעה לאחור.

מעדות זו, כמו גם ממיקום הפגיעה ברכבים (אצל התובעת בחלק השמאלי קדמי בסמוך לגלגל ואצל הנתבע בפני
ה ימנית אחורית) וכן מטיב הנזקים הנראים ברכבים (אצל התובעת סימן שפשוף ומעיכה קל ואצל הנתבע סימן שבר לפנס אחורי ימני בחלקו הצידי ושפשוף של הפגוש האחורי בפינתו הימנית), שוכנעתי כי התאונה ארעה בעת ששני הרכבים היו בנסיעה לאחור, כאשר רכב התובעת "הקדים" במעט את רכב הנתבע והיה בזווית ובשל כך נפגע רכבה בצד שמאלי קדמי.

אינני מקבלת טענת הנתבע כי הפגיעה ברכבו מעידה על נזק של תלישה שיש בו להעיד כי רכב התובעת היה בנסיעה והוא בעצירה, ולפיכך הפגיעה גרמה לתלישה של הפגוש. כפי שניתן להתרשם מתמונות הנזק שהוצגו לי הרמת חלק הפנס נעשה על ידי השמאי על מנת להראות את השבר ואין בו להעיד כי מדובר בשבר שמקורו בתלישה. גם מצב הפגוש אינו מעיד על פגיעה ותלישה של הפגוש, וצניחתו יכולה להגרם, באותה במידה מפגיעה במהלך נסיעה של שני הרכבים או מפגיעה בעת שאחד הרכבים היה בעצירה.

לאור כל האמור לעיל אני סבורה כי יש לייחס לנתבע, שהחל בנסיעה לאחור לאחר שהתובעת כבר החלה ביציאה מהחניה, 65% מהאחריות לקרות התאונה.

לאור קביעתי להלן הסכומים בהם על כל צד לשאת:

על הנתבעים
, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסך של 530 ₪ (65% מתוך 816 ₪) וכן הוצאות משפט בסך של 350 ₪.

על הנתבעים שכנגד,
ביחד ולחוד, לשלם לנתבע/התובע שכנגד את הסך של 355 ₪ (35% מתוך 1,014 ₪) וכן הוצאות משפט בסך של 250 ₪.

אין מקום לפיצוי בגין נזקים עקיפים נטענים כגון טרחה ונסיעות. את סכום ההוצאות קבעתי ביחס לסכום הנפסק ובהתחשב בעובדה כי הנתבעים ניהלו תביעות אלו בצורה שאינה תואמת את היקף התביעות.

ניתן היום,
ח'
אדר תש"ע, 22 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 12654-08/09 ראיסה פוסטילניק נ' אליהו דוד, אליהו חברה לביטוח בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 22/02/2010)