פסקי דין על ברוך לוי | פסקי דין על אורטל גוניק | פסקי דין על ביטוח ישיר איי.די.איי חברה לביטוח בע''מ | פסקי דין על אילן גוניק |

9143-09/09 תק     18/02/2010




תק 9143-09/09 ברוך לוי נ' אורטל גוניק, ביטוח ישיר איי.די.איי חברה לביטוח בע''מ, אילן גוניק








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



18 פברואר 2010

ת"ק 9143-09-09 לוי נ' גוניק ואח'
בפני
כב' השופטת מלכה ספינזי



תובע

ברוך לוי


נגד


נתבעים

1.אורטל גוניק
2.ביטוח ישיר איי.די.איי חברה לביטוח בע''מ
3.אילן גוניק



פסק דין

פרשת התביעה:
1.
ביום 13.7.09 עמד התובע ברחוב ששת הימים ברמת גן ברמזור אדום. בכביש היו 4 מסלולי נסיעה, כאשר שניים מתוכם פניהם ישר, ושניים מהם, השמאליים ביותר, הם בעבור פניה שמאלה לתוך חניון קניון רמת גן.
2.
עם התחלף הרמזור לירוק, החל התובע לנסוע ישר. לאחר שעבר את הצומת, הגיחה לפתע הנתבעת 1 מאחד המסלולים השמאליים ופגעה בקדמת הרכב מצד שמאל (להלן: "התאונה").
3.
התובע פנה אל הנתבעת 2 בדרישה לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו, בהתאם לחוות דעת שמאי מיום 15.7.09.
4.
הנתבעת 3 דחתה את הדרישה ומכאן התביעה שבפני
י.
פרשת ההגנה:
5.
לטענת הנתבעת 1, אשר נהגה ברכב השייך לאביה, הוא הנתבע 1 (להלן: "הנתבעת"; הנתבע) ביום האירוע היא ביקשה לפנות שמאלה לחניון קניון איילון, ואולם הפניה נחסמה על ידי גדרות של המשטרה, כאשר בנוסף היו לפחות שני שוטרים שעמדו באי התנועה וכן באמצע הצומת ואשר אסרו על הפניה שמאלה וכיוונו את התנועה בנסיעה ישר בלבד.
6.
כיוון שכך, היא החלה בנסיעה איטית ישר, תוך שהיא נשארת בנתיב השמאלי. לפתע הרגישה רעש של שריטות מצד ימין של הרכב, היא עצרה את הרכב, יצאה ממנו, וגילתה שרכב התובע שהיה גם הוא כמוה בנתיב המיועד לפניה שמאלה בלבד, פגע ברכבה. לדבריה, התובע שלא הבחין בשוטרים שאסרו על הפניה שמאלה ולכן פגע בה, שעה שהתכוון לפנות שמאלה. לטענתה, הנזקים שנגרמו לרכבה היו מועטים ביותר, ולפיכך, לא הגישה תביעה.
7.
לאור טענותיה אלו של הנתבעת, הכחישו הנתבעים כולם את חבותם בגין התאונה.
8.
בישיבה שהתקיימה בפני
י העידו התובע והנתבעת אשר חזרו על האמור בכתבי טענותיהם כמו כן, הציגה הנתבעת אישור מאגף התנועה מרחב דן במשטרה, ממנו עולה כי אכן הכביש היה חסום על ידי שוטרים וגדרות (נ/1). עוד צירפה הנתבעת תמונות של הצומת נשוא כתב התביעה, סומנו נ/2.
9.
לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות במסמכים נ/1 – נ/2, ראיתי לקבל את התביעה במלואה.
10.
בבואי לשקול את העדויות שבפני
י זו מול זו, אני קובעת כי על אף שמדובר בגרסה מול גרסה, ועל אף שהן התובע והן הנתבעת העידו בביטחון ובאופן סדור, עדיין, מהסיבות שיפורטו להלן, עדיפה בעיניי גרסתו של התובע.
11.
א.
בעוד שהתובע העיד בפני
י כי התאונה ארעה לאחר הצומת (עמ' 1 שורה 18 לפרוטוקול), טענה הנתבעת כי התאונה ארעה בתוך הצומת:
"הנהג התובע שלא הבחין בשוטרים שכיוונו את התנועה לנסוע ישר בלבד, וחסמו את הפניה שמאלה, לכן התובע פגע בי כיוון שהוא התכוון לפנות שמאלה בדיוק כמוני" (הדגשה – מ.ס) (ראה עמ' 1 לכתב ההגנה פסקה אחרונה).

אם אכן זה היה המצב, דהיינו שהתובע שלא הבחין בשוטרים החל כבר בפני
ה שמאלה בעוד שהנתבעת המשיכה ישר, אזי היינו מצפים למצוא ברכב הנתבעת נזק מעיכה ולא:
"נזק מועט ביותר לפלסטיקים ולפס הקישוט" (ראה שורה אחרונה בעמ' 1 לכתב ההגנה).
ב.
כמו כן לטענת הנתבעת היו במקום לפחות 2 שוטרים כשאחד מהם עמד במרכז הצומת (ראה פסקה 3 לכתב ההגנה). לא סביר בעיני ואני מתקשה לקבל כי התובע לא הבחין בשוטר שעמד במרכז הצומת והכווין את הנהגים שביקשו לפנות שמאלה, בנסיעה ישר.
ג.
בדיון שהתקיים טען נציג הנתבעת 3 כי אין לקבל את גרסת התובע, שכן הוא לא ידע אפילו לציין מהיכן הגיעה הנתבעת. לטענת נציג הנתבעת 3 בעוד שבמהלך העדות מסר התובע כי הרכב נסע בנתיב המורה על פניה שמאלה, הרי שלפי השרטוט שצירף לכתב התביעה, הוא מיקם את רכב הנתבעת ביציאה מהחניון של קניון איילון. לטענת נציג הנתבעת 3, מדובר באי דיוק מהותי שדי בו כדי לדחות את התביעה. אינני סבורה כמו נציג הנתבעת 3 כי מדובר בסתירה מהותית עד כדי איון כל עדותו של התובע באשר לנסיבות בהן התרחשה התאונה. מה גם שאין כל מחלוקת כי ההתנגשות בין רכב התובע לבין רכב הנתבעים אכן ארעה.
12.
לאור כל האמור, אני סבורה כי התובע הרים את נטל ההוכחה
והוכיח במאזן ההסתברות הנדרש כי התאונה אכן ארעה כנטען על ידו בכתב תביעתו ובעדותו בפני
י, ולפיכך דין התביעה להתקבל.
13.
סוף דבר:
א.
אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 10,170 ₪, וזאת בתוך 30 יום מתן פסק הדין, שאם לא כן – יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.
ב.
כמו כן, אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד ולשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 350 וזאת בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, שאם לא כן – יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.
14.
בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.
15.
המזכירות תשלח בדואר העתק פסק הדין לצדדים.
ניתן היום,
ד'
אדר תש"ע, 18 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 9143-09/09 ברוך לוי נ' אורטל גוניק, ביטוח ישיר איי.די.איי חברה לביטוח בע''מ, אילן גוניק (פורסם ב-ֽ 18/02/2010)