פסקי דין על אלי יוסף | פסקי דין על ישראל ובניו | פסקי דין על איילון חברה לביטוח | פסקי דין על ציון חברה לביטוח |

5318/00 א     27/01/2004




א 5318/00 אלי יוסף נ' ישראל ובניו בע"מ, איילון חברה לביטוח בע"מ, ציון חברה לביטוח בע"מ




20
בתי המשפט
א 005318/00
בית משפט השלום פתח-תקוה
בתיק עיקרי: א 005318/00

27/01/2004
תאריך:
כבוד השופטת מיכל נד"ב

בפני

אלי יוסף

בעניין:
התובע
צור רן

ע"י ב"כ עוה"ד
נגד
1. ישראל ובניו בע"מ

2. איילון חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד מ. תגר ואח'

3. ציון חברה לביטוח בע"מ
הנתבעים
חזי כהן ואח'
ע"י ב"כ עוה"ד

החלטה

1. ביום 11.07.99 נפגע התובע בתאונה, שגרמה לו לטענתו, לנזק גוף. השאלה הראשונה הדורשת הכרעה בתיק זה היא, האם מדובר ב"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק פצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק"), אם לאו. זו השאלה נשוא הדיון בהחלטה זו.

2. בכתב התביעה טען התובע לנסיבות התאונה כדלקמן:

"5. ביום 11.7.99 התבקש התובע להרים ולשאת עגלה עמוסה (להלן: "הנגרר") ולגרורו ממקום למקום, נגרר עמוס בחומרי בניין אשר שקל עשרות ק"ג, ללא עזרה כלשהיא מעובד אחר.
6. בעת הרמת הנגרר לצורך גרירתו למקום אחר חש לפתע התובע כאב עז בגבו וכן כי גבו נתפס (להלן: "התאונה")."
3. בתצהיר עדותו הראשית של התובע תוארה התאונה כך:

"2. במהלך חדש 2/00 התחלתי לעבוד אצל התובעת מס' 1 ביציקת רצפת בטון באתר עבודה בנתניה.
3. באתר העבודה היתה עגלה נגררת עמוסה בכלי עבודה השוקלת עשרות ק"ג ואף יותר.
4. 4. העגלה הנגררת הונחה ע"י מנהלי הנתבעת על רצפת הבטון שיצקנו זה מכבר, כאשר מדי פעם בפעם היינו לוקחים מהעגלה כלי עבודה.
5. במהלך העבודה ביום 11.7.01 הייתי צריך להעביר את העגלה הנגררת מהמקום בו הונחה למקום אחר על מנת שנוכל לחתוך את רצפת הבטון. ברצוני לציין כי עקב עומס העבודה לא היו פועלים פנויים לעזור לי בהרמת העגלה.
6. בעת הרמת העגלה הרגשתי לפתע כאבי גב עזים, גבי נתפס ולא יכולתי להמשיך ולעבוד."

בחקירתו הנגדית נשאל התובע כיצד הרים את הנגרר והשיב:

"לעגלה יש יצול, רציתי לתפוס אותו ולהזיז אותו הצידה ונתפס לי הגב... היצול הזה זה מוט של העגלה שנתפס ברכב אם רוצים לחבר אותו כנגרר." (פר' עמ' 11 שו' 9, 11).

התובע מסר בהמשך, כי העגלה הייתה בתוך האתר בעוד הרכב שאליו היא מתחברת היה מחוץ לאתר. העגלה היתה מחוברת לגורר כשהיו צריכים להביא ציוד או להוציא ציוד. לפי עדותו היו מחברים אותה לרכב כל יומיים - שלושה. (ר' פר' עמ' 12 שו' 3-11).
בתשובה לשאלה איזה שימוש נעשה בעגלה השיב:

"היא היתה מונחת, הציוד היה עליה והכלים היו עליה." (שם שו' 13).

וכן:

"היא בדרך כלל עמדה במקום אחד... בדרך כלל היא עמדה במקום ולא הזזנו אותה." (שם, שו' 23, 25).

כשנשאל התובע מה ניסה לעשות בעת שארעה התאונה השיב:

"איפה שהיא עמדה העגלה, היא הפריעה לחתוך את הבטון ואני באתי להחזיק עם היצול כדי לגרור אותה הצידה, היא הפריעה ממש לחיתוך, רק רציתי להזיז טיפה הצידה כדי לגרור אותה וקרה מה שקרה, הפועל שחתך שם אמר לי שמפריע לו ושאני אזיז אותה." (פרו' עמ' 13 שו' 3-6).

נתבעת 3 הביאה לעדות את מר עפגין שעבד באתר ביציקת רצפות. העד העיד בתשובה לשאלה: "היכן עמדה העגלה" שאת העגלה הזיזו כל פעם למקום אחר (פר' עמ' 14 שו' 2, 3). העגלה עמדה בבנין שבו עבדו ביציקת הרצפה. לשאלה: "מה היה בתוך העגלה?" השיב: " ציוד של העבודה, שהיינו משתמשים בו.". (ר' עמ' 14 שו' 1-10).

4. טענות הצדדים:

טענות התובע ונתבעות 1-2 בתמצית - לנגרר הוצאה פוליסת ביטוח חובה, על כן בהתאם לע"א 5757/97, אליהו חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' זיאד עלי חמאדה (להלן: "הילכת חמאדה"), פד"י נ"ג (5), 849 חל החוק בענייננו; החוק חל על נגרר; יש ללמוד לענייננו מרע"א 7509/98 אורן כהן ואח' נ' הפניקס חברה ישראלית לביטוח בע"מ, פד"י נ"ד (1) 250, ולהסיק שמדובר ב"תאונת דרכים". 60221

טענות נתבעת 3 בתמצית - אין לראות העגלה כ"נגרר", מאחר ובעצם שימשה כ"ארגז כלים"; בעגלה לא נעשה שימוש תעעבורתי; נסיון הגרירה נעשה ע"י אדם ולא באמצעות רכב; ברשיון יש סייג מפורש לשימוש והוא שהגורר יגרר ע"י רכב; כוונת המחוקק היתה לראות בנגרר כחלק מרכב בעת שהנגרר מחובר לרכב; גם עפ"י הילכת חמאדה יש חבות למבטח כשמדובר בשימוש תעבורתי; ענין אורן כהן איננו דומה לענייננו; עפ"י הילכת אורן כהן יש לבחון המטרות הסוביקטיביות של המשתמש, בעניננו מטרה זו היא שימוש כארגז כלים; אפילו יחליט בית המשפט שמדובר בתאונת דרכים, לא חל עקרון ייחוד העילה.

5. דיון:

בהלכה ברע"א 8061/95 עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ ואח', פד"י נ' (3), 532, נקבעו שלבי ההליך הפרשני לצורך הקביעה אם מדובר ב"תאונת דרכים" עפ"י החוק.

בשלב הראשון יש לבחון אם המאורע נופל לגדר ההגדרה הבסיסית שבסעיף 1 לחוק. בהגדרה זו שישה רכיבים:
1. מאורע; 2. נזק גוף; 3. עקב; 4. שימוש; 5. ברכב מנועי; 6. למטרות תחבורה.

די שרכיב אחד לא יתקיים כדי לשלול תחולת ההגדרה הבסיסית.

אם נשללת תחולת ההגדרה הבסיסית יש לעבור לשלב השני, ולבחון אם המקרה נופל לגדר אחת החזקות החלוטות המרבות. אם התשובה שלילית - מסתיים תהליך הבדיקה בכל הנוגע לתחולת החוק.

במקרה שהשופט מגיע למסקנה, כי מדובר בתאונת דרכים, עליו לעבור לשלב השלישי ולבחון אם לא חלה החזקה החלוטה הממעטת.

בענייננו לא נטען לתחולת החזקות המרבות או החזקה הממעטת.

השאלה הדורשת הכרעה בענייננו היא, האם בענייננו חל החוק מכח ההגדרה הבסיסית, או לחילופין מכח הסכם בין הצדדים הנובע מפוליסת ביטוח החובה עפ"י הלכת חמאדה.
אין מחלוקת, כי לתובע ארע לכאורה נזק גוף עקב נסיון ההרמה או הגרירה של העגלה. השאלה היא אם הנזק נגרם עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה, דהיינו האם מתקיימים שלשת היסודות האחרונים של ההגדרה הבסיסית. להלן נבחן שאלה זו.

6. השימוש:

"שימוש" ברכב מנועי עפ"י הגדרת החוק כולל בין היתר, "נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו..." (הדגשה שלי - מ.נ.).

בחוק לכאורה לא מוגבלת הגרירה לגרירה ע"י רכב מנועי, ועל כן לכאורה בעניננו עשה התובע "שימוש" בעגלה, לצורך ההגדרה בסיסית שבחוק.

7. רכב מנועי:

"רכב מנועי" הוגדר בחוק:

"רכב הנע בכח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי...." (ההדגשה שלי - מ.נ.).

האם בעניינו העגלה היא "רכב נגרר"?

"רכב" מוגד במילון אבן שושן כ"מרכבה עגלה לנסיעה" ו"כלי רכב" מוגדרים כ"שם כולל בימינו לעגלות, למכוניות לאופנועים לאופניים וכדומה". בענייננו מדובר ב"עגלה נגררת" שלא תוארה ע"י התובע והעד האחר, ואולם לאור עדות התובע שמידי פעם היו מזיזים אותה ע"י הרכב, אני מסיקה שהיו לה גלגלים, לפי עדות התובע היה לה יצול שיכול היה להתחבר לגורר. י. אנגלרד בספרו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים מהד' שניה כותב בהערת שוליים:

"המונח "רכב" מחייב כי הנגרר עצמו נע על גלגלים, ואינו סתם חפץ נגרר." (ר' עמ' 29).

לאור ההגדרות שלעיל נראה אם כן, שהעגלה בענייננו היא "רכב" לצורך החוק.

האם העגלה היא רכב "נגרר"?

בע"א 674/85 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ז'ק ואח', פד"י מ"ג (1) 356, נידונה השאלה מהו "נגרר" בתאונה שנגרמה עקב פגיעת מוט קידוח בגבו של הנפגע.
הקידוח שם נעשה באמצעות מגדל קידוח על קרקעית של ארגז משאית שמנועה הוצא ממנה זמן רב לפני התאונה. המשאית נגררה על גלגליה מאתר קידוח אחד למישנהו באמצעות גורר.
השאלה שם היתה אם מדובר ב"רכב מנועי" כהגדרתו אז בחוק שהיה:

""רכב מנועי" או "רכב" - רכב המונע בכח מיכני לרבות אופנוע עם רכב צידי, תלת אופנוע, ... ולרבות רכב הנגרר או נתמך ע"י רכב מנועי."

בפיסקה הרלוונטית לענייננו לא חל שינוי מהותי בתיקוני החוק.

באותו ענין נקבע, כי המשאית היא "רכב". לענין השאלה אם היא גם "נגרר", נפסק - שרכב נגרר אינו חייב להיות מונע בכח מיכני משלו, ונשאלה השאלה מתי נחשב רכב לנגרר. הבעיה התעוררה עקב הניתוק הפיסי בין הגורר לנגרר, ונקבע כי יש לבחון כל מקרה לגופו. באותו עניין נפסק כי המשאית ומגדל הקידוח אינן רכב נגרר, וזאת משום שיעודה של המשאית הוא לשמש מגדל קידוח ואין לראותה עוד כנגררת.

השופט א. ריבלין בספרו תאונת הדרכים סדרי דין וחישוב הפצויים מהד' מעודכנת 1999 עמ' 76 - מציע אמת מידה לבחון אם רכב הוא בגדר נגרר אם לאו, והיא - לפי שאלת הניתוק הפיסי בין הגורר לנגרר. דהיינו, איזה ניתוק שולל את היותו של הרכב רכב נגרר ואיזה איננו שולל זאת.

י. אנגלרד בספרו פיצויים לנפגעי תאונת דרכים, מהד' שניה דן בשאלת דינו של נגרר המנותק מן הגורר ודעתו היא:

"אין לפרש את המונח "נגרר" כמצב בפועל, אלא כענין של ייעוד. כל עוד ייעודו הממשי של הרכב הוא לשמש נגרר, הוא בבחינת כלי רכב מנועי במובן החוק, גם בעת ניתוק מן הגורר." (ר' בעמ' 27)

בענייננו נראה, כי מדובר בעגלה נגררת שהיו מעמיסים עליה ציוד, מביאים אותה לשטח והיא היתה נשארת שם למשך זמן. נראה לי, כי זהו מקרה גבולי שבו מדובר בנגרר - שמידי פעם משמש כנגרר, ומרבית הזמן משמש כארגז כלים נייח בשטח. אין לומר בענייננו, כי העגלה איבדה כליל יעודה כנגרר, מלבד היותה ארגז כלים, ועל כן נראה לי כי יש מקום לקבוע שמדובר ב"רכב נגרר".
8. "למטרות תחבורה":

המבחן התעבורתי מכוון כלפי השאלה אם השימוש שנעשה ברכב הוא בגדריו של סיכון תעבורתי, או בגדר שימושי הלוואי התעבורתיים.

ברע"א 8548/96 פדידה נ' סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ, פד"י נ"א (3), 825 נקבע, כי כדי לקבוע אם השימוש ברכב הוא למטרות תחבורה יש לבדוק את מטרתו הסובייקטיבית של המשתמש.

ולעניננו. העגלה עמדה באתר הבניה, כשהיא אינה מחוברת לגורר. מהעדויות שהובאו לעיל עולה, כי השימוש שנעשה בעגלה בעת התאונה, היה באופן כללי - שימוש כארגז כלים. השימוש הספציפי שנעשה ע"י התובע בעת האירוע היה נסיון להזזת "ארגז הכלים" - העגלה, עקב כך שמיקומה הפריע לחיתוך הבטון. השימוש שנעשה בעגלה, לא היה שימוש נ"למטרות תחבורה" (כמו למשל אילו גרירת העגלה על ידי התובע באמצעות היצול היתה לצורך חיבורו לגורר לשם העברתו לאתר אחר), אלא שימוש כ"ארגז כלים". על כן, מכיוון שלא מתקיים היסוד האחרון של ההגדרה הבסיסית אין מדובר ב"תאונת דרכים".

ב"כ התובע טען בפני
, כי עניננו דומה למקרה שנדון ברע"א 7509/98 אורן כהן נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, פד"י נ"ד(1), 250. אני סבורה, כי אין ללמוד מאותו עניין לענייננו.

שם, נקבע ע"י בית המשפט מימצא, כי "התובע נפגע תוך כדי נסיון לגרור את הרכב בכבל". בית המשפט קבע, כי בכך נעשה שימוש בכננת הג'יפ ל"מטרות תחבורה", שכן תכליתה של הכננת היא חילוץ עצמי של הג'יפ. בית המשפט קבע, כי העובדה שהשימוש למטרות תחבורה נעשה בג'יפ לצרכי משחק ילדים, אינה שוללת את השימוש התעבורתי.

בענייננו, להבדיל, לא ניתן לפרש את הזזת העגלה, ששימשה כאמור, בעת האירוע, כארגז כלים - כשימוש למטרה תעבורתית. מטרת הזזת העגלה היתה פינויה ממשטח העבודה במקום בו היתה צריכה להתבצע עבודה.

9. למען הזהירות, אציין שאפילו היתה תחולת החוק בענייננו לא מכח החוק אלא מכח ביטוח החובה שהוצא לנגרר, גם אז אי התקיימות של היסוד "למטרות תחבורה" מוציא גם את התחולה מכח הפוליסה, שכן לפי הילכת חמאדה, ההנחה שמדובר ברכב מנועי עקב הוצאת פוליסה מחייבת את חברת הביטוח לשלם פיצויים לכל נפגע בתאונה בה היה מעורב הרכב המבוטח "אם חובה כזו היתה חלה עליה לפי פקודת הביטוח וחוק הפיצויים." (ר' שם פיסקה 14 לפסק הדין). חובה כזו חלה על מבטח, אם השימוש ברכב היה "למטרות תחבורה".

סוף דבר - אני קובעת, כי התאונה אינה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק. התביעה נגד נתבעת 3 נדחית.

התובע ישא בהוצאות הנתבעת בסך 5,000 ₪ + מע"מ.

10. לאור הקביעה שלעיל, ניתנת ארכה לנתבעות 1, 2 להגיש חוו"ד מומחה מטעמן עד 01.04.04. בהתאם לפערי הנכות בין מומחי הצדדים, אם יהיו כאלה, יקבע המשך ההליכים בתיק.

ת.פ. 04.04.04.

ניתנה היום ד' בשבט, תשס"ד (27 בינואר 2004) בלשכתי, בהעדר.

מ. נד"ב, שופטת
{קלדנית - רוני}








א בית משפט שלום 5318/00 אלי יוסף נ' ישראל ובניו בע"מ, איילון חברה לביטוח בע"מ, ציון חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 27/01/2004)