פסקי דין על רוסלן זריפוב | פסקי דין על אשר לוי

2851-07/09 תט     08/03/2010




תט 2851-07/09 רוסלן זריפוב נ' אשר לוי








בית משפט השלום בצפת



08 מרץ 2010

ת"ט 2851-07-09 לוי נ' זריפוב






בפני

כב' הרשמת
רבקה איזנברג

המבקש
רוסלן זריפוב


נגד

המשיב
אשר לוי




החלטה


1.
בפני
י התנגדות
לביצוע 6 שיקים, כ"א
ע"ס 2001
₪ , מועדי פירעונם: 10/4/08, 10/11/08, 10/12/08, 10/1/09, 10/3/09,10/2/09. השיקים
חוללו מחמת א.כ. מ וחשבון מוגבל.


לטענת המבקש, בקשת הביצוע לא הוגשה כראוי, שכן השיקים לא הוצגו לפרעון והוא לא קיבל הודעות חילול בגינם.
לגופם
של דברים
טען המבקש, כי משך את השיקים לבקשת המשיב, אשר שכר יחד עם שותף, מגרש, מהמועצה המקומית חצור.
לטענת המבקש, המשיב הסביר לו כי הוא והשותף אינם יכולים להשתמש בשיקים על שמם, ולפיכך, נעתר המבקש לבקשת המשיב ומשך את השיקים כתשלום עבור דמי שכירות למועצה. המבקש טען, כי המשיב הבטיח לו כי בטרם יגיע מועד פירעון כל שיק, יפקיד תמורתו בחשבון המבקש. המבקש הוסיף כי עבד אצל המשיב
במשך 4 חודשים ובמהלך תקופה זו לא שילם לו המשיב שכר עבודה. המבקש טען, כי סכומי ששת
השיקים
הראשונים אכן הופקדו בחשבונו במועד ולכן נפרעו ואולם
לגבי ששת השיקים נשוא התביעה, המשיב לא הפקיד
תמורתם
ולכן לא היה כיסוי לפירעונם.

המבקש טען כי נפל קורבן לתרגיל עוקץ של המשיב וכי השיקים נמשכו על תנאי שתמורתם תופקד
בטרם
יגיע מועד פירעונם.


בתאריך 1/11/09 נחקר המבקש על
תצהירו.


מאחר שבא כח המבקש שוחרר מייצוגו, הוגשו סיכומי הצדדים באיחור ורק עתה
הובאה
הבקשה בפני
למתן החלטה.

2.
לטענת המשיב, יש לדחות את ההתנגדות שכן הינו אוחז כשורה בשיקים אשר נמסרו לו באופן אישי ע"י המבקש. המשיב טען,
כי המבקש הודה שניהל עסק על שמו וכי היה בעלים, או שותף, או עובד, במגרש בו נוהל העסק ומחזור ההוצאות וההכנסות בוצעו בחשבון החייב. המשיב טען כי השיקים נמשכו ע"י המבקש לתשלום שכ"ד בגין המגרש בו ניהל המבקש עצמו את העסק.

דיון:

3.
דינה של התנגדות לביצוע שטר הינו כדין בקשת רשות להתגונן, בה לא מקפידים
עם המבקש וביהמ"ש יעתר לבקשה,
בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית, אפילו
אם
מדובר בהגנה דחוקה ובלבד שלא נסתרה בחקירה הנגדית
(בר אופיר "סדר דין מקוצר
בהלכה הפסוקה" מהדורה שמינית בעמ' 161 – 160).


הלכה
היא , כי במסגרת דיון בהתנגדות, די אם יראה הנתבע שעומדת לו הגנה לכאורה, כאשר בדיון בהתנגדות אין בודקים כיצד יצליח הנתבע להוכיח את הגנתו, אין בוחנים את טיב ראיותיו ואין מקום לקבוע ממצאי
מהימנות (א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי ,מהדורה שביעית, עמ' 309 – 311 ).

4.
לאור האמור ומאחר שביהמ"ש אינו מכריע בשלב זה בעניינים שבמהימנות, שוכנעתי, כי המבקש הציג טענת הגנה אשר אין למנוע ממנו להוכיחה. טענת המבקש הינה למעשה, לפגם שנפל בקניין
המשיב בשיקים בגין אי קיום התנאי (של הפקדת תמורתם מבעוד מועד), בכפוף אליו נמשכו. טענה זו, אם תוכח, יכולה להוות הגנה ואינני
סבורה כי בשלב זה ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי הגנת
בדים היא.


לעניין טענות המשיב, אציין כי לא ברור לי, כיצד מחד הינו טוען לאחיזה כשורה ומאידך מבסס את הטענה על כך שקיבל את השיקים ישירות מהמבקש. תנאי לאחיזה כשורה הינו,
כי המשיב נטל את השטר בתום לב וכי בעת שסוחר לו השטר לא היתה לו ידיעה
כי זכות קניינו של המסחר פגומה (ראה
סעיף 28 לפקודת השטרות). מכאן, שרק במקרים חריגים
(בהם אין קשר בין
מושך השטר לנפרע),
יחשב הנפרע כאוחז כשורה. במקרה דנן, המשיב הודה בקשר הישיר
עם המבקש וככל שיתקבלו ויוכחו טענות המבקש (שהינן טענות עובדתיות
המצריכות עדויות והוכחה ולפיכך אינן יכולות להיות מוכרעות בשלב זה), תיסתר טענתו של המשיב לאחיזה כשורה.


מכל מקום, הלכה ידועה היא, כי דינה של סוגיית האחיזה כשורה להתברר בשלב
הדיון עצמו
ולא בשלב ההתנגדות לביצוע. בשלב זה, לא בודקים
אלא אם הראה הנתבע
הגנה לכאורה בפני
תביעת הנפרע אשר נטל
ממנו את השיק (ראה בספרו של בר אופיר , המוזכר לעיל, בע"מ 237 – 235).


במקרה דנן , המשיב עצמו הודה כי הוא
והמבקש הינם צדדים קרובים. לפיכך, ככל שתתקבל הטענה כי השיקים נמסרו למשיב על תנאי שיפקיד תמורתם מבעוד מועד, תעמוד למבקש הגנה שכן
תיפגם זכותו הקניינית של המשיב בשיקים.

טענת המשיב כאילו מעצם העובדה שהמבקש הודה כי תקופה מסויימת ניהל עסק, או כאילו
החוזה שנקשר בין המשיב
לבין המועצה
מתייחס למבנה דווקא בעוד שנטען כי השיקים ניתנו
עבור שכ"ד
בגין עסק שנוהל
במגרש, אין
בה, בשלב זה, כדי לסתור
מכל וכל את טענת המבקש ויש לבררה עובדתית באמצעות עדויות וראיות. העובדה שהוצאות והכנסות העסק נוהלו מחשבון המבקש אינה סותרת את טענתו של המבקש כי עשה כן לבקשת המשיב וטענתו של המבקש כי השיקים ניתנו עבור שכירות לעסק שבפועל ובאופן אמיתי, היה של המשיב , לא הופרכה בשלב זה.
אציין כי דווקא
עיון במש/1-החוזה בין המשיב למועצה, בו מופיע
בדיוק אותו סכום של שכ"ד - 2001 ₪, מצביע על כך שלא ניתן לשלול בשלב זה,את טענות המבקש שהשיקים ניתנו כתשלום בגין שכ"ד של המשיב (על תנאי שיפקיד תמורתם בחשבון
המבקש בטרם יגיע
מועד פרעונם). יתכן
שבסופו של יום
יוכח כי המבקש עצמו שכר את המגרש באותו סכום של
שכ"ד, אך בשלב זה, המדובר במערכת
עובדתית שטרם התבררה עד תום . אמנם החוזה
שהוצג מתייחס למבנה באזור התעשיה ולא למגרש, ואולם, לטענת המבקש, שבשלב זה לא נסתרה,
המדובר באותו נכס שכן לטענתו, ע"פ תשריט המועצה, המבנה והמגרש כוללים אחד את השני. גם אם הטענה דחוקה וטעונה הוכחה, הרי מאחר שבהסכם זה (בו המשיב הינו השוכר ), מופיע בדיוק אותו סכום שכירות חודשי כמו זה המופיע בשיקים, אין למנוע מהמבקש להוכיח טענתו.

לסיכום - ככל שתוכח טענת המבקש כי המדובר בשיקים
טובה שמסר ללא תמורה, למשיב, על מנת שיוכל להשתמש
בהם, בתנאי שיפקיד
תמורתם,
הרי גם אם אין בכך כדי להוות הגנה
כנגד תביעת צד ג' שנתן ערך בעד
השיקים (ראה סעיף 27 לפקודת השטרות), תהיה בכך הגנה מפני תביעת המשיב שהינו צד קרוב ולכאורה ע"פ גירסה זו, ידע על התנאי
הנטען
במסירה .

5.
בהערת אגב אציין כי לא מצאתי ממש בטענת המבקש בדבר אי הצגת השיקים לפרעון, או
אי קבלת הודעת חילול. השיקים הוצגו לפרעון, שהרי מוטבעת עליהם סיבת חילולם – א.כ.מ וחשבון מוגבל. גם בטענת
העדר הודעות חילול, אין כדי לעזור למבקש : עפ"י סעיף 49 (ב)(3)(ד) לפקודת השטרות, יש
פטור ממשלוח הודעת חילול כשאין בין הנמשך או הקבל
לבין המושך כל חיוב לקבל עליו את השטר או לפרעו. במקרה
דנן, השיקים חזרו מהנימוק א.כ.מ
ומוגבל. לפיכך, עפ"י סעיף 4 לחוק שיקים ללא כיסוי, לא היה הבנק חייב
לכבד את השיקים ואף לא היה רשאי לכבדם. בנסיבות אלה,
היה קיים פטור ממשלוח הודעת חילול.

6.
ע"פ
ההלכה הפסוקה, בקשת רשות להתגונן תידחה רק כאשר נעלה
מכל ספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו וכל אימת שטענות
הנתבע מצביעות על הגנה ואפילו דחוקה,
אין לסגור בעדו דלתות ביהמ"ש.


לאור האמור,
שוכנעתי כי אין למנוע מהמבקש להוכיח את טענתו כי המדובר בשיקים שנמסרו למשיב על תנאי שיפקיד תמורתם
בחשבון המבקש וניתנת למבקש רשות להתגונן בטענה זו.


הוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪, בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.

ניתנה היום,
כ"ב
אדר תש"ע, 08 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.














תט בית משפט שלום 2851-07/09 רוסלן זריפוב נ' אשר לוי (פורסם ב-ֽ 08/03/2010)