פסקי דין על המערער: א. (ע"י ב"כ הרב אוירבך טוען רבני)נגד : המשיבה: ב. (ע"י ב"כ עו"ד קושניר)ערעור מצד הבעל על פסה"ד דלעיל של ביה"ד האזורי חיפה לפיו אין מחייבים את אשתו לקבל ממנו גט בניגוד לרצונה. – לאיזה מקרים התקין רגמ"ה לא לגרש אשה בעל כורחה. – האם חל ח... | פסקי דין על המשיבה: ב. (ע"י ב"כ עו"ד קושניר)ערעור מצד הבעל על פסה"ד דלעיל של ביה"ד האזורי חיפה לפיו אין מחייבים את אשתו לקבל ממנו גט בניגוד לרצונה. – לאיזה מקרים התקין רגמ"ה לא לגרש אשה בעל כורחה. – האם חל חדר"ג על מניעת שאר כסות ועונה מהאשה כדי לכוף אותה לקבל ג...

18/12     18/12/1967




ע 109/תשכ"ז א נ' ב




(פ"ד ז 111)

ב
ב
ית הדין הרב
ני הגדול ירושלים
ערעור תשכ"ז/109

ב
פני כב
' הדיינים: כ"ג הרא
שון לציון הרב
הרא
שי לישרא
ל יצחק נסים
– נשיא
,
הרב
נים יוסף שלו' אלישיב
, בצלאל זולטי
ב
ענין :
המערער: א
. (ע"י ב
"כ הרב אוירבך טוען רבני
)
נגד :
המשיב
ה: ב
. (ע"י ב
"כ עו"ד קושניר
)

ערעור מצד הב
על על פסה"ד דלעיל של ב
יה"ד הא
זורי חיפה לפיו א
ין מחייב
ים א
ת א
שתו לקב
ל ממנו גט ב
ניגוד לרצונה. – לא
יזה מקרים התקין רגמ"ה לא
לגרש א
שה ב
על כורחה. – הא
ם חל חדר"ג על מניעת שא
ר כסות ועונה מהא
שה כדי לכוף א
ותה לקב
ל גט. – א
ימתי מצווה ב
י"ד לעודד גירושין ב
ין ב
ני זוג.
פ ס ק - ד י ן

זהו ערעור על פסק-דינו של ב
ית הדין הא
זורי חיפה מיום ד' א
דר א
' תשכ"ז, שניתן ב
תיק מס' כב
/1497, לפיו א
ין לחייב
א
ת הא
שה לקב
ל גט מהמערער, ב
ניגוד לרצונה.
זה רב
ות ב
שנים ששני הצדדים מעסיקים א
ת ב
ית הדין ב
שתי דרגותיו, למעלה מעשר שנים שב
ני הזוג חיים ב
נפרד ושנא
ה כב
ושה שוררת ב
יניהם. ופרט לפגישתם ב
ב
תי הדין, א
שר שם הם מנהלים א
ת "המערכה" א
חד מול השני – לא
קיים כל קשר ב
יניהם.
והנה ב
דיון הא
חרון נשא
לה הא
שה ע"י ב
יה"ד הא
זורי – לא
חר שהוחלט על ידו כי "רצוי שהצדדים ייפרדו זמ"ז ב
ג"פ כד"ת" – א
ולי תקב
ל גט עם פיצוי מתא
ים, והשיב
ה הא
שה: "א
ני לא
רוצה גט, סב
לתי כל כך הרב
ה... א
ני כל הזמן רציתי ורוצה שיב
וא
... לא
א
קב
ל גט, א
ני א
מנם סוב
לת ממצב
זה א
ב
ל לא
א
קב
ל גט". ב
יה"ד: "נחייב
א
ותו שיתן לך מזונות גם לא
חר הגט לכל ימי חייך", הא
שה: "ב
שום תנא
י לא
מוכנה לקב
ל גט".
לכא
ורה כא
שר עוב
רים על החומר של המתדיינים, מתקב
ל הרושם כי ב
מקרה דנן לא
נשא
ר לא
שה שום יחס חיוב
י כלפי ב
עלה ולא
קיים עוד א
צלה כל קשר נפשי א
ליו, וא
ינה מעונינת ב
ב
עלה ב
תור שכזה כלל. וא
ם כך, הרי ההסב
ר היחידי שיש לתת לסירוב
ה של הא
שה להגיע לידי הסדר סופי של פירוד, הוא
לכא
ורה רק נקמנות גרידא
, ב
חינת "תמות נפשי עם פלשתים", ותו לא
. א
ם כי ייתכן שזה נוב
ע מהצטב
רות של מרירות שהיא
נוקטת ב
לב
ה כלפי ב
עלה, א
ך מסיב
ה זו א
ו מסיב
ה א
חרת, דב
ר זה לא
משנה עצם העוב
דה שהיא
ב
ב
חינת "לא
ב
עינא
ליה" משום שהוא
שנא
וי עליה, וב
כל זא
ת, א
ינה, רוצה להיפרד ממנו. "א
חזתיו ולא
א
רפנו", וניחא
לה שהמצב
הב
לתי נורמלי יימשך לעולמים, וירעו שניהם עד שיסתא
ב
ו.
ויש לדון א
ם תקנת רגמ"ה ז"ל – לא
לגרש ב
ניגוד לרצון הא
שה – כוללת גם מקרה כעין זה שא
ינה רוצה להתגרש לא
מתוך כוונה שהיא
מצפה לשוב
ו א
ו מטעם שא
ינה יכולה להיפרד מב
על נעוריה, א
לא
מפני שרצונה להחזיק ב
ו כב
ב
ני ערוב
ה. מסתב
רא
שלא
על כגון זה תיקן רגמ"ה ז"ל.
א
לא
שא
כתי י"ל, א
ף א
ם נניח כא
מור לעיל דב
כהא
י גיונא
לא
תיקן רגמ"ה, מ"מ א
ם נב
וא
להתיר ב
א
ופן הנ"ל יפרוץ הדב
ר להתיר ב
כל גווני, וא
ם לא
הא
לא
קיימא
הא
. עיין מ"ש ב
מוהרשד"ם א
ה"ע סי' ק"כ, זל"ש: - "וא
ם יא
מר הא
ומר שהרי כ' המוהרי"ק... על המורדות על ב
עליהן שיוכלו הב
עלים ליקח א
שה א
חרת ולפי דעתי דכך היתה הכרעתם מסכמת, א
כן לא
רצה להחליט הדב
ר, וק"ו... א
נו... כי הדור פרוץ וא
ם יותר ב
מורדת יב
א
להתיר ב
שא
ינה מורדת, וא
פי' הקדיח לו תב
שילו יא
מר שהיא
מורדת כי יתן עיניו ב
א
שה א
חרת עכ"ל... ומ"מ א
ני ממשכן נפשי ב
נ"ד להתיר מן הטעם שא
ומר כי ידוע מ"ש ב
כ"מ מלתא
דלא
שכיח לא
גזרו ב
י' רב
נן וב
ודא
י א
ם היינו מתירין ב
מורדת ב
עלמא
א
פי' שכיחי טוב
א
וא
ם יתירו מורדת יתירו ב
לתי מורדת וא
פי' הקדיחה תב
שילו, א
ב
ל ב
מורדת שיש קרוב
לא
רב
ע שנים... ודב
ר זה קלא
א
ית לי' גדול עד מא
ד וא
ין לחוש שמא
יטעו א
חרים".
וי"ל דה"ה ב
מקרה והיו חיים ב
נפרד למעלה מעשר שנים לא
ו מילתא
דשכיחא
היא
.
ועי' מ"ש ב
ס' חיים ושלו' להגר"ח פא
לא
ג'י ז"ל ח"ב
סי' קי"ב
: "א
לא
שב
דרך כלל א
ני א
ומר כל שנרא
ה לב
"ד שהיה זמן הרב
ה נפרדים וא
ין להם תקנה, א
דרב
א
צריך השתדלות הרב
ה להפרידם זמ"ז לתת גט... פעמים שהא
יש רוצה לגרש והא
שה א
ינה רוצה וכדי להנקם מהא
יש מעכב
ים הדב
ר שלא
לש"ש עתידים ליתן א
ת הדין... והנני נותן קצב
ה לדב
ר הזה א
ם יא
רע א
יזה מחלוקת ב
ין א
יש לא
שתו וכב
ר נלא
ו לתווך השלום, וא
ין להם תקנה ימתינו עד זמן ח"י חדשים וא
ם ב
ינם לשמים נרא
ה לב
"ד שלא
יש תקוה לשום שלום ב
יניהם, יפרידו הזוג ולכופם לתת גט עד שיא
מרו רוצה א
ני", עכ"ל.
וא
ף א
ם נא
מר דמשום חומר חרם רגמ"ה ז"ל לא
לגרש ב
ע"כ יש להחמיר ב
כל גווני, ולא
נרחיק לכת ב
הגרח"פ ז"ל, מ"מ יש לדון דעכ"פ יש לא
פשר ב
כה"ג לב
על להשליש גט וכתוב
ה – סכום א
שר יקב
ע ב
יה"ד – ולהיפטר עי"כ מהחיוב
ים המוטלים על ב
על כלפי א
שתו.
וא
ם כי יש לדון דגם מניעת שא
ר כסות ב
כלל תקנת רגמ"ה, וכמ"ש ב
ישועות יעקב
סי' ע"ז: - "לכן נלפע"ד דגם זה ב
כלל תקנת הגא
ון מב
לי לעשות דב
ר שעי"ז יב
א
לגרש א
ת א
שתו ב
על כרחה...", א
עפי"כ יש הב
דל ב
ין כפיה ב
ע"כ למניעת שו"כ, וכמ"ש הישועות יעקב
ב
עצמו שם ב
טען הב
על מא
וסה עלי ויש לו טעם מב
ורר, א
ף שא
ין הדין נותן לגרשה, מ"מ מחמת זה יכול למנוע ממנה מזונות עד שתקב
ל ג"פ.
וכ"כ מהר"ם מלוב
לין ז"ל ב
תשו' סי' א
', זל"ש: "וגם נשמע מדב
ריו (של המהרי"ק) דהכפיה הוא
ב
פני עצמה, ומניעת שא
ר כסות כו' ב
פני עצמו שהרי כתב
ולא
מיב
עיא
לענין... ושלא
לגרש ב
על כרחה א
לא
א
פילו לענין שיתחייב
לה ב
שכ"ו א
פש"ל כן, א
"כ שמע-מינה מדב
ריו דשני דב
רים הן כא
שר הוא
מוב
ן מעצמו".
א
מנם כפי הא
מור לעיל, לכא
ורה הדעת נוטה לומר כן על יסוד הרושם המתקב
ל מקריא
ת החומר שב
פנינו, ב
רם לקב
וע דב
ר ב
רור א
ין ב
ידינו כי רק מפי כתב
ם א
נו חיים, דב
ר זה מסור יותר ב
ידי ב
יה"ד הא
זורי א
שר טיפל ב
צדדים זמן כה רב
ושמע א
ת הצדדים ממקורם הרא
שון ועמד על טיב
ם, עליו לקב
וע א
ת משמעותם של הדב
רים שהשמיעה הא
שה ב
ב
יה"ד: "רציתי ורוצה שיב
וא
..." א
ם זה רק גיב
וב
י דב
רים ופטומי מילי ב
עלמא
, א
ו היא
א
מנם מחכה לב
וא
ו א
ב
ל א
ך ורק לשם מתן עזר וסעד לילדים הזקוקים לטיפול א
ב
– לפי דב
ריה, מב
לי כל רצון ומחשב
ה לקומם א
ת הריסות חיי המשפחה ב
יניהם, א
ו שמצדה ב
א
מת א
ין כל מניעה להגיע לידי הסדר של שלום.

לא
ור הא
מור א
נו מחליטים:
מחזירים א
ת הדיון לכב
' ב
יה"ד הא
זורי ע"מ לדון ולב
רר א
ם א
ין ב
סירוב
ה של המשיב
ה להגיע לידי הסדר משום נקמנות גרידא
, ולפסוק ב
התא
ם להא
מור לעיל.
ניתן ב
יום ט"ז כסלו תשכ"ח.








ע בית דין רבני 109/תשכ"ז א נ' ב, [ פ"ד: ז 111 ] (פורסם ב-ֽ 18/12/1967)