פסקי דין על עיריית פתח תקוה | פסקי דין על הועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקוה | פסקי דין על ליפקיס אייל

6446/04 א     07/03/2010




א 6446/04 עיריית פתח תקוה, הועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקוה נ' ליפקיס אייל








בית משפט השלום בפתח תקווה



07 מרץ 2010

ת"א 6446/04 ליפקיס נ' עיריית פתח תקוה
ואח'

ת"א 1383/05 עיריית פתח תקוה
ואח' נ' ליפקיס אייל






בפני

כב' השופטת
שירי רפאלי


תובעים בתיק א 1383/05 ונתבעת בתיק א 6446/04

1
.
עיריית פתח תקוה

2
.
הועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקוה


נגד


נתבע בתיק א 1383/05 ותובע בתיק א 6446/04

ליפקיס אייל



החלטה

1.
לפני בקשות הדדיות לצווים זמניים. עניינן של הבקשות בעבודות תחזוקה לניקוי ופינוי תעלת ניקוז העוברת בחלקתו של מר אייל ליפקיס (להלן – "ליפקיס"). אין חולק כי חלקה של התעלה הרלוונטי לבקשות שלפני היה בנוי משך שנים רבות כמובל סגור (צנרת תת קרקעית).

2.
מתוך המסמכים שבתיק העיקרי, כמו גם מהבקשות שלפני, עולה כי בין הצדדים התכתשות משפטית רבת שנים בעניינים שונים ובהם תעלת הניקוז. בבית משפט זה תלויות ועומדות תובענות הדדיות של הצדדים, הנדונות במאוחד, האחת - בתיק א 6446/04, תביעת ליפקיס כנגד העיריה ומהנדסת העיריה לתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמים לו עקב מעבר תעלת הניקוז בשטחו לרבות נזקי הצפה, וכן למתן צו שימנע מהעיריה להזרים מי ניקוז דרך חלקתו. השניה – בתיק א 1383/05, עתירת העיריה והועדה המקומית למתן צו קבוע אשר ימנע את ליפקיס מלהפריע לתובעות או למי מטעמן לבצע עבודות תחזוקה בתעלת הניקוז, וכן יאסור עליו לחסום תעלה זו ולהפריע באופן כלשהו את זרימת המים בה.

3.
עיון בכתב התביעה שהגיש ליפקיס בתיק א 6446/04 מלמד כי, לפי דבריו שלו, נבנה המובל הסגור בחלקתו כבר בשנת 1994, על פי הסכמה אליה הגיע עם העיריה לגבי בנית תעלת ניקוז שחלקה מובל סגור וחלקה האחר, כפתרון זמני, כתעלה פתוחה. אין חולק, כי מאז שנת 1994 או 1995, אז הונח המובל הסגור, עבר מובל סגור זה בחלקתו של ליפקיס. המדובר הוא בשלושה צינורות בטון שהונחו בעומק של כ – 70 ס"מ, כוסו בעפר ועליהם נסלל משטח אספלט (ראה דברי ב"כ ליפקיס בדיון). אין חולק, כי זה היה המצב בשטח טרם החלה העיריה בביצוע עבודות תחזוקה של המובל הסגור ביום 25.2.10, הלא הן העבודות נשוא הבקשות שלפני.

4.
ביום 24.2.10 הגיש ליפקיס בקשה דחופה למתן צוים שעיקרם צו מניעה אשר יאסור על העיריה להיכנס לחלקתו לצורך ביצוע עבודות אשר הוגדרו בבקשה כעבודות: "שיפור, שיפוץ, הרחבה וכד' של תעלת הניקוז". בבקשה נטען על ידי ליפקיס כי נודע לו שהעיריה מתכננת לבצע בתעלת הניקוז עבודות שאינן בגדר עבודות תחזוקה אלא הן בגדר עבודות שינוי, הרחבה והתרחבות של תעלת הניקוז. בבקשתו טען ליפקיס, כי העיריה אינה רשאית להכנס לחלקתו לביצוע עבודות כאלה, בפרט כאשר המובל עצמו נעדר היתר בניה ואינו חוקי. בהיעדרו של כב' השופט שטרנליכט, הדן בתיקים העיקריים שבין הצדדים, הובאה הבקשה לפני. בבקשה לא ניתן צו במעמד צד אחד והיא הועברה לתגובת המשיבות.

5.
ביום 25.2.10 הגישו העיריה והוועדה המקומית בקשה דחופה למתן צו זמני אשר יאסור על ליפקיס להפריע להן או למי מטעמן לבצע עבודות ניקוי ופינוי התעלה והמובל הסגור. על פי האמור בבקשה, נוכח סופת גשמים קרבה נבדק המובל הסגור ונמצא סתום בחסימה של בטון. על כן נדרשות עבודות תחזוקה דחופות לצורך פינויו. המבקשות ציינו בבקשתן, כי כבר בפברואר 2005 ניתן על ידי בית המשפט צו זמני זהה, אשר אסר על ליפקיס להפריע לביצוע עבודות תחזוקה של התעלה, וכי צו זה עדיין תקף. לדברי המבקשות בבקשה, זו, היא הוגשה ליתר זהירות, ונוכח אפשרות של התנגדות, התבקש גם להורות למשטרה לסיע בביצוע הצו.

בבקשה זו ניתן ביום 25.2.10 צו במעמד צד אחד כמבוקש, וכן נתבקשה תגובת המשיב. אין חולק כי בערבו של אותו יום פרצה סופת גשמים. אין חולק, כי בשעות אחר הצהריים טרם החלה הסופה, התייצבו בחלקה עובדי העיריה בליווית כלים כבדים לביצוע העבודה, שחייבה בין היתר הסטת מכולות גדולות שהוצבו על תוואי התעלה ומנעו גישה אליה. אין חולק, כי בוצעה חפירה שחשפה את הצנרת וכי לאחר בדיקתה, הוחלט להוציאה כדי להחליפה בצנרת חדשה נקיה. כפועל יוצא משליפת הצנרת, נוצרה תעלה פתוחה במקום בו עבר קודם לכן המובל הסגור. אין חולק, כי עובדי העיריה לא הניחו מיידית צנרת חדשה במקום הצנרת שנשלפה. לדבריהם, לא ניתן היה לבצע עבודות אלה נוכח הגשמים שהחלו, ועל כן השלמת העבודה נדחתה לאחר שוך הגשמים.

ביום 28.2.10, בשלב בו טרם הונחה צנרת חדשה וכוסתה בעפר, פנה ליפקיס לבית המשפט בבקשה נוספת למתן צו זמני או מתן החלטה. בבקשה זו נטען כי לאחר שבוצעו על ידי העיריה עבודות ניקוי ופינוי התעלה, התברר שבכוונת העיריה לבצע עבודות של הרחבת התעלה על ידי חפירה והנחת צינורות בטון גדולים. בבקשתו טען ליפקיס כי
צו בית המשפט אין בו כדי לאפשר לעיריה עבודות כאלה. בעקבות הנטען בבקשה זו הבהיר בית המשפט כי הצו מיועד לאפשר עבודות תחזוקה לפינוי התעלה בלבד, והורה לעיריה להודיע מיידית מה היו העבודות שבוצעו ואלו עבודות עדיין מתוכננות.

6.
העיריה אכן הגישה תגובה, נתמכת בתצהירו של מנהל מחלקת הניקוז. בתגובה הבהירה העיריה כי העבודות שביצעה היו אך ורק עבודות ניקוי ופינוי המובל הסגור. לדבריה,
נוכח היקף חסימת הבטון התברר שעל מנת לנקות את המובל ולפנותו אין מנוס מהחלפת הצנרת, כאשר הכוונה היא לשוב ולהניח צנרת זהה, באותו תוואי, ללא כל הרחבה או שינוי.

7.
למרות הבהרה זו, ולמרות המלצת בית המשפט בהחלטתו כי הצדדים יגיעו להסכמה בדבר השבת המצב לקדמותו, לא הסכים מר ליפקיס להמשך ביצוע העבודות לשחזור המובל הסגור. ביום 4.3.10 התקיים דיון בבקשות במעמד שני הצדדים. בתחילת הדיון שב בית המשפט ועשה ניסיון לקבל הסכמת ליפקיס לפתרון כזה, תוך ששב והבהיר כי תכליתו של צו זמני הינה לשמר מצב קיים עד הכרעה במחלוקות בתיק העיקרי, וכי המצב הקיים בענייננו, כפי שהוא קיים כבר מתחילת הדיון בתיק העיקרי ולמעשה כבר משנת 1994, הוא מצב של מובל סגור בקטע הרלוונטי לביצוע העבודות. ניסיון זה של בית המשפט לא עלה יפה וגם לאחר שנטל דברים עם בא כוחו וגם לאחר שהובהר לו כי אם תידחה בקשתו ותתקבל בקשת העיריה יהיה הדבר כרוך בחיוב בהוצאות, עמד ליפקיס על דעתו כי אין לאפשר לעיריה להשיב למקומו את המובל הסגור אלא יש להותיר במקומו תעלה פתוחה במצבה הנוכחי, וכי יש לקיים לצורך כך דיון.

8.
לצורך הכרעה בבקשות הצדדים, נחקרו המצהירים מטעם העיריה על ידי ב"כ ליפקיס. ב"כ העיריה ויתרה על חקירת ליפקיס, והצדדים סיכמו בעל פה. האזנתי בלב פתוח לעדים ולטענות הצדדים, ואף שבתי ושקלתי את כל השיקולים היפים לעניין. באתי לכלל דעה כי יש לדחות את בקשות ליפקיס ולקבל את בקשת העיריה ובגדרה לאפשר לה, בין היתר, להשלים עתה את העבודות שהחלו, תוך הנחת המובל הסגור והשבת המצב לקדמותו.

9.
אציין כי גם במהלך הדיון הוברר באופן חד משמעי מפי ב"כ העיריה ומפי המצהיר מטעמה, כי אין כל כוונה לבצע הרחבה, שיפור או שינוי כלשהו במצב ששרר במקום עד ביצוע העבודות, וכי כל כוונת העיריה עתה הינה להשלים את העבודות שהחלו על ידי השבת המצב לקדמותו, בלא כל שינוי. עוד אציין, כי בעת הדיון לא חזר ליפקיס על הטענתו כי העיריה מתכוונת לשנות את רוחב התעלה או להנהיג בה שינויים ושיפורים, אלא טען כי מצב של תעלה פתוחה כפי שנוצר בשטח עדיף על מצב של מובל סגור כפי שהיה שם קודם לכן, ולפיכך, לגישתו, אין לאפשר לעיריה להשיב את המובל הסגור לחלקתו. לדבריו, למובל הסגור אין היתר ובית המשפט אינו יכול להתיר הנחתו באופן בלתי חוקי. עוד נטען כי תעלה פתוחה עדיפה בכל הנוגע למניעת הצפות וניתן להגן עליה גם מבחינה בטיחותית. בנוסף טען ליפקיס כי בכל הפרשה נוהגת העיריה על פי שיקולים זרים, ונתן דגש מיוחד לכך שאחיו של ראש העיר שהה במקום בעת ביצוע עבודות הפינוי על ידי העיריה.

10.
בקשות ליפקיס דינן להידחות. כמבואר לעיל, בקשות אלה מבוססות על הטענה כי העבודות שמתכוונת העיריה לבצע אינן עבודות תחזוקה בלבד אלא הן מיועדות להרחבה ושיפור של התעלה. כאמור, על טענה זו לא חזר ליפקיס לפני ובפועל הוכח ואין חולק כי כוונת העיריה הינה רק השבת המצב לקדמותו בכל הנוגע למובל הסגור, ללא כל שינוי או הרחבה של התעלה או המובל עצמו. למעשה, בכך די כדי לדחות את בקשות ליפקיס, בפרט כאשר בכל הנוגע לעבודות תחזוקה כגון ניקוי ופינוי, תקף עדיין הצו הזמני שניתן בפברואר 2005.

למען הסר ספק אבהיר כי בשתי בקשותיו לא עתר ליפקיס באופן ישיר להחלפת המובל הסגור בתעלה פתוחה ולעדיפותו הנטענת של פתרון זה. אלו טענות שהועלו לראשונה במהלך הדיון, ממילא נותרו בגדר טענות בעלמא ומכל מקום ספק אם הן יפות להליך זמני. על פני הדברים, נראה כי תעלה פתוחה מסוכנת בהרבה ממובל סגור, לא נטען ולא הוכח אחרת ורעיונות למזעור סיכון זה כגון הנחת רשת מתכת אף הם לא הוכחו.

לא למותר לציין כי בבקשתו הראשונה לא ציין ליפקיס מאומה אודות קיומו של צו שיפוטי זמני האוסר עליו להפריע לביצוע עבודות פינוי וניקוי של התעלה, ובכך יש לראות משום אי ניקיון כפיים.

11.
למעשה די בדברים לעיל לא רק כדי לדחות את בקשות ליפקיס אלא גם כדי לקבל את בקשת העיריה. כאמור, בפועל מדובר בבקשה שהוגשה למען הזהירות בלבד, ואני מקבלת את טענת העיריה לפיה הצו הזמני שניתן על ידי בית המשפט בהסכמת הצדדים בפברואר 2005 עדיין חל ומחייב את ליפקיס לאפשר לעיריה ולמי מטעמה להכנס לחלקתו על מנת לבצע פעולות ניקוי ופינוי של התעלה על מנת להבטיח בה זרימת מים חופשית. לטעמי, הצו חל גם על עבודות נלוות הנדרשות לצורך פעולות תחזוקה וניקוי אלה, לרבות, במקרה הצורך, החלפת הצנרת בצנרת חלולה ופנויה. כאמור, העיריה התחייבה כי זו כוונתה גם הפעם וכי אין היא מתכננת שינוי כלשהו במצב הקיים. די לי בהבהרה זו של תכניות העיריה, ואין לי צורך בהגשת "תכניות עבודה" במונחן הפורמלי, כפי שטען ב"כ ליפקיס. שאלת חוקיות התעלה עצמה, הצורך בהיתר ופגיעתה הלכאורית של התעלה בזכות הקניין של ליפקיס, מקומן בתיק העיקרי ואין לי צורך להכריע בה כאן, גם לא לכאורה. בענייננו, משקבעתי כי קיים צו שיפוטי תקף, החל גם על הפעולות שהתבצעו על ידי העיריה הפעם וחל גם על הפעולות שבדעתה לבצע על מנת להשיב את המצב לקדמותו, אין לי צורך להכריע בטענות נוספות. לפנים משורת הצורך אציין, שוב, כי לא הוכח במאומה שפתרון של תעלה פתוחה הוא בהכרח מוצלח יותר למניעת הצפות או בטוח יותר מבחינת הציבור וקל וחומר שלא הוכחה כל הצדקה לשנות במסגרת צו זמני את המצב הקיים בשטח זה שנים, טרם הכרעה בתיק העיקרי. טענות בדבר שיקולים זרים לא הוכחו אף הן במאומה, ולא ירדתי לחקר הדגש שהושם על נוכחות אחיו של ראש העיר במקום.

12.
סוף דבר, בקשות ליפקיס נדחות ובקשת העיריה מתקבלת. אני קובעת כי הצו הזמני שהוצא על ידי כב' השופט שטרנליכט תקף ומחייב, ובגדרו, בין היתר, נאסר על ליפקיס להפריע את העיריה או הועדה או מי מטעמן מלהכנס לחלקתו על מנת לבצע בתעלת הניקוז, לרבות במובל הסגור, עבודות תחזוקה המיועדות לניקוי ופינוי חסימות להבטחת זרימת מים חופשית, ובכלל זאת גם כל עבודה נלווית הנדרשת לצורך תחזוקה כאמור, לרבות חפירה לצורך חשיפת המובל הסגור והחלפת הצנרת וכן כיסוי המובל מחדש, הכל על מנת להשיב את התעלה למצבה הקיים טרם ביצוע עבודות התחזוקה.

בשולי הדברים אוסיף כי נוכח הסכסוך, תיטיב העיריה לעשות באם בכל פעם שידרשו עבודות תחזוקה כלשהן בתעלת הניקוז בחלקת ליפקיס, תישלח העיריה הודעה בכתב אל בא כוחו, תוך פירוט העבודות המתוכננות ומועדן.

13.
אני מחייבת את מר ליפקיס לשלם לעיריה ולוועדה המקומית הוצאות משפט בגין הבקשות לעיל, וזאת בסך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ לכל אחת מהן.


ניתנה היום,
כ"א
אדר תש"ע, 07 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 6446/04 עיריית פתח תקוה, הועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקוה נ' ליפקיס אייל (פורסם ב-ֽ 07/03/2010)