Google

חוצות היוצר-חיפה בע"מ, קסטרא בע"מ, גיל דנקנר ואח' - י.ד.ס. סקיי-פאב בע"מ, טופ דה דיזיין בע"מ, רועי יורן ואח'

פסקי דין על חוצות היוצר-חיפה | פסקי דין על קסטרא | פסקי דין על גיל דנקנר ואח' | פסקי דין על י.ד.ס. סקיי-פאב | פסקי דין על טופ דה דיזיין | פסקי דין על רועי יורן ואח' |

2275-11/09 ער     07/03/2010




ער 2275-11/09 חוצות היוצר-חיפה בע"מ, קסטרא בע"מ, גיל דנקנר ואח' נ' י.ד.ס. סקיי-פאב בע"מ, טופ דה דיזיין בע"מ, רועי יורן ואח'








בית משפט השלום בחיפה



07 מרץ 2010

ע"ר 2275-11-09 חוצות היוצר-חיפה בע"מ
ואח'

נ' י.ד.ס. סקיי-פאב בע"מ
ואח'




בפני

כב' השופטת
כאמלה ג'דעון


מערערים

1
.
חוצות היוצר-חיפה בע"מ

2
.
קסטרא בע"מ

3
.
גיל דנקנר

4
.
דוד דנקנר


נגד


משיבים

1.י.ד.ס. סקיי-פאב בע"מ
2.טופ דה דיזיין בע"מ
3.רועי יורן
4.שרון רבינוביץ
5.גיל זינגר
6.עמירם סבן
7.לורן סבן




פסק דין



1.
לפניי ערעור על החלטת כב' הרשמת מיום 13.10.09, לפיה נדחתה בקשתם של המערערים לפיצול התביעה שהוגשה נגדם על ידי המשיבים, ולתשלום תוספת אגרה.

2.
המשיבים הינם ו/או היו שוכרים של נכסים בבניין הידוע בשם "בניין קסטרא" בחיפה, הנמצא בבעלותם ו/או בניהולם של המערערים.


תחילתה של ההתדיינות בין הצדדים היה ביום 7.1.02 עת הגישו המשיבים ועוד שוכרים נוספים ( 15 במספר ) תביעה כספית והצהרתית כנגד המערערים בבית המשפט המחוזי בחיפה. בתביעה הנ"ל הם עתרו לחייב את המערערים בתשלום פיצויים בגין סכומים שהושקעו על ידם בנכסים הנ"ל, ובגין אובדן הכנסות, כתוצאה ממעשי הטעיה ו/או תרמית ו/או ניהול כושל ו/או הפרות התחייבויותיהם החוזיות של המערערים כלפיהם.

3.
חלק מהתובעים הגיעו להסכמות עם המערערים במסגרת הליכי גישור, וביום 16.9.07 הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת התובענה לגבי יתר התובעים - שהם המשיבים בענייננו - מחוסר מעש, וזאת מבלי לפגוע בהסדרים שהושגו בין בעלי הדין האחרים כמצויין לעיל.

4.
המשיבים הגישו בקשה לביטול פסק הדין הנ"ל, וביום 19.3.08 החליט כב' סגן הנשיאה השופט גינת לדחות את הבקשה. לאור חשיבות הדברים שנאמרו בהחלטתו של כב' השופט גינת לענייננו, אצטט להלן את החלקים הרלוונטיים ממנה כדלקמן:

"אני סבור שמלכתחילה לא היה מקום לצרוף בעלי העסקים השונים בכתב תביעה אחד. הצירוף שנעשה מלמד על נסיון להבאת התובענה בדרך של חיבור הסכומים הנתבעים של התובעים הפרטניים, בגבול סמכותו של בית המשפט המחוזי. העובדה שמתעוררות מספר שאלות משותפות עובדתיות ומשפטיות במספר רב של עניינים עדיין אינה מצדיקה צירוף כולם בכתב תביעה אחד. בית המשפט הדן במספר רב של תיקים יכול לאחד את הדיון בשאלות המשותפות המתעוררות ולאחר מכן, אם ימצא לנכון, יכול לקיים דיון מפוצל בשאלות האחרות. הדרך הדיונית האמורה, אינה מצדיקה דיון מאוחד באותו תיק לגבי תובעים שהקשר היחיד ביניהם הוא העובדה שחתמו על חוזים (שונים) עם בעל בית אחד. כל אחד מהתובעים מנהל עסקים שונים, ההשקעות שנעשו על ידיו שונות, וסכומי הנזק הנתבעים על ידיו, מטבע הדברים, שונים גם הם."
( ההדגשה אינה במקור )

ובהמשך ציין כב' השופט גינת:

"אפילו הייתי מקבל את עמדת התובעים כי לא היה מקום למחוק את התובענות מפאת חוסר מעש, הרי עדיין אני סבור כי במצב המעודכן אין מקום להמשך הדיון בבית משפט זה. הדרך הנכונה היא עדכון התובענה באופן שתתייחס רק לאותם בעלי דין שעניינם טרם הסתיים ובירורה בבית משפט השלום המתאים."
( ההדגשה אינה במקור )

5.
בעקבות החלטה זו, חזרו התובעים והגישו לבית משפט זה, ביום 3.6.08, תביעה משותפת על סך של 1,850,000 ₪, הזהה לתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי, תוך צמצום מספר התובעים מ-15 ל-7 ( ת.א 8057/08 ).


המערערים הגישו בקשה לפיצול התביעה, לתשלום תוספת אגרה ולהארכת מועד להגשת כתב הגנה.

6.
ביום 13.10.09 החליטה כב' הרשמת לדחות את הבקשה לפיצול התביעה תוך שהיא ציינה בהחלטתה, בין היתר, כי "לימוד כתב התביעה מעלה מסכת עובדתית דומה, חוזים דומים, עילות זהות וסידרה של עיסקאות שהשאלות המתעוררות לגביהן זהות בתכלית". בנוסף דחתה כב' הרשמת את הבקשה לתשלום תוספת אגרה, וקיבלה את הבקשה להארכת המועד להגשת כתב הגנה.


על החלטה זו נסוב הערעור שבפני
י.

7.
טענות הצדדים


המערערים סומכים את ערעורם על טעמי יעילות דיונית. לטענתם, ניהול התביעה במתכונתה הנוכחית יביא לסרבול הדיון ולהשהיית ההליך, הואיל ולשיטתם, התביעה מתבססת על עסקאות שונות שנכרתו בין המשיבים למערערים, שכל אחת מהן מצמיחה טענות שונות ועילות תביעה שונות. לביסוס עמדתם הנ"ל הם מפנים לתקנה 23 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הקובעת כי "ראה בית המשפט או הרשם שהצירוף עלול לסבך או להשהות את הדיון, רשאי הוא להורות על הפרדת הדיון או על דרך דיון אחרת", וכן להחלטתו של כב' השופט גינת המצוטטת בסעיף 4 לעיל, ושבה אמר בין היתר כי "מלכתחילה לא היה מקום לצרף בעלי העסקים השונים בכתב תביעה אחד".

8.
המשיבים אף הם סומכים את טיעוניהם על טעמי יעילות דיונית. לשיטתם, המדובר בעסקאות דומות המושתתות על מסכת עובדתית דומה והמעוררות שאלות משפטיות ועובדתיות משותפות. על כן, הפרדת הדיון בהן יביא לבזבוז משאבים, הן של בית המשפט והן של עדים שיאלצו להעיד יותר מפעם אחת, למתן החלטות סותרות ולהארכת הדיון שלא לצורך. לביסוס עמדתם הנ"ל הפנו המשיבים לתקנה 22 (א) לתקסד"א הקובעת כי "מותר לצרף בחזקת נתבעים בתובענה אחת את כל הנתבעים למתן סעד - בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין - בשל מעשה אחד או עסקה אחת או סדרה אחת של מעשים או עסקאות, או כתוצאה של אחד מאלה, ושאילו הוגשו נגדם תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית".

9.
כאן המקום לציין כפי שעלה מטיעוני הצדדים, כי בבית משפט זה מתבררות תביעות נוספות, בהליכים נפרדים, בין שוכרים נוספים לבין המערערים בהתבסס על טענות דומות.



10.
דיון

לטעמי, די לעיין בכתב התביעה נשוא ערעור זה על מנת להגיע למסקנה כי דין הערעור להתקבל.

אמנם אין מחלוקת כי כל המשיבים התקשרו עם המערערים בהסכמים לשכירת נכסים בבניין - וככל הנראה זו העובדה היחידה המשותפת בין הצדדים בשלב הזה -, אולם ההסכמים שנערכו עם כל אחד מהתובעים בנפרד, התבססו על תשתית עובדתית ספציפית, על מצגים ספציפיים ועל התחייבויות ספציפיות שהשתכללו בין הצדדים לכדי חוזה מחייב בהתחשב במהות העסקה הספציפית שנכרתה. ודוק, בבואו של בית המשפט לדון בטענות הצדדים באשר להפרת ההתחייבויות החוזיות על פי הנטען, עליו לשמוע את התובע הספציפי, נסיבות כריתת החוזה עימו, המצגים וההבטחות שהוצגו בפני
ו וההפרות הנטענות על ידו. אין לשלול קיומם של מצגים כלליים בדמות פרסומים כלליים שהוצגו על ידי המערערים בפני
השוכרים לקראת כריתת ההסכמים ושעלולים לעורר שאלות משותפות, אולם אין בכך כדי להצדיק דיון בכל העסקאות שנכרתו עם המשיבים תחת מטריה של תביעה אחת, שכן התנהלות כזו עלולה לסרבל את הדיון ולהאריכו שלא לצורך, ולגרום להתמשכות ההליך של התובע הספציפי עקב כריכת עניינו הספציפי עם תובעים נוספים שעניינם אמור לידון במסגרת אותה תביעה.

ניסיונם של המשיבים להשרות רושם כי המדובר בתשתית עובדתית משותפת המצמיחה שאלות משותפות, הינו ניסיון מלאכותי הנשען, ככל הנראה, על שיקולי נוחיות או שיקולים כלכליים – שהינם שיקולים לגיטימיים כשלעצמם -,
אולם אין בשיקולים אלה כדי לגבור על שיקולי יעילות דיונית שמטרתם לאפשר ניהול דיון בצורה ממוקדת ומסודרת, תוך תיחום המחלוקות בין הצדדים בצורה ברורה שתמנע סרבול הדיון, הארכתו ו/או הסתעפותו בצורה בלתי יעילה. להמחשת העניין הנני מפנה לאמור בכתב התביעה המלמד על מערכת יחסים שונה בין חלק מהמשיבים לבין המערערים, על הפרות שונות ואף על עילות תביעה שונות, ומפנה בהקשר זה בין היתר לסעיפים 74-70 לכתב התביעה המלמדים על התחייבויות שונות, ועל הפרות שונות כלפי המשיבים, המחייבים דיון נפרד בכל אחת מהטענות הנ"ל בזיקה למערכת העובדתית הספציפית הקשורה בהן.

11.
טענת המשיבים כי פיצול הדיון עלול לגרום לבזבוז משאבים נכון הוא במישור העקרוני, אך ככל שהדבר נוגע לבית המשפט, עדיף לנהל משפט יעיל, ממוקד וקצר המתייחס לעניינו הספציפי של בעל דין, על פני ניהול הליך ארוך ומייגע רק בשל צירוף בעלי דין שהמכנה המשותף היחידי ביניהם בשלב הזה הינו מעמדם כשוכרים לשעבר בבניין. יתרה מכך, הואיל ומתקיימים הליכים נוספים בבית משפט זה בין שוכרים נוספים לבין המערערים, אין לשלול מעל הפרק הגעת הצדדים שבפני
נו להסכמה בעניין צמצום המחלוקות ביניהם בהתאם להחלטות שיינתנו בהליכים הנ"ל.

ככל שהדבר נוגע לצדדים, הרי ברי הוא כי כל משיב אמור להעיד פעם אחת בבית המשפט, ואין נפקא מינא אם הוא ימסור את עדותו בהליך זה או בהליך אחר. ולגבי המערערים, מובן הוא כי פיצול הדיון כמבוקש יגרום לזימון העדים מטעמם ליותר מהליך אחד. אולם בעצם הגשת הבקשה לפיצול הדיון על ידם, גלומה הסכמתם לדרך התנהלות זו, ומשכך, שיקול זה אינו יכול להוות נימוק לדחיית הבקשה.

12.
לא נעלמה מעיניי העובדה כי ההתדיינות בין הצדדים החלה עוד בשנת 2002 כמתואר לעיל. אולם, דרך התדיינות זו היתה מסורה בידם של התובעים מאז תחילת ההליך, ואם היו מאמצים את דבריו של כב' השופט גינת שנאמרו בהחלטתו מיום 19.3.08 והיו מגישים תביעות נפרדות בבית משפט זה, סביר להניח כי תביעות אלו היו נמצאות בשלב יותר מתקדם מהתביעה דנן, בדומה לתביעות אחרות המתבררות בבית משפט זה.

13.
לסיכום

לסיכום, אין אלא לחזור על הדברים שנאמרו על ידי כב' השופט גינת בהחלטתו מיום 19.3.08 כדלקמן:

"הדרך הדיונית האמורה, אינה מצדיקה דיון מאוחד באותו תיק לגבי תובעים שהקשר היחיד ביניהם הוא העובדה שחתמו על חוזים (שונים) עם בעל בית אחד. כל אחד מהתובעים מנהל עסקים שונים, ההשקעות שנעשו על ידיו שונות, וסכומי הנזק הנתבעים על ידיו, מטבע הדברים, שונים גם הם."


אי לכך, הנני מחליטה לקבל את הערעור, ומורה על פיצול הדיון בתובענה.


הפיצול ייעשה על ידי הגשת תביעות נפרדות של כל אחד מהמשיבים שתכלול את עילות התביעה המתייחסות לאותו משיב.


התביעה שהוגשה בת.א 8057/08 נמחקת בזאת.

14.
לעניין תשלום תוספת אגרה – כב' השופט גינת קבע כי האגרות ששולמו על ידי המשיבים בבית המשפט המחוזי בגין הגשת התביעה, ייזקפו לזכות האגרות המגיעות מהם בבית משפט זה.


הוראה זו תחול על פתיחת התביעות מחדש כתביעות נפרדות בבית משפט זה. כמו כן תחול קביעתו הנוספת של כב' השופט גינת שלפיה תביעות אלו ייראו באופן מהותי כתובענות שהוגשו ביום 7.1.02.

15.
לאור העובדה שהמערערים לא העלו מיוזמתם את הבקשה לפיצול הדיון בשלב ניהול ההליך בבית המשפט המחוזי, והבקשה הנוכחית הועלתה על ידם רק בעקבות החלטתו של כב' השופט גינת המצוטטת לעיל, הנני קובעת כי כל צד ישא בהוצאותיו.





ניתן היום,
כ"א
אדר תש"ע, 07 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.








ער בית משפט שלום 2275-11/09 חוצות היוצר-חיפה בע"מ, קסטרא בע"מ, גיל דנקנר ואח' נ' י.ד.ס. סקיי-פאב בע"מ, טופ דה דיזיין בע"מ, רועי יורן ואח' (פורסם ב-ֽ 07/03/2010)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים