פסקי דין על יוחנן כהן | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי
686/09 בשא 11/03/2010
בשא 686/09 יוחנן כהן נ' המוסד לביטוח לאומי
בעניין:
בית הדין הארצי לעבודה
בשא000686/09
בש"א 686/09
בפני
הרשמת דוידוב-מוטולה סיגל
המבקש
יוחנן כהן
– בעצמו
בעניין
:
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד רחל גרוס
החלטה
1.
לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (הנשיא מיכאל שפיצר; בש"א 2057/09), מיום 8.9.09, אשר דחתה את בקשת המבקש לפסלות שופט. הבקשה הוגשה ביום 9.12.09.
רקע
2.
המבקש הגיש תביעה נגד המשיב בבית הדין האזורי לעבודה, כנגד החלטת המשיב לדחות את תביעתו לגמלת הבטחת הכנסה.
3.
ביום 8.9.09 ניתנה החלטת הנשיא שפיצר, כי אין כל סיבה שיפסול עצמו מלדון בתיק.
4.
ביום 20.10.09 הגיש המבקש "בקשת רשות ערעור" על ההחלטה הנ"ל. בהחלטתי מיום 24.11.09 הבהרתי כי "ערעור בעניין פסלות שופט יש להגיש תוך 10 ימים מהיום שבו הודעה לבעל הדין ההחלטה (תקנה 112ג(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991. המועד הרלוונטי להגשת הערעור הנו מועד קבלתו במזכירות – 20.10.09 – ולא מועד משלוחו. המועד האחרון להגשת הערעור – בהתחשב בפגרת סוכות – היה יום 18.10.09 ולכן ככל שהמערער עומד על ערעורו עליו להגיש בקשה להארכת מועד". בהתאם, הוגשה הבקשה שבפני
.
טענות הצדדים
5.
המבקש טוען כי "אילוצי הדואר נוגסים לעיתים מעבר למועד שהקצה המחוקק", כאשר מבחינתו שלח את הודעת הערעור בדואר עוד ביום 16.10.09, טרם המועד החוקי האחרון להגשתו. בנוסף, שיקולי צדק מחייבים את הארכת המועד "בשל חשש ממשי למשוא פנים".
6.
המשיב מתנגד לבקשה, בהעדר טעם מיוחד המצדיק להיענות לה. לא בכדי קבע המחוקק פרק זמן של 10 ימים לצורך הגשת ערעור בעניין פסלות, וזאת תוך לקיחה בחשבון של "אילוצי הדואר". לגופו של עניין, סיכויי הערעור נמוכים ואין כל חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
7.
המבקש, בתגובתו לתשובת המשיב, טוען כי כל התביעות והבקשות הרבות שהגיש בעבר כנגד המשיב נדחו על ידי הנשיא שפיצר, והדבר מלמד על "חשש בסבירות גבוהה למשוא פנים".
הכרעה
8.
המועד להגשת ערעור על החלטה בעניין פסלות שופט הנו 10 ימים מהיום שבו הודעה ההחלטה לבעל הדין (תקנה 112ג(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991; להלן – "התקנות"). סמכות בית הדין להארכת מועד נקובה בתקנה 125 לתקנות, ומתאפשרת "מטעמים מיוחדים שיירשמו".
9.
הפסיקה קבעה כי אין נוסחה נוקשה להגדרת "טעם מיוחד", וכל מקרה אמור להיבחן על פי נסיבותיו, כאשר דרך כלל יוכר "טעם מיוחד" כאשר התרחש אירוע שאינו בשליטת בעל הדין ו/או לא ניתן היה להיערך אליו מראש (ע"א 6842/00 ידידיה נ. קסט ואח', פ"ד נה(2) 904). האינטרסים המעורבים הינם זכות הגישה לערכאות מחד, ועקרון סופיות הדיון מאידך.
10.
לאמור לעיל יש להוסיף כי בהתחשב במועדים הקצרים שקבע המחוקק להגשת ערעור על החלטה שעניינה פסלות שופט, ונוכח הצורך להביא טענות פסלות לסיומן בהקדם האפשרי – הארכת מועד להגשת ערעור על החלטות מסוג זה מחייבת טעם מיוחד מוגבר (בש"א 662/07 שלום שאלתיאל – המועצה הדתית לתל אביב יפו, מיום 1.4.08; ערעור על ההחלטה נדחה – עא"ח 21/08 מיום 3.7.08).
11.
כפי שעולה מהפירוט לעיל, המבקש לא מציין כל טעם ממשי אשר מצדיק את האיחור בהגשת הערעור. הטעם היחידי המועלה על ידו הנו משלוח הבקשה על ידו בדואר עוד טרם חלף המועד החוקי להגשת הערעור, אך בטעם זה לא די. כבר נקבע בהקשר זה כי "בעל דין המבקש לנצל התקופה העומדת לרשותו עד תום, ולפעול ביום האחרון ממש, נוטל על עצמו סיכון שיחול שיבוש או תקלה, שאינם מצדיקים הארכת המועד, ועליו לשאת בתוצאות סיכון זה" (דב"ע נו/13-119 האגודה למען החייל – דוד נצר ישי, עבודה ארצי כרך כט(1) 194).
על המבקש היה לפיכך להגיש את ערעורו ישירות במזכירות בית הדין, או לחלופין לשלחו בדואר בסמוך לאחר קבלת ההחלטה על ידו ולא בסמוך טרם המועד האחרון להגשת הערעור.
12.
לאמור לעיל יש להוסיף את סיכויי הערעור, המהווים שיקול מרכזי ומכריע בהחלטה בדבר מתן הארכת מועד (עא"ח 38/08 עזרא מכמאל – המוסד לביטוח לאומי
, מיום 22.1.09). טענותיו של המבקש בדבר פסיקות קודמות של הנשיא שפיצר בעניינו אינן מגבשות חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט או לכך שדעתו של השופט "ננעלה". משכך, ובהתחשב בפסיקה בהקשר זה (דוגמת עא"ח 32/07 טופ אפסילון חברה לבניה בע"מ – ויקטור ורברוב ואח', מיום 15.7.07) – סיכויי הערעור נמוכים ואינם מצדיקים מתן הארכת מועד.
13.
סוף דבר
– הבקשה להארכת מועד נדחית. כמקובל בתיקי ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות.
ניתנה היום כ"ה באדר תש"ע (11 במרס 2010) ותישלח לצדדים.
דוידוב-מוטולה סיגל
, שופטת
רשמת
בשא בית הדין הארצי לעבודה 686/09 יוחנן כהן נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 11/03/2010)