פסקי דין על בנק מרכנתיל דיסקונט | פסקי דין על תומר קייטרינג | פסקי דין על אורי סגל | פסקי דין על דוד סגל ואח' |

12672/04 א     14/03/2010




א 12672/04 בנק מרכנתיל דיסקונט נ' תומר קייטרינג בע"מ, אורי סגל, דוד סגל ואח'






בפני

כב' השופטת ד"ר איריס רבינוביץ ברון
תובע

בנק מרכנתיל דיסקונט

ע"י ב"כ עו"ד עופר חן
נגד
נתבעים
1. תומר קייטרינג בע"מ
– ניתן פס"ד
2. אורי סגל
– ניתן פס"ד
3. דוד סגל
4. הדרה סגל
ע"י ב"כ עו"ד קובי פיגדור
פסק דין
מבוא

1. התובע בנק מרכנתיל דיסקונט
(להלן: התובע או הבנק) הגיש תביעה כנגד הנתבעת 1, תומר קייטרינג בע"מ
(להלן: הנתבעת) וכן כנגד הנתבעים מר אורי סגל
(הנתבע 2), מר דוד סגל (הנתבע 3) והגב' הדרה סגל (הנתבעת 4).

ניתן

פסק דין
כנגד הנתבעים בהעדר הגנה.

בהסכמת התובע, בוטל פסק הדין שניתן בהעדר הגנה כנגד הנתבעים 3 ו-4.

2. הוגש כתב תביעה מתוקן.

לטענת התובע כפי שפורטה בכתב התביעה המתוקן, הנתבעת 1 קיבלה ממנו אשראי וחייבת לו את סכום התביעה בסך 1,712,138 ש"ח. הנתבע 1 ערב לכל חובותיה של הנתבעת 1 . הנתבעים 2 ו-3 חתמו על כתבי ערבות מוגבלים בסכומים וחייבים לו על פיהם בגין ערבותם לחובות הנתבעת. המדובר בכתב ערבות לחובות הנתבעת על סך 70,000 ₪ שלטענת התובע נחתם על ידי הנתבעים 3 ו-4 ביום 28.4.95, בכתב ערבות לחובות הנתבעת על סך 120,000 ₪ שלטענת התובע נחתם על ידי הנתבעים 3 ו-4 ביום 13.12.95 ובכתב ערבות לחובות הנתבעת על סך 500,000 ₪ שלטענת התובע נחתם על ידי הנתבעת 4 ביום 23.12.99.

3. נתבעים 3 ו-4 (להלן: הנתבעים) הגישו בקשת רשות להתגונן. ניתנה לנתבעים רשות להתגונן לאחר שהצדדים הודיעו כי הגיעו להסכמה דיונית לפיה תינתן רשות להתגונן וכי התצהירים שצורפו לבקשת רשות להתגונן ישמשו ככתבי הגנה מטעם המבקשים.
הנתבעים 3 ו-4 טענו בבקשת רשות להתגונן כי אינם חתומים על כתבי הערבות. כמו כן טענו לחלופין כי בכל מקרה אינם ערבים לחשבון של החייבת העיקרית שדפיו מצורפים לכתב התביעה המתוקן שכן כתבי הערבות מתייחסים למספר חשבון בנק אחר מחשבון הבנק של הנתבעת שלו ערבו. כן טענו הנתבעים כי לכתבי הערבות אין תוקף שכן בשנת 2000, חמש שנים לאחר חתימתם הנטענת של הנתבעים 3 ו-4 על כתבי הערבות, חתמה הנתבעת, החייבת העיקרית, על "הסכם תנאי ניהול חשבון שיקים" וכי כתבי הערבות אינם חלים על ההסכם המאוחר המהווה שינוי יסודי בהתנהלות החשבון וסוג החשבון.
לטענת הנתבעים אף אם יקבע כי הם חתומים על כתבי הערבות, הרי שהם ערבים יחידים בהתאם להגדרה בחוק הערבות ולכן היה על המשיב לתבוע את החייבת תחילה.
כמו כן, טענו כי התובע הפר את חובות הגילוי המוטלים עליו.
עוד טענו הנתבעים כי התובע הפר את חובות תום הלב, הנאמנות והזהירות המוטלות עליו, כי פעל בחוסר זהירות כאשר הפיק רווחים מהאשראי הבלתי חוקי שנתן לנתבעת וכי נתן לנתבעת אשראי ללא בטחונות מתאימים.

4. מטעם התובע הוגשו תצהיריהם של מר יהודה בדיחי ששימש בזמנו כפקיד במחלקה העסקית בסניף התובע, תצהירו של מר אלי ברהום ששימש ועודנו משמש כפקיד במחלקה העסקית של התובע וכן תצהירו של מר איב גבאי ששימש במועדים הרלבנטיים כפקיד במחלקת אשראי בסניף התובע. מטעם הנתבעים 3 ו-4 הוגשו תצהיריהם שצורפו לבקשת הרשות להתגונן.

בדיון ההוכחות נחקרו המצהירים והצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב.
דיון והכרעה

5. השאלה הראשונה הטעונה הכרעה הינה האם חתומים הנתבעים 3 ו- 4 על כתבי הערבות עליהם מבוססת התביעה כנגדם.

משהנתבעים מכחישים כי חתמו על כתבי הערבות מוטל הנטל על התובע להוכיח כי הנתבעים חתומים על כתבי הערבות. בהתאם להלכה, ישנן מספר דרכים להוכיח כי חתימה הינה של אדם מסוים ובכללן עדות ישירה של החותם או עד לחתימה (ר' ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ פ"ד מז (3) 240 בעמ' 261).

התובע הלך בדרך של הבאת עדים לחתימה וכן בהצגת מסמכים שונים ובכללם חלק מכתבי הערבות לנתבעים, במהלך חקירתם הנגדית.

מר יהודה בדיחי הצהיר כי ביום 28.4.95 חתמו הנתבעים 3 ו- 4 על הודעות לערב. באותו יום חתמו בפני
ו הערבים על ערבות להבטחת כל חוב עד לסכום של 70,000 ₪ (בתוספת הפרשי הצמדה וריבית) וזאת כנגד התחייבות הנתבעת אשר ניהלה אצל התובע חשבון שמספרו 710059. לתצהירו צורפו ההודעות לערב וכתבי הערבות וכן צילומי תעודות הזהות של הנתבעים.
בחקירתו הנגדית נשאל מר בדיחי לענין החתמת הערבים והשיב כדלקמן (ר' עמ' 14 לפרוט' הדיון):

"ש: עברו 13 שנה מאז המועד שאתה טוען שהערבים חתמו על כתב הערבות. אתה לא יכול באמת לזכור שאותם אנשים שנמצאים כאן הם שחתמו בפני
ך, נכון?
ת: אני לא זוכר. ברור לי שאם אני החתמתי אותם על כתב ערבות זיהיתי אותם על פי תעודת זהות."

מר אלי ברהום הצהיר כי ביום 23.12.99 חתמה בפני
ו הנתבעת 4 על דף מידע לערב ובאותו מעמד צילם את תעודת הזהות שלה. כן הצהיר כי באותו יום חתמה בפני
ו על ערבות מתמדת ל"כל חוב" מוגבלת לסכום של 500,000 ₪ בתוספת ריבית לחובות הנתבעת.
מר אלי בריהום העיד בחקירתו הנגדית (ר' עמ' 17 לפרוט' הדיון):

"ש: כתבת בתצהיר שחתמו בפני
ך ערבים. עברו לפחות 10 שנים מאותו מועד. אתה באמת זוכר שהם חתמו בפני
ך?
ת: אני בהחלט זוכר שהם חתמו.
ש: יכול להיות שאורי סגל
העביר לך את החומר כבר חתום כמו שקורה הרבה פעמים בבנקים?
ת: זה לא קורה בכלל ולא שידוע לי שקרו. במקרה הזה ההבדל בין דוד לאורי הוא משמעותי.
לשאלת ביהמ"ש: לגבי מי זכור שחתמו בפני

ב"כ הנתבעים
מבקש לציין שהעד מעלעל בדפים שבפני
ו לפני שמשיב לשאלה.
העד: אתה ניסית להכשיל אותי ולכן אני מעלעל בדפים. סגל הדרה חתמה בפני
זאת התשובה שלי."

ובחקירה חוזרת של מר בריהום בהמשך אותו עמוד:

"ש: כאשר עיינת בכתב הערבות של הדרה למעשה איך ראית שאתה החתמת אותה?
ת: אנחנו עובדים על פי נוהלים, כשערב בא לחתום מזהים, ממלאים, מסבירים וחותמים ויש בכתב ערבות נחתם בפני
וחתימה שלי."

מר איב גבאי הצהיר כי ביום 13.12.95 חתמו בפני
ו הנתבעים 3 ו-4 על כתב הערבות לחובות הנתבעת על סך 120,000 ₪.

בחקירתו הנגדית העיד (ר' עמ' 18 לפרוט' הדיון):

"ש: אתה טוען שהחתמת בשנת 95 את שני הנתבעים על כתב ערבות של 120,000 ₪ ועברו 13 שנים. אתה זוכר שהחתמת אותם ממש כשהם מולך?
ת: אני זוכר שהחתמתי את מר דוד סגל.
ש: 13 שנה?
ת: יש דברים שזוכרים. לגבי הגב' אני לא זוכר וזה לא אומר שלא החתמתי אותה, אם אני מאשר שהיא חתמה בפני
אז היא חתומה לפני. אין דבר כזה שהייתי חותמת גומי."

6. הנתבעים הצהירו כי לא חתמו על כתבי הערבות.

במסגרת חקירתם הנגדית הוצגו לנתבעים חתימות על מסמכים שונים כאשר מוצגת להם החתימה בלבד ושאר המסמך מוסתר.

כאשר הוצגו החתימות לנתבע 3 מבעד למסמכים המכוסים, השיב לגבי רובן ככולן כי אין המדובר בחתימותיו.

כאשר הוצגו החתימות מבעד למסמכים המכוסים לנתבעת 4, השיבה לגבי חלק מהחתימות שאינן שלה ולגבי חלקן כי הינן דומות לשלה. לגבי כתב הערבות מאפריל 1995, כאשר הוצג לה מכוסה ונשאלה אם זו חתימתה השיבה:

"זה גם דומה אבל אני לא יכולה לומר"

וכשהוצג לה ונאמר לה כי זהו כתב הערבות מאפריל ונשאלה האם זו החתימה שלה השיבה:

"זה דומה לחתימה שלי לא יכולה להגיד בדיוק"
כאשר הוצגה לה חתימה מתוך מסמך מכוסה של כתב ערבות מדצמבר 1995 ונשאלה האם זו חתימה השיבה:

"זה גם דומה"

וכשהוצג לה כתב הערבות ונשאלה לגבי החתימה השיבה:

"אני לא יודעת. יכול להיות, אני לא זוכרת משנת 95." (ר' עמ' 26 לפרוט' הדיון).

התובע טוען בסיכומיו כי הנתבע 3 הכחיש בחקירתו הנגדית את חתימתו גם לגבי מסמכים שברור כי הינו חתום עליהם.

כן טוען התובע בסיכומיו כי הנתבעת 4 למעשה אישרה בחקירתה הנגדית את חתימתה על כתבי הערבות.

בסיכומי הנתבעים נטען כי אופן הצגת החתימות לנתבעים בחקירה הנגדית ללא שמוצגים המסמכים במלואם וכאשר מוצגים העתקים הינו מטעה ומבלבל וכי אין ללמוד מחקירה זו דבר. כן נטען כי דווקא העדות של חלק מהמצהירים מטעם הבנק כי הם זוכרים את החתמת הערבים אחרי שנים כה רבות מעוררת סימני שאלה ביחס למהימנותם.

7. בהתאם להלכה, אין לצפות מפקידי בנק לזכור את מעמד החתימה שנים לאחר המועד. אכן, לשם כך מופיע על גבי המסמכים אישור החתימה ומצורפים צילומי תעודות הזהות. בעניננו, מדובר בשלושה פקידים של התובע, אשר אישרו בהזדמנויות שונות חתימות של הנתבעים בפני
הם. על גבי המסמכים חתומים גם הפקידים שזיהו את החתימות. תעודות הזהות של הנתבעים צולמו וצורפו לכתבי הערבות. אני מקבלת את עדות העדים מטעם התובע כי החתימו את הנתבעים לאור אישורי החתימה שלהם המופיעים על כתבי הערבות וכמפורט לעיל, בחלק מהמקרים אף העידו פקידי הבנק כי זכור להם מעמד החתימה. מובן כי יכולת הזכרון של בני אדם הינה שונה ואף אותו אדם יכול שיזכור מעמד חתימה אחד ולא יזכור מקרה אחר ובפרט לאחר חלוף שנים.

כמו כן, תשובות הנתבע 3 בחקירה הנגדית לא חיזקו את גירסתו. באשר לנתבעת 4, הגם שאינני מקבלת את טענת התובע כי אישרה את חתימתה על גבי כתבי הערבות במהלך חקירתה הנגדית, הרי שבודאי שלא הכחישה את החתימות.

סיכומו של דבר, לנוכח כל האמור שוכנעתי כי הנתבעים 3 ו-4 חתמו על כתבי הערבות שצורפו לתובענה.

בשל מסקנה זו, יש לדון בטענות החלופיות שהועלו על ידי הנתבעים.

8. הנתבעים טוענים כי מספר החשבון שצורף לכתב התביעה המתוקן כחשבון שבו קיים חוב של הנתבעת לתובע שונה ממספר החשבון שצוין על גבי כתבי הערבות.
התובע טוען כי מספר החשבון אצלו משתנה עם העברתו לטיפול המחלקה המשפטית וכי מדובר באותו חשבון שמספרו מופיע על גבי כתבי הערבות
לענין זה העיד מר יהודה בדיחי בחקירתו הנגדית (ר' עמ' 9 לפרוט' הדיון):

"ת. החוב בשלב זה היה נמצא כבר במחלקה המשפטית במספר חשבון שמופיע בסעיף 534. ברגע שהחוב מועבר לטיפול משפטי אז החוב נמשך מהסניף ועובר לטיפול המחלקה המשפטית. החוב שמצויין כאן 38,000 ₪ נובע מחזרה של שני שיקים שהיו במערכת, שיקים דחויים שחזרו ואז נזקפו לחוב פה וכנראה שאחרי כמה ימים זה עבר גם למחלקה המשפטית. החשבון במחלקה המשפטית זה 534780466."

מר בדיחי הצהיר כי יתרת החובה של הנתבעת עמדה על סך 1,712,138.22 ₪ ליום 2.6.05.

מעיון בנספח ה' לתצהיר של מר בדיחי, דף התנועות האחרונות המפרט את יתרת החובה של הנתבעת על סך 1,712,138.22 ש"ח, עולה כי מופיע על גביו אישור החתום על ידי שני מורשי חתימה של הבנק לפיו דף החשבון האמור הינו דף החשבון האחרון של חשבון מס' 710059 וכי הינו "רשומה מוסדית".

התובע מוסיף וטוען כנגד הטענה כי מדובר במספר חשבון שונה מזה שלו ערבו הנתבעים, כי בכל מקרה כתבי הערבות שנחתמו על ידי הנתבעים 3 ו-4 מתייחסים לכל חוב של הנתבעת לתובע ולא רק לחוב בחשבון שמספרו 710059.

אכן, עיון בכתבי הערבות ובדפי ההסבר לערבים מלמד כי כתבי הערבות אינם מוגבלים לערבות לחשבון הבנק שמספרו 710059 אלא הם מתיחסים "לכל חוב" של הנתבעת לתובע.

לנוכח כל האמור, אינני מקבלת את הטענה של הנתבעים המבוססת על מספר החשבון המופיע על גבי דפי החשבון שצורפו לכתב התביעה המתוקן ולתצהירי התובע.

9. הנתבעים 3-4 טוענים כי אינם חייבים בגין חובות הנתבעת לתובע מאחר ובשנת 2000, לאחר המועד בו נחתמו כתבי הערבות, נחתם הסכם ניהול חדש בין התובע לנתבעת. לטענת הנתבעים, הסכם זה שינה מהותית את אופי החשבון של הנתבעת לחשבון ניכיון שיקים. לטענתם, התובע לא יידע אותם בדבר השינוי האמור והערבות הנטענת איננה חלה עוד. בסיכומי הנתבעים נטען כי לא בכדי הסכם הניהול החדש צורף לכתב התביעה המקורי אך לא צורף לכתב התביעה המתוקן.
הנתבעים טוענים כי משלב זה בו נחתם הסכם הניהול החדש התחילה הנתבעת לנכות שיקים.
בסיכומי התובע נטען כי על פי כתבי הערבות אין מגבלה והערבות חלה על כל חובות הנתבעת לתובע וכי בכתבי הערבות הותנה כי הערבות לא תיפגע נוכח הסכמי אשראי חדשים עם הלקוח (הנתבעת) לפיכך אין משמעות לכך שנחתם הסכם ניהול חדש. כן נטען כי אין המדובר בהסכם ששינה מהותית את תנאי חשבון הבנק של הנתבעת וכי כאשר משתנים נוסחי ההסכמים בבנק מחתימים את הלקוחות על הנוסחים החדשים.

מר יהודה בדיחי נשאל לענין זה בחקירתו הנגדית כך (עמ' 11 לפרוט' הדיון):

"ת: אני לא יכול לזכור. ברגע שחשבון נפתח מחתימים על תנאי כללים ואחר כך לפעמים יש נוסח חדש ומחתימים.
ש: מציג לך הסכם מ-9.8.00. מה זה?
ת: זה טופס תנאים כללים.
מוגש ומסומן נ/4
ש: אם אומר לך שמדובר בהסכם של תנאי ניהול חשבון שיקים, מה תגיד על זה?
ת: זה הסכם של תנאים כלליים לפתיחת חשבון עו"ש.
ש: מפנה לכתב התביעה המקורי. מציג לך מסמך שבו הגדרת את ההסכם תנאי ניהול חשבון שיקים. זה מה שזה?
ב"כ התובע:
חברי מטעה את העד. כתב התביעה תוקן.
ת: זה טופס של תנאים כלליים.
ש: מפנה לתצהיר שלך מיום 25.11.04 סעיף 4 - מוגש ומסומן נ/5
ת: אין הבדל. זה תנאים כלליים.
ש: בעצם מאותו תאריך החברה התחילה לנכות שיקים?
ת: לא. זה לא מה שזה אומר. המחלקה המשפטית לפעמים יש טופס שהוא קיים, מבחינה משפטית הוסיפו שם סעיפים. כשהלקוח פותח חשבון חותם על טופס של תנאים כלליים, נניח שיש אחר כך יש שינוי שהמחלקה המשפטית הכניסה זה לא בא במקום.
ש: איזה שינוי הכניסו?
ת: אני לא יודע. "

מעיון בכתבי הערבות, עולה כי אכן מדובר, כטענת התובע, בערבויות ל"כל חוב" של הנתבעת לתובע לרבות חיובים עתידיים. לנוכח הנוסחים המגדירים את היקף הערבויות בכתב הערבות באופן כה רחב, יש קושי בקבלת הטענה של הנתבעים כי כתבי הערבות אינם בתוקף לנוכח הסכם הניהול החדש שנחתם וכי התובע היה צריך לקבל את הסכמתם לגביו.

זאת ועוד, מעיון בהסכמי הניהול עולה כי הסכם תנאי ניהול חשבון הבנק המקורי משנת 1995 שצורף כנספח א' לכתב התביעה המתוקן, הינו הסכם סטנדרטי. לכתב התביעה המקורי צורף הסכם תנאים בחשבון עו"ש מיום 9.8.00. הסכם זה הינו אף הוא הסכם סטנדרטי של תנאי ניהול חשבון, שהינו ארוך ומפורט יותר מההסכם הקודם.

הנתבעים לא הצביעו על סעיפים ספציפיים בהסכם משנת 2000 אשר שינו את תנאי ניהול החשבון באופן שהיה בו כדי להשפיע לרעה על מצבם של הנתבעים כערבים לחשבון.

סיכומו של דבר, לא שוכנעתי כי העובדה שהנתבעת והתובע חתמו על ההסכם האמור יש בה כדי לשחרר את הנתבעים מאחריותם כלפי התובע בהתאם לכתבי הערבות. כמו כן, לא שוכנעתי כי מדובר בהסכם תנאים לניהול חשבון ששינה מהותית את תנאי הניהול של החשבון.

10. הנתבעים טוענים כי התובע התרשל בהעמדת אשראי לנתבעת והפר את חובת תום הלב המוטלת עליו והפיק רווחים מכך שהעמיד לנתבעת אשראי בלתי חוקי.

התובע בסיכומיו מציין כי טענות אלו לא פורטו כנדרש ודינן להידחות. כן ציין כי לנתבעים הומצאו דפי החשבון ממועד פתיחתו ועד למועד הפסקת הפעילות בו ולפיכך הנתבעים היו יכולים לפרט טענותיהם.

אני קובעת כי בכל הנוגע לטענות הנתבעים לענין העמדת האשראי מטעם התובע לנתבעת, מדובר בטענות כלליות שלא פורטו כנדרש ולא הוכחו ולפיכך דינן להידחות.

11. הנתבעים טוענים כי התובע הפר את חובות הגילוי שלו כלפיהם ולא שלח להם הודעות או תזכורות לגבי תנאי ערבותם.

בסיכומי התובע מציין התובע כי מהעדויות עולה כי הנתבעים עזבו את הארץ ולפיכך אינם יכולים לבא בטענות אל התובע ששלח את ההודעות לכתובת שמסרו בעת החתימה על הערבות ואף לא פירטו לגבי הנזק שנגרם להם לטענתם מאי קבלת תזכורות שנתיות על ערבותם ולא כימתו את הנזק.

הנתבע העיד כך ( עמ' 23 לפרוטוקול הדיון ):

"ש: שערי תורה15/1 זה הכתובת בארץ?
ת: אין לנו כתובת בארץ כי אנחנו לא גרים בארץ
ש: לפני שעזבתם זאת היתה הכתובת?
ת: כן."

ואילו הנתבעת 4 העידה כך (עמ' 24 לפרוט' הדיון):

"ש: לפני כמה שנים עזבתם את הארץ
ת: לפני 7 שנים".

משהנתבעים עזבו את הארץ, לפי עדותם, לפני כשבע שנים ומשאין להם כתובת בארץ ולא נטען על ידם וממילא לא הובאו על ידם ראיות כי מסרו לתובע כתובת למשלוח הודעות בחו"ל או כתובת שונה בארץ מזו שנמסרה בכתבי הערבות, אין מקום לקבל את הטענה שהועלתה על ידם כי התובע הפר את חובתו לשלוח להם הודעות לגבי ערבותם במהלך השנים.

12. הנתבעים טוענים כי הינם ערבים יחידים ולפיכך לפי חוק הערבות, תשכ"ז 1967 (להלן: חוק הערבות) על התובע היה למצות התביעה כנגד הנתבעת בטרם הגשת התביעה כנגדם.
התובע טוען כי הוראות פרק ב' לחוק הערבות אינן חלות על חוזים שנכרתו לפני יום 14.5.98 ולפיכך אינן רלבנטיות לגבי כתבי הערבות שנחתמו בשנת 1995. לגבי הערבות שנחתמה על ידי הנתבעת 4 על סך של 500,000 ₪ ביום 23.12.99, אמנם הנתבעת 4 הינה בגדר ערב יחיד אך איננה באה בגדר "ערב מוגן" שכן ננקב סכום העולה על 60,000 ₪ ולכן אין חובה למצות את ההליכים כנגד החייב ולא היתה מניעה להגיש את התביעה כנגד הנתבעת 4 בשלב ובמועד שבו הוגשה.

עיון בחוק הערבות מלמד כי אכן סעיף 27 שעניינו דרישה כלפי הנושה להגיש תובענה כנגד החייב תחילה חל ביחס ל"ערב מוגן" בלבד. לפיכך, סעיף זה אינו חל בעניינו ביחס לנתבעים 3-4. זאת, משום שהפרק בו נכלל סעיף זה טרם נכנס לתוקף ביחס לערבויות שנחתמו בשנת 1995. לגבי כתב הערבות על סך 500,000 ₪, הרי שהנתבעת 4 באה בגדר "ערב יחיד" כהגדרת סעיף 19 לחוק הערבות אך לנוכח סכום הערבות ותוכנה, היא איננה באה בגדר הגדרת "ערב מוגן" בסעיף 19 האמור.

יש לציין כי משהנתבעת 4 באה בגדר "ערב יחיד" כהגדרת פרק ב' לחוק הערבות חלה על התובע חובה לשלוח לה הודעה על אי קיום החיוב על ידי החיייב וזאת לפי הוראות סעיף 26 לחוק הערבות. בעניננו, התובע לא הוכיח משלוח הודעה כאמור. יחד עם זאת, התובע טוען בסיכומיו כי הנתבעת 4 לא הוכיחה את הנזק שנגרם לה כתוצאה מאי משלוח הודעה כאמור.

אכן, לא הובאו כל הוכחות לענין נזק שנגרם לנתבעת 4 כתוצאה מכך שלטענתה לא נשלחה לה הודעה על אי קיום החיוב.
כמו כן, כפי שצוין, הנתבעים העידו כי אינם מתגוררים בישראל מזה כשבע שנים וכי אין להם כתובת בארץ. הבנק לא הראה כי עשה מאמץ מיוחד לוודא שהמכתבים מתקבלים ומאידך הנתבעים לא נודיעו על שינוי כתובת.

לנוכח האמור, אני מוצאת כי אין בטענה לעניין אי משלוח הודעה כדי לפטור את הנתבעת 4 מערבותה לפי כתב הערבות משנת 1999. יחד עם זאת, אני מוצאת כי לנוכח האמור, התובע אינו זכאי לתבוע מהנתבע 4 ריבית חריגה מכח כתב הערבות האמור ביחס לתקופה הקודמת למועד בו הוגשה על ידו התובענה.

כמו כן, שטרי הערבויות הנוספים אמנם נחתמו בטרם נכנס סעיף 26 לחוק הערבות לתוקף, אך גם ביחס אליהם ניתן היה לצפות כי התובע ישלח הודעות בדבר אי קיום החיוב על ידי החייב, לא הוכח כי נשלחו הודעות ואף לא צורפו לכתב התביעה המתוקן הודעות כאמור. לפיכך, אני מוצאת כי יש לנהוג באותה דרך לענין החיוב בריבית אף ביחס לערבויות הנוספות.

13. סיכומו של דבר, משמצאתי כי הנתבעים 3 ו-4 חתמו על כתבי הערבות נשוא התובענה וכי הטענות החלופיות שהועלו על ידם כנגד חיובם על פי כתבי הערבות דינן להידחות ולנוכח החוב של הנתבעת לתובע בהתאם לדפי החשבון שהוגשו, הרי שדין התביעה כנגד הנתבעים 3 ו- 4 להתקבל, בכל הנוגע לסכומי הקרן של כתבי הערבות.

לענין הריבית אשר הבנק תבע, צורף לכתב התביעה המתוקן נספח ג' המפרט שיעורי ריבית החובה המירבית אצל התובע לאורך השנים.

לא מצאתי לקבל את עתירת התובע לחייב את הנתבעים 3 ו-4 בהפרשי ריבית כבר מיום החתימה על כתבי הערבות בריבית חריגה שכן הדבר איננו עולה בקנה אחד עם הוראות כתבי הערבות, וכן לנוכח האמור לעיל לעניין אי הוכחת משלוח מכתבי ההודעה על אי קיום החיוב.

יציין, כי לכתב התביעה שהוגש ביום 14.11.04 צורפו כתבי הערבות על סך 120,000 ₪ ועל סך 500,000 ₪. לכתב התביעה המתוקן צורף, בנוסף לכתבי הערבות האמורים, אף כתב הערבות על סך 70,000 ₪.

לגבי כתב הערבות על סך 70,000 ₪ לא הוכחו הפרשי ההצמדה והריבית לפי סעיף 2 לכתב הערבות ולפיכך יש לחייב את הנתבעים 3 ו-4 לפי הוראות סעיף 16 לכתב הערבות לענין הצמדת הקרן וכן בריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התובענה.

לגבי כתב הערבות על סך 120,000 ₪ יש לחייב את הנתבעים 3 ו-4 בריבית בהתאם לתנאי סעיף 3 לכתב הערבות וסעיף 12 לכתב הערבות לגבי חיובים בגין פיגור.

לגבי כתב הערבות על סך 500,000 ₪, בהתאם להוראות סעיף 5 לכתב הערבות יתווספו לסכום האמור הפרשי הצמדה וריבית כחוק וממועד הגשת כתב התביעה תתוסף לו ריבית חריגה בהתאם להוראות סעיף 14 לכתב הערבות.

14. לנוכח האמור, אני מחייבת את הנתבעים 3 ו- 4 , יחד ולחוד, לשלם לתובע תוך 30 יום את הסך של 70,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום 28.4.95 ועד למועד הגשת כתב התביעה המתוקן וכן הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן ועד התשלום המלא בפועל, כמו כן אני מחייבת את הנתבעים 3 ו- 4, יחד ולחוד, לשלם לתובע תוך 30 יום את הסך של 120,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 13.12.95 ועד למועד הגשת התביעה ובתוספת ריבית בשיעור של 19% שתחושב בהתאם למפורט בסעיף 11 (ד) לכתב התביעה המתוקן מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, אני מחייבת את הנתבעת 4 לשלם לתובע את הסך של 500,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 23.12.99 ועד למועד הגשת התביעה ובתוספת ריבית בשיעור של 19% שתחושב בהתאם למפורט בסעיף 11(ד) לכתב התביעה המתוקן ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.
הנני מחייבת את הנתבעת 4 לשלם לתובע הוצאות משפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הוצאתן ועד התשלום המלא בפועל וכן שכ"ט עו"ד בסך 45,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

כמו כן, אני מחייבת את הנתבע 3 לשלם לתובע הוצאות משפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הוצאתן ועד התשלום המלא בפועל וכן שכ"ט עו"ד בסך 18,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

החיוב של הנתבעים 3 ו-4 בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד הינו חופף באופן שהתובע לא יפרע מהנתבעים 3 ו-4 גם יחד יותר מסכום הוצאות המשפט ושכר הטרחה שהוטל על הנתבעת 4.

המזכירות תמציא פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ח באדר תש"ע, 14 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

בית משפט השלום בנתניה

14 מרץ 2010
ת"א 12672-04 בנק מרכנתיל דיסקונט
סניף שבטי נ' תומר קייטרינג בע"מ
ואח'

1 מתוך 14








א בית משפט שלום 12672/04 בנק מרכנתיל דיסקונט נ' תומר קייטרינג בע"מ, אורי סגל, דוד סגל ואח' (פורסם ב-ֽ 14/03/2010)