פסקי דין על אשר לוי | פסקי דין על א.דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ

151926/09 א     14/03/2010




א 151926/09 אשר לוי נ' א.דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



14 מרץ 2010

ת"א 151926-09 לוי נ' א.דורי חברה לעבודות הנדסיות בעמ




בפני

כב' השופט
ישי קורן

תובע
אשר לוי


נגד

נתבעים
1. א.דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ



פסק דין


תביעה על סך 55,988 ₪ בגין ליקויי בנייה.

ביום 9/6/2002 רכש התובע מהנתבעת דירה ברח' הצבר 5 בצור משה. (הסכם הרכישה מצורף לכתב התביעה).
ביום 1/11/2002 נמסרה הדירה לתובע. (טופס מסירה מצורף לכתב התביעה).
בחודש יוני 2005 העביר התובע לנתבעת דו"ח מומחה המפרט ליקויי בנייה שונים שנמצאו בדירה.
ביום 8/11/05 ביצעה הנתבעת תיקונים שונים בדירה. דף ובו פירוט התיקונים, חתום בידי התובע, צורף לכתב התביעה.
בשולי דף התיקונים רשם התובע: "והיה והתקלות חוזרות, יבוצע תיקון חוזר בשנית".
ביום 16/2/2007 ערך המומחה מטעם התובע ביקור חוזר בדירה, וביום 8/3/2007 ערך חוות דעת בה הוא מפרט את ממצאיו. בחוות הדעת מפרט המומחה ליקויים שונים שאותרו, תוך שהוא מציין אם תוקנו ליקויים שאותרו בחוות הדעת הקודמת – אם לאו.

התובע טוען כי מחודש 6/05 ואילך פנה אל הנתבעת בדרישה שתתקן את הליקויים, אך מאמציו עלו בתוהו ועד למועד הגשת התביעה לא פעלה הנתבעת לתיקון מלא של הליקויים. לדבריו, כתוצאה מהליקויים נגרמה לדירה ירידת ערך.
התובע טוען כי הליקויים בדירה נובעים מרשלנות הנתבעת והם בניגוד להתחייבות הנתבעת על פי החוזה והמפרט הטכני. לטענת התובע, על הנתבעת לפצות אותו בגין נזקיו, וככל שקיימת בחוזה הוראה המגבילה את הסעדים להם זכאי התובע, מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד.
סכום התביעה כולל את הרכיבים הבאים:
1.
עלות התיקונים –
11,688 ₪ (כולל מע"מ);
2.
ירידת ערך -
10,000 ₪;
3.
עלות חוות דעת מומחה -
2,300 ₪;
4.
דיור חלופי בעת התיקון -
7,000 ₪;
5.
ביטול זמן, ועוגמת נפש -
25,000 ₪.

הנתבעת טוענת כי תיקנה את הליקויים עליהם התלונן התובע בשנת 2005, וכי הליקויים הנטענים נשוא התביעה הם ליקויים חדשים אשר לגביהם חלפה תקופת הבדק הקבועה בהסכם המכר.
הנתבעת מכחישה את הליקויים הנטענים, וטוענת כי מאז תיקון הליקויים נשוא האישור מיום 8/11/05 לא פנה התובע בטענה נוספת כלשהי בדבר ליקויים בדירה.
הנתבעת טוענת כי על פי הוראות הסכם המכר, אשר אושר על ידי בית הדין לחוזים אחידים, לא זכאי התובע לפיצוי כלשהו בגין ליקויי בנייה, אלא, לכל היותר, לתיקון הליקויים על ידי הנתבעת.
בנוסף, מכחישה הנתבעת את ראשי הנזק הנטענים.

בית המשפט מינה מומחה מטעמו לבדוק את הליקויים הנטענים.
המהנדס יוסף גולדקלנג ביקר במקום בנוכחות נציגי הצדדים ובדק את הליקויים הנטענים בחוות דעת המומחה מטעם התובע.
המהנדס גולדקלנג מצא ליקויים שונים בתחום איטום ורטיבות וקבע כי עלות התיקון עומדת על 7,300 ₪.
בתחום טיח וצבע מצא המומחה ליקויים שעלות תיקונם 1,000 ₪, ובתחום חשמל ואלומיניום מצא המומחה ליקויים שעלות תיקונם 300 ₪.
סה"כ עלות תיקון הליקויים עומדת על 8,600 ₪. על סכום זה יש להוסיף מע"מ.
המומחה מציין כי אם יבוצעו התיקונים על ידי קבלן שיפוצים יש להוסיף 25% לעלות הנ"ל.
משך ביצוע התיקונים 16 ימי עבודה, אך אין צורך לפנות את הדירה בזמן התיקונים.
עלות פיקוח הנדסי על ביצוע התיקונים – 1,500 ₪.

ביום 20/12/09 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה לפיה יינתן

פסק דין
על יסוד הממצאים שבתיק בית המשפט, כשהתובע מוותר על חוות דעת המומחה מטעמו, ולאחר קבלת סיכומי הצדדים.

בסיכומיהם חוזרים הצדדים על עיקר הטענות שפורטו בכתבי הטענות.

התובע מקבל את האמור בחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט והוא מבקש לפסוק לטובתו את הסכום האמור בחוות הדעת בצירוף מע"מ ובתוספת של 25% בגין ביצוע התיקונים באמצעות קבלן מטעם התובע, וכן פיקוח הנדסי. כמו כן, חוזר התובע על דרישתו בגין רכיבי התביעה האחרים. התובע מדגיש כי לנתבעת ניתנה הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים אך היא לא עשתה כן. חלק מהליקויים לא תוקנו וחלק תוקנו וחזרו על עצמם.

הנתבעת מדגישה כי מערכת החיובים בין הצדדים כפופה להסכם שביניהם, והתובע אינו זכאי לדבר מעבר לאמור בהסכם.
לאחר פניית התובע בשנת 2005, ותיקון הליקויים שהסתיים בחודש 11/2005 לא פנה התובע שוב אל הנתבעת עד להגשת התביעה, ועל כן לא יכול התובע לטעון שניתנה לנתבעת הזדמנות הוגנת לתיקון הליקויים.
אחריות הנתבעת לתיקון הליקויים כפופה למתן הודעה בתוך תקופת הבדק הרלוונטית, כך שלגבי ליקויי איטום ורטיבות התקופה היא 3 שנים, ולגבי הליקויים בתחום טיח, אלומיניום וחשמל התקופה היא שנה אחת בלבד. תקופות אלה חלפו ועל כן תמה האחריות של הנתבעת לתיקון הליקויים.
הנתבעת מדגישה כי בחודש 11/2005 תיקנה את הליקויים שהיו באחריותה על פי ההסכם.
הנתבעת טוענת כי התובע לא הוכיח את הנזקים הנטענים מעבר לאמור בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.
נוכח סירוב התובע לביצוע התיקונים על ידי הנתבעת, מוותרת הנתבעת על זכותה לבצע את התיקונים, ומסכימה כי ככל שיקבע בית המשפט שהנתבעת עודה אחראית לליקויים כלשהם יפסוק הבית המשפט לטובת התובע את עלות תיקון הליקויים, כפי שהייתה לו הייתה הנתבעת מבצעת את התיקונים.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי.

את טענות הצדדים יש לבחון לאור הוראות חוק המכר (דירות), תשל"ג – 1973 (להלן – "החוק").
הסעיפים הרלוונטיים לענייננו הם סעיפים 4, 4א ו-4ב. להלן לשון החוק:
"4.
אי התאמה
(תיקון: תש"ן)

(א)
המוכר לא קיים את חיוביו כלפי הקונה אם התקיים אחד מאלה:

(1)
הדירה או כל דבר שבה (להלן - הדירה
) שונים מן האמור במפרט, בתקן
רשמי או בתקנות הבניה;

(2)
תוך תקופת הבדק התגלתה אי-התאמה בדירה, זולת אם הוכיח המוכר
שאי-ההתאמה נגרמה בשל מעשה או מחדל של הקונה;

(3)
תוך תקופת האחריות התגלתה בדירה אי-התאמה והקונה הוכיח שמקורה
בתכנון, בעבודה או בחומרים;

(4)
התגלתה, אף לאחר תקופת האחריות, אי-התאמה יסודית שבגללה אין
הדירה מתאימה ליעודה;

(5)
בנסיבות הענין היה על המוכר לתת לקונה אזהרות בדבר תכונות מיוחדות של
הנכס או הוראות תחזוקה ושימוש, והן לא ניתנו או שאין הן מתאימות.
(ב)
אי-קיום חיוב כאמור בסעיף קטן (א) יראו כאי-התאמה כמשמעותה בחוק המכר, התשכ"ח – 1968.
(ג)
לענין סעיף זה -
"אי-התאמה יסודית"
- אי-התאמה בחלקי הבנין הנושאים ומעבירים עומסים
מכל סוג לקרקע הנושאת את הבנין והנוגעת להבטחת יציבותו ולבטיחותו;
"תקופת בדק"
- תקופה הקבועה בתוספת, שתחילתה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה;
"תקופת אחריות"
- תקופה של שלוש שנים שתחילתה בתום תקופת הבדק.
4א.
הודעה על אי-התאמה
(תיקון: תש"ן)
(א)
הקונה יהיה זכאי להסתמך על אי-התאמה -

(1)
שניתן היה לגלותה בעת העמדת הדירה לרשותו, אם הודיע עליה למוכר
תוך שנה מאותו מועד;

(2)
שלא ניתן היה לגלותה בבדיקה סבירה בעת העמדת הדירה לרשותו אם
הודיע עליה למוכר תוך זמן סביר לאחר שגילה אותה.
4ב.
זכות תיקון אי-התאמה
(תיקון: תש"ן)
התגלתה אי-התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר."

התובע ויתר על חוות דעת המומחה מטעמו, אך חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, בוחנת את הליקויים המפורטים בחוות דעת המומחה מטעם התובע ומתייחסת אליהם. המומחה ממיין את הליקויים השונים בחוות דעתו לפי "תוקן" ו"לא תוקן". המיון נעשה בחוות דעת המומחה מטעם התובע, משנת 2007, והוא מתייחס לחוות הדעת המקורית של המומחה מטעם התובע, הלא היא חוות דעת משנת 2005. על יסוד חוות הדעת משנת 2005 פנה התובע אל הנתבעת בדרישה לביצוע תיקונים שונים, שבוצעו באופן חלקי בחודש 11/2005.

נמצא, אפוא, שליקויים שאותרו על ידי המומחה מטעם בית המשפט בעקבות חוות דעת המומחה מטעם התובע הם ליקויים שאותרו בחלקם בתקופת הבדק (ליקויי איטום ורטיבות), וחלקם בתקופת האחריות (ליקויים חשמל, טיח ואלומיניום). הוכח להנחת דעתי כי הליקויים כולם מקורם בתכנון בעבודה או בחומרים, כדרישת סעיף 4(א)(3) לחוק.

לשון אחר, אני דוחה את טענת הנתבעת לפיה מדובר בליקויים חדשים שמקורם לאחר התיקון משנת 2005. הנכון הוא, שמדובר בליקויים שאותרו על ידי התובע ודווחו לנתבעת כבר בשנת 2005 אך לא תוקנו, או לא תוקנו כהלכה.

לפיכך, חלה על הנתבעת אחריות לתיקון הליקויים שתוארו בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.

אינני מקבל את טענת התובע לפיה ניתנה לנתבעת הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים.
התובע פנה אל הנתבעת בשנת 2005 בדרישה לתיקון ליקויים שונים, והנתבעת פעלה לתיקון הליקויים תוך זמן סביר. התובע אישר בחתימת ידו כי התיקונים בוצעו, והוסיף כי אם יחזרו הליקויים יבוצע תיקון חוזר. מאז אותו תיקון לא פנה התובע שנית אל הנתבעת עד להגשת התביעה.

רק בחודש 2/2007 חזר התובע ופנה אל המומחה מטעמו, על מנת שיבדוק שנית את הליקויים, ורק כעבור שנתיים נוספות בחודש 1/2009 הובאה חוות הדעת לידיעת הנתבעת, יחד עם הגשת התביעה.

אני סבור שלשם קיום חובתו על פי סעיף 4ב לחוק, היה על התובע להביא לידיעת הנתבעת את חוות הדעת העדכנית ולאפשר לה לשוב ולבצע את התיקונים. התובע לא עשה כן. יש בכך כדי להשליך על זכות התובע לפיצויים שהוא מבקש להשית על הנתבעת מעבר לעלות תיקון הליקויים.

מנגד, משויתרה הנתבעת, בסיכומיה, על הזכות לשוב ולתקן את הליקויים, אין היא זכאית להפחית מעלות התיקונים את העלות הכרוכה בפיקוח הנדסי וביצוע על ידי קבלן שיפוצים. התובע זכאי לפיצוי בגובה עלות ביצוע התיקונים בפועל. לפיכך, אני מקבל את רכיב התביעה הכרוך בביצוע התיקונים, כאמור בחוות דעת המהנדס גולדקלנג.

התובע לא הוכיח את רכיב התביעה המתייחס לירידת ערך של הדירה. רכיב זה אינו כלול בחוות דעת המומחה מטעם התובע או בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. אדרבה, נראה כי מדובר בליקויים הניתנים לתיקון בנקל ואינם משפיעים על ערך הדירה.

התובע לא הוכיח את רכיב התביעה שעניינו ביטול זמן ועוגמת נפש. רכיב זה של התביעה יש להוכיח בראיות ומשהסכימו הצדדים לוותר על הבאת ראיות, דין הוא לדחות רכיב זה של התביעה. בכתב התביעה עצמו אין כל פירוט לרכיב זה של התביעה, והוא נטען באופן לקוני. בנוסף, כאמור לעיל, בחר התובע שלא להביא לידיעת הנתבעת את טענותיו עד להגשת התביעה, כשלוש שנים לאחר התיקון שביצעה הנתבעת בשנת 2005. בנסיבות אלה אין לו להלין אלא על עצמו בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו, ככל שנגרמה.

התובע לא הוכיח את רכיב התביעה המתייחס לשכר המומחה מטעמו. בכתב התביעה נטען לשכר בסך 2,300 ₪, ואילו בסיכומים טוען התובע לשכר בסך 1,500 ₪. התובע אינו מצרף אסמכתא כלשהי לעניין זה ואינו מבהיר את פשר השוני בין שני הסכומים.

בצדק, זנח התובע בסיכומיו טענה בדבר עלות דיור חלופי בעת ביצוע התיקונים. זאת, נוכח קביעת המומחה מטעם בית המשפט לפיה אין צורך בפינוי הדירה בעת ביצוע התיקונים.
התוצאה היא שהתובע זכאי לפיצוי בגין עלות תיקון הליקויים בהתאם לקביעת המומחה מטעם בית המשפט ולהוצאות משפט, לרבות חלקו של התובע בעלות חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.
התשלום, כולל מע"מ, אינו מותנה בהצגת חשבונית מטעם התובע בדבר ביצוע התיקון בפועל.

סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים:
א.
12,250 ₪ בצירוף מע"מ כדין; (8,600 עלות התיקון בצירוף 25%, ובתוספת 1,500 ₪
פיקוח הנדסי).
ב.
אגרות משפט כפי ששולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלומן;
ג.
שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ש"ח, בצירוף מע"מ כדין;
ד.
חלקו של התובע בשכר המומחה מטעם בית המשפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין
ממועד ששולם.
התשלום ישולם תוך 30 יום.

ניתן היום,
כ"ח
אדר תש"ע, 14 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 151926/09 אשר לוי נ' א.דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ (פורסם ב-ֽ 14/03/2010)