פסקי דין על דוד לובינסקי | פסקי דין על שרודר | פסקי דין על ג'אן יבוא ושיווק חלפים לרכב בע"מ

9269/07 א     18/03/2010




א 9269/07 דוד לובינסקי בע"מ, שרודר בע"מ נ' ג'אן יבוא ושיווק חלפים לרכב בע"מ








בית המשפט המחוזי בירושלים



17 מרץ 2010

ת"א 9269-07 ג`אן יבוא ושיווק חלפים לרכב בע"מ
נ' דוד לובינסקי בע"מ
ואח'





מספר בקשה:1

לפני
כב' השופט
אהרן פרקש


מבקשות

1
.
דוד לובינסקי בע"מ

2
.
שרודר בע"מ


נגד


משיבה

ג`אן יבוא ושיווק חלפים לרכב בע"מ



החלטה


לפניי בקשת המבקשות- הנתבעות (להלן: "המבקשות") להורות על דחיית התביעה שהוגשה כנגדן על הסף, ולמצער על מחיקתה; ולחלופין, על מחיקת חלקים ממנה או ליתן כל סעד כפי שיהא בית המשפט סבור כי הוא צודק ונכון בנסיבות העניין.

רקע עובדתי
1.
המשיבה- התובעת (להלן: "המשיבה") הגישה תובענה כספית נגד המבקשות לתשלום פיצויים בסך של 63,200,000 ₪. כתב התביעה משתרע על פני 28 עמודים וכולל 119 סעיפים. בכתב התביעה נאמר, כי המשיבה עוסקת בייבוא ושיווק חלקי חילוף מקוריים לרכב מתוצרת פיג'ו וסיטרואן (להלן: "כלי הרכב"), שהינם אותם החלפים הנמכרים על ידי המבקשות. עוד נאמר בכתב התביעה, כי המבקשת 1 הינה היבואנית הבלעדית של כלי הרכב, והיא מייבאת את מרבית חלקי החילוף המקוריים לכלי רכב אלו. המבקשת 2 היא המפיצה הבלעדית של החלפים המיובאים למוסכים ולמפיצי חלפים, ולפי מיטב ידיעת המשיבה המבקשת 2 קשורה למבקשת 1, שהינה בעלת השליטה בה ואף המנהלים הם אותם המנהלים. עוד נטען, כי בתקופה הרלוונטית לתביעה, פרט למבקשות ולמשיבה לא היה ייבוא נוסף של חלפים מקוריים לכלי הרכב ואם היה, המדובר בהיקף זניח. כן נטען, כי המבקשות הן בעלות מונופולין לפי סעיף 26 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח- 1988 (להלן: "חוק ההגבלים"), בייבוא והפצה של כלי רכב מהתוצרת האמורה, חלקי חילוף מקוריים ברכבים אלה ובציוד יעודי לכלי הרכב האמורים.
2.
לטענת המשיבה ניצלו המבקשות לרעה את כוחן המונופוליסטי במטרה לפגוע בה כיוון שהתחרתה בהן. הן עשו זאת באמצעות הפעלת לחצים פסולים על מוסכי השירות של המבקשת 1 שלא לרכוש חלפים מהמשיבה; בסירוב בלתי סביר למכור למשיבה קטלוגים ממוחשבים לכלי הרכב החיוניים לצורך אספקת חלפים להם; בכך שהפלו לרעה את המשיבה שרכשה מהן חלפים לשם מכירתם למוסכים, בהפחתת שיעור ההנחה שניתנה על ידי המבקשת 2, באופן שהפחתת ההנחה עלתה כדי סירוב בלתי סביר לספק את החלפים, ותוך שהמשיבה מופלית לרעה בהשוואה למוסכי השירות ומפיצי חלפים אחרים; בצמצום תקופת האחריות שניתנה לחלפים שנרכשו על ידי המשיבה והופצו ללקוחותיה בהשוואה לתקופת האחריות שניתנה ללקוחות אחרים של המבקשות. עוד נטען, כי פעולות המבקשות כלפי המשיבה כוללות כריתת הסדרים כובלים אסורים, ללא קבלת פטור מראש מהממונה על ההגבלים העסקיים, או אישור מבית הדין להגבלים עסקיים. כי הופעלו לחצים על מוסכי השירות של המבקשת 1, כך שאלו לא ירכשו חלפים מהמשיבה.
3.
לשיטת המשיבה ביסוד התנהלות המבקשות, עומדת המטרה להרתיע את בעלי כלי הרכב מלהשתמש בחלפים שאינם מסופקים על ידן ובכך לבצר את מעמדן הדומיננטי כספקיות חלפים למוסכי השירות, וזאת בניגוד לכל דין.
4.
לטענת המשיבה, הפרו המבקשות הוראות שונות מחוק ההגבלים, גרמו לפגיעה בתחרות בהיותן בעלות מונופולין וניצלו לרעה את מעמדן המונופוליסטי. עוד מלינה המשיבה על כי המבקשות הפרו הוראות של חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח- 1957 (להלן: "חוק הפיקוח"), בכך שסירבו למכור לה מוצר שבפיקוח, הפרו חובה לספק את אחריות היצרן, הפרו חובה למכור מחירון של מוצר שבפיקוח, הפרו חובות חקוקות לפי פקודת הנזיקין, עשו עושר ולא במשפט, התנהגו בחוסר תום לב בקיום חוזה ובמשא מתן לקראת כריתתו. על כל אלה, כך הטענה, נגרמו למשיבה נזקים כספיים הנאמדים בסכום של 63,200,000 ₪.
5.
בכתב ההגנה שהגישו המבקשות נטען, בין השאר, כי המדובר בתביעה מופרכת ומוגזמת שנועדה להפעיל לחצים בלתי הוגנים במטרה לגרום להם להיכנע לדרישות המשיבה הגובלות בסחיטה; כי סכום הנזק הינו מופרך וחסר ביסוס; כי המבקשות אינן ולא היו בעלות מונופולין; כי לא ניתן לראות בהתנהגותן משום ניצול לרעה של כוח שוק מונופוליסטי שאיננו קיים וכל העסקאות בוצעו בהתאם לדין ומשיקולים לגיטימיים; כי המבקשות אינן צדדים להסדרים כובלים; כי מעולם לא סירבו למכור חלפים למשיבה; כי ככל שהמשיבה משתיתה טענותיה על אירועים שאירעו לפני 13.6.00, כי אז המדובר בעילות תביעה שהתיישנו; כי המשיבה מושתקת מלהעלות טענות שהעלתה בכתב תביעה שהגישה בשנת 2005, והעלתן כעת היא בניגוד להתחייבות שנטלה על עצמה בהסכם שנכרת בעקבות ההליך המשפטי אז; כי דיני ההגבלים העסקיים נועדו להגן על התחרות ולא להיטיב את מצבו של המתחרה כפי שמבקשת המשיבה.
6.
המשיבה הגישה כתב תשובה אשר בעיקרו כולל את עמדותיה בתגובה לנאמר בכתב ההגנה.

הבקשה
7.
ביום 7.4.08 הגישו המבקשות בקשה זו, בהיקף של כ- 19 עמודים ובנוסף נספחים, להורות על דחיית התובענה, ולחלופין על מחיקת חלקים ממנה, או ליתן כל סעד אחר. בבקשתן שבות המבקשות, למעשה, על עיקרי טענותיהן שבכתב ההגנה ומוסיפות כי בכתב התביעה לא הוצגה תשתית עובדתית כלשהי בדבר הנזק הנטען; כי לא קיימת עילה מכח דיני ההגבלים העסקיים; כי לא קיימת עילה מכח דיני הפיקוח; כי המשיבה לא מיצתה הליכים אחרים לרבות פנייה לרשויות המוסמכות על אכיפת חוק הפיתוח; כי בכתב התביעה נטענו טענות בלא פירוט מספיק בנושאים שונים; כי קיימים סעיפים מיותרים אשר עלולים להפריע לדיון בתובענה, לסבכו ולהשהותו.
8.
המשיבה הגישה תשובה ארוכה ומפורטת לכל אחת מטענות המבקשות, בהיקף של 34 עמודים ובנוסף לכך נספחים. המבקשות הגישו תגובתן לתשובה זו, אשר אף היא ארוכה ומפורטת, בהיקף של כ- 35 עמודים ובנוסף נספחים.

דיון
9.
לאחר שעיינתי בבקשה, בכתב התביעה, בכתב ההגנה ובכתב התשובה, וכן בתגובת המשיבה ותשובת המבקשות, ועל מנת שלא להאריך, כפי שעשו הצדדים, ולאחר שנתתי דעתי לכל טענותיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי על אף שישנם טעמים הראויים להישמע במסגרת בקשה לסילוק על הסף, דינה, בעיקרה, להידחות, וזאת מהטעם העיקרי שאין להיזקק בשלב זה לטענות אלה. הלכה פסוקה היא, כי מחיקה או דחייה על הסף של תביעה, ללא שמיעת טענות לגוף העניין, ולו מסיבה של חוסר עילה, היא אמצעי שיש להפעילו בזהירות רבה ורק במקרים נדירים מקום שאין אפשרות, ולו קלושה, כי התובע יזכה בסעד המובקש (רע"א 4499/06 ים אילת בע"מ נ' פייס (לא פורסם, 11.12.06); רע"א 359/06 עו"ד חורי נ' עו"ד פרג' (לא פורסם, 26.4.06); ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות בע"מ

(לא פורסם, 14.12.06)). אינני סבור כי מקרה זה נמנה בין המקרים הנדירים הללו. אבהיר. אף כי בכתב התביעה ישנם סעיפים מיותרים שניתן היה למחוק חלק מהם, אין בכוונתי לעשות
כן ולרדת לרזולוציה פרטנית של כל סעיף וסעיף שבכתב התביעה. אשר לסעיפים אחרים, אלה כוללים טענות עובדתיות המחייבות בירור עובדתי ולא נראה לי כי יש לעשות כן במסגרת דיון מקדמי בבקשה לסילוק על הסף, שהרי ממילא נטל ההוכחה להוכחת הטענות העובדתיות הנכללות בכתב התביעה מוטל על התובעת. גם לא מצאתי לנכון לדון תחילה בטענות המשפטיות בלבד המועלות במסגרת הבקשה לסילוק על הסף, שכן גם אם אלו אינן מצריכות תחילה בירור עובדתי, אין הצדקה לדיון בהן במסגרת בקשה זו, אלא במסגרת פסק הדין.
10.
אעיר, במענה לטענות המבקשות, כי מעשה או מחדל הנטען על פי חוק ההגבלים העסקיים, אינו מוגבל לטיפולה של הרשות על פי חוק זה, אלא ניתן להגיש תובענה בעילה נזיקית, כפי שנקבע בסעיף 50 לחוק זה כי "דין מעשה ומחדל בניגוד להוראות חוק זה, כדין עוולה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]". דברים דומים ניתן לומר לגבי הפרת הוראה מצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), תשמ"ג- 1982, כנטען בתובענה דנן, וזאת לאור הוראת סעיף 25 בצו לפיו "האמור בצו זה אינו בא למעט מכוחו של כל דין". הנה כי כן, יש מקום לשיטתי לדון בתובענה לגופה, ולא לסלקה על הסף.
11.
בנקודה אחת סבורני כי הדין עם המבקשות. במה דברים אמורים. בכותרת כתב התביעה נכתב כי "מהות הסעד: כספי- פיצויים בסך 63,200,000 ₪". בסעיף 6, בפרק המבוא של כתב התביעה נכתב "בגין מעשי הנתבעות נגרמו לתובעת נזקים כספיים הנאמדים בסכום של 63,200,000 ₪". בסעיף 117 לכתב התביעה, שכותרתו "הנזקים הכספיים שנגרמו לתובעת" נכתב- "כתוצאה ממעשי הנתבעות כמפורט בכתב התביעה לעיל, נגרמו לתובעת נזקים כספיים הנאמדים בסכום של 63,200,000 ₪". סעיפים אלה, כמו גם סעיפים אחרים שבכתב התביעה, אינם כוללים כל תשתית עובדתית, או פירוט מינימאלי, כיצד נערך החישוב האמור על ידי המשיבה. אחת העילות המרכזיות עליהן משתיתה המשיבה את התובענה היא בגין הפרת חובה חקוקה, על פי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. על פי האמור בסעיף 76(2) לפקודת הנזיקין "סבל התובע נזק ממון, לא יינתנו לו פיצויים בשל הנזק, אלא אם מסר פרטים עליו בכתב התביעה או בצירוף לו". על יסוד הוראה זו חלה חובה על תובע פיצויים לפרט מהם ראשי הנזק המיוחד והסכומים אותם הוא תובע מאת הנתבעת. בעניין זה נפסק, כי הוכחת הנזק לצורך פסיקת פיצויים בגין נזק רכושי היא תנאי הכרחי אף אם לא מספיק לתביעת הפיצויים. על הניזוק מוטלת החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים, מהם ניתן להסיק את הפיצוי, דהיינו, את הערך הכספי של החזרת המצב לקדמותו. "באותם המקרים, בהם- לאור טבעו ואופיו של הנזק- ניתן להביא נתונים מדויקים, על הנפגע- התובע לעשות כן, ומשנכשל בנטל זה, לא ייפסק לו פיצויים" (ע"א 355/80 אניסימוב נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2) 800, 811-812 (1981); ע"א 1081/00 אבנעל חברה להפצה בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(5) 193 (2005)). דומה, כי בנושא זה כשלה המשיבה. כאמור, אין בכתב התביעה פירוט כלשהו, ולו מזערי, כיצד הגיעה המשיבה לחישוב הנזק הנטען על ידה. לטעמי, אין בהרצאת הטענות העובדתיות הנטענות בכתב התביעה כדי לספק את הדרישה לכימות הנזק. כך למשל, יכלה המשיבה לכלול בכתב התביעה, או לצרף נספחים לגבי פירוט המחירים ששולמו על ידה בעבר לעומת אלו שנתבקשה לשלם מאוחר יותר, בעקבות הקטנת ההנחה שניתנה על ידי המשיבות, לטענתה; לפרט אם מכרה כמויות קטנות יותר של חלקי חילוף עקב הקטנת ההנחה על ידי המבקשות ומה היו הפסדי הכנסותיה עקב כך, והמדובר אך בדוגמאות בלבד. הפסיקה שאליה הפנתה המשיבה בשאלה זו בכל הנוגע להפחתת סכום התביעה לצורכי אגרה, אינו ממן העניין, והכל כפי שפירטו המבקשות בתגובתן לתשובת המשיבה.
12.
זאת ועוד. אי מתן הפירוט האמור ודחייתו לשלבים מאוחרים יותר, כטענת המשיבה, עלולה לסבך את הדיון ולהאריכו שלא לצורך, שכן ראוי כי המחלוקות בין הצדדים בנושאים אלו יעלו ויבואו מתוך כתבי הטענות כבר בשלב זה. כידוע, במסגרת ההליך האזרחי משחקים הצדדים ב"קלפים פתוחים" ויש לעשות כן כבר משלב זה ולא להחזיק פרטים אלה "קרוב לחזה" ולסרב למוסרם לצד השני.

סוף דבר
13.
על יסוד האמור, תגיש המשיבה- התובעת כתב תביעה מתוקן לא יאוחר מיום 5.5.10, אשר בו תכלול פירוט לגבי הנזקים שנגרמו לה ודרך החישוב.

לא יאוחר מיום 6.6.10 יגישו המבקשות- הנתבעות כתב הגנה מתוקן.
14.
אחר כל זאת, ישלימו הצדדים את כל ההליכים המקדמיים ביניהם עד ליום 20.6.10. כל עתירה בנושא תוגש לא יאוחר מיום 1.7.10.
15.
נקבע לקדם משפט ליום 1.9.10 בשעה 10:00.
16.
אשר להוצאות בגין בקשה זו אתן את דעתי לכך במסגרת פסק הדין.
17.
המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום,
ג' ניסן תש"ע, 18 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.








א בית משפט מחוזי 9269/07 דוד לובינסקי בע"מ, שרודר בע"מ נ' ג'אן יבוא ושיווק חלפים לרכב בע"מ (פורסם ב-ֽ 18/03/2010)