פסקי דין על אייל מזרחי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

7133-11/08 בל     16/03/2010




בל 7133-11/08 אייל מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בחיפה



16 מרץ 2010

ב"ל 7133-11-08 מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי





בפני

כב' הסגנית נשיא
איטה
קציר


התובע

אייל מזרחי


נגד


הנתבע

המוסד לביטוח לאומי




פסק דין


זוהי תביעה להכיר בפגיעה בברך שמאל בגין

אירוע

מיום 23.9.07 כתאונת עבודה

.

להלן עובדות המקרה המוסכמות על ב"כ הצדדים:

1.
התובע יליד 1.11.1968.

2.
התובע עובד מיום 15.1.96 ועד היום כמפעיל בחברת כרמל אולפינים בע"מ. (להלן: "החברה").

3.
ביום 23.9.07 בשעה 03:00 בלילה, במהלך עבודתו במפעל החברה הנ"ל, התובע עלה במדרגות, דילג על מדרגה ונפל על רגל שמאל.

4.
לטענת התובע, הוא חש בכאב וסבוב של הרגל אך הוא המשיך לעבוד כרגיל ולא הפסיק את עבודתו.

5.
התובע פנה לראשונה לטיפול רפואי ביום 16.10.07.

6.
התובע מייחס את הכאבים בברכו השמאלית לאירוע בעבודתו מיום 23.9.07.

7.
ב"כ הנתבע לעומתו טוען, כי פנייתו המאוחרת של התובע לקבלת טיפול רפואי מנתקת את הקשר הסיבתי בין הפגיעה בברכו השמאלית לבין האירוע בעבודה מיום 23.9.07, וכי מדובר כאן בתהליך תחלואתי בלבד.

מינוי מומחה רפואי


8.
מטעם בית-הדין מונה, כיועץ מומחה רפואי, ד"ר בצלאל פרידמן, אשר מסר חוות דעת מומחה לבית-הדין ביום 3/2/10.

המומחה הרפואי קבע כדלקמן:


"התובע סובל משינויים ניווניים בברך שמאל וקרע כרוני ברצועה צולבת קידמית.

קרוב לודאי שינויים ניווניים אלה ופגיעה כרונית ברצועה צולבת קידמית הינם תוצאת הארוע משנת 1986. ידוע בספרות הרפואית הקשר שבין קרע ברצועה צולבת קידמית והאצת הופעת שינויים ניווניים במיפרק הברך שנים רבות לאח"כ. רק כ-1/3 מהנפגעים בקרע ברצועה צולבת קידמית של הברך סובלים מאי יציבות מיפרק הברך. החלק הארי של החולים שאינם נחשפים לעומסים מוגברים בחיי היומיום או לפעילות ספורט יכולים להמשיך לתפקד לאחר פגיעה זו.

העדר סימנים קליניים מידיים לאחר הארוע נשוא תביעה זו תומך בפגיעה של חבלה חוזרת על פגיעה כרונית ישנה בברך זו ולא על חבלה טריה שיש לצפות כי היתה חייבת לתת סימנים קליניים משמעותיים (נוזל תוך מיפרקי, הגבלה בתנועות הברך וכאב מוגבר) ביום הארוע או מספר ימים בודד לאחריו. חבלה סיבובית כפי שחווה ואשר נתנה ביטוי קליני כ-3 שבועות לאחריה יכלה להחמיר כלל מצבו הרפואי בברך זו. מדובר בברך "לא בריאה" אשר חבלה סיבובית יכולה להוסיף נדבך נוסף של סבל וחולי על הפרעה קודמת המוננת בה וכתוצאה מחבלה זו, גם אם מדובר בחבלה חוזרת, יכולה לגרום לאותם שינויים ניווניים אסימפטומטים ורדומים להתעורר ולתת ביטוי קליני.

לפיכך – בעניננו מדובר בפגיעה חריפה על פגיעה כרונית ישנה.

החלק הארי של מצבו הרפואי הינו תוצאת שינויים ניווניים במיפרק הברך וקרע ברצועה צולבת קידמית כרוני שתקפו את התובע עוד טרם הארוע שבנדון.

הנני מעריך כי 2/3 מכלל נכותו הרפואית בברך שמאל כיום הינם תוצאה של הפרעה קודמת בברך זו ו-1/3 מהנכות הרפואית הינה תוצאת האירוע שבנדון.

לפיכך יש לזכותו בגין תאונת העבודה נשוא תביעה זו בהחמרת מצב רפואי בשיעור 33% מסך נכותו הרפואית בברך שמאל
".

9.
ב"כ הנתבע הודיע בכתב לבית-הדין ביום 4/3/10 כי לאחר התייעצות עם רופא המוסד לביטוח לאומי
ולאור חוות דעת המומחה – החליט הנתבע להכיר באופן עקרוני בפגיעה בברך שמאל כפגיעה בעבודה כהחמרה זמנית של מצב תחלואתי.

10.
ב"כ התובע הודיע בכתב לבית-הדין כי הינו מתנגד להכרה ב"החמרה הזמנית של מצב תחלואתי" ודרש להכיר בתביעה ללא סייג בטענה כי על פי הפסיקה – די בקביעת המומחה להכיר בתביעה באופן מלא כאשר לועדות שיקול דעת עצמאי בעניין הנכות (ראה בנדון את פסק הדין עב"ל 521/05 משה קורן נ' המוסד לביטוח לאומי
). המומחה קבע קשר סיבתי של שליש ודי בקשר סיבתי זה כדי להכיר בתביעה.

11.
צודק ב"כ התובע בטענתו הנ"ל. על פי חוות דעת המומחה, ד"ר בצלאל פרידמן, התובע סבל משינויים ניווניים במפרק הברך השמאלית עם קרע כרוני ברצועה צולבת קידמית, קרוב לודאי שהשינויים הניווניים האלה והפגיעה הכרונית ברצועה הצולבת הקידמית הינם תוצאת הארוע משנת 1986.

המומחה הדגיש כי חבלה סיבובית, כפי שארעה לתובע, יכולה להוסיף נדבך נוסף של סבל וחולי על הפרעה קודמת המקוננת בברך וכתוצאה מחבלה זו גם אם מדובר בחבלה חוזרת היא יכולה לגרום לאותם שינויים ניווניים אסימפטומטים ורדומים להתעורר ולתת ביטוי קליני. לכן, במקרה זה, מדובר בפגיעה חריפה על פגיעה כרונית ישנה.

הפגיעה החדשה היא בשיעור של 33% מהנכות הרפואית בעיקר שהפגיעה הקודמת היא בשיעור של 66% מסך נכותו הרפואית בברך שמאל.

לא מדובר כאן בהחמרת מצב, אלא בפגיעה חריפה חדשה ונוספת על פגיעה כרונית ישנה.

12.
מחוות דעת המומחה עולה בבירור הקשר הסיבתי הרפואי בין הפגיעה לבין האירוע בעבודתו של התובע ביום 23/9/07 על כן מדובר כאן בתאונת עבודה כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי ועל הנתבע לשלם לתובע דמי פגיעה כחוק.

13.
התובע רשאי להגיש לנתבע תביעה לקבית דרגת נכות מעבודה.

14.
כן ישלם הנתבע לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪ תוך 30 יום מהיום.

הדיון התקיים בפני
כדן יחיד.

ניתן היום,
א' ניסן תש"ע, 16 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.














בל בית דין אזורי לעבודה 7133-11/08 אייל מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 16/03/2010)