פסקי דין על בעז אלטשולר | פסקי דין על ברק צברי

10275-10/09 א     18/03/2010




א 10275-10/09 בעז אלטשולר נ' ברק צברי








בית משפט השלום בנצרת



18 מרץ 2010

ת"א 10275-10-09 צברי נ' אלטשולר





מספר בקשה:5

בפני

כב' סגן הנשיא שכיב סרחאן


המבקש

בעז אלטשולר


נגד


המשיב

ברק צברי



החלטה


בפני
י בקשה לדחיית/מחיקת התובענה על הסף, מחמת העדר עילת תביעה או מחמת מעשה בית-דין, מסוג השתק פלוגתא.

כללי

1.
ביום 25.2.09, נפתח תיק הוצל"פ בלשכת ההוצל"פ בהרצליה (להלן: "לשכת ההוצל"פ"), לביצוע שני שטרות חוב, על-סך מליון ₪ כל אחד, שנעשו על-ידי רויאל פיש בע"מ (להלן: "רויאל") לפקודת צמח תערובת אגש"ח בע"מ (להלן: "צמח") ובערבות אואאל של המשיב (תיק הוצל"פ 26-01955-09-01). צמח היא הוזכה בתיק ההוצל"פ ואילו המשיב ורויאל הם החייבים. (להלן: "תיק ההוצל"פ").

2.
בד בבד עם פתיחת תיק ההוצל"פ, הגישה צמח ללשכת ההוצל"פ בקשה לעיכוב יציאתו של המשיב מן הארץ בטרם מסירת האזהרה. בתמיכה לבקשה, צורף תצהירו של המבקש המכהן כמנהל פיתוח עסקי בצמח. (להלן: "התצהיר הראשון"). רשם ההוצל"פ בהרצליה נעתר (ביום 25.2.09) לבקשה , והוציא נגד המשיב צו עיכוב יציאה מן הארץ עד ליום 26.2.10. וכן, נקבע, כי הצו האמור יבוטל אם המשיב יפקיד במשטרת ביקרות הגבולות סך של 2,073,287 ₪. (להלן: "צו העיכוב").

3.
המשיב הגיש (ביום 12.3.09) ללשכת ההוצל"פ בקשה בהולה ביותר לביטול צו העיכוב. צמח הגישה תגובה לבקשה , הנתמכת בתצהיר נוסף של המבקש. (להלן: "התצהיר השני"). המבקש נחקר על תצהיריו.
בהחלטתו מיום 2.4.09, קבע ראש ההוצל"פ בהרצליה, בין היתר, כי:

"צו עיכוב היציאה יבוטל כנגד הפקדת ערבות בנקאית או מזומן בסך 300,000 ₪, או ארבעה ערבים שאין להם תיקי הוצל"פ, המשתכרים, כל אחד, לפחות 8,500 ₪ נטו...".
(להלן: "החלטת רשם ההוצל"פ").

4.
באשר להבדלי הגרסאות כאמור בשני התצהירים, התצהיר הראשון מזה והתצהיר השני מזה, כטענת המשיב דכאן , נקבע בהחלטת רשם ההוצל"פ, כי:

"לא מצאתי בהבדלי הגרסאות בין התצהירים של הזוכה, כפי שטען החייב בבקשה ובסיכומים, משום הבדלים קריטיים שיש בהם כדי לשנות את התמונה מהקצה אל הקצה. לטעמי, וכך התרשמתי, מדובר בהבדלים מינוריים ולא משמעותיים".

5.
המשיב לא השלים עם החלטת רשם ההוצל"פ. ערעורו על ההחלטה האמורה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב התקבל באופן חלקי.

התביעה

6.
בתיק העיקרי, טוען המשיב, כי התצהירים של המבקש - התצהיר הראשון מזה והתצהיר השני מזה - תצהיר שקר המה .על-יסודם ניתן צו העיכוב,
שגרם לו נזקים. המשיב מבסס את תביעתו על שלוש עוולות: לשון הרע, לפי סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק"); רשלנות, לפי סעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין, [נוסח חדש], תשכ"ח - 1968 (להלן: "הפקודה"); ונגישה, לפי סעיף 60 לפקודה.

הבקשה

7.
המבקש טוען, כי דין התביעה להידחות/להימחק, כולה או בחלקה, על הסף, הן מחמת העדר עילת תביעה והן מחמת מעשה בית-דין מסוג השתק פלוגתא.

ראשית
, הוא זוכה להגנתו של סעיף 13(5) לחוק, ולפיו פרסום שנעשה על-ידי עד במהלך הליך משפטי הינו פרסום מותר;

שנית
, במקרה דנן ,לא מתקיימים יסודותיהן של עוולות הרשלנות והדגשה, כאמור בסעיפים 35, 36 ו- 60 לפקודה;

שלישית
, רשם ההוצל"פ דן בטענת המשיב, באשר לתצהירי המבקש והוא דחה אותה. החלטת רשם ההוצל"פ מהווה מעשה בית-דין. בעלי הדין וחליפים מושתקים מלהתדיין מחדש לגבי הפלוגתא דנן במסגרת התיק בבית-המשפט, חרף אי-הזהות בין העילות.

התגובה

8.
המשיב מתנגד לבקשה. לגרסתו, סילוק תביעה על הסף נעשה רק במקרים נדירים וחריגים ביותר, שהמקרה שלנו לא נמנה עליהם. מדובר בבקשה לאקונית, כללית ושלא כדין. המבקש לא הפנה להוראות דברי החקיקה שלעניין. תצהירי המבקש כוללים פרסום המהווה לשון הרע והוא אסור על-פי החוק. בענייננו, מתקיימים יסודותיהן של עוולות הנגישה והרשלנות על-פי הפקודה. וכן, בית-המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל את הערעור שהוגש על החלטת רשם ההוצל"פ וקבע, כי אין עוד צורך בהפקדת ערובה לשם יציאתו של המשיב מן הארץ. פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, לא מתייחס לעילת התביעה נשוא התיק דנן. בענייננו, אין
השתק פלוגתא.
דיון

9.
דין הבקשה להתקבל בחלקה. אכן, מושכלות יסוד הם, כי על בית-המשפט לנהוג במשנה זהירות בקבלו טענות שיש בהן בכדי לשלול זכותו של בעל-דין לבוא בשעריו. לפי-כך, הלכה היא, כי סילוק תובענה על הסף, על-פי התקנות 100 ו- 101, לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. (להלן: "התקנות"),הוא בגדר אמצעי הננקט בלית ברירה. (ראו - ע"א 693/83 שמש נגד רשם המקרקעין, פ"ד מ (2), 668, 671; א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית, 2005) 159). די בכך שקיימת אפשרות אפילו קלושה שעל-פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד המבוקש, כדי שהתביעה לא תימחק בעודה באיבה.

10.
בנידון דידן, כתב התביעה אינו מראה עילת תביעה, על-פי העוולות של לשון הרע, לפי סעיף 7 לחוק ,וניגשה לפי סעיף 60 לפקודה. לפי הדין, החרות וההילכתי, פרסום על-ידי בעל-דין, בא-כוחו של בעל-דין או עד, שנעשה כדי דיון שיפוטי הוא פרסום מותר ואינו מהווה עוולת לשון הרע על-פי החוק (סעיף 13 (5) לחוק; רע"א 1104/07 חיר נ' גיל [פורסם בנב], 19.8.09).ויודגש: החיסיון המוענק לפרסומי לשון הרע תוך כדי דיון שיפוטי, לפי סעיף 13 (5) לחוק הוא חיסיון מוחלט (רע"א 1104/07 חיר, דלעיל, שם).

11.
וכן, בענייננו לא מתקיימים יסודותיה של עוולת הנגישה, לפי סעיף 60 לפקודה. המבקש לא פתח או המשיך בהליך נפל ובזדון נגד המשיב. אין המדובר בהליך בפלילים או בפשיטת רגל או בפירוק. עניין לנו, בהליך בהוצל"פ.המבקש היה עד ולא בעל דין.

12.
לא מצאתי ממש בשאר טענותיו של המבקש. בשלב זה ובטרם שמיעת ראיות הצדדים, אין ביכולתי לקבוע ,כי כתב התביעה אינו מגלה (לכאורה) עילת תביעה על-פי עוולת הרשלנות לפי סעיפים 35 ו- 36 לפקודה, אם לאו.


וכן, אין ביכולתי, בשלב זה, לקבוע, כי בין הצדדים קיים מעשה בית-דין, מסוג השתק פלוגתא. החלטת רשם ההוצל"פ אינה החלטה חלוטה. הערעור שהוגש עליה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב התקבל בחלקו. דא עקא, שפסק הדין בהליך ערעור לא הומצא לבית-המשפט, חרף האמור בכתבי בי-דין של הצדדים.

התוצאה

13.
הבקשה מתקבלת בחלקה. אני דוחה בזה על הסף את התביעה בעילה לפי עוולות לשון הרע, לפי סעיף 7 לחוק ונגישה, לפי סעיף 60 לפקודה. המשיב יתקן את כתב-תביעתו, בהתאם להחלטה דנן. כתב-תביעה מתוקן, יוגש בתוך 21 יום. כתב-הגנה מתוקן יוגש בתוך 21 יום מיום קבלת כתב-התביעה המתוקן. למיותר לציין, כי אינני מביע עמדה כלשהי לגופו של עניין בתובענה המתוקנת.


אין צו להוצאות.

מזכירות - למעקב ונא לעדכן יומני. וכן, להמציא, העתק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום,
ג' ניסן תש"ע, 18 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 10275-10/09 בעז אלטשולר נ' ברק צברי (פורסם ב-ֽ 18/03/2010)