פסקי דין על חיים רמון | פסקי דין על שומרה חב' לביטוח בע"מ

3639-06/08 תק     17/03/2010




תק 3639-06/08 חיים רמון נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בקריות



17 מרץ 2010

ת"ק 3639-06-08 רמון נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ




בפני

כב' השופטת
פנינה לוקיץ'

תובע
חיים רמון


נגד

הנתבעת
שומרה חב' לביטוח בע"מ



פסק דין


בפני
תביעה לתשלום הפרשי תגמולי ביטוח בגין אירוע של פריצה לביתו של התובע שאירעה ביום 07.01.08, וכן להחזר פרמיות ביטוח והוצאה שהוציא התובע לתגבור המיגון בביתו לאחר הפריצה, זאת מאחר וחודשיים לאחר אירוע הפריצה ביטלה הנתבעת את פוליסת הביטוח וזאת מכח זכותה עפ"י סעיף 14(ב) לפוליסה.

בפסק הדין שניתן על ידי ביום 23.6.09 חייבתי את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 8,279 ₪ בגין פריטים שונים שפורטו בפסק הדין וזאת לאחר שהנתבעת לא התייצבה לדיון קודם ולאחר שדנתי בטענות הנתבעת כפי שאלו פורטו בכתב ההגנה מטעמה.
פסק הדין בוטל לבקשת הנתבעת לאחר ששוכנעתי כי היעדרותה מהדיון נבעה מטעות שלה.

פרטי התביעה והמחלוקת בין הצדדים לגבי פריטים שונים שנכללו בה פורטו בהרחבה בפסק דיני הנ"ל ואינני מוצאת לשוב ולפרטם.

לאחר שמיעת עדויות הצדדים וטיעוניהם בפני
בדיון הנוסף שהתקיים לאחר ביטול פסק הדין, אני מוצאת לנכון לשנות את קביעותיי במעט וזאת אך ורק ביחס לחיוב הנתבעת בתשלום תגמולי הביטוח עבור פריטי ה"ניקן", כפי שיפורט להלן.

פריטי ה"ניקן"
כאמור בפסק הדין, מדובר בפריטים שהינם מגנטים אשר הנתבעת או ליתר דיוק, החוקר מטעמה מר טולדנו שהעיד בפני
, שוכנע כי אכן נגנבו מביתו של התובע אולם מאחר והנתבעת קבעה כי מדובר במלאי עסקי, היא דחתה את דרישת התובע לתשלום תגמולי הביטוח בגינם.

לאחר שמיעת עדותו של החוקר והצגת ההודעה שחתם עליה התובע ביום 16.01.08 (נ/1) אני סבורה כי טענת הנתבעת שמדובר במלאי עסקי הוכחה כנכונה.

בהודעתו ציין התובע בפני
חוקר כי את פריטי ה"ניקן" רכש כמלאי עסקי כשנתיים לפני אירוע הפריצה כאשר הפריטים שנרכשו משמשים לו כדי להדגים לקונים פוטנציאליים את השימוש בהם וכן ציין כי הוא עושה בהם שימוש בעצמו. התובע הוסיף וציין בהודעתו כי העסק שניסה לפתח של מכירת מוצרי "ניקן" במסגרת שיווק רשתי לא צלח או כדבריו: "זה עסק מת".

בעדותו בפני
חזר וטען התובע כי על אף דברים אלו הפריטים אינם בגדר מלאי עסקי שכן, הם משמשים לו לשימוש עצמי והעובדה שבין הפריטים כלולים מספר רב של פריטים מאותו סוג (כגון: 4 זוגות גרביים) אין בו כדי להעיד על היפוכו של דבר.

לאחר חקירת התובע בפני
אני סבורה כי האמור בהודעתו לחוקר סותר דברים אלו וסביר יותר להניח כי פריטי ה"ניקן" אכן שימשו אותו כמלאי עסקי (ואף נרשמו ככאלה בהנהלת החשבונות של התובע) והעובדה שהפריטים היו מצויים באריזתם המקורית ומונחים ביחד בתוך תיק גדול בארון, תומכת יותר באפשרות כי הם שכבו שם "כאבן שאין לה הופכין" משהעסק לא צלח. מדובר בכמות גדולה למדי של פריטים ולא שוכנעתי בגרסת התובע כי עשה בכולם שימוש עצמי.

לפיכך ובצדק דחתה הנתבעת את תביעתו של התובע לתשלום תגמולי ביטוח בגין פריטים אלו וחיזוק לכך ניתן לקבל מכך שבסקר שבוצע בביתו של התובע בחודש 10/07, קודם לעריכת הביטוח אצל הנתבעת, לא נזכרו פריטי ה"ניקן" וזאת על אף שלטענת התובע הוא רכש אותם קודם לעריכת סקר זה.

שעון הראדו
לעומת זאת, אינני מוצאת לנכון לשנות את קביעותי בפסק הדין שבוטל באשר לתשלום התגמולים עבור שעון הראדו שהתובע טען כי נגנב מביתו ואין בעדות החוקר כדי לשנות ממסקנתי זו.

כפי שציינתי שם כנות גרסתו של התובע, שציין רק את גניבת השעון ולא דרש תגמולים בגין גניבת תכשיטים נוספים, מעידה דווקא על כנות תביעתו זו. העובדה שבנו של התובע לא ידע לציין בפני
החוקר כי השעון נגנב, אין בה לשנות מסקנתי זו. אמנם הבן אישר בחקירתו הטלפונית כי למיטב ידיעתו אביו עונד את שעון הראדו, אולם דברים אלו יש להבין בהקשרם הנכון דהיינו, שהבן רואה את אביו רק לעיתים רחוקות (סביר
להניח שבעיקר בסופי שבוע ובאירועים משפחתיים) ולפיכך, אין להסיק מדברים אלו את מסקנת החוקר כי הבן אישר שהתובע עונד את שעון הראדו על ידו באופן יום יומי.

החזר הפרמיה ועלות שיפור המיגון
באשר לחיובי הנתבעת בהחזר פרמיה לאחר הביטול והחזר עלות המיגון הנוסף, אני חוזרת על קביעותי בפסק הדין שבוטל ולא מצאתי לשנותן גם לאחר שמיעת טיעוני הצדדים בפני
וזאת מהטעמים הבאים:

באשר להחזר הפרמיה
- הנתבעת הודתה כי התובע זכאי להחזר פרמיה בסך של 1,150 ₪ ונציגה אף טען בפני
כי החזר כזה בוצע בפועל ע"י הנתבעת (לאחר הגשת התביעה), זאת בהסתמך על רישום בתדפיס ממוחשב של הנתבעת שהוצג בפני
. למרות שאפשרתי לנתבעת להציג מסמכים המעידים על ביצוע התשלום בפועל (להבדיל מרישום בתדפיס מחשב שעורכת הנתבעת) לא הוצג בפני
מסמך שכזה עד היום ולפיכך אני קובעת כי הנתבעת חייבת בהחזר פרמיה בסך של 1,150 ₪.

באשר להחזר עבור המיגון הנוסף
- לא שוכנעתי שיש מקום לשינוי קביעתי בעניין זה שכן, משבחרה הנתבעת לנצל את זכותה לביטול הפוליסה בסמוך לאחר אירוע הפריצה, לא היה מקום כי תדרוש קודם לכן מהתובע לשפר את המיגון בביתו. אין מחלוקת כי שיפור המיגון נעשה על ידי התובע אך ורק לאור דרישת הנתבעת ולצורך קבלת תגמולי הביטוח ממנה, וכי אלמלא דרישה זו לא היה מבצע את שיפור המיגון. יחד עם זאת יש מקום לתת משקל לטענת הנתבעת כי התובע "הרוויח" משיפור המיגון שכן זה נשאר ברשותו ולפיכך יש מקום לחייבה רק בחלק מהסכום.

לאור כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לשלם את התובע את הסכומים הבאים:
תגמולי ביטוח עבור שעון הראדו – 5,000 ₪. אינני מקבלת טענת התובע כי יש לחייבה בעלות נוכחית של שעון ראדו שכן, עפ"י הסקר ששימש בסיס לעריכת הפוליסה, הוערך השעון בסך של 5,000 ₪ וזהו הסכום שבו חייבת הנתבעת (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 17.2.08 (מועד אישור תביעת התובע בחלקה) ועד היום).

החזר פרמיה – 1,150 ₪.
החזר חלקי של עלות המיגון – 314 ₪.
סכומים אלו יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 27.3.08 (מועד ביטול הפוליסה) ועד היום.
כמו כן, תישא הנתבעת
בהוצאות
התובע, מעבר לסכום ששולם על ידה בעבר, בסך של 500 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום,
ב' ניסן תש"ע, 17 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.












תק בית משפט לתביעות קטנות 3639-06/08 חיים רמון נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 17/03/2010)