פסקי דין על גוזפין ר.ברנט | פסקי דין על מלכה גולדשטיין | פסקי דין על יוסף גולדשטיין | פסקי דין על ארקיע קוי תעופה ישראליים | פסקי דין על ארקיע אינטרנשיונל(1981) |

26526/08 תאמ     22/03/2010




תאמ 26526/08 גוזפין ר.ברנט, מלכה גולדשטיין, יוסף גולדשטיין נ' ארקיע קוי תעופה ישראליים בע"מ, ארקיע אינטרנשיונל(1981) בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



22 מרץ 2010

תא"מ 26526-08 גוזפין ר.ברנט
ואח' נ' ארקיע קוי תעופה ישראליים בע"מ
ואח'






בפני

כב' השופט
מנחם קליין

התובעים
1
.
גוזפין ר.ברנט

2
.
מלכה גולדשטיין

3
.
יוסף גולדשטיין


נגד

הנתבעות
1.ארקיע קוי תעופה ישראליים בע"מ
2.ארקיע אינטרנשיונל(1981) בע"מ




פסק דין



בפני
תביעה על סך 8,900 ₪ שהוגשה ב"סדר דין מהיר", ולכן פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כקבוע בתקנה 214 ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.



רקע


גוזפין ברנט (להלן:"התובעת מס 1"), מלכה גולדשטיין
(להלן:"תובעת מס 2") ויוסף גולדשטיין
(להלן:"תובע מס' 3"), יקראו יחדו (להלן:"התובעים"), רכשו כרטיסי טיסה
מחברת ארקיע קוי תעופה ישראלים בע"מ שהינה חברת תעופה המפעילה בין היתר טיסות לחו"ל (להלן:"הנתבעת 1"),
וארקיע אינטרנשיונל (1981) בע"מ שהינה סיטונאית תיירות המשווקת, בין היתר, טיסות שכר של חברות תעופה שונות ומשמשת כמארגן נופשונים הכוללים טיסות שכר, בתי מלון וסידורי קרקע בחו"ל ופועלת כסוכנת נסיעות (להלן:"הנתבעת 2") יקראו יחדיו (להלן:"הנתבעות"),
באמצעות סוכנות "עם- טורס".
התובעות 2 ו 3 רכשו את כרטיסי הטיסה ישירות מהנתבעות.
בתארך 10.05.2001 התקיימה טיסה חזרה
מאנגליה לישראל.
התובעת מס 1 עלתה לישראל מאנגליה וחלק גדול מטיסותיה נעשית באמצעות הנתבעות. לטענת התובעים במעמד רכישת כרטיסי הטיסה וההזמנה צוין על ידם כי הם שומרי מצוות ומקפידים על כשרות מאכליהם, במועד זה ביררו אם יש צורך בהזמנה מוקדמת כלשהי למזון כשר. לטענתם הם קיבלו תשובה חד משמעית מהנתבעות כי בקו אנגליה ישראל מוגש אך ורק אוכל כשר למהדרין ואין צורך בהזמנה פרטנית.
התובעים אף מציינים כי עד לטיסה זו היו המנות שהוגשו בטיסה כולן כשרות למהדרין. לפיכך ביום הטיסה לא הצטיידו התובעים במזון משלהם. לטענתם אי אספקת מזון כשר היווה עבורם חוויה קשה וטעונה. לטענתם המחדל של אי מתן מזון כשר ובניגוד למובטח להם במפורש או מכללא, מהווה הפרה של החוזה שבינן לבין הנתבעות. אילו הנתבעות היו מביאות לידיעתם קודם הטיסה האמורה כי לא יינתן אוכל כשר, היה הדבר מאפשר להם לנסות ולשנות טיסה ובכך לצמצם את אי הנעימות שנגרמה להם או להצטייד במזון כשר משל עצמם.
התובעים פנו לנתבעות והן פנו
אל "איסתא ישראל בע"מ" (להלן:"הצד השלישי ואו צד ג'") אשר תוארה כמארגנת הטיסה מול חברת 2000

air
.
איסתא
בתשובתה לפניית התובעים ציינה כי "בקשות לארוחות כשרות הינן בגדר הזמנה ולא ניתן להבטיחן מראש".
לדעת התובעים לא צריכה להיות בעיה לחברות התעופה להשיג מזון כשר בארץ או באנגליה.
לעומתם טוענות הנתבעות כי חל שיהוי רב מיום הגשת התביעה וקרות האירוע, התביעה הוגשה על סף תקופת ההתיישנות ומשכך נגרם לנתבעות נזק ראייתי שכן אין בידי הנתבעות מסמכים כלשהן למעט אלו שבידי התובעים. הנתבעות
מוסיפות שבמקרה דנן לא שימשו כמוביל אוירי אלא חברת
air
2000 או
monarch
כדברי התובעים.
הנתבעת 1 מציינת כי הטיסה נשוא התביעה הינה טיסת שכר, ("צ'ארטר"). טיסות השכר הן טיסות בהן מתקשרת חברה (להלן:"המארגן") עם חברת תעופה (להלן: "מוביל") ושוכרת את כול קיבולת המטוס. במקרה דנן
המארגן הייתה חברת איסתא ישראל בע"מ וחברת
air
2000 -המוביל.
בטיסות השכר המארגן הוא זה שקובע ובוחר את זהות המוביל האווירי.
הזמנת ארוחות כשרות בטיסות שכר בחברות תעופה זרות היא בקשה בלבד ואין לנתבעת 2 כל יכולת או סמכות להבטיח כי חברת התעופה תיעתר לבקשה מה גם שאיסתא – המארגן לא הודיעה מראש לנתבעות על כך שלא יסופקו ארוחות כשרות. קביעת המוביל האווירי גוררת מניה וביה קביעה בדבר תנאי הטיסה, כגון: הגשת אוכל כשר, אם לאוו.
לפיכך הגישו הנתבעות הודעה לצד ג' נגד "איסתא ישראל בע"מ".
לטענת צד ג' על אירוע תביעה זו חל
חוק התובלה האווירית התשם-1989
(להלן:"החוק") אשר קלט לתוך הדין הישראלי את
אמנת ורשה
(להלן:"האמנה") . החוק יצר יחוד עילה באופן שבו אירועים כדוגמת נשוא תביעה זו ניתן לתבוע אך ורק בהתאם לחוק התובלה האווירית ולא על פי דינים אחרים.
בסעיף 10 לחוק נקבע:
"אחריותו של המוביל, עובדיו וסוכניו לפי חוק זה לנזק, לרבות לנזק שנגרם עקב מותו של נוסע, תבוא במקום אחריותו לפי כל דין אחר, ולא תישמע כל תביעה לפיצוי על אותו נזק שלא על פי חוק זה, תהא עילתה הסכם, עוולה אזרחית או כל עילה אחרת ויהיו התובעים אשר יהיו".

בסעיף 29 לאמנה נקבע :
"הזכות לדמי נזק תפקע אם לא תוגש התביעה תוך שנתיים מהתאריך בו הגיע כלי הטיס למקום יעודו או מהתאריך שבו צריך היה כלי הטיס להגיע או מתאריך הפסקת ההובלה

"

לטענת צד ג' הוראות חוק אלה הינן קוגנטיות ולפיכך תביעה זו התיישנה ודינה להדחות על הסף.
יתירה מזאת התביעה הוגשה חמישה ימים בלבד לפני התיישנותה לפי

חוק ההתיישנות התשי"ח- 1958
(להלן:"חוק ההתיישנות"), במצב זה נוצר נזק ראייתי הן לנתבעו

ת והן לצד ג' וחברת התעופה אשר שימשה כמוביל אווירי והייתה אחראית לספק את הארוחות אינה קיימות עוד.
במידה והתובעים היו מגישים את תביעתם במועד ניתן היה לצרף את האחראים הישירים לתקלה כצד להליך המשפטי, כעת משחדל המוביל האווירי לפעול עלול להיגרם נזק ממוני ממשי לצד ג'. בנוסף לטענת צד ג'
הודעת צד ג' בתביעה זו הייתה אמורה להיות מוגשת כנגד איסתא ליינס חברת הנסיעות של הצעירים והסטודנטים בישראל בע"מ (להלן:"איסתא ליינס"), ולא כנגדה לפיכך קיימת העדר יריבות והעדר עילה נגד הצד השלישי. לטענת צד ג' לא נגרם כול נזק ממוני לתובעים ולכול היותר תביעתם מסתכמת בשווי ארוחה בלבד. משכך טוען צד ג' כי אין לתובעים ואו למוסרות ההודעה עילת תביעה כנגדה.
הצד השלישי מכחיש מכול וכול את המפורט בכתב התביעה ולטענתו סכום זה הינו מופרך לחלוטין כוללני ומשולל כול אחיזה במציאות המעיד על חוסר תום ליבם של התובעים המנסים להתעשר על חשבון הצד השלישי ולפיכך דין תביעתם להידחות על הסף. עוד מוסיף וטוען הצד השלישי כי משלא נגרם כול נזק ממוני
הרי שכול נזקיהם הנו בגדר עוגמת נפש, הגם שטענה זו מוכחשת.

בתאריך 09.12.08 התקיים דיון בפני
במהלכו טען ב"כ התובעים כי במעמד רכישת כרטיסי הטיסה ביררו עם הנתבעים על הגשת מזון כשר במהלך הטיסה ונאמר להם ע"י נציגי הנתבעות כי האוכל הינו כשר למהדרין וגם כי חלק גדול מהנוסעים הינם דתיים ולכן החברה מספקת אוכל כשר. לעומתו טען ב"כ הנתבעות כי ארקיע לא ניהלה את הטיסה ולא ארגנה אותו. לשאלת בית המשפט מדוע המתין התובע כל כך הרבה זמן להגשת התביעה, שכן האירוע קרה בשנת 2001, הובהר, כי
התובע העדיף ליישר את העניין בפני
ות ולאחר שהפניות נדחו המתין זמן מה ולאחר מכן החליט שדווקא נסיבות אלה מצדיקות ליזום הליך משפטי.

הצעתי לצדדים כי בית המשפט יפסוק בסכסוך שביניהם בדרך הפשרה על פי סעיף 79 א', עם סכומים מינימום ומקסימום, אך הצדדים לא קבלו את הצעתי, משכך לא היה מנוס אלא לקבוע התיק לדיון ולהכריע בולפי הכלל של "ייקוב הדין את ההר".

בתאריך 03.09.09 העידו הצדדים בפני
. מטעם התובעים העידו מר יוסף גולשטיין וכן הגב' מלכה גולדשטיין
,
מטעם הנתבעות העידו מר אלון מהור וכן הגב' קנבסקי וולרי.

בסיום חקירות העדים הוריתי כי התובעת תגיש סיכומיה תוך 10 יום מיום הדיון עם העתק לב"כ הנתבעות אשר יגיש סיכומיו תוך 10 יום לאחר מכן לאחריה יגיש צד ג' סיכומיו תוך 10 ימים. הסיכומים לא יעברו 5 עמודים. כן הוריתי כי התובעת תוכל להגיש
סיכומי תגובה תוך 5 ימים מקבלת סיכומי הנתבעת. סיכומי התגובה לא יעברו 2 עמודים.

התובע הגיש בקשה להארכת מועד להגשת סיכומיו, בהימ"ש נאתר. סיכומיו
הוגשו בתאריך 03.11.09,
הנתבעת הגישה סיכומיה בתאריך 12.10.09 וצד ג' הגיש סיכומיו בתאריך 25.10.09.



דיון


לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על הראיות והמסמכים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לדחות את התביעה והכול כפי שיפורט להלן.

הטוען טענה החשובה לעמדתו במשפט נושא בנטל השכנוע להוכחתה, כך תובע המבקש סעד, נושא בנטל
השכנוע
שנתקיימו כל העובדות המהוות
את עילת התובענה, קרי, עובדות אשר את התקיימותן מתנה הדין המהותי
על מנת לזכות בסעד המבוקש, (ראה

ע"א 642/61
טפר נ' מרלה
פ"ד טז
1000, 1005 – 1004 וכן
ע"א 641/66
שפיר נ' קליבנסקי


פ"ד כ"א
(2) 358, 364).

אינני סבור שהתובעים הוכיחו שהנתבעות הפרו את חוזה עימם ומשכך אינני מוצא מקום לפסוק כל פיצוי.
כאמור הטיסה הייתה בקווי תעופה זרים

air
2000 או

monarch
ולכן התובעים היו יכולים לצפות תקלות אלו. יתרה מכך התקלה ארעה לא רק במזון הכשר אלה גם במזון הצמחוני דבר המחזק את הסתברות תקלות בטיסות ובמיוחד כשמדובר ב"צ'רטר". התובעים לא הוכיחו כי הובטח להם מזון כשר. לעניין הטענות על יחס עוין של הדיילות, התובעים לא הוכיחו בתביעתם את הטענות ולא הביאו עדויות נוספות מנוסעים אחרים בטיסה האמורה. יתירה מזו, אין לשכוח שעוגמת נפש הוא ראש נזק הניתן לנפגע בשל הצער שגרמה לו הפרת חוזה,
ועל ראש נזק זה יש לבית המשפט האפשרות לפסוק סעד. כפי שקובע ס' 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א –1970:
"גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין."

לעניין זה יפים דבריה של הפרופ' גבריאלה

שלו
דיני חוזים

588 (1991).
29371
5467831
"סעיף 13 מנוסח בלשון רשות ("רשאי בית המשפט ") ולא כמו סעיף 10 בלשון זכות ("הנפגע זכאי"). לפיכך נראה, כי לנפגע מהפרה אין זכות מוקנית לפיצוי נזק שאינו נזק של ממון. כדברי השופט ח' כהן: " מקום שהנזק לא היה נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים
ששיעורם ייקבע לפי שיקול דעתו: ואילו מקום שהנזק היה... נזק מובהק של ממון, אינו מוקנה שיקול דעת לבית המשפט לקבוע פיצוי כראות עיניו"



משלא הוכח שהופר החוזה, אין מקום לפסיקת עוגמת נפש.

התובעים בתביעתם מסתמכים על נוהג שחברות תעופה זרות מאמצות לאספקת מזון כשר. הסתמכות זו אין בה ממש, הסתמכות על ניסיון שהיה לתובעים מלפני שנים אינה מהווה נוהג ואף לא צפייה לכאורה לאספקת מזון כשר בטיסות.
כמו כן לא ניתן להתעלם מהזמן הרב שחלף מאז קרות האירוע המדובר לבין המועד הגשת התביעה. אומנם על פי

חוק ההתיישנות התשי"ח - 1958
טרם חלף המועד בגינו ניתן להגיש תביעה, אך הסמיכות לתום המועד והתנהלות התובעים במהלך התקופה שחלפה מאז קרות האירוע ועד ליום הגשת התביעה גרם נזק ראייתי אמיתי. יתירה מזאת סעיף 10 בחוק התובלה האווירית

התשם-1989
וכן על פי סעיף 29 באמנת ורשה קובעים שלא ניתן יותר להגיש תביעה מסוג זה.

עם זאת, הנתבעות שהינן מארגנות טיסות לחו"ל מכירות את נושא הכשרות והוא אינו זר להן כלל וכלל, ראוי היה לזהות את הלקוח שעומד בפני
הם ולהיערך בכתובים מפורשות לבקשות מיוחדות אלה. אילו נערכו וצידו את הנוסעים במעין "אזהרת מסע לנוסע " יכלו להקטין ואו אף למנוע את הנוסעים הדתיים ממצב דומה שבו היו התובעים.

סוף דבר


אי לכך ובהתאם לכל האמור לעיל הנני דוחה את התביעה ואת הודעת צד ג'.

עם זאת, ובנסיבות העניין, סבורני שמן הראוי שכל צד ישא בהוצאותיו.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום







ניתנה היום,
ז' ניסן תש"ע, 22 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 26526/08 גוזפין ר.ברנט, מלכה גולדשטיין, יוסף גולדשטיין נ' ארקיע קוי תעופה ישראליים בע"מ, ארקיע אינטרנשיונל(1981) בע"מ (פורסם ב-ֽ 22/03/2010)