פסקי דין על רומטק מימון בע"מ | פסקי דין על רנה שבולת | פסקי דין על אימיק לוי |

745/05 א     31/03/2010




א 745/05 רומטק מימון בע"מ נ' רנה שבולת, אימיק לוי








st1\:*{behavior: }
בית המשפט המחוזי בחיפה



31 מרץ 2010

ת"א 745-05 רומטק מימון בע"מ
נ' רנה שבולת
, עו"ד ואח'





מספר בקשה:16

בפני

כב' השופט
עודד גרשון


מבקשים

רומטק מימון בע"מ


נגד


משיבים

1.רנה שבולת
, עו"ד
2.אימיק לוי



החלטה

לפני בקשתה של המבקשת (התובעת) להתיר לה לפצל את סעדיה בהתאם לתקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן – "התקנות").

1.
רקע

א.
ביום 7.7.2005 הגישה התובעת את תביעתה כנגד המשיבים (הנתבעים), עורכי דין במקצועם (ת.א. 745/05).

ב.
בתביעתה ייחסה התובעת לנתבעים שורה של עוולות (רשלנות מקצועית, הפרת חובה חקוקה, הפרת הסכם). התובעת טענה כי הנתבעים, אשר ייצגו אותה בעסקת מקרקעין גדולה, התרשלו ולא דאגו להבטיח את השקעותיה בביטחונות כלשהם, "ולמצער בביטחונות וערבויות מתאימים".

ג.
התובעת העמידה את סכום התביעה, מטעמי אגרה, על סך 5,000,000 ₪.

ד.
הנתבעים הגישו כתב הגנה שבו הכחישו את מרבית טענות התובעת.

ה.
הנתבעים טענו כי "(...) מדובר בתביעה הנעדרת כל עילה עובדתית ו/או משפטית. התביעה אינה מגלה עילה שכן היא לא מראה כל קשר סיבתי בין המעשים או המחדלים הנטענים של עוה"ד לבין הנזק הנטען, שעניינו הפסדה של התובעת במיזם עסקי".

ו.
שמיעת הראיות בתיק העיקרי מצויה בעיצומה, וחלק ניכר מן הראיות כבר נשמע.

2.
הבקשה

א.
ביום 14.9.2009 הגישה התובעת את בקשתה הנוכחית. הבקשה נתמכה בתצהירו של מר זאב גורה, המנהל ובעל השליטה בתובעת.

ב.
התובעת טענה בבקשתה כי "לפני כחודשיים התקבלה אצל המבקשת החלטת רשות המיסים בישראל, לפיה נדרשת המבקשת לשלם לרשות המיסים סך של כ 14,000,000 ₪ [ארבע עשרה מיליון ₪ !]
בגין תשלומי מיסים עבור מכירת נכסים בפרויקט הבניה [נשוא ההליך המשפטי דנן]. השגה שהגישה המבקשת על סכום המס הנדרש נדחתה".


התובעת טענה כי דרישתה הנ"ל של רשות המיסים הינה פועל יוצא, ישיר ובלעדי של רשלנות הנתבעים במסגרת עסקת המקרקעין, בכך שלא הזהירו אותה כי היא חשופה לתשלומי מס אדירים בסכומים של מיליוני שקלים, תכננו את עסקת המקרקעין ברשלנות רבתי ויצרו תכנון מס לקוי מיסודו.


התובעת הוסיפה וטענה כי במועד הגשת התובענה כנגד הנתבעים לא ניתן היה לדעת על קרות הנזק ועל
גיבושו הסופי.

יתרה מכך, התובעת טענה כי אף כעת טרם התגבשו נזקיה הסופיים בעניין זה ועל כן אין כל טעם בתיקון כתב התביעה. זאת, הן משום שייתכן כי סכום הנזק הסופי ישתנה, והן לאור השלב המאוחר בו מצויה התובענה.


על שום כל אלה, ולמען הזהירות בלבד, ביקשה התובעת להתיר לה לפצל את סעדיה כך שתוכל להגיש תובענה חדשה בגין חיובי המס שנדרשו ממנה לאחר שהוגשה התובענה הנוכחית לבית המשפט.

ג.
הנתבעים התנגדו לבקשה ובקשו לדחותה תוך חיוב בהוצאות לדוגמא או לחילופין הוצאות של ממש.

הנתבעים טענו כי אין להם כל קשר למקרה המתואר בבקשה לפיצול הסעדים. בהקשר זה נטען כי, מהשומות שצורפו לבקשה עולה כי מדובר בעסקאות שנעשו בפועל בין השנים 2002 – 2003, והוצהרו על-ידי התובעת ביום 14.8.2008, אם בכלל.

ואולם, גם על פי סעיף 27 לכתב התביעה, החל מנובמבר 1998 חדלו הנתבעים מלייצג את התובעת ונותק כליל הקשר ביניהם.

על שום כך טענו הנתבעים כי לא יכולה להיות מחלקות שלא הם טיפלו במכירת הנכסים נשוא השומות המצורפות לבקשה, ואיש לא נועץ בהם באשר לעסקאות אלה.

הנתבעים הוסיפו וטענו כי לאור השיהוי בפעולת התובעת, שיכולה הייתה להביא את הבקשה עוד הרבה קודם לכן, דין הבקשה להידחות.

לא זו אף זו, הנתבעים טענו כי התובעת לא טענה בבקשתה שלא ידעה על הנזק ו/או על העילה לפני מועד קדם המשפט. הטענה היחידה בנושא זה היא שכביכול, במועד הגשת התביעה היא לא היתה יכולה לדעת על הנזק.

הנתבעים טענו כי לא ניתן לבקש פיצול סעדים כאשר הלכה למעשה מדובר על אותו סעד, וכי התובעת מבקשת לקבל החלטה על פיצול סכום כספי נוסף מתוך הסעד. הדבר נובע מהוראות תקנות 44 ו- 45 לתקנות לפיהן "תובענה תכיל את מלוא הסעד".

למקרה שהבקשה לא תדחה על הסף, בקשו הנתבעים לממש את זכותם לחקור את המצהיר מטעם התובעת בטרם תוכרע הבקשה.

ד.
בתשובתה טענה התובעת כי עניינה של הבקשה הוא בשומות שהוציא אגף מיסוי מקרקעין לתובעת בגין העסקה נשוא הליך משפטי זה – מבנה האודיטוריום.


התובעת טענה כי טענות הנתבעים הינן טענות שמקומן בכתב הגנה, וכי אין מקום, במסגרת תגובה לבקשה לפיצול סעדים, לטעון טענות לעניין האחריות.


התובעת הוסיפה וטענה כי במועד הגשת התביעה ו/או בקדם המשפט לא היה בידיה המידע הרלוונטי, ומרגע שנודע לה שרשויות המס מבקשות לחייב אותה במיליוני שקלים, ולאחר שנדחתה ההשגה בעניין זה, היא הגישה את בקשתה הנוכחית.


התובעת הוסיפה כי טענת הנתבעים על כך שלא ניתן להגיש בקשה לפיצול סעדים הינה אבסורד מוחלט. לטענתה, מדובר בנזק מאוחר שהתגלה מספר רב של שנים לאחר הגשת התביעה, והגם שהסעד הוא כספי הרשלנות החדשה שהתגלתה היא בבחינת עילה חדשה שיצרה סעד נוסף.

3.
דיון

א.
לאחר עיון בטענות באי כח הצדדים ובמכלול נסיבות העניין, הגעתי למסקנה כי מן הדין לקבל את הבקשה.

ב.
רשות לפצל סעדים נדרשת במקרה שבו זכאי תובע לסעדים אחדים בשל עילה אחת, והוא חושש שאם לא יתבע את כולם כאחד, לא יהיה זכאי לתבוע את אלה שטרם נתבעו.

מגמתה של ההוראה הינה ריכוזם ושילובם של ההליכים בתיק אחד כדי למנוע כפל ושילוש הדיון בשל אותה עילה (ראו: ע"א 372/85 פרץ נ' פרץ, פ"ד מ(4) 781, בעמ' 784), כאמור בתקנה 44(א) לתקנות "תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה; (...)".


תקנה 45 לתקנות
מוסיפה כי:


מי שלא [
"45.
מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם; אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כן כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו".

וראו גם: ד"ר יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995); (להלן – "זוסמן"), בעמ' 168 – 173; רע"א 1156/02 חי'ר נ' לידאי, פ"ד נז(3) 949, בעמ' 959 וההפניות שם.

כיום אין עוד ספק בכך שבעל דין יכול להגיש בקשה לפיצול סעדים כל עוד התביעה תלויה
ועומדת, ואף כאשר הליך של ערעור על התובענה עודנו תלוי ועומד (ראו: זוסמן, בעמ' 169).

ג.
על מנת לקבל היתר לפיצול סעדים, על התובעת להוכיח אינטרס לגיטימי או טעם מוצדק לפיצול.

במקרה דנן טענה התובעת כי בעת הגשת התובענה לא ידעה על דרישת רשות המיסים וכי אף נכון להיום טרם התגבשו מלוא הנזקים במישור זה ועל כן אין טעם בתיקון התביעה.

המבקשת טענה כי רק חודשיים קודם להגשת הבקשה התקבלה אצלה החלטת רשות המיסים.

אי ידיעה בדבר הנזק בזמן הגשת התובענה מהווה טעם רלבנטי ושיקול לגיטימי ומוצדק ליתן רשות לפצל סעדים.

ד.
לא מצאתי כל ממש בטענות שהעלו הנתבעים בתגובתם המפורטת לבקשה.


למעשה הנתבעים אינם חולקים על כך שהמבקשת לא ידעה בעת הגשת התובענה על נזקיה הקשורים לחבות במס.
עיון בטענותיהם מעלה כי מדובר בטענות שבמהותן הן טענות הגנה שמטרתן ליתן טעמים לגופו של עניין באשר לחבות או אי-חבות הנתבעים בקשר למסים שהתובעת חויבה בהם .


מאליו מובן, על כן, כי מקומן של טענות אלה אינו במסגרת תגובה לבקשה לפיצול סעדים. בדונו בבקשה לפיצול סעדים אין בית המשפט מכריע באשר לנכונות הטענות שיתכן שמבקש פיצול הסעדים יטען בתביעה שיגיש, אם יגיש. במסגרת זו בוחן בית המשפט רק את השאלה אם המבקש הראה טעם לגיטימי לבקשה ואם יש בסיס לכאורי לכך שהמבקש יגיש, בעתיד, תובענה נוספת בגין נזקים נוספים הצומחים מאותה מסכת עובדות. הא ותו לא.


מכאן גם נובע, כי אין מקום לבקשת הנתבעים לחקור את המצהיר מטעם התובעת בטרם תינתן החלטה. למעשה הנתבעים אינם חולקים על עצם העובדה שהתובעת לא ידעה בעת הגשת התובענה על החבות במס. מכל מקום, במסגרת חקירת המצהיר ממילא אין מקום להתיר שאלות לגוף העניין ולעצם מעורבותם ואחריותם של הנתבעים לנזק הנטען. עניין זה יתברר, אם אכן תוגש תביעה מתאימה, בבוא העת.





4.
אחרית דבר

אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה ומתיר לתובעת לפצל את סעדיה באופן שהיא תוכל להגיש תובענה חדשה, באם תחפוץ בכך, בגין חיובי המס שנדרשו ממנה, ככל שנדרשו ממנה.

עניין ההוצאות יידון בסוף הדרך בהליך העיקרי שלפני.

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לבאי כח הצדדים.

ניתנה היום,
ט"ז ניסן תש"ע, 31 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.















א בית משפט מחוזי 745/05 רומטק מימון בע"מ נ' רנה שבולת, אימיק לוי (פורסם ב-ֽ 31/03/2010)