פסקי דין על טן חברה לדלק בע"מ | פסקי דין על כהן יצחקי | פסקי דין על כהן אילן | פסקי דין על כהן רחל | פסקי דין על כהן משה |

2063/03 א     08/02/2004




א 2063/03 טן חברה לדלק בע"מ נ' כהן יצחקי, כהן אילן, כהן רחל , כהן משה




1
בתי המשפט

עא 000234/03
בית משפט השלום נתניה
בתיק עיקרי: א 2063/03

08/02/2004
תאריך:
בפני
כב' השופט הרווי גרובס
טן חברה לדלק בע"מ

בעניין:
המערערת
(המשיבה ב- ע. 234.1/03)
נגד
1 . כהן יצחקי

2 . כהן אילן

3 . כהן רחל

4 . כהן משה
המשיבים
(מערערים ב-
ע. 234.1/03)
פסק דין

1. העתירות:
בפני
ערעורים של בעלי הדין כנגד החלטת הרשמת קיצים מיום 13.2.03 אשר לפיה נתנה למשיבים רשות להתגונן כנגד ביצוע שטר. באותה החלטה סירבה לבטל עיקול זמני שהוטל במעמד צד אחד.
המערערת (בע.א 234/03) עותרת לכך שבית המשפט יתערב בהחלטת הרשמת ויבטל את הרשות שניתנה למשיבים להתגונן, ואילו המשיבים בערעורם הנגדי (בע.א 234.1/03) עותרים כנגד סירובה של הרשמת לבטל את העיקול.
2. רקע עובדתי קצר:
המערערת סיפקה דלקים למשיב 1 בין מרץ עד אוגוסט 2002. על מנת להבטיח תשלום עבור הדלקים דרשה המערערת מהמשיב שטר בסך 120,000 ₪ חתום על ידי המשיב 1 יצחק כהן (להלן:"המשיב") בערבותם של המשיבים 2 , 3 ו- 4. גירסת המשיב היתה שביום 27.10.02 הגיעה להסדר באמצעות נציג מוסמך של המערערת שעליו לשלם 94,000 ₪ בשיקים מתועדים לפרעון החוב.
לטענת המערערת המבקש אכן השאיר 4 שיקים בתחנת דלק בעפולה, אך לאור העובדה שמועד התשלום חרג חריגה משמעותית מתנאי האשראי המוסכמים בין הצדדים (דובר בשנה לאחר ההספקה) המשיבה סירבה לקבל את השיקים אשר הוחזרו למשיב ימים ספורים לאחר 27.10.02. החוב נכון לאותו מועד אכן עמד על 94,000 ₪, ולא שולם.

3. החלטת הרשמת:
הרשמת סברה שלא נשמטה הקרקע תחת טענות המשיב לפיה גיא חסיד הסכים בשם המערערת להסתפק בשיקים מתועדים, ואילו טענת המערערת בענין חריגה בוטה מתנאי ההסכם וסירובה לקבל את השיקים, תתברר בדיון הוכחות.
הרשמת המלומדת דאגה להפנות למספר תקדימים שלפיהם אין היא נדרשת לבחון שיקולי מהימנות, והשיקול המכריע הוא שטענת המשיב לא קרסה לחלוטין בעת הדיון. לכן מסקנתה היתה שבנסיבות אלה למשיב הזכות ליומו בבית המשפט.
לעניין ביטול העיקול קבעה הרשמת שהמשיב כלל לא הצליח להניח את דעתה כי למערערת אין זכות לקבלת הכספים נשוא השטר; נהפוך הוא; החוב אינו במחלוקת.
4. טענות הצדדים:
טענות הצדדים פורטו בצורה רחבה ביותר בעיקרי הטיעון ובמהלך הדיון בפני
, ואתייחס אליהן במידת הצורך בנימוקים המפורטים להלן.

5. דיון והחלטה:
החלטתי לקבל את הערעור של המערערת:
בנסיבות הענין הערעור הנגדי של המשיב נדחה ולהלן הנימוקים לכך:

1. בית המשפט ער להלכה הקובעת שדי למתנגד לביצוע שטר להעלות טענה לכאורה על מנת לקבל רשות להתגונן.
ברור שבית המשפט לא ימהר לחסום את המשיב מלנהל את הדיון גם אם הצליח רק בדוחק לעבור את המחסום של ההגנה הלכאורית.
כמו כן ידוע לבית המשפט שעל מנת להתערב בהחלטת הרשמת שניתנה לאחר חקירת עדים, אין די בכך שבית משפט זה היה מגיע למסקנה אחרת, אלא הבסיס להתערבות חייב להיות שבהחלטת הרשמת נפלה טעות משפטית היורדת לשורש ההחלטה.

2. הטענה היחידה בפיו של המשיב היתה שהגיע להסדר עם המערערת לפרוע החוב של 94,000 ₪ בתשלומים עתידיים. כלומר, ההתנגדות התבססה על קיומו של הסכם מחייב בין הצדדים שהחוב (שעליו אין מחלוקת) ישולם בעתיד - באמצעות השיקים אשר הראשון מהם היה אמור להיפרע בסוף מאי 2003.
לשיטתי נפלה טעות אצל הרשמת המלומדת כאשר סברה שקיימת ראיה התומכת בטענת המשיב ברמה לכאורית.
בחקירה נגדית המשיב טען:
"היום כל בן אדם במדינת ישראל יכול להחליט איך הוא משלם, אם גיא הסכים לקבל את השיקים במועד מאוחר זה סימן שהייתה הסכמה לכך" (עמ' 3 לפרוטוקול). לכן התובע עצמו אינו טען שמסירת השיקים הדחויים הייתה פרי הסכמה מוקדמת. נהפוך הוא, עולה בעליל שהוא עשה דין לעצמו כאשר בחר למסור שיקים ורשם את מועדם.
ואכן, אין ראייה שגיא חסיד הסכים לקבל את השיקים (אשר גם לדברי המשיב נמסרו לפקידה בתחנת דלק של המערערת בעפולה).
גם בהנחה שזו היתה דרך מקובלת למסור תשלומים, עובדה היא שאותם שיקים הוחזרו למשיב ומיד אחר כך המערערת דרשה פרעון כל החוב.
הנפקת הקבלה הזמנית כנגד מסירה השיקים אינה מהווה ראיה לקיום הסכמה של גורם מוסמך.
לפיכך, העובדות אינן מצביעות כלל על הסכמה לפרעון החוב באותם שיקים. הפירוש הנכון יותר הוא שהמשיב הציע לפרוע את החוב ב- 4 תשלומים והצעה זו לא התקבלה. כמו כן, בולט הדבר שהתשלום שהוצע על ידי המשיב חורג חריגה משמעותית מההסכם שבין הצדדים.
בהעדר הסכם לכאורה לדרך פרעון החוב כטענת המשיב, אין בסיס איתן להעניק לו רשות להתגונן.

6. סיכום:

1. לאור האמור, הערעור של המערערת בא.ע. 234/03 מתקבל, וההתנגדות לביצוע השטר נדחית בזה.
2. בנסיבות הענין אין צורך לדון בערעור המשיבים (234.1/03) (שלא היה בו כל ממש) ואני מאשר את העיקולים.
3. על המשיבים לשלם הוצאות הדיון ב- 2 הערעורים בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.
ניתן היום בלשכתי ט"ז בשבט, תשס"ד (8 בפברואר 2004).
הרווי גרובס
, שופט
סגן נשיא
000234/03עא 132 מיטל פרידמן








א בית משפט שלום 2063/03 טן חברה לדלק בע"מ נ' כהן יצחקי, כהן אילן, כהן רחל , כהן משה (פורסם ב-ֽ 08/02/2004)