פסקי דין על פרוגרס (1984) בי"ח לשוקולד | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי | פסקי דין על ישראל בודה | פסקי דין על אהוד גינדס עו"ד |

8003/02 בשא     23/02/2003




בשא 8003/02 פרוגרס (1984) בי"ח לשוקולד בע"מ ,כונס הנכסים הרשמי נ' ישראל בודה בע"מ ,אהוד גינדס עו"ד




8
בתי המשפט
בשא008003/02
בפש"ר 5195/98
בית משפט מחוזי באר שבע
23/02/03
תאריך:
כבוד סגן הנשיא ידין טימור

בפני
:
(להלן "החברה")
פרוגרס (1984) בי"ח לשוקולד בע"מ
- בפירוק

כונס הנכסים הרשמי

בענין:

ובענין:
המבקש
נגד
1. ישראל בודה בע"מ

2. אהוד גינדס עו"ד


המשיבים
החלטה

1. בבקשה הנדונה נתבקש ביה"מ ע"י הכונ"ר להורות על מימוש הערובה שהופקדה מטעם המשיבים, במסגרת תפקידם כמפרקים זמניים של החברה, לטובת הנושים, וזאת בשל מכירת מלאי החברה שלא כדין ובניגוד להוראות בית המשפט.

2. ביום 18.2.03 הגיעו הצדדים להסדר דיוני שפרטיו כדלקמן:
1. הצדדים מסכימים שביה"מ יקבע מה השיעור שבו יש להפחית שכר הטרחה שיש לפסוק למפרקים כאשר עמדת הכונ"ר היא שאין לפסוק שכר טרחה כלל. הכונ"ר יוותר על דרישתו לחילוט הערובה.
2. הסכום הכולל שצפויים המפרקים לקבל בשל הפירוק הנדון לפני תוספת מאמץ עומד על סך 125,000 ₪ בתוספת מע"מ.
3. הוגשה בקשה נפרדת לקביעת תוספת שכר טרחה בשל תוספת מאמץ. נקבע על ידי כב' השופטת דברת שבקשה זו תידון לאחר מתן החלטה בבקשה הנדונה. לטענת הכונ"ר לא בוצעה עבודה המצדיקה תוספת מאמץ בתיק הנדון. במקרים חריגים מוסמך ביה"מ לפסוק תוספת מאמץ כדי 50% משכר הטרחה על פי התקנות.
4. ביהמ"ש מתבקש לפסוק בענין על פי כתבי הטענות שהוגשו.
5. ביהמ"ש מתבקש לפסוק בענין מכוח סע' 79 א' לחוק בתי המשפט ללא מתן הנמקה כאשר ביה"מ יהיה פטור מדיון בדין המהותי ובדיני הראיות.
6. בהסכמת הצדדים נמחקת הבקשה לחילוט הערבות ללא צו להוצאות.

3. לאור ההסדר הדיוני הנ"ל, למעשה הסכימו הצדדים שביה"מ יפחית שיעור מתאים משכ"ט המפרקים הזמניים, לפי שיקול דעתו, תחת מימוש הערובה שהופקדה, וזאת במסגרת החלטה בדרך של פשרה מכוח סע' 79 א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד 1984.
ביה"מ, בהסכמת הצדדים, הופטר ממתן נימוקים ומדיון עפ"י הדין המהותי ודיני הראיות.

4. לענין זה יש לציין עיקרי העובדות שלהלן, לגביהן אין מחלוקת בין הצדדים:

4.1 ביום 9.11.98 ניתן צו הקפאת הליכים כנגד החברה, והמשיב 2 מונה כנאמן.

4.2 ביום 12.8.99 אישר ביה"מ הסדר נושים של החברה.

4.3 ביום 10.6.01 בוטל הסדר הנושים והמשיבים מונו למפרקים זמניים.

4.4 ביום 15.7.01 הוגשה בקשה ב-בש"א 7954/01 לאפשר פינוי מלאי החברה, ממחסן קירור במושב זייתן, בסיוע המשטרה, עקב סכסוך עם המשכיר במקום. בבקשה זו הגיעו הצדדים להסדר, אותו אישר ביה"מ ביום 18.7.01.

4.5 באותו מועד, 15.7.01, הוגשה בקשה נוספת לאישור מכירת המלאי תמורת הסך 100,000 ₪. ביה"מ הורה ביום 17.7.01 על קבלת תגובת הכונ"ר ובתגובה זו התנגד הכונ"ר לבקשה. צויין ע"י הכונ"ר בתגובתו מיום 19.7.01, כי המלאי הוערך בדו"ח הראשון של המפרקים הזמניים בערכי מימוש מהיר בסך
550,000 ₪ - 350,000 ₪. שווי מלאי זה במחיר שוק נאמד בסך 1.494.000 ₪. יש להדגיש כי בקשה זו הוגשה במהלך הפגרה ולא נתבקש דיון דחוף בענין.
יותר מכך, משלא ניתנה החלטה על אתר, לא הוגשה בקשה לזירוז הדיון ועוד להדגיש משהוגשו בקשות נפרדות לא היה מקום לפרש ההחלטה בבקשה הראשונה בבש"א 7954/01 כמתייחסת גם לבקשה הנדונה, כטענת המשיבים.
לאחר קבלת תגובת הכונ"ר הנ"ל הורה ביה"מ ביום 12.8.01 כדלקמן:
"לאור האמור בתגובת הכונ"ר סע' 2 ו- 3 איני מאפשרת מכירת המלאי לרוכש המוצע ועל המפרקים הזמניים לפנות לקבלת הצעות נוספות מקונים פוטנציאליים ולערוך התמחרות ביניהם...".

4.6 אף שביה"מ התנגד למכירת המלאי, כנאמר לעיל, הודיעו המשיבים רק ביום 11.12.01 שמכרו המלאי, ללא אישור ביה"מ, עוד קודם שנתנה ההחלטה הנ"ל ביום 12.8.01. לכאורה, איפוא, המשיבים לא עשו דבר בעקבות החלטת בית המשפט משך ארבעה חודשים, כאשר ניתן היה אולי לתקן הפרת צו ביה"מ.

4.7 ביום 16.12.01 הגישו המשיבים, בקשה חוזרת לאישור מכירת המלאי הנ"ל.
ביה"מ הורה ביום 14.12.01 כדלקמן:
"המנהלים המיוחדים (קודם המפרקים הזמניים - י.ט.) פעלו בניגוד לצו ביה"מ ולמרות שלא אישר מכירת המלאי והורה על התמחרות, העבירו המלאי למציע. היום המצב בלתי הפיך, אך אין בכך כדי להסיר את האחריות מהמנהלים המיוחדים לאי קיום צו בית המשפט. בנסיבות אלה מאפשרת המכירה, אך כאמור מבלי להסיר האחריות מהמנהלים המיוחדים. יפעל הכונ"ר בהתאם ובמידת הצורך, ינקוט הגשת תביעה כנגד המנהלים המיוחדים".
בעקבות ההחלטה הנ"ל הוגשה הבקשה הנדונה.

4.8 לבקשת המשיבים פסלה כב' השופטת ש. דברת עצמה מלדון בבקשה הנדונה, ואנוכי נתבקשתי לדון בענין.

5. עולה מן האמור לעיל, כי המשיבים פעלו בניגוד מוחלט להוראת ביה"מ, עת מכרו המלאי, בלי שפעלו למתן סעד דחוף ע"י ביה"מ ובלי שאפילו ביקשו סעד דחוף בבקשתם.
בהתנהגות זאת גרמו המשיבים נזק כבד לנושים.

6. בהתחשב בנאמר לעיל, ולאחר עיון בטענות הצדדים בכתבי הטענות, הנני מורה כי יש לנכות משכר המשיבים כמפרקים ו/או מפרקים זמניים ו/או מנהלים מיוחדים, סך 100,000 ₪, תחת מימוש הערובה שהופקדה, וזאת בשל הנזק שנגרם לנושים.
יש לשלוח העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום כ"א ב אדר א, תשס"ג (23 בפברואר 2003) בהעדר הצדדים.
ידין טימור
- סגן נשיא








בשא בית משפט מחוזי 8003/02 פרוגרס (1984) בי"ח לשוקולד בע"מ ,כונס הנכסים הרשמי נ' ישראל בודה בע"מ ,אהוד גינדס עו"ד (פורסם ב-ֽ 23/02/2003)