פסקי דין על אייל גור | פסקי דין על שמואל שריקי

3299/09 תק     12/04/2010




תק 3299/09 אייל גור נ' שמואל שריקי








בית משפט לתביעות קטנות בירושלים



12 אפריל 2010

ת"ק 3299-09 גור נ' שריקי






בפני

כב' הסגן נשיאה
כרמי מוסק


תובעים

אייל גור


נגד


נתבעים

שמואל שריקי




פסק דין



לפני תביעה כספית בגין החזרת דמי תיווך ששולמו לנתבע, שמואל שריקי
, בגין עסקת מכר דירת התובע, אייל גור
שברח' אל סלבדור 10 בשכונת גבעת משואה בירושלים ביום 22.6.07 לשלמה ואתי כהן.

רקע
1.
ביוני 2007 פנה התובע לזהר- בית שמואל, תווך ושיווק נדל"ן
(להלן:"המשרד") והזמין שירותי תיווך בנוגע למכירת דירתו ברח' אל סלבדור 10, גבעת משואה בירושלים (להלן:"הדירה").
2.
נציג המשרד מר אסף בן גיא (להלן:"אסף") החתים את התובע על טופס בלעדיות ביום 10.6.07.
3.
ביום 13.6.07 החתים הנתבע, מר שמואל שריקי
, נציג המשרד והבעלים את התובע על טופס הזמנת שירותי תיווך בטענה כי אסף חולה והוא זה שמטפל בענייני המשרד במקומו.
4.
הנתבע הציג בפני
התובע קונים פוטנציאלים אשר רכשו את הדירה.
5.
בין הנתבע ובין הקונים קרבה משפחתית.
6.
הנתבע גבה מהתובע דמי תיווך בגין העסקה בסך של 20,790 ₪ (1% בצרוף מע"מ מגובה העסקה).

טענות הצדדים
7.
טוען התובע כי הקונים הם בני משפחתו של הנתבע, פרט אשר לא היה ידוע לו בעת ביצוע העסקה, לא נתן לכך את הסכמתו בכתב ובכך הפר הנתבע את הקבוע בסעיף 10 לחוק המתווכים במקרקעין התשנ"ו-1996 (להלן: "החוק"). הוא דורש כי דמי התיווך ששילם יוחזרו לו במלואם.
8.
בנוסף, טוען התובע כי אסף תבע את הנתבע בעניין עסקה זו בתביעה לדמי תיווך משני הצדדים בת.א. (ירושלים) 11134/07 (להלן:"התביעה"). בפסק הדין של כב' השופטת אנה שניידר נקבע כי הנתבע הפר את החובה החלה עליו על פי סעיף 10 לחוק (להלן:"פסק הדין").
9.
בהסכמת הצדדים כל החומר בת.א. (ירושלים) 11134/07 הוגש כראיה לתיק שלפני.
10.
הערעור על פסק הדין שהוגש לבית המשפט המחוזי, נדחה.
11.
מנגד, טוען הנתבע כי הקשר המשפחתי בינו ובין הקונה שהיא גיסתו היה ידוע לתובע כבר מפגישתם הראשונה וכי לא נגרם לתובע כל נזק כלל, וכתוצאה מהקרבה המשפחתית
בפרט.
דיון
12.
התובע הוא ניסה למכור את הדירה בכוחות עצמו מס' חודשים עד לביצוע העסקה, אך הדירה לא נמכרה היות ולא היה קונה (ראה עמ' 1-2 פרוטוקול מיום 25.2.10).
13.
ביום 10.6.07 חתם התובע לאסף על טופס בלעדיות לשיווק הדירה.
14.
מר אסף בן גיא העיד ביום 24.3.09 בתביעה לפני כב' השופטת שניידר לעניין אותה העסקה כדלקמן:

"ת. מדובר בשכונה איכותית שהביקוש לדירות שם הוא גדול, וההיצע קטן, בעל הדירה הוא איש עסקים ממולח מאוד, כאשר ראיתי את הדירה האיכותית ידעתי שלא צריך הרבה זמן לקחת, ולראיה תוך יומיים הדירה הזו נמכרה, וזה היה התנאי שלו לבלעדיות.
ש. נכון שעד שנחתמה הבלעדיות
הבאת קונים לדירה.
ת. אמת , ואף ניהלתי מו"מ עם קונה אחר, שביקרנו בנכס לא מעט פעמים, כולל אנשי מקצוע אבל לא הצלחנו להגיע לעמק השווה.
ש. במשך כל החודשים בפועל לא הצלחת למכור את הדירה.
ת. נכון."
15.
מכאן שלמרות שמדובר בדירה באזור מבוקש ובדירה איכותית שצריכה הייתה להימכר תוך ימים לפי עדותו של אסף, הדירה לא נמכרה במשך כ-4 חודשים למרות הצעות מקונים וניהול מו"מ ענייני שלא הבשילו כדי עסקה.
16.
ביום 13.6.07 חתם התובע על טופס הזמנת שירותי תיווך לנתבע ותוך פחות מעשרה ימים נחתם חוזה למכירת הדירה.
17.
הדירה נמכרה לשלמה ואתי כהן, שהם קרובי משפחה של המתווך
- הנתבע.
18.
תובע טוען כי לא ידע על הקשר המשפחתי בין הנתבע לבין הקונים עד למועד החתימה על החוזה.
19.
בתביעה, בעמ' 6 לפרוטוקול מיום 24.3.09, העיד התובע כי הוא התייעץ בטלפון לגבי הליך המכירה ובכל דבר ועניין בנוגע לדירה עם אסף.
20.
לא למותר לציין, כי מיום שראו הקונים את הדירה לראשונה ועד שנחתם החוזה בין הצדדים עברו ימים ספורים בלבד.
21.
אסף בן גיא העיד בתביעה בעמ' 9 לפרוטוקול מיום 24.3.09 כי הנתבע הודיע וידע כי הדירה "בבלעדיות" ומיד אמר שגיסתו מגלה עניין בדירה.
22.
מכאן, שאין ספק כי אסף ידע על הקשר המשפחתי בין הנתבע לקונים. עקב הסכסוך שנתגלה בינו ובין הנתבע בנוגע לעמלת התיווך, סבור אני כי המידע על הקרבה המשפחתית הועבר לתובע.
23.
כמו כן, עוה"ד סימה מירסקי, אשר ערכה את החוזה מטעם הקונים והייתה בקשר עם התובע ואחיו עוה"ד שייצגו בעסקה,
העידה בתצהיר ובעדותה ביום 25.2.10 כי היה ברור כי התובע מודע לקשר המשפחתי בין הנתבע לקונים. עדותה אמינה עלי.
24.
אני מקבל את עדותו של הנתבע כי הקשר המשפחתי היה ידוע לתובע בסמוך ליצירת הקשר הראשוני, דבר המתיישב עם ההיגיון, שכן לא נראה שהיה אינטרס כלשהו להסתיר את המידע, מה גם שהקונים התגוררו בחו"ל והנתבע אמור היה לטפל בקבלת חזקה בדירה וקריאת מונים בשמם.
25.
לאור האמור סבור אני כי התובע ידע על הקשר המשפחתי. יחד עם זאת, סעיף 10 לחוק דורש גם הסכמה בכתב.
26.
סעיף 10 קובע כי "מתווך במקרקעין לא יתווך בעסקת מקרקעין אם יש לו עניין אישי במקרקעין או בעסקה, אלא אם כן גילה ללקוחו את עניינו האישי כאמור וקיבל את הסכמת הלקוח לכך בכתב".
27.
אין מחלוקת כי הסכמת הלקוח לא ניתנה בכתב ובכך מסכים אני עם כב' השופטת שניידר אשר קבעה כי הנתבע עבר על הוראה סעיף 10 לחוק.
28.
בת.א (חדרה) 4083/07 אוריאלה בראל נ' אסף גפן ואח' פורסם במאגרים משפטיים נקבע:

"בענייננו, הנתבע 1 הפר את דרישת סעיף 10 לחוק המתווכים שעניינו 'גילוי עניין אישי'. סעיף 10 קובע כי "מתווך במקרקעין לא יתווך בעסקת מקרקעין אם יש לו עניין אישי במקרקעין או בעסקה, אלא אם כן גילה ללקוחו את עניינו האישי כאמור וקיבל את הסכמת הלקוח לכך בכתב". סעיף 10 נועד להגן על הלקוח בכלל ועל התובעת בפרט, ומטרתו היא שהלקוח יהיה מודע לעניין האישי שיש למתווך בעסקה ועל כן יפעל ביתר ביקורת וזהירות כלפי המתווך. רוכש נכס רואה, בדרך הטבע, את המתווך כגורם אובייקטיבי, שאינו מוטה לצד זה או אחר ואינו בר היכרות חברית עם צד זה או אחר. משכך גם מתייעץ עימו בקשר לשווי הנכס, המחיר המבוקש, מצב השוק וכדומה. אי גילוי מידע מהותי על היות הנתבע 1 והנתבעת 2, בעלת הדירה, נשואים וחולקים בדירה במשותף, כטענתם, ומן הסתם גם אי קבלת הסכמת הלקוח בכתב,
(ההדגשה במקור- כ.מ.)היא הפרה של סעיף 10 האמור.

...

יחד עם זאת עולה השאלה האם נגרם לתובעת נזק וככל שנגרם לה נזק האם הוא נגרם

בשל
ה'עניין האישי' של אסף שלא נמסר לה? ..."
29.
במקרה דנן מדובר באיש עסקים


בעל שתי חברות שניסה למכור את דירתו. הוא נעזר במתווך מאחר ולא הצליח למכור את דירתו במשך מס' חודשים למרות הימצאותה באזור שהביקוש בו גדול וההיצע קטן, ולמרות
שמדובר בדירה איכותית.
30.
בנוסף, בטופס הבלעדיות שחתם התובע לאסף צוין כי מחיר הדירה המבוקש הוא 1,830,000 ₪ ודמי התיווך שנקבעו עמדו על 1% בצרוף מע"מ מגובה העסקה.
31.
בטופס הזמנת שירותי תיווך, מחיר הדירה המבוקש הועמד על סכום של 1,800,000 ₪
ודמי התיווך 1% בצרוף מע"מ מגובה העסקה.
32.
הנתבע הצליח להשיג לתובע קונים ולבצע את העסקה בתוך ימים ספורים בסכום של 1,800,000 ₪ וגבה דמי תיווך בגובה 1% בצרוף מע"מ.
32.
מכאן שלא הוכח כי לתובע נגרם נזק כלשהו ובוודאי שלא כתוצאה מקיומו של קשר משפחתי בין הנתבע לקונים. נהפוך הוא, הנתבעת מילא בדיוק אחר ציפיות התובע, שקבע את המחיר אותו הוא דורש עוד טרם ידע כי הקונים הם קרוביו של הנתבע. למעשה לא הוכיח התובע, לכל אורך הדרך, כי נגרם לו נזק כלשהו בין בתמורה הכספית שקיבל עבור הדירה או בכל דרך אחרת, דבר ועניין הקשורים למכירת הדירה. לעניין זה יש לזכור כי התובע היה מיוצג על ידי אחיו שהוא עו"ד.
33.
סעיף 15 לחוק אליו מפנה התובע
הינו הוראה פלילית ועל כן אינו רלוונטי לענייננו.

סוף דבר
34.
לאור האמור לא מצאתי כי יש בהפרה של סעיף 10 לעניין דרישת הכתב משום גרימת נזק כלשהו לתובע ועל כן אני דוחה את התביעה.
35.
נוכח העובדה כי הנתבע הפר את דרישת הכתב כאמור לעיל, לא ראיתי מקום להטיל הוצאות על התובע.

ניתן היום,
כ"ח ניסן תש"ע, 12 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 3299/09 אייל גור נ' שמואל שריקי (פורסם ב-ֽ 12/04/2010)