פסקי דין על יורן אורי | פסקי דין על ענבר ראובן | פסקי דין על שמו עוזי | פסקי דין על שאער גלעד |

3502/07 תעא     14/04/2010




תעא 3502/07 יורן אורי, ענבר ראובן, שמו עוזי, שאער גלעד נ' מדינת ישראל- משטרת ישראל





בפני

כב' הסגנית נשיא יהודית הופמן
תובעים
1.יורן אורי

2.ענבר ראובן

3.שמו עוזי

4.שאער גלעד
נגד

נתבעת
מדינת ישראל- משטרת ישראל

פסק דין
1. עניינה של תביעה זו היא להצהיר כי התובעים, קצינים המשרתים במשטרת ישראל בתפקידים שונים במגזר האג"מ-סיור במערת המכפלה, זכאים לתוספת שכר המכונה "תוספת מפקד לוחם" (להלן:"התוספת"), כמקובל אצל קצינים בצה"ל ובמשמר הגבול המשרתים במערת המכפלה ולשלם להם התוספת רטרואקטיבית החל ממועד תשלומה (7/03) או החל ממועד שירותם במערת המכפלה וכן שמירת זכויותיהם לקבלת מענק משלים חד פעמי ומענק לחימה חד פעמי, המשתלמים עם השחרור או הפרישה ממשטרת ישראל.

הרקע העובדתי

2. התובע 1, יורן אורי
, הינו קצין בדרגת רב פקד המשרת במשטרת ישראל 25 שנים. התובע 1 שימש כמפקד יחידת המשטרה הכחולה במערת המכפלה מחודש 1/01 ועד לחודש 6/06. כיום משמש בתפקיד סמת"ח תחנת בנימין.

3. התובע 2, ענבר ראובן
, הינו קצין בדרגת רב פקד ששירת במשטרת ישראל כ-24.5 שנים. בסוף חודש 6/09 פרש מעבודתו. החל מחודש 4/95 ואילך שימש בתחילה כראש משמרת ביחידת המשטרה הכחולה ולאחר מכן כסגן מפקד יחידת המשטרה הכחולה במערת המכפלה.

4. התובע 3,שמה עוזי, הינו קצין בדרגת מפקח, המשרת במשטרת ישראל 15 שנים. החל מחודש 3/05 ועד לחודש 2/07 שימש כקצין צוות ביחידת המשטרה הכחולה במערכת המכפלה. ביום 25/2/07 הועבר התובע 3 למלא תפקיד אחר.

5. התובע 4, שאער גלעד
הינו קצין בדרגת פקד המשרת במשטרת ישראל 15 שנים. החל מחודש 1/06 ועד לחודש 10/07 שימש כמפקד צוות ביחידת המשטרה הכחולה במערת המכפלה. בתאריך 21/10/07 הועבר התובע 4 לתפקיד קצין סיור בתחנת חברון עד ליום 7/9/08.

6. כל ארבעת התובעים שירתו כאמור ביחידת המשטרה הכחולה המונה 4 קצינים (מפקד היחידה ו-3 ראשי משמרות) ו-42 שוטרים, ששירתו תחת פיקוד התובעים ועסקו בעבודות אבטחה וביצוע עבודות שיטור במערת המכפלה וסביבתה.

7. יחידת המשטרה הכחולה היא אחת מן הגופים המרכיבים את יחידת מערת המכפלה.

8. יחידת מערת המכפלה היא יחידה מיוחדת שהוקמה בעקבות המלצות וועדת שמגר שמונתה לאחר הטבח במערת המכפלה בשנת 1994, לצורך אבטחת שערי הכניסה לתוך מערת המכפלה ולפנים המערה. יחידה זו מורכבת משלושה גופים: אנשי צבא, משמר הגבול והמשטרה הכחולה.

9. בין שלושת הגופים המרכיבים את יחידת מערת המכפלה קיימת חלוקת תפקידים וסמכויות, באופן בו יחידת משמר הגבול מופקדת על האבטחה ויחידת המשטרה הכחולה על השמירה על הסדר הציבורי ובדיקת המבקרים הפוקדים את מערת המכפלה.

10. קציני משמר הגבול וצה"ל המשרתים ביחידה מקבלים תוספת שכר המכונה "תוספת מפקד לוחם".

טענות התובעים

11. התובעים טוענים כי בהיותם חלק מיחידת "משמר המערה", זכאים הם לתוספת מפקד לוחם, כפי שזוכים לתוספת זו קצינים מיחידות משמר הגבול והצבא.

12. טענתם העיקרית של התובעים נוגעת לאפלייתם לרעה לעומת עמיתיהם קציני מג"ב וקציני צה"ל המשרתים אף הם במערת המכפלה וזכאים לקבל את התוספת בשכרם.
לטענת התובעים התפקיד אותו הם ממלאים אינו נבדל מבחינת רמת הפעילות והתפקידים שממלאים קציני מג"ב במערת המכפלה וכי גם אנשי יחידת המשטרה הכחולה ממלאים תפקיד לחימה כיתר יחידות המערה.

13. התובעים טוענים כי ההחלטה שלא להעניק להם את התוספת נגועה בשרירות, באפליה פסולה העומדת בניגוד לעקרון השוויון וכי היא לוקה בחוסר סבירות קיצוני המצדיק ביטולה.

14. בנסיבות אלה טוענים התובעים כי יש לקבוע זכאותם לתשלום תוספת "מפקד לוחם" וכן לצבירת זכויות עתידיות למענק משלים חד פעמי ומענק לחימה חד פעמי למפרע מיום 1/7/03.

15. התובעים עותרים לתשלום "תוספת מפקד לוחם" למפרע החל מיום 1/7/03 ואילך, כל אחד לפי וותקו ותקופת שירותו במערכת המכפלה ובשיעורים הבאים:
התובע 1- סך של 38,400 ₪
התובע 2- סך של 88,800 ₪
התובע 3- סך של 28,350 ₪
התובע 4- סך של 27,084 ₪

טענת הנתבעת

16. הנתבעת טוענת כי התובעים אינם עונים על כל הקריטריונים שנקבעו לתשלומה של תוספת "מפקד לוחם". לטענתה, התובעים אינם מועסקים בתפקידים שייעודם לחימה ולכן לא הוכשרו להיות קצינים לוחמים. מטעם זה אף אין תפקידיהם נמנים על רשימת התפקידים המזכים בתוספת "מפקד לוחם" ולפיכך אינם זכאים לקבלת התוספת הנדונה.

17. הנתבעת הוסיפה וטענה כי תוספת "מפקד לוחם" היא תוספת שכר המשולמת לבעלי תפקידי לחימה, שהינם בהכרח בעלי הכשרה קרבית וכי המדובר למעשה בתוספת תפקודית המבטאת את ייעוד תפקידו, עיסוקו והכשרתו של המקבל אותה.
כך קציני משמר הגבול, אשר ממלאים תפקיד שייעודו לחימה, מחויבים מתוקף תפקידם להיות בעלי הכשרה קרבית. התובעים לעומת זאת, ייעוד עיסוקם שונה ולכן אינם נדרשים להכשרה דומה לצורך ביצוע תפקידם. בנסיבות אלה טוענת הנתבעת כי השוני בין התפקידים שממלאים קציני מג"ב לעומת קציני המשטרה הכחולה מצדיק את ההבדל לעניין התגמול בתוספת.

העדים

18. מטעם התובעים העידו תנ"צ עלי זמיר,ששימש במועד הרלוונטי לתביעה כממ"ר חברון; אלי שתרבש, אשר שימש במועד הרלוונטי לתביעה כקצין מבצעים של מפקדת השליטה במערת המכפלה. כן העיד התובע מס' 2 בשם כל התובעים, בהתאם להסכמה דיונית בין הצדדים.

מטעם הנתבעת העידו הגב' שרה זימן, קצינת מדור תנאי שכר במשטרת ישראל ומר אבשלום פלד, ממ"ר חברון במשטרת ישראל.

דיון והכרעה

19. המשטרה הינה המעסיקה של התובעים. הלכה היא שיחסי העבודה שבין המשטרה לבין השוטרים נקבעים חד צדדית על ידי המדינה כמעביד, ואין הם מושתתים על התקשרות בחוזה אישי הנובעת ממשא ומתן בין הצדדים אלא ע"י הממשלה (דב"ע מד/59-3 אברהם טרר נ' מדינת ישראל, פד"ע טז 32).

20. בתאריך 22/1/79 התקבלה ע"י ועדת שרים לענייני שכר, שפעלה בסמכות הממשלה, החלטה ש/33, על פיה:

"השכר במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר
מחליטים:
א. ועדת השרים לענייני שכר קובעת כי תישמר ההשוואה בין שכר השוטרים לבין השכר בצה"ל;
ב. להקים ועדת מעקב, בהרכב נציג נציבות שירות המדינה, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר והנציגים אשר ייבחרו על-ידי שר הפנים, שמתפקידה יהיה לעקוב אחר השינויים אשר יחולו בשכר בצה"ל, ולקבוע כיצד להחילם על השכר במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר."

21. החלטת הממשלה קובעת כי יש לשמור על השוואה בין שכר השוטרים והסוהרים לבין שכר המשרתים בצה"ל.

סעיף ב' להחלטה קובע, במישור הכללי והעקרוני, את המנגנון שמכוחו ייקבעו תנאי השכר המשולמים במשטרה. מכוח החלטת הממשלה האמורה, הוקמה ועדת מעקב, בה חברים נציג אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר ונציג המשרד לביטחון פנים. מתפקידה של הוועדה האמורה לערוך התאמה ולקבוע כיצד ישולם השכר המשולם בצה"ל לאנשי המשטרה.

22. החלטה זו המתייחסת לשכר, מוסדרת בכל הנוגע לאנשי צה"ל בחוק שירות הקבע בצה"ל (גמלאות)[נוסח משולב] , תשמ"ה -1985 ומוסדרת בכל הנוגע לשוטרים בחוק שירות המדינה (גמלאות)[נוסח משולב], התש"ל -1970 ( להלן:"חוק שירות המדינה")

23. בשני החוקים האלה היתה קיימת הוראה המאפשרת הגדלת שיעור הצבירה השנתי לפנסיה מ-2% לשנה ל-3% לשנה, לבעלי תפקידים מסוימים אשר הממשלה קבעה כמיוחדים.

24. ביום 30/7/02 קבלה הממשלה את החלטה 2323 המתייחסת לאנשי קבע בצה"ל, בה נקבע כי יש להעמיד את שיעור הצבירה השנתי לפנסיה של כלל אוכלוסיית משרתי הקבע בצה"ל על 2% וכי סך כל המקורות שיתפנו כתוצאה ממהלך זה יופנו לתגמול
אוכלוסיות מיוחדות, כפי שיקבע משרד הביטחון.

25. החלטה זו יושמה בצה"ל על ידי מתן "תוספת מפקד לוחם" לאוכלוסיות מיוחדות על פי קביעת משרד הביטחון, כאמור בהחלטה. בהמשך רשימת הזכאים לתוספת בצה"ל הורחבה והיא ניתנה גם לאוכלוסיות של קצינים המשרתים בתפקידי לחימה מוגדרים, אשר לא נהנו בעבר משיעור הצבירה המוגדל לגמלאות (סעיף 10 לתצהיר שרה זימן ונספח ב' לתצהיר)

26. ביום 25/3/03 קיבלה הממשלה את החלטה 69 בהמשך להחלטה 2323 אשר קבעה כי יש להעמיד את שיעור הצבירה השנתי לפנסיה של כלל המשרתים במשטרת ישראל , בשב"ס ובשירותי הביטחון על 2% החל מיום 1/7/03.

27. כתוצאה מהחלטה זו ובהתאם לאמור בה, התקיימו מגעים בין הגורמים הנוגעים בדבר בסופם הושג סיכום בינמשרדי בעניין תגמולם של בעלי תפקידים במשטרה בתוספת "מפקד לוחם".

28. בהסכם שהושג נכתב כי:" ...המשרתים בתפקידי לחימה וביחידות לחימה שעיקר עיסוקם הינו פעילות מבצעית ובהמשך להחלטת הממשלה 69 מיום 25/3/03 על ביטול צבירה מוגדלת לגמלאות, ישלומו לקצינים כמפורט בהסכם זה תוספת מפקד לוחם, מענק משלים חד פעמי ומענק לחימה חד פעמי על פי המפורט להלן."
כן נקבע כי: "סיכום זה יחול על שוטרים במשטרת ישראל הממלאים אחר התנאים הבאים במצטבר:
(א) בעלי דרגת כתף קצין
(ב) משרתים בתפקידי לחימה המופרטים בנספח א' לסיכום זה
(ג) משרתים ביחידות או בתפקידים המזכים בתוספת רמת פעילות א+ ומעלה
(ד) משרתים במשטרת ישראל שנה רצופה לפחות.
(ה) ...

29. נספח א' לסיכום הבינמשרדי , מונה את בעלי התפקידים הזכאים לתוספת "מפקד לוחם". על פי הרשימה בנספח זה, המדובר בקציני הימ"מ, יחידה 33, קציני חבלה , שוטרי יחידת המסתערבים בירושלים, טייסים וקצינים לוחמים במשמר הגבול המשרתים ביחידות תחת פיקוד צה"ל.

30. עוד נקבע כי תוספת השכר שהיא תוספת מפקד לוחם הינה תוספת חודשית בסכום קבוע מותנית בתנאים ואינה פנסיונית , המשולמת החל מ-1/7/03 בשיעור של 1,000 ₪ לחודש , שיעור המתעדכן לאחר ומידי שנה באותו מועד ב-100 ₪ נוספים ועד לתקרה של 1,400 ₪ המשולמת החל מ- 1/7/07 . בגין התוספת מופרשים כספים לקרן השתלמות ולקופת גמל בגין רכיבים לא פנסיוניים. התוספת משולמת החל מהמועד בו מתקיימים לראשונה כל התנאים ועד תום 10 שנים ממועד הזכאות.

31. כמו כן נקבע כי מפקד לוחם הזכאי לגמלה לפי חוק שירות המדינה יהיה זכאי למענק לחימה חד פעמי במועד פרישתו לגמלאות בגין השנים בהם שירת כמפקד לוחם לאחר 1/7/03. כמו כן מענק משלים חד פעמי משולם במועד הפרישה /שחרור בגין שירות כמפקד לוחם למפקדים עם וותק של למעלה מ-10 שנים.

32. המשטרה היא כאמור מעסיק ציבורי ובמעמדה זה עליה לפעול כלפי עובדיה בהגינות, ביושר ובתום לב. זאת במיוחד אשר שכר השוטרים נקבע באופן חד צדדי. כללי מנהל תקין והחובה לפעול בהגינות ובתום לב, מחייבים את המשטרה להציג בפני
השוטרים תמונת מצב מלאה ברורה ומפורטת של שכרם ותנאי עבודתם. פועל יוצא של היותה של המשטרה גוף ציבורי, הוא כפיפותה לביקורת השיפוטית המבוצעת על ידי בתי המשפט ובכלל זה בתי הדין לעבודה.

ביקורת זו משתרעת על פני כל אותם תחומים בהם מוסמך בית הדין להפעיל את ביקורתו, כגון - טענות בדבר חוסר סמכות, שיקולים זרים, העדר סבירות, מידתיות לא ראויה, אפליה פסולה וכיוצאות באלה טענות, כל זאת בכפוף לחזקה כי רשות מנהלית פועלת כדין אלא אם יוכח ההיפך (דב"ע נו/80-3 ורדה אלול - פנינה רוזנבלום בע"מ ואח', פד"ע ל' 86) ונוסיף כי בדרך כלל לא יתערב בית-הדין בקביעת מדיניותה, להבדיל מפיקוח על ביצועה ההוגן.

כלל הוא, על פי הפסיקה, כי בית-הדין לא ישים שיקול דעת תחת שיקול דעתה של הרשות המוסכמת, וכי לא יתערב בהחלטתה לשנותה, אלא אם כן נמצא כי אותה החלטה ניתנה בחריגה מסמכות, או כי יש בה פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או כי היא נגועה בשיקולים זרים או באי סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין. בית הדין אף לא ישים שיקול דעתו תחת זה של הרשות אפילו היה הוא עצמו בוחר באפשרות אחרת מזו שבחרה בה הרשות ללכת, כל עוד מצויה אותה אפשרות במתחם הסבירות (ע"ע 1123/01 ביה"ס תיכון עירוני כי"ח – צוינזר, פד"ע לו 438, 475).

פעולותיה של המשטרה בתחום השכר נתונות לביקורת שיפוטית המבוצעות על ידי בתי הדין לעבודה. ביקורת זו משתרעת על פני כל אותם תחומים בהם מוסמך בית הדין להפעיל את ביקורתו, כגון – טענות בדבר חוסר סמכות, שיקולים זרים, העדר סבירות, מידתיות לא ראויה ואפלייה פסולה. עם זאת, בית הדין – כערכאת שיפוט- אינו מוסמך לבחון עניינים הנוגעים לעיצומם של גובה השכר הראוי או תנאי העבודה הראויים. (ע"ע (ארצי) 174/03 סגן ניצב שפיק סעיד נ' מדינת ישראל, משטרת ישראל, פס"ד מיום29/5/05).

33. במקרה שלפנינו התובעים כאמור עותרים לתשלום תוספת מפקד לוחם. בפיהם הטענה כי החלטת המדינה בדבר קביעת תשלום התוספת אינה סבירה בנסיבות העניין וכי היא ונגועה באפליה שכן תוספת זו משולמת לאנשי מג"ב וצה"ל המשרתים עימם ביחידת מערת המכפלה בעוד שלגביהם נקבע כי אינם זכאים לתוספת. כן נטען כי אף הם ממלאים תפקיד לחימה בפועל ואין כל שוני בתפקיד שמבצעים לעומת קציני מג"ב וצה"ל.

34. נקדים ונאמר כי לא מצאנו בהחלטת המדינה בדבר קביעת נוהל תשלום תוספת מפקד לוחם כל פגם או עילה המצדיקה התערבות בית הדין ואין המדובר בהחלטה בלתי סבירה הנגועה באפליה כפי שנטען על ידי התובעים, מהטעמים שיפורטו להלן.

35. תוספת מפקד לוחם הינה תוספת שכר שנקבעה בעקבות החלטות ממשלה כפי שפורט לעיל. התנאים לקבלת תוספת זו עוגנו בסיכום הבינמשרדי שנחתם בין משרד האוצר לבין המשרד לביטחון פנים. בחינת סיכום זה מלמדת כי תנאי הכרחי להקמת הזכאות לתשלום התוספת הוא כי המזוכה ישרת בתפקידי לחימה וביחידות לחימה באופן שעיקר עיסוקו הינו פעילות מבצעית. תפקידי הלחימה פורטו בנספח א' לסיכום זה (נספח ד' לתצהיר שרה זימן).

36. אין חולק כי תפקידם של התובעים- קציני סיור, אינו נכלל ברשימת התפקידים שפורטו בנספח א' לסיכום ומשכך לא ניתן לקבוע כי הינם עומדים בתנאים שנקבעו לתשלום התוספת.

37. כפי שצוין לעיל, רשימת הזכאים לתוספת מפקד לוחם כללה בהתאמה לצה"ל, בראש ובראשונה את אותם בעלי תפקידים שזכו לצבירה מוגדלת לפנסיה עובר להחלטת ממשלה מס' 69. בנוסף, הורחבה רשימת זכאים בהתאמה להרחבה שנעשתה בצה"ל , כך שכללה גם קצינים לוחמים במשמר הגבול המשרתים ביחידות תחת פיקוד צה"ל באזור יהודה ושומרון.
על כן, הן בצה"ל והן במשטרה, הוחלט על תשלום תוספת "מפקד לוחם" לקצינים בעלי הכשרה קרבית המשרתים במערך הלחימה באיו"ש.

38. עוד יצוין כי התובעים לא נמנו על האוכלוסייה שנהנתה בעבר משיעור צבירה מוגדל לפנסיה , כך שלמעשה תביעתם מתבססת על ההחלטה בדבר הרחבת אוכלוסיית המתוגמלים בצה"ל ובהתאמה הרחבתה גם על קצינים לוחמים בפלוגות מג"ב תחת פיקוד צה"ל במשטרה.
39. לפיכך השאלה הנוספת שיש לבחון בשלב הראשון היא האם תפקיד התובעים ביחידת המשטרה הכחולה עונה על הגדרת תפקיד לחימה . אם התשובה לכך תהיה חיובית הרי שניתן יהיה לקבוע כי התובעים עונים על הקריטריונים שפורטו בסיכום הבינמשרדי ואז יהא על בית הדין לבחון האם החלטת הנתבעת שלא לשלם לתובעים את התוספת הנדונה עומדת במבחני הסבירות על פי המשפט המינהלי.

40. אין חולק כי התובעים, בעת שירותם במערת המכפלה שימשו וחלקם עדיין משמשים בתפקידים ממגזר האג"ם- סיור. מן העדויות שנשמעו בפני
נו עולה כי במסגרת תפקידם מספקים התובעים כמו יתר השוטרים במגזר אג"מ- סיור שירותי שיטור על כל היבטיהם. הם פועלים לאכיפת החוק, טיפול בעבירות פליליות ובהפרות סדר, כל זאת במציאות לא פשוטה ורבת עימותים תוך סיכון אישי נוכח הרגישות המיוחדת של מערת המכפלה בפרט והעיר חברון בכלל.

41. לא למיותר לציין כי על מאפייני פעילות ייחודים אלה, לרבות רמת הסיכון הכרוכה בשירותם, מתוגמלים התובעים באמצעות רכיב תוספת, המכונה "תוספת פעילות", ברמתו 1הגבוה ביותר (א+) והוא שונה מן התוספת הנדונה.

42. אין אף חולק כי "תוספת מפקד לוחם" הינה תוספת תפקודית המבטאת את ייעוד תפקידו, עיסוקו והכשרתו של הזוכה לה.

43. העד אבשלום פלד, ממ"ר חברון במשטרת ישראל הצהיר בתצהירו על אופן חלוקת התפקידים במערה ועל מהות תפקידם של אנשי המשטרה הכחולה לרבות התובעים, זאת כלשונו:
"... על פי נוהלי התיאום בין היחידות השונות: צה"ל , מג"ב והיחידה הכחולה - היחידה הכחולה אחראית לתת מענה לאירועים על אכיפת החוק וטיפול בהפרות סדר ופשיעה...
הקצינים המשמשים בתפקיד "אחראי משמרת" של יחידת המערה אחראים על שוטרי המשטרה הכחולה בטיפול בהפרות סדר ובתרחישים של חיכוך ופשיעה הן בעמדות
במערה עצמה והן ביישוב היהודי הסמוך הנמצא בגזרת גדוד העיר..."
גם בעדותו בפני
נו חזר והעיד כי:" אמרתי שיש הבדלה ברורה בעין התפקידים, ששוטר מג"ב אחראי על הביטחון והכחול על אכיפת החוק, על הסדר הציבורי והפלילי…"(עמ' 24 לפרוטוקול מיום 9/11/09 וראו גם עדותו בעמ' 19 לפרוטוקול)

44. גם עד התביעה, תנ"צ עלי זמיר אישר בעדותו כי ישנם תחומי אחריות נפרדים לכל אחת מיחידות המערה וכי עיקר תפקידה של המשטרה הוא באכיפת החוק, שמירה על הסדר , בידוק אזרחים וכיוצא בזה בעוד שמי שנושא באחריות באירועי תקיפה ופתיחה באש הם מג"ב וצה"ל. עוד הוסיף בעדותו כי קציני משטרה כחולה אינם עוברים את אותה ההכשרה והאימונים שעוברים קציני מג"ב , אך בשל המצב הביטחוני הקיים באזור השוטרים עמדו בתרחישים קשים ואף הם מאומנים להתמודד עם אירועי פח"ע. (עמ' 5-6 לפרוטוקול מיום 7/6/09).

45. אף התובע 2, ענבר ראובן
העיד כי תפקידם העיקרי של שוטרי היחידה הכחולה הוא בשמירה על הסדר הציבורי ובעת הצורך מסייעים לקציני מג"ב, זאת כלשונו:
" המשימה שלנו היא לעזור למפקד מג"ב , כלומר שוטר כחול תפקידו לעזור לשוטר מג"ב, לכן אנו עושים חלק מהבידוק וחלק מהמשימה שלנו זה אבטחה.
ש. אני מסכימה שאתם נותנים כתף לאבטחה, ולפי הצורך עוזרים למג"ב אבל התפקיד העיקרי שלכם הוא שמירת הסדר והחוק
ת. אני מסכים. בין היתר אנו נותנים גם כתף למג"ב באירוע פח"ע." (עמ' 11 לפרוטוקול)

התובע 2 אף אישר בעדותו כי קציני המשטרה הכחולה אינם עוברים הכשרה קרבית ואינם מחויבים להיות בוגרי בה"ד 1 כדוגמת קציני מג"ב , אם כי בעת אירוע פח"ע, מי שנוכח במקום האירוע מעניק את הטיפול הראשוני ואין כל אבחנה בתפקיד שממלא.

עוד העיד כי השוטרים אינם מבצעים תפקיד שכולו לחימה וכי למעשה ייעודם התפקודי הוא לשמש כגוף מסייע למג"ב וצה"ל, אשר מופקד על נושא שמירת הסדר הציבורי אך גם על נושאי אבטחה ולחימה. (עמ' 13 לפרוטוקול)

46. מן העדויות שנשמעו בפני
נו עולה כי קיימת הבחנה בין ייעודם ותפקידם של שוטרי המשטרה הכחולה מחד לבין תפקידם של שוטרי מג"ב מאידך.
ייעוד תפקידם של שוטרי המשטרה הכחולה השליך אף על אופן ורמת ההכשרה שנדרשה מהם. כך למשל העידו העדים כי בוגרי מג"ב הינם בעלי הכשרה קרבית של בה"ד 1, בעוד ששוטרי המשטרה הכחולה אינם מחויבים ברמת הכשרה זו. למעשה וכפי שעולה מעדויות הצדדים רמת ההכשרה שנדרשה מן התובעים היא כשל קציני משטרה אחרים במשטרת ישראל בכלל ובחברון בפרט ולא כשל קציני מג"ב או צה"ל.

47. שוני זה בהגדרת התפקידים של שוטרי מג"ב לעומת שוטרי המשטרה הכחולה,מוביל למסקנה כי אין המדובר באותה קבוצת שוויון.

48. בבסיסה של כל תביעה בשל הפליה פסולה והפרת עקרון השוויון עומדת הטענה בדבר יחס בלתי שווה לאנשים בעלי מאפיינים דומים.
תביעה שכזו מניחה קיומה של "קבוצת שיויון", אשר בתוכה מתקיים יחס שונה בין חברי הקבוצה.
"חובת השויון, שבדרך כלל רואים אותה כמקשה אחת, היא בעצם חובה כפולה. כדי לצאת ידי חובה צריך, ראשית, להחליט מהי קבוצת השוויון. החלטה זו ניתנת לביקורת שיפוטית כמו כל החלטה מינהלית, אפשר לפסול אותה אם היא מבוססת על שיקולים זרים, לוקה בחוסר סבירות, וכיוצא באלה. שנית, לאחר שקבוצת השוויון נקבעה, חובה להחליט באופן שוויוני בתוך קבוצה זו. גם החלטה זאת, כמובן, ניתנת לביקורת שיפוטית; אפשר לפסול אותה אם היא מפלה על יסוד שיקולים זרים, וכיוצא בכך".
(בג"צ 3792/95 תיאטרון ארצי לנוער נ' שרת המדע והאומנויות, פ"ד נ"א (4) 259,284-283).

49. במקרה שלפנינו, הוכח כאמור כי תפקידם של התובעים, אשר נבע מתחומי אחריות אחרת, היה שונה משל שוטרי המג"ב או קציני צה"ל. לפיכך לא ניתן לומר כי התובעים הופלו לרעה לעומת שוטרי המג"ב.

50. עוד יצוין בעניין זה כי ערים אנו לטענת התובעים, לפיה במסגרת תפקידם במערת המכפלה הם שולבו במערך האבטחה במעגל הפנימי והחיצוני של המערה; היו חשופים לאותה רמת סיכון של קציני מג"ב ואף נשאו ציוד השווה במהותו לציוד ולזיבוד שנשאו קציני מג"ב וכי אף הם השתתפו באימונים ובתרגילים, אולם אין בכך בכדי לשנות ממהות תפקידם של התובעים - אשר אינם לוחמים אלא שוטרים במגזר אג"מ- סיור.

אכן, מכל העדויות שנשמעו בפני
נו עולה כי התובעים כמו יתר שוטר יחידת המשטרה הכחולה היו חשופים לרמת סיכון גבוהה , הזהה לזו של קציני מג"ב וצה"ל וכי במקרים של אירוע ירי או פח"ע, הטיפול הראשוני נעשה על ידי כל גורמי היחידות, לרבות שוטרי וקציני המשטרה הכחולה. אולם אין אף בכך בכדי לשנות ייעודם ומהות תפקידם.

אף התובעים עצמם טוענים בסיכומיהם (סעיף 39 לסיכומים) כי תנאי שירותם ואופיים הם בעלי זהות כמעט מוחלטת לזו של שוטרי המג"ב במערה. נראה כי התובעים עצמם מודים בקיומו של שוני בתפקידם, הגם שלטענתם הוא מזערי, אולם די בו בנסיבות העניין שלפנינו בכדי לקבוע כי אין המדובר באפלייה באותה קבוצת שוויון.

51. באשר לרמת הסיכון אליה חשופים התובעים, מן הראיות שהונחו בפני
נו עולה כי תוספת מפקד לוחם, היא אינה תוספת המשולמת כדי לתת מענה לרמת הסיכון בתפקיד אלא כאמור המדובר בתוספת תפקודית הניתנת למי שהוא בעל הכשרה קרבית של לוחם.
על רמת הסיכון בתפקידי המשרתים במערה ואופי שירותם, אלה, לרבות התובעים מתוגמלים בתוספת אחרת המכונה "תוספת פעילות" המשולמת ברמות שונות, והתובעים מתוגמלים בתוספת פעילות ברמה הגבוהה ביותר, כפי שצוין לעיל.

52. באשר לטענת התובעים כי אף הם נוטלים חלק בפועל בלחימה ובאבטחת המקום בעת אירוע פח"ע , מקובלת עלינו טענת הנתבעת כי במקרים של אירוע לחימה , דקירה או פתיחה באש, מגיב באופן ראשוני כל מי שנמצא סמוך לאירוע. לטענת הנתבעת דרישה זו למתן תגובה ראשונית מתאימה לאירוע כאמור הינה דרישה הקיימת מכל שוטר או איש כוחות בטחון אחר שנקלע לאירוע, ללא קשר למקום שירותו ותפקידו השוטף. אולם כפי שהעידו כל העדים, לרבות התובעים והעדים מטעמם, מי שלוקח את הפיקוד והאחריות על אירועים מסוג זה הם הכוח הלוחם – היינו מג"ב או צה"ל ולא שוטרי המשטרה הכחולה כדוגמת התובעים.

53. אשר על כן, משאין חולק כי התובעים אינם נכללים ברשימת הזכאים לקבלת התוספת ומשהוכח כי הם אינם מבצעים תפקידי לחימה כדוגמת קציני מג"ב וכי קיים שוני בין התפקידים, לא ניתן לקבוע כי התובעים מופלים לרעה לעומת חיילי צה"ל ומשמר הגבול.

54. בנסיבות אלה, החלטת הנתבעת כי התובעים אינם זכאים לתוספת הנדונה היא אינה בלתי סבירה ובית הדין לא מצא כל סיבה המצדיקה התערבותו בה.

55. לסיכום ובטרם חתימת פסק הדין, נתייחס לטענה נוספת שהעלו התובעים בסיכום טענותיהם, לפיה ועדת המעקב לא התייחסה לעניינם הייחודי של קציני המשטרה הכחולה במשמר המערה בנושא זכאותם לתוספת מפקד לוחם. נטען כי הנתבעת, אשר לא הביאה בפני
וועדת המעקב עניינם הספציפי של התובעים פעלה בניגוד לדין ולפיכך ההחלטה שלא להעניק להם התוספת התקבלה באופן שרירותי.
התובעים מבססים טענתם זו על עדותה של הגב' זימן, אולם לא ניתן להסיק את אשר מבקשים התובעים מעדותה של העדה. הגב' זימן העידה כי לא היתה חברה בוועדת המעקב והיא איננה יודעת אם הוועדה הדנה בעניינם של שוטרי המשטרה הכחולה במערת המכפלה באופן ספציפי, אך העידה כי הועברו לוועדת המעקב מסמכים בגין תפקידים מסוימים בנושא ההתאמה וההשוואה לצה"ל. (עמ' 26 לפרוטוקול מיום 9/11/09)

לא הוכח בפני
נו כי הוועדה לא מילאה תפקידה ומעדותה של הגב' זימן עולה כי אכן נערכה השוואה על פי החלטה ש/33.
בנסיבות אלה , אין בידינו לקבל טענת התובעים אף בעניין זה.

סוף דבר

56. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, דין תביעת התובעים- להידחות.

57. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתן היום, ל' ניסן תש"ע, 14 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

14 אפריל 2010
תע"א 3502/07 יורן אורי
נ' משטרת ישראל ואח'

תע"א 3503/07 ענבר ראובן
נ' משטרת ישראל ואח'

תע"א 3504/07 שמו עוזי
נ' משטרת ישראל ואח'

תע"א 3505/07 שאער גלעד
נ' משטרת ישראל ואח'
1 מתוך 14








תעא בית דין אזורי לעבודה 3502/07 יורן אורי, ענבר ראובן, שמו עוזי, שאער גלעד נ' מדינת ישראל- משטרת ישראל (פורסם ב-ֽ 14/04/2010)