פסקי דין על הלל אליאס ארנסטו צרני | פסקי דין על אביגדור קלנר | פסקי דין על אליהו חסון ואח' |

15767-04/10 עמי     15/04/2010




עמי 15767-04/10 הלל אליאס ארנסטו צרני, אביגדור קלנר, אליהו חסון ואח' נ' מדינת ישראל






בית המשפט המחוזי מרכז
עמ"י 15767-04-10 צרני נ' מדינת ישראל

עמ"י 15831-04-10 קלנר נ' מ"י
עמ"י 16296-04-10 חסון נ' מ"י
עמ"י 17460-04-10 שיטרית נ' מ"י
15 אפריל 2010
לפני:
כב' השופט אברהם טל
, סג"נ
העוררים
1. הלל אליאס ארנסטו צרני

2. אביגדור קלנר

3. אליהו חסון
4. אורי שיטרית

נגד

המשיבה
מדינת ישראל

<#2#>
נוכחים:
העורר 1 ובאי כוחו עוה"ד גיורא אדרת ואורן אדרת

העורר 2 ובא כוחו עו"ד

איתן מעוז

העורר 3 ובא כוחו עו"ד

גיל ופרידמן

העורר 4 ובאי כוחו עוה"ד דוד ליבאי ו
יעל גרוסמן

ב"כ המשיבה: רפ"ק ליאור רייס
, עו"ד

, רפ"ק לילית טייבר
, עו"ד

, רפ"ק ענת גלוטמן
, עו"ד ורפ"ק איילת
בורנשטיין, רו"ח.
החלטה

1. העוררים, למעט עורר 2, נעצרו לראשונה בחקירה ביום 6.4.10 ובאותו יום הוארך מעצרם למשך 8 ימים. ערר שהגישו על מעצרם נדחה וביום 13.4.10 הורה בית משפט קמא להאריך את מעצרם למשך 9 ימים נוספים, דהיינו, עד יום 21.4.10.
העורר 2 נעצר לראשונה ביום 8.4.10, מעצרו הוארך ב- 6 ימים, וביום 13.4.10 החליט בית משפט קמא על מעצרו למשך 9 ימים נוספים, דהיינו, עד יום 21.4.10.
החלטות בית משפט קמא מיום 21.4.10 הן נושא העררים שבפני
.

2. עיון בהודעות הערר ובדברי ב"כ העוררים בפני
נו מעלה כי אין מחלוקת בשלב זה כי בידי המשיבה בסיס לחשדות שהועלו כלפי כל אחד מהעוררים והטענות העיקריות בפי כל אחד מבאי כולם הן שגם אם יש צורך בביצוע פעולות חקירה נוספות, כטענת המשיבה בפני
בית משפט קמא ובפני
, וכפי שהוצג בחומר החסוי בפני
בית משפט קמא ובפני
, הרי ניתן לבצען כאשר העוררים משוחררים בחלופות מעצר שיש בהן כדי לאיין את החשש.

לחלופין, עותרים ב"כ העוררים לקצר את תקופת המעצר של 9 ימים עליה החליט בית משפט קמא שכן מדובר בתקופת מעצר שניה ותקופת המעצר הכוללת של העוררים עולה כדי 15 יום, תקופה ארוכה בהתחשב בנושאי החקירה.
כמו-כן, טוענים ב"כ העוררים כי במהלך תקופת המעצר נושא הערר חלים יום הזיכרון ויום העצמאות וספק אם המשטרה תבצע פעולות חקירה באותם ימים, בנוסף לכך שגם אם ימי שישי שבת נכללים במסגרת פעולות החקירה.
בנוסף לאמור לעיל, טוען כל אחד מב"כ העוררים לגבי העורר שהוא מייצג כי יש לאבחן בינו לבין העוררים האחרים בכל הקשור לתפקידו בפרשיה נושא החקירה, ובכל הקשור לחשש שישבש את החקירה אם ישוחרר בתנאים מגבילים.

3. ב"כ המשיבה, שטענו לגבי כל העוררים כאחד ולגבי כל אחד מהם בנפרד, הציגו בפני
פעולות חקירה שיש לבצע לגבי כל אחד מהעוררים, וכן הציגו בפני
, במיוחד תוך הפניה לדוחות חסויים קודמים שהוצגו בפני
ובפני
בית משפט קמא, עובדות מבוססות לכאורה שיש בהן כדי להצדיק את החשש שאם העוררים ישוחררו ממעצר, ולו בתנאים מגבילים, עלולה החקירה להשתבש.

4. אף אני סבור כי אין בחומרת החשדות לכשעצמה כדי להצדיק את המשך מעצרם של העוררים שכן מדובר במעצר לצורך חקירה, אך התפתחות החקירה, כאשר מתווספים חומרי חקירה נוספים, יכולה להגביר את המוטיבציה אצל העוררים, אשר ניסו בעבר לשבש את החקירה בדרכים המפורטות בדוחות החסויים, להמשיך ולעשות כן כאשר יהיו משוחררים בתנאים מגבילים.

5. ב"כ העורר 1 טוען כי בית משפט קמא נמנע לפרט אם ביצוע כל אחת מפעולות החקירה שצוינו בדו"ח הסודי דורש הימצאותו של העורר במעצר, ונימק את הצורך במעצר בחומרת העבירה.
כמו-כן הוא טוען, כי בית משפט קמא לא התייחס למספר ימי המעצר המבוקשים ונמנע מלצוות על חשיפת חלקים מהדו"ח הסודי, ובכך פגע בהגנתו של העורר.
ב"כ העורר 1 חוזר על הטענה כי מרשו ידע שהוא צפוי להיחקר למשך למעלה משנה בטרם נעצר, ולא עשה כל פעולה לשיבוש החקירה.

6. עיינתי ברשימת פעולות החקירה שיש לבצע לגבי העורר 1, ונחה דעתי כי פעולות החקירה, במיוחד המפורטות בסעיפים 2,6,7 ו- 9 עלולות להשתבש אם העורר 1 ישוחרר והחשש לביצוע פעולות לשיבוש החקירה מצדו מבוסס על מה שנכתב כבר בדו"ח הסודי מיום 6.4.10 ועל ראיה חדשה המפורטת בסעיף 10 לדו"ח הסודי שהוצג בפני
א.ט.2, 15.4.10, בצירוף ההתייחסות בסעיף 11 לדו"ח הנ"ל.

7. מדברי ב"כ המשיבה עולה כי העורר 1 אינו משתף בשלב זה פעולה עם חוקריו, וגם אם הוא מנצל זכות לגיטימית, הרי יש בחוסר שיתוף הפעולה כדי להקשות על החוקרים באיסוף ראיות ונדרש זמן רב יותר על מנת לקדם את החקירה בצורה כזו שהמשכה לא יצריך את המשך מעצרו של העורר.

8. אני מבין ללבו של ב"כ העורר 1, כמו גם ללבם של ב"כ העוררים האחרים, בכל הקשור לטרונייתם על כך שהם "מגששים באפלה" בכל הקשור לחומר החקירה שנאסף לגבי מרשיהם, לרבות זה המבסס את החשש לשיבוש הליכים. כך הדבר במרבית הליכי המעצר לצורך חקירה, כאשר לפחות בתחילת ההליכים רב הנסתר על הגלוי מפני ב"כ העוררים על מנת להבטיח שהחקירה תנוהל ללא הפרעות.

9. לאור כל האמור לעיל, אף מבלי להתייחס לחומרת החשדות המופנים כלפי העורר וכלפי העוררים האחרים, יש בשחרור העורר 1 בתנאים מגבילים כדי לבסס חשש לשיבוש החקירה, ואין בתקופה המבוקשת, בהתחשב בהתפתחויות שחלו בחקירה במהלך תקופת המעצר הקודמת ובמספר פעולות החקירה הנדרשות משום תקופה ארוכה מדי גם בהתחשב בכך שמדובר בתקופת מעצר שניה.

10. ב"כ העורר 2 טוען בהודעת הערר כי טעה בית משפט קמא שלא בחן באופן ראוי את טיב פעולות החקירה שבוצעו עד כה ולא פירש בהחלטתו מה פעולות החקירה שיש לבצע כאשר החשוד נתון במעצר.
כמו-כן טוען ב"כ העורר 2 כי בית משפט קמא לא שקל שחרורו של העורר בחלופת מעצר, במיוחד כאשר החקירה מתקדמת וניתן להמעיט ולצמצם מהיקף החשש לשיבוש הליכיה על ידי שחרור העורר בחלופה כזו.

11. ב"כ המשיבה מצביעה על מעמדו הבכיר של העורר בכל הקשור לפרשיה נושא החקירה ועל החשש לשיבוש הליכי משפט כמפורט בסעיף 9 לדו"ח החסוי ב.מ.2 שהוצג בפני
בית משפט קמא במהלך הדיון בסופו החליט על מעצרו של העורר.
12. עיינתי בדו"ח הסודי ב.מ.2 בכל הקשור לעובדות המבססות חשש קונקרטי וממשי לשיבוש חקירה על ידי העורר באם ישוחרר ממעצר, ובנוסף לכך גם בסעיפים 13-14 לדו"ח הנ"ל והגעתי למסקנה אליה הגיע בית משפט קמא לפיה שחרורו של העורר, ולו בחלופת מעצר עלול לשבש את פעולות החקירה שבכוונת המשיבה לבצע, במיוחד את זו המפורטת בסעיף 3 א', כפי שסומן על ידי בדו"ח הסודי א.ט.5, 15.4.10, וכן בפעולות הנזכרות בסעיף שסומן על ידי 3 א' ב'.

13. לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה לפיה החשדות המופנים כלפי העורר 2 והחשש ששחרורו לחלופת מעצר ישבש את פעולות החקירה בקשר לאותן חשדות, וזאת בהסתמך על עובדות, מצדיקות את המשך מעצרו של העורר למלוא תקופת המעצר המבוקשת, גם בהתחשב במשך התקופה הכוללת של המעצר.

14. ב"כ העורר 3 טוען בהודעת הערר כי טעה בית משפט קמא בכך שעצר את מרשו לתקופה ארוכה של 9 ימים, מבלי לנמק מדוע נדרשת כל התקופה לצורך החקירה, מבלי לבדוק שחרורו של העורר לחלופת מעצר, ומבלי לבדוק מדוע לא ניתן לבצע את פעולות החקירה כאשר העורר, שהוא עורך דין ורואה חשבון, ותפקידו בפרשה הנחקרת הוא תפקיד שולי, יהיה משוחרר בחלופת מעצר.
בטיעונו בפני
טען ב"כ העורר 3 כי צו איסור הפרסום שהיה מוטל על פרטים בחקירה הוסר, ומשכך כבר לא קיים חשש לשיבוש חקירה.

15. ב"כ המשיבה תומכת בקביעת בית משפט קמא שאין לאבחן בין העורר 3 לבין העוררים האחרים בכל הקשור למעמדם וחלקם בפרשיה הנחקרת. ב"כ המשיבה טוענת כי יש חשיבות רבה להישארות העורר במעצר על מנת שניתן יהיה לבצע את הפעולות העתידות להתבצע וכן מפנה לבסיס לחשש שאם ישוחרר הוא עלול לשבש את ביצוען. לטענתה, אין בהסרת צו איסור הפרסום כדי להפחית מהחשש הנ"ל.

16. עיון בפעולות החקירה שבוצעו מאז החלטת בית משפט קמא נושא הערר ובפעולות חקירה דחופות שיש לבצען בתקופת המעצר המבוקשת כמפורט בסעיפים 11-16 לדו"ח הסודי א.ט.3, 15.4.10, במיוחד סעיפים 11 ו- 12, וכן בבסיס לחשש מפני שיבוש החקירה על ידי שחרורו של העורר ממעצרו כמתואר בסעיפים 17-20 לדו"ח הנ"ל, מעלה כי מעצרו של העורר לתקופה המבוקשת הוא מחויב המציאות על מנת שלא ישבש את החקירה, ושחרורו, ולו בחלופת מעצר, עלול לשבשה.
כך הדבר גם אם נכונה טענת ב"כ העורר 3 בדבר מעמדו השולי בכל הקשור לפרשיה הנחקרת.
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הערר לגבי העורר 3.

17. ב"כ העורר 4 טוענים בהודעת הערר כי טעה בית משפט קמא בקביעתו כי קיימת עילה להארכת מעצרו של העורר למשך 9 ימים נוספים וכי קיים חשש לשיבוש הליכי חקירה שכן לא הובאה בפני
ו כל ראיה המבססת חשד זה, העורר (כמו עוררים אחרים) לא נחשד בביצוע עבירה של שיבוש הליכי חקירה, הוא משתף פעולה עם חוקריו, הסכים לכל פעולות החקירה שנדרש ממנו לבצען ואין לו עוד כל גישה למסמכי עיריית ירושלים, שבקשר לעבודתו כמהנדס העיר הוא נחקר.

18. ב"כ המשיבה מתנגדת לשחרורו של העורר 4 ממעצר, ואף לקיצור תקופת המעצר, וטוענת כי אמנם העורר 4 שיתף פעולה עם המשטרה, אך לאחרונה הפסיק לעשות כן בטענה שאינו זוכר.
לכך משיב ב"כ העורר כי מעצרו של העורר הוא זה שגרם להחלשה בשיתוף הפעולה בינו למשיבה ואם ישוחרר ממעצר ויידרש להיחקר יעשה כן בנפש חפצה.

באשר לטענת ב"כ העורר 4 כי לא הוצגו בפני
בית משפט קמא ראיות המבססות חשש לשיבוש חקירה אם ישוחרר ממעצר, מפנה ב"כ המשיבה לעמ' 5 בדו"ח הסודי שהוצג בפני
בית משפט קמא ב.מ.2 ולנספחים המצורפים אליו באותו עניין.
19. עיון בדו"ח הסודי הנ"ל ובפעולות החקירה שבוצעו אתמול מעלה כי אמנם בוצעה פעולת חקירה אחת שנכללה ברשימת הפעולות לביצוע, אך עדיין נותרו פעולות חקירה נוספות לביצוע ששחרורו של העורר עלול לחבל בביצוען, וזאת בהסתמך על עובדות המבססות חשש לשיבוש ההליכים כפי שהוצגו בפני
בית משפט קמא ובפני
במהלך הדיונים הקודמים, ואשר לא השתנו גם כאשר מדובר בתקופת מעצר שניה שכן לא כל פעולות החקירה שעלולות להשתבש בוצעו.

20. עיון בפעולות החקירה שעל המשיבה לבצע על מנת לקדם את החקירה, לרבות פעולת חקירה הנדרשת לאור האמור במזכר שהוצג בפני
במהלך הדיון על ידי רפ"ק לילית טייבר
, נושא תאריך 15.4.10, מעלה כי שחרורו של העורר בטרם ביצוען עלול לחבל בהן.

21. באשר לסיבה להחלשת שיתוף הפעולה בין העורר 4 למשטרה אומר כי צעד זה עלול לחייב את המשיבה לנקוט בפעולות חקירה נוספות, שהמשך שיתוף הפעולה בין העורר 4 לבינה היה יכול לייתר אותן ובכך לקצר את משך מעצרו של העורר.

22. גם אם העורר 4, כמו עוררים אחרים, לא נחשד בביצוע עבירה של שיבוש הליכי משפט, הרי עיון בעובדות המבססות את החשש כפי שמובאות לגבי כל עורר בדו"ח הסודי המתייחס לו, מעלה כי יש בהן כדי להצדיק את המשך מעצרו של העורר 4, כמו גם של העוררים האחרים, על מנת שלא ישבש את החקירה.

23. לאור כל האמור לעיל, לא ניתן בשלב זה לשחרר את העורר 4 בחלופת מעצר אשר תאיין את החשש לשיבוש החקירה על ידו, ואין בתקופת המעצר המבוקשת גם לגבי עורר זה, לאור היקף החשדות והצורך בחקירתן על ידי ביצוע פעולות ששחרור העורר עלול להפריע להן, משום תקופה ארוכה המצדיקה קיצור.

סיכום:
24. לאור כל האמור לעיל, מצדיקות פעולות החקירה שיש לבצען על מנת לקדם את החקירה באופן משמעותי את מעצרם של כל אחד מהעוררים לתקופה שנקבעה על ידי בית משפט קמא, שכן שחרורו, ולו בתנאים מגבילים, עלול לשבש את החקירה.
רשמתי בפני
דברי ב"כ המשיבה בבית משפט קמא שיעשו הכל על מנת לבצע פעולות חקירה במשך כל ימי המעצר שנקצבו על ידי בית משפט קמא.

אני דוחה את העררים.

<#8#>

ניתנה והודעה היום א' אייר תש"ע, 15/04/2010 במעמד ב"כ הצדדים והעוררים.
אברהם טל
, שופט
סגן נשיא
הוקלד על ידי: ליאת בוסי








עמי בית משפט מחוזי 15767-04/10 הלל אליאס ארנסטו צרני, אביגדור קלנר, אליהו חסון ואח' נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 15/04/2010)